טיפול בסכיזופרניה

פרופסור גרינהאוס בעל ניסיון בניהול מחלקות פסיכיאטריות ואף בתי חולים פסיכיאטרים

תאמו פגישת ייעוץ

הגישה הטיפולית של פרופ' גרינהאוס לטיפול בסכיזופרניה

1. מחלת הסכיזופרניה משפיעה רבות על המטופל ועל משפחתו. התופעות הקליניות של הפסיכוזה (החשיבה הלא  מציאותית והלא מאורגנת, ההלוצינציות, אי השקט, הפרעות השינה הקשות, התוקפנות ועוד) והמצב הירוד האישי שלאחר הפסיכוזה, גורמים לאי וודאות גדולה אצל המטופל ולחוסר אונים של בני משפחתו.

2. הגישה הטיפולית לסכיזופרניה של פרופ' גרינהאוס כוללת הערכה והתייחסות לכל שלבי המחלה. בעת הצורך נעשים גם ביקורים בבית החולים או בבית החולה, כאשר המטופל נמצא במצב לא מאוזן.

3. במצב החריף של המחלה יש להתרכז בטיפול נוגד הפסיכוזה, תוך בחירה של טיפולים תרופתיים יעילים שגורמים לכמה שפחות תופעות לוואי. אחרי הבראתה של הפסיכוזה, המטופל יופנה לצוות נוסף במיינד קליניק לשם טיפולים פסיכותרפיים אישיים לשם התחלת התהליך השיקומי. במידת הצורך יופנה המטופל לביטוח הלאומי לשם קבלת נכות והפנייה לסל שיקום.

מהי סכיזופרניה

סכיזופרניה הינה מחלה מורכבת שיכולה להתבטא בצורות קליניות מגוונות.
ההתייחסות האבחנתית היום הינה אל "הספקטרום של הסכיזופרניה"
האבחון של סכיזופרניה מתבסס על הסימפטומים של החולה. סימפטומים אלו כוללים בין היתר מחשבות שווא, הלוצינציות, התנהגות או דיבור לא מאורגנים, וסימנים של דלות התנהגותית או מחשבתית (סימנים שליליים)
שימוש בסמים יכול להאיץ את התפרצות המחלה או להחמיר את המהלך של המחלה
מעל חמישים אחוז מהסובלים מסכיזופרניה יסבלו מנכות נפשית משמעותית

השם סכיזופרניה, Schizophrenia, הוכנס לספרות הפסיכיאטרית ע"יEugene Bleuler  פסיכיאטר שוויצרי.
בלוילר השתמש במילה סכיזופרניה כדי להגדיר חולים שסבלו מקרע בין המחשבות,
הרגשות וההתנהגות שלהם. הספרות הפופולרית התייחסה למילה סכיזופרניה כ"פיצול אישיות", אך זאת לא היית הכוונה של בלוילר.

ההגדרה של סכיזופרניה עברה שינויים רבים במהלך השנים. רוב החוקרים מאוחדים בדעתם שלא מדובר במחלה אחת אלא בקבוצת מחלות. לכן, ההגדרה החדשה של ה DSM-5 (המהדורה האחרונה של הקריטריונים לאבחון פסיכיאטרי של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי, אשר יצאה לאור בשנת 2014) מתייחסת למחלה כ -Schizophrenia Spectrum , כלומר ספקטרום מגוון של סכיזופרניה. ההרחבה של ההגדרה של סכיזופרניה, נובעת מהעובדה שחולים הסובלים מסכיזופרניה מדווחים על מגוון רחב של סימפטומים והמחלה יכולה להתפתח בכיוונים שונים. מחלת הסכיזופרניה היא לרוב מחלה בעלת פרוגנוזה מסויגת, ולרוב החולים נזקקים לטיפול לטווח הארוך.

ה-DSM החמישי מציין מספר קריטריונים חשובים לאבחנה של סכיזופרניה. מאחר ואלו מונחים פסיכיאטריים אשר לא תמיד ברורים לקהל הרחב, אמחיש את ההגדרות עם תיאורים של המצבים הקליניים שהפסיכיאטר פוגש בעבודתו היום יומית.

החלק הראשון של הקריטריונים האבחנתיים כולל:

א. נוכחות למשך חודש או יותר (ברוב ימי החודש) של לפחות שתיים מהסימפטומים הבאים:

  • מחשבות שווא
  • הלוצינציות
  • דיבור לא מאורגן
  • התנהגות לא מאורגנת באופן קיצוני או התנהגות קטטונית
  • סימנים של חסר רגשי או התנהגותי (סימנים שליליים)

אז מה הן מחשבות שווא?

מחשבות שווא הן אחד מהסימנים המובהקים של מחלת הסכיזופרניה ויתכן אחד מהקשים ביותר להבנה. מחשבות שווא (קריטריון א1) מתייחסות להפרעה בחשיבה, בה האדם מפתח הבנה אישית שונה ולא מציאותית של דברים שמתרחשים בחייו. מחשבות שווא יכולות להיות בעלות אופי שונה:

1. מחשבות של רדיפה: כאשר האדם מאמין שקיימת קנוניה נגדו או שהוא מפרש התרחשויות בסביבה כמכוונות נגדו. לדוגמא, אישה כבת 30 שמאמינה שהשכנים מוסיפים רעל למים של הבניין בו היא מתגוררת במטרה להרעיל אותה. היא מאוד כועסת עליהם, צועקת על השכנים בחדר המדרגות ומנתקת את אספקת המים לבניין כדרך להפסיק את "ההרעלה" שהיא חשה.

2. מחשבות של עליונות או גדלות: כאשר האדם מאמין שקיימים עבורו תפקידים מיוחדים ושהוא נבחר במיוחד לעשות את זה. אציין מקרה של גבר בן 50 בו טיפלתי לפני מספר שנים, אשר התייצב מול משרד ראש הממשלה והתעקש לפגוש אותו כדי להציג בפניו את התוכנית שלו לשלום במזרח התיכון. כאשר השוטרים מנעו זאת, הוא החל להשתולל ולהכות את האנשים סביבו.

3. מחשבות על דת ורוחניות: כאשר האדם, ללא קשר עם האמונה הדתית הבסיסית שלו, חש קשר מיוחד עם הדמות האלוהים. הוא רואה סימנים שהוא מפענח כאותות מיוחדים שמכוונם אליו וקובע את ההתנהגות שלו לפי אותם אותות. זכור לי מקרה בו אדם "הבין" שאלוהים רוצה שהוא יתבודד במדבר ונסע למדבר יהודה בלי אוכל או שתייה. הוא היה בטוח שאלוהים ימלא את צרכיו.

4. מחשבות על תופעות סומטיות, כלומר גופניות, קיצוניות: האדם משוכנע שגופו או איברים מסוימים בגופו אינם מתפקדים ולא ניתן לעזור להם. דוגמה לכך היא אישה שמאמינה שנחש חדר לתוך גופה והוא נמצא בנרתיקה.

חשוב להבין שאין הגיון בחשיבה זו ועל אף שאין הוכחות ברורות שתומכות בחששות או הפרשנויות של האדם, הוא משוכנע שמחשבות אלו נכונות ולא ניתן לשכנע אותו אחרת.

אז מה הן הלוצינציות ?

הלוצינציות הן חוויות חושיות שמתרחשות ללא גירוי מתאים. כל חושיו של האדם, ראיה, שמיעה, מגע, ריח וטעם יכולים להיות מושפעים ממחלת הסכיזופרניה. הלוצינציות שמיעה וראיה הן השכיחות ביותר. כאשר האדם מדווח על שמיעת קולות שרק הוא שומע או על התרחשויות שרק הוא עד להן, אנו מאבחנים הלוצינציה. כמו כל סימפטום, ההלוצינציה יכולה להיות משמעותית, כך שהאדם שומע את הקול או קולות שמדברים אליו במשך רוב שעות היום. במקרים אחרים הקולות שהוא שומע חזקים עד כדי כך שהם מונעים מהאדם לתפקד. הקולות יכולים להיות בודדים או רבים. התוכן של הקול יכול להיות פוגעני ומעליב, או גס, או ביקורתי ושיפוטי כלפי התנהגותו של האדם. לפעמים קולות אלו גם פוקדים על האדם לבצע מעשים כאלה ואחרים. כאשר יש הלוצינציות פוקדות, רמת הסיכון לאדם ולסביבה עולה. קולות אלו עלולים לדרוש מהאדם לבצע מעשים בעלי אופי שלילי ואף לדחוף אותו למעשים אלימים. במצבים אלו יש צורך בטיפול פסיכיאטרי דחוף.

לעיתים קרובות, חולה סכיזופרני במשבר חריף מראה סימנים של חוסר ארגון בדיבור או בהתנהגות. במקרים כאלה יהיה זה כמעט בלתי אפשרי להבין על מה החולה מדבר. הדיבור שלו נקרא "סלט מילים", או במונחים מקצועיים רפיון אסוציאטיבי. המשפטים שהחולה מעלה לא מאורגנים והבודק מתקשה להבין למה החולה מתכוון. בנוסף, גם התנהגותו של האדם לא מאורגנת והחולה מרושל בהופעתו. עלול להיווצר מצב בו החולה לא דאג זמן רב לדברים בסיסים כגון היגיינה אישית, אכילה מסודרת ועוד. במקרים קיצוניים עלולה להופיע התנהגות קטטונית ואז החולה מפסיק לדבר ולנוע, הוא לא אוכל ולא שותה. במקרים אלו קיימת סכנת חיים של ממש.

הקריטריון האבחנתי האחרון מתייחס לסימנים השליליים של המחלה. סימנים שליליים הם ביטוי לחסר קוגניטיבי או רגשי שמתפתח בחולה ומגביל מאוד את השתלבותו בחיי היום יום. חולים אלו יכולים להיות אפתיים עם מעט מאוד התעניינות בנעשה סביבם, הם מתבודדים ומדברים מעט מאוד. כאשר המשפחה מנסה לעודד אותם ולכוון אותם לעשייה, הם לא משתפים פעולה. סימנים שלילים אלו יכולים להופיע בגיל מוקדם יותר ואף ללוות את החולה מספר שנים לפני שהמחלה הפעילה מתפרצת. חולים אלו מראים הישגיות נמוכה בבית הספר וחוסר עניין בלפתח יחסים חברתיים. במקרים אחרים הסימנים השליליים מתפתחים ביחד עם או לאחר התקף חריף של המחלה. במצבים אלו אנשים צעירים, אשר היו פעילים בתחומים רבים לפני התפרצות המחלה, נהפכים לפסיביים ומוגבלים יותר. טיפול מוצלח בסימנים השליליים של מחלת הסכיזופרניה הוא אחד מהאתגרים הגדולים בפסיכיאטריה המודרנית.

נוסף לקריטריונים הקליניים שציינתי, המחלה פוגעת ביכולת התפקודית של האדם בתחומים שונים דוגמת יחסים בין אישיים, יכולת ללמוד או להתפרנס וביכולת לנהל משק בית בצורה סבירה.

חשוב להבין שלא מדובר בתקופה קצרה של מחלה. כדי להגיע לאבחון של סכיזופרניה המחלה צריכה להיות פעילה במשך 6 חודשים או יותר. יש מצבים בהם לא כל הסימפטומים מופיעים במלא עוצמתם אך לפחות למשך חודש ימים הסימפטומים היו משמעותיים והופיעו במרבית ימי החודש.

האם מחלה זו יכולה להיות משנית לשימוש בסמים או אלכוהול בצורה מופרזת?

אין ספק כי סמים יכולים להשפיע באופן משמעותי ביותר על תפקודים קוגניטיביים וחושיים שונים ולגרום למצב קליני דמוי סכיזופרניה. המצב הטוקסי אשר נוצר בהשפעת הסמים חייב להתאים לתקופה בה הסם פעיל, לדוגמה עד שבוע ימים מאז הלקיחה של הסם. במידה והמצב הקליני נמשך זמן רב יותר, האבחנה מפסיקה להיות של פסיכוזה כתוצאה של שימוש בסמים ועוברת לתחום האבחנות של סכיזופרניה. חשוב לציין שמחקרים רבים מראים ששימוש ממושך בסמים, אפילו בקנביס או גראס, בייחוד כאשר מתחילים שימוש בגיל צעיר ובכמויות גדולות, מעלה את הסיכון להופעה של מחלות פסיכיאטריות קשות כמו סכיזופרניה ומחלה דו קוטבית.

במאמר זה התייחסתי לסימפטומים האבחנתיים של סכיזופרניה. במאמרי ההמשך אתייחס למהלך המחלה ולדרכי הטיפול בה.
האם הטיפול מוקדם במחלת הסכיזופרניה עוזר

"טיפול בסכיזופרניה השתפר מאוד בשנים האחרונות", אומר פרופסור גרינהאוס. אנחנו יודעים היום שטיפול מוקדם וגם טיפול ממושך באמצעות התרופות המתאימות יכול להקטין את הנזקים האישיים והקוגניטיביים של המחלה. כמו כן, טיפול שיקומי יכול למדר באופן משמעותי את הפגיעה החברתית והתעסוקתית של המחלה.

פרופסור גרינהאוס בעל ניסיון בניהול מחלקות פסיכיאטריות ואף בתי חולים פסיכיאטרים. ניסיונו הרב בתחומים של טיפול תרופתי במטופלים שסובלים מסכיזופרניה, מסייע בהתאמה נכונה יותר של תרופות ובמזעור תופעות הלוואי. "אנחנו במיינד קליניק מלווים את העבודה הרפואית עם עבודה פסיכולוגית ושיקומית של הלוקים בסכיזופרניה".

המאמר נכתב ע"י פרופסור לאון גרינהאוס

קרא עוד : טיפול בתרופות פסיכיאטריות
קרא עוד : טיפול בחרדה

תמונה אווירה

 

 

 

 

לתיאום פגישת ייעוץ
צרו עמנו קשר עוד היום 072-3303343