מאניה דיפרסיה וקנאביס

מאניה דיפרסיה וקנאביס - האם החיבור בין שניהם מסוכן למטופל?

מספר המשתמשים, בעולם ובישראל, הצורכים קנאביס למטרות שימוש רפואי ושימוש חברתי הולך וגדל. מספר המדינות שמאשרות את השימוש החוקי של הקנאביס גם הולך וגדל, לכן הצפי הוא שמספר גבוה של מטופלים פסיכיאטרים כולל מטופלים שסובלים ממאניה דיפרסיה, יחשפו לקנאביס. ברשתות החברתיות נכתב רבות על הסגולות של הקנאביס במצבים קליניים שונים. לאחרונה, בקליניקה הפרטית שלי מטופלים רבים שסובלים ממאניה דיפרסיה שואלים האם שימוש בקנאביס יכול להיטיב עם מצבם?

כמה מילים על הצד המדעי:

הקנאביס הוא תערובת של חומרים פעילים, הספרות הקיימת מתייחסת במיוחד לשני מרכיבים: חומר אחד, ה – THC (Tetrahydrocannabinol), שהוא חומר הפסיכו-אקטיבי, דהיינו, הוא משנה את התחושות, הרגשות והמחשבות. חומר שני מאוד חשוב גם מבחינה רפואית, הוא קנבידיול, CBD (Cannabidiol).

לשני החומרים יש פעילות  שונה. ה-THC משפיע על המוח והוא אחראי על ההשפעות הפסיכוטורופיות. בעיקר באמצעות הפעלה של קולטנים מסוג CB1 במערכת הדופמין המזולימבית של המוח. לעומת זאת הקנבידיול (CBD), אחראי יותר על ההשפעות של כאב ובחילות. הוא בעיקר חומר שאפשר להשתמש בו כחומר תרופתי. יש דיווחים שלקנבידיול השפעות נגד מצב של חרדה ופסיכוזה.

יתכן ולחומרים הנוספים בצמח הקנאביס השפעות נוספות על גוף האדם, השפעות שטרם נבדקו דיים. השפעות כמו נגד כאבים והקאות, על מהלך מחלת הפרקינסון, באפילפסיה אצל ילדים, על הסרטן, ועוד.

מאניה דיפרסיה וקנאביס

 מאניה דיפרסיה מהי?

מאניה דיפרסיה (הפרעה דו-קוטבית) זהו מצב קליני מחזורי שמתבטא בתקופות (גלים) של דיכאון ותקופות של היפומאניה או מאניה המעורבות עם תקופות של איזון במצב הרוח. הטיפול הפסיכיאטרי במאניה דיפרסיה מכוון להתמודדות טובה יותר עם האספקטים המיידים של המחלה (ריפוי הגלים של דיכאון או של מאניה-היפומאניה), ומניעת הגלים החוזרים של המחלה.

בהקשר לקנאביס, המטופלים שואלים האם הוא יכול להיטיב עם הדיכאון, עם הפרעות השינה של המחלה, עם המאניה, ובכלל עם הוא יכול לשפר את מהלך המחלה?

מבחינה פסיכיאטרית השאלות הן מורכבות יותר ואפשר לסכם אותם כך:

  1. האם השימוש בקנאביס מזרז את הופעת הגל הראשון של המאניה דיפרסה?
  2. האם השימוש בקנאביס גורם לגלים תכופים יותר של המחלה? והאם הגלים התכופים יותר הם של דיכאון או של מאניה היפומאניה?
  3. האם השימוש בקנאביס מחמיר את הדיכאון וגורם לעלייה של המחשבות האובדניות?
  4. האם השימוש בקנאביס מזרז את הופעת הסימפטומים של מאניה-היפומאניה ומחריף את עצמת הסימפטומים?
  5. האם השימוש בקנאביס רפואי שונה מהשימוש בקנאביס רגיל שרוכשים מספקים לא מורשים?
  6. האם השימוש בקנאביס משפר את מהלך המאניה דיפרסיה וגורם שהגלים יהיו פחות תכופים ו"קלים" יותר מבחינת הסימפטומים?

למעשה התשובה לארבעת השאלות הראשונות שכתבתי היא תשובה חיובית. בשנים האחרונות אנו מודעים יותר להשפעה השלילית של שימוש בסמים על מאניה דיפרסיה. השימוש בסמים, כולל גראס, חשיש או קנאביס יכול לגרום להחמרה בגלים של המחלה.

קנאביס הוא הסם הנפוץ ביותר בין מטופלים עם מאניה דיפרסיה. מחקרים עולמיים מראים שבין 8%-22% מהמטופלים שנמצאים בגל של המחלה הם משתמשים פעילים של קנאביס ושעד 64% מהסובלים ישתמשו בקנאביס במהלך חייהם. הנתונים לגבי מהלך המחלה הם ברורים ומראים שהשימוש בקנאביס מחמיר את מהלך המחלה המניה דפרסיה וגם גורם לסימפטומים חריפים יותר בשלב הפעיל של המחלה. לא ברור האם השימוש בקנבידיול כחומר טהור תשפיע באופן חיובי על המניה דפרסיה.

עבודות מחקריות רבות מראות שיש קשר בין גיל התפרצות המחלה והמהלך שלה. ידוע שכאשר המחלה מתחילה בגילאים צעירים יותר המהלך שלה הוא מורכב יותר, עם סימפטומים חריפים יותר וריבוי של גלים של דיכאון או של מאניה -הופומאניה. מחקרים שפורסמו לאחרונה מדווחים על קשר הדוק בין שימוש בקנאביס והופעה מוקדמת יותר בחיים של המאניה דיפרסיה. הנתונים מראים שבקבוצה של חולים שעישנו קנאביס מגיל מוקדם הסימנים של המאניה דיפרסיה מופיעים 6 שנים מוקדם יותר מאשר אלו שלא השתמשו בקנאביס.

ללא קשר עם הגיל של הגל הראשון של המחלה משתמשי הקנאביס סובלים מיותר גלים של המחלה ומסימפטומטולוגיה קשה יותר בזמן הגל של המחלה. עדיין לא ברור האם יש קשר בין ניסיונות אובדניים ושימוש בקנאביס אם כי סביר להניח שאם השימוש בסם גורם לגלים קשים יותר של מאניה או של דיכאון, השכיחות של המחשבות והמעשים האובדניים יהיה גבוה יותר בקבוצת המשתמשים.

לגבי שאלה מספר 5, ומספר 6 -  ניתן לומר שדין הקנאביס הרפואי כדין הקנאביס שנרכש מספק לא מורשה. הגידול של הקנאביס הרפואי הוא מבוקר ותחת פיקוח הרשויות, לכן מבחינה יצור הוא הרבה יותר בטוח אבל מבחינת ההשפעות הוא זהה לזה שנרכש בדרך לא חוקית. ההשפעה על המחלה המניה דפרסיה של הקנאביס הרפואי הינה שלילית כמו זו של הקנאביס הלא חוקי.

אז מה עונה הפסיכיאטר או המטפל הרגשי כאשר מטופל שואל האם השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, או קנאביס שלא בפיקוח, מותר במצבו?

התשובה לא פשוטה. המחקרים לא מתייחסים כל כך למינון היומי של הקנאביס. האם דינו של עישון קל עד בינוני הוא כמו הדין של השימוש הכבד יותר? והאם שימוש כבד יותר מוגדר כעישון של חצי גרם ליום או של 2-3 גרם ליום? לדעתי התשובה המושכלת חייבת לכלול התייחסות לשימוש הקל של החומר וההבהרה שאין תשובה קלינית מספקת לשימוש הקל בקנאביס. לעומת זאת התשובה לשימוש המוגבר של הקנאביס לדעתי ברורה. שימוש מוגבר בקנאביס יכול בהחלט להחמיר את חומרת המחלה המניה דפרסיה על כל שלביה. כפסיכיאטר מנוסה אני ממליץ למטופלי להקטין עד כמה שאפשר, ועדיף להפסיק כליל,  את השימוש בקנאביס.