התקשרו עכשיו:  03-7778191

הפרעה טורדנית כפייתית


תאמו פגישת ייעוץ

מהי הפרעה טורדנית כפייתית- OCD

הפרעה טורדנית כפייתית קיימת אצל 1%-3% מהאוכלוסיה ויכולה להתחיל בכל גיל. היא מאופיינת במחשבות, דחפים או תמונות שמופיעים בחשיבה בצורה לא רצונית או חודרנית ומעוררות חרדה אצל מי שחווה אותן. מחשבות אלו נקראות ״אובססיות״. כדי להפחית או לנסות לשלוט על החרדה המתעוררת, האדם מפתח קומפולסיות, שהם טקסים, פעולות התנהגותיות או מחשבתיות שהאדם מרגיש צורך עז לחזור עליהן. הן מפחיתות את החרדה שהתעוררה בעקבות המחשבה הלא רצונית, אך יכולות לדרוש זמן משמעותי ולפגוע באיכות החיים של האדם. 

פעמים רבות, הסובלים מ  OCD מתביישים בהפרעה או מנסים להסתיר אותה ולעיתים יגיעו  לטיפול רק כאשר מבינים כי היא פוגעת באיכות החיים בצורה משמעותית.

 

דוגמאות להפרעה טורדנית כפייתית- Obsessive Compulsive Disorder (OCD)

המקרים שמתוארים בהמשך, נותנים דוגמא להפרעה טורדנית הכפייתית כפי שהיא מתקבלת בקליניקה:

רונה (שם בדוי), בת 35, נמנעת מלגעת בחפצים שונים עם ידיה החשופות. כל מגע עם חפץ זר מעורר אצלה מחשבות על זיהום והיא מרגישה צורך לטהר את עצמה על ידי רחצה ממושכת של הידיים ושל הגוף. היא מגיעה למקומות שונים עם כפפות ושרפרף שהביאה מהבית כדי לשבת עליו. לפעמים, היא אפילו רוחצת את הידיים ואת הגוף עם חומרי ניקוי. למחשבות המטרידות את רונה והפעולות שהיא נוקטת כדי להרגיע את עצמה ולשלוט בהן יש מחיר ואיכות החיים שלה נפגעת מהן מאוד.

יאיר (שם בדוי) בן 35 נשוי ואב ל 2 ילדים. הוא מתפקד ברמה גבוה בכל המובנים. הוא מאוד מאורגן בעבודתו ובסוף יום בודק את אשר עשה באותו יום מספר רב של פעמים כדי לוודא שהוא עשה הכל בצורה מושלמת ולהרגיע את הספק שקיים בו שעשה את הדברים נכון. בדיקות אלו אורכות שעות וכתוצאה מכך הוא נשאר שעות נוספות בעבודה. כשמגיע הביתה, יאיר צריך מקלחות ארוכות מאוד שימשיכו עד שירגיש מספיק נקי.

 

תסמינים להפרעה טורדנית כפייתית

מחשבות אובססיביות עוסקות במגוון נושאים שונים ויכולות להיות מאוד שונות בין הסובלים מההפרעה.  

זיהום/ניקיון: חלקי גוף, חפצים אישיים או דברים בסביבה שלי מזוהמים, או לא נקיים מספיק. 

הטלת ספק מוגזמת: האדם שואל את עצמי שאלות וספקות לגבי כל דבר שהוא עושה או שמתחרש סביבו. לדוגמה- האם מה שאמרתי היה נכון?, האם הסברתי עצמי מספיק?, האם אומרים לי את האמת?, וכו׳. 

צורך בסימטריה, התאמה או דיוק: האדם חייב שחפצים יהיו בדיוק במקומם, משפטים הנאמרים צריכים להיות ברורים ונכונים לחלוטין, מחשבות צריכות להיות מדויקות.  

תוקפנות: מדובר במחשבות שאינן מתעוררות בתגובה לאירוע ספציפי או כעס וגם חשוב לציין שאינן מובילות לאלימות מעשית. דוגמה קלאסית היא אמא שחושבת שהיא הולכת לפגוע בתינוק שלה. לפעמים יכולות להתלוות לכך מחשבות או תמונות מדומיינות של הפגיעה האפשרית.

מיניות: האדם פוחד לבצע מעשה מיני לא ראוי, לעיתים מתלווה לכך פחד גדול יותר של אובדן שליטה על ההתנהגות שלו. דוגמאות למחשבות כאלה יכולות להיות מחשבות של מורה על כך שמפחד לקיים יחסי מין עם אחד התלמידים שלו, או הורה שמוטרד שיכול לגעת באיברים אינטימיים של הילד בצורה לא מתאימה.

· דאגה בריאותית: נוכחות של דאגות מוגזמות בנושא הבריאות של שהסובל או של משפחתו. 

דוגמאות לטקסים/קומפולסיות:

בדיקה: האדם יבדוק כל דבר שהוא עושה מספר רב של פעמים, כליווי למחשבות אובססיביות של הטלת ספק. 

ספירה: תגובה נוספת לספקנות מוגזמת, האדם סופר פעמים רבות כדי לבדוק את עצמו ולוודא שלא טועה.

רחצה: כתגובה למחשבות אובססיביות על חוסר ניקיון או זיהום, האדם יפנה לניקיון או שטיפה כדרך להפחית את החרדה ויחזור על פעולות הניקיון מספר רב של פעמים. מעגל המחשבה-פעולה של זיהום וניקיון יכול להימשך זמן רב וליצור אפילו שיתוק התנהגותי- חוסר יכולת להתעסק במשהו אחר מלבד זה.

שאילת שאלות: כתגובה למחשבות של הטלת ספק או פחד לא מציאותי בנושאים בריאותיים. לדוגמה, אדם יכול לשאול רופא פעמים שוב ושוב שאלות הנוגעות לטיפול שלו, למרות שהרופא הסביר לו הכל פעמים רבות ואפילו בכתב. לרוב שאילת השאלות באופן כה חזרתי מלווה את האדם ברוב תחומי החיים שלו. 

שמירה על סימטריה ודיוק: האדם ידאג שכל דבר יהיה במקומו ועד שלא תהיה סימטריה מדויקת, ינסה שוב ושוב.

אגרנות: צבירה ואיסוף של פריטים שונים בכמויות גדולות בבית כגון עיתונים, ספרים, בגדים, קלטות ועוד. האדם לא מסוגל לפנות או לזרוק את הפריטים מהבית, אפילו אם קשה לו להסתובב בבית מרוב כמות החפצים וגם אם המשפחה, חברים או המטפל ממליצים לעשות זאת. 

תפילות ממושכות: אדם שיבלה זמן רב מאוד בתפילה, משמעותית יותר מהזמן שהסובבים אותו היו מבלים בתפילה. העיסוק בכך מפריע לאדם להתפנות לחייו הרגילים ולעסוק במשפחה, פרנסה, לימודים וכו׳. נפוץ יותר באוכלוסיה חרדית. 

גורמים להפרעה טורדנית

ישנן מספר תאוריות לגבי מה במבנה או בתפקוד המוח מייצר מצב שבו אדם סובל מ OCD. כדי להבין אותן ברמה הבסיסית, נסביר כמה דברים בסיסים לגבי המוח ותפקודו. 

יש במוח מעל 100 מיליארד תאי עצב (נוירונים), זוהי היחידה החישובית הבסיסית ביותר במוח. התאים במוח מגיבים לשינויים בסביבה שלהם על ידי שינוי המתח החשמלי שלהם. כל אחד מהתאים הללו יכול לתקשר עם התאים הסמוכים אליו או תאים במבנים מרוחקים יותר במוח באמצעות חומרים הקיימים במוח באופן טבעי (נוירוטרנסמיטרים), שיש להם השפעה על המתח החשמלי של אותו תא. בנוסף, בתוך כל תא יש מנגנונים גנטיים שמשפיעים על התא ופעילותו, והם מרכזיים בתפקוד התקין של המוח.

ישנן תאוריות ומחקרים המתמקדים בכך שבאדם הסובל מ OCD, המנגנון הפגוע הוא של התפקוד והקישוריות בין מספר אזורים במוח, הנחשבים ל״מעגל תפקודי״- הם אחראים יחד על אלמנטים מסוימים בתפקוד התקין של המוח. המעגל מתחיל בחלק הקדמי של קליפת המוח (הקורטקס האורביטו-פרונטלי) ומתקדם למבנים נוספים כמו הסינגולייט ג׳יירוס, סטריאטום, גלובוס פאלידוס, תלמוס ובחזרה לאותו חלק קדמי של קליפת המוח. ההשערה היא שיש ״עוררות יתר״ באזורים שונים במעגל זה, שקשור לאותן מחשבות טורדניות והטקסים של התסמונת של OCD. 

ישנן תאוריות ומחקרים נוספים שמתמקדים יותר בתקשורת הכימית בין תאי המוח, ובאופן ספציפי, מתמקדים בנוירוטרנסמיטר (הורמון המופרש במוח) שנקרא סרוטונין. התאוריות מתמקדות בכך שההעברה של סרוטונין בין תאים ואזורים שונים במוח פגועה. 

בנוסף, חשוב לציין שישנו אלמנט גנטי שנראה כי תורם לקיום של ההפרעה. בעוד השכיחות של OCD באוכלוסיה היא בין 1-3%, הסיכוי לסבול מ- OCD במידה ומישהו מהמשפחה הקרובה שלך מאובחן עם OCD, הוא 25%. 

חוקרים מתחום המדעים הקוגניטיביים מסבירים את האובססיות והקומפולסיות המגיעות במסגרת ה- OCD, כמנגנונים מחשבתיים רגילים שיוצאים משליטה- נלמדים ומתקבעים בצורה לא מיטבית.

כיצד מאבחנים OCD? 

קלינאים רבים כמו פסיכולוגים קלינים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים יטפלו באנשים הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית. כדי לקבל את האבחנה הרפואית של המחלה, יש לגשת לפסיכיאטר.

הפסיכיאטר יתבסס על שיחה עם המטופל, ויוכל לאבחן הפרעה טורדנית כפייתית כאשר המטופל ובני משפחתו מתארים אובססיות וטקסים שמעסיקים את המטופל לפרקי זמן ארוכים, לדוגמה, מעל שעה ביום והם גורמים לסבל משמעותי ופגיעה בתפקוד האישי- תעסוקתי, חברתי וכו׳. 

מטופלים רבים הם בעלי תובנה על מצבם ומבינים שהאובססיות והטקסים אינם מבוססים על דברים מציאותיים. לדוגמה, מטופל שמבין שכפות הידיים שלו נקיות לאחר שרחץ אותם הרבה פעמים, אבל בכל זאת יש לו דחף לחזור על הפעולה עוד ועוד.

חלק קטן מהמטופלים הם בעלי תובנה חלקית או חסרה למצב, ומאמינים שהאובססיות והטקסים מבוססים על דברים מוחשיים או מציאותיים. לדוגמה, מטופל שמאמין שמחשבה שהייתה לו לגבי גרימת נזק פיזי לילדים שלו היא אמיתית רק בגלל שהוא חשב אותה. לעיתים אף לא יהיה מוכן לפרט את כל המחשבה בגלל שמאמין שאם הוא ״מדבר אותה״ יש לה יותר סיכוי להתממש. 

ספקטרום (מגוון) אבחנות עם קשר ל OCD

בשנים האחרונות האבחנה של תסמונת טורדנית כפייתית- OCD הופרדה מהקבוצה של ״הפרעות חרדה״ וקיבלה קבוצה משלה, המאחדת אותה עם מגוון (ספקטרום) תסמונות דומות. אלו מצבים קליניים נוספים שנכללים באותה הקבוצה: 

הפרעה בתפיסת הגוף  (Body Dysmorphic Disorder) 

אדם המוטרד בצורה אובססיבית מהמראה של אחד או יותר מהאיברים בגופו (אף, שדיים, מותניים, גובה, ועוד). העיסוק במראה של איבר/איברים אלו הוא ללא פרופורציה למציאות המראה שלו. העיסוק הרב בתופעה המטרידה, גורם לו לסבל רב ולירידה בתפקוד. 

· אגרנות (Hoarding Disorder)

הסובלים מאגרנות מתקשים להיפרד או לזרוק חפצים לא חיוניים (עיתונים ישנים, שקיות, ניירות, ועוד). המחשבה להיפרד מחפצים אלו גורמת לחרדה רבה ולפגיעה תפקודית משמעותית. כתוצאה מהקושי להיפרד מהחפצים מצטברים במגורים כמויות גדולות של חפצים שאין להם שימוש מעשי. התופעה יכולה להגיע למצב שהאדם או בני משפחתו מתקשים להיכנס או להסתובב בבית. לעיתים התופעה יכולה לגרום לפגיעה בריאותית עקב הקושי לנקות וליצור אווירה בריאה בבית המטופל. 

· הפרעת מריטת שיערות ((Trichotillomania

אדם שסובל ממריטת שיער (ראש, גבות וגפיים) חש צורך לתלוש שיערות במקומות שונים בגוף. הוא יתאמץ מאוד להתנגד לדחף אך לא מצליח להשתלט עליו. התופעה גורמת לסבל נפשי, תפקודי, וחברתי ניכר וכמובן שיש לה לעיתים השלכות על המראה החיצוני. 

· הפרעת חיטוט בעור (Skin-Picking Disorder)

האדם מחטט את בעור במקומות שונים בגוף עד כדי פציעה ממשית של העור. הוא ינסה להתנגד לדחף אך לא יצליח. התופעה גורמת לסבל נפשי, תפקודי, וחברתי ניכר וכמובן שיש לה השלכות על המראה החיצוני.

טיפול בהפרעה טורדנית כפייתית

הטיפול התרופתי; 

כמו ברוב המצבים הפסיכיאטרים הטיפול היעיל בתסמונת הטורדנית כפייתית יכלול שילוב של טיפול תרופתי וטיפול רגשי.

טיפול תרופתי ל OCD יכול להינתן רק ע״י רופא (עדיפות לפסיכיאטר) ויוצע למטופל כאשר עצמת הסימפטומים, הסבל האישי והפגיעה התפקודית הם כאלו שמצדיקים מתן טיפול אותו.

לעיתים המחשבה על לקיחת תרופות פסיכיאטריות יכולה להיות מפחידה וישנה רתיעה מסוימת מהיעזרות בהן. כפי שתיארנו כשדיברנו על הבסיס הפיזיולוגי להפרעה, מדובר  בחוסר איזון של תקשורת בין אזורים שונים במוח והחומרים הכימיים שמופרשים בו בטבעיות. את חוסר האיזון הזה אנחנו מנסים לווסת בעזרת התרופות, כמו שמווסתים תרופתית איברים ותפקודים במחלות אחרות (לדוגמה, איזון בלוטת התריס, טיפול בסוכרת וכו׳).  

תרופות פסיכיאטריות רבות מתבססות על שיטות שונות לוויסות הפרשה של חומרים במוח כגון סרוטונין, אפינפרין ודופמין. אלו הם מוליכים עצביים, כלומר חומרים המאפשרים תקשורת בין סוגי תאים שונים במוח ונמצאים בבסיס תפקודים רבים שלו.

הטיפול התרופתי של ב OCD  מתבסס על תרופות מקבוצת ה SSRI (חוסמי הקליטה החוזרת של סרוטונין). 

לעיתים, כחיזוק לטיפול הראשוני עם ה- SSRI, מתבעת אוגמנטציה (חיזוק) עם תרופה נוספת. לרוב, האוגמנטציה תעשה עם תרופות מקבוצת התרופות הנוירולפטיות-אטיפיות. אלו תרופות שנמצאות בשימוש גם במצבים של סכיזופרניה או מניה דיפרסיה. שמות התרופות והמינונים:

טיפול פסיכולוגי

הטיפול הפסיכולוגי בתסמונת טורדנית כפייתית (OCD) הוא מרכזי וחשוב להצלחת הטיפול. סוג הטיפול שנמצא כיעיל ביותר הוא בגישה הקוגניטיבית התנהגותית (CBT), בשיטת מניעת תגובה. בעזרת שיטות טיפול אלו מנסים להקטין את ההשפעה של המחשבות האובססיביות ולמנוע את החזרה של הטקסים. יעילותו של CBT בטיפול ב OCD  הוכחה במחקרים רבים, ונמצא יעיל במיוחד כשמשולב עם טיפול תרופתי.

גרייה מגנטית עמוקה (Deep TMS) 

טיפולים בגרייה מגנטית הם חידוש מרגש בעולם הפסיכיאטריה. בעזרת שדה מגנטי המופעל מחוץ לראש (לא פולשני), מצליחים לגרות את תאי המוח באיזורים ספציפיים הקשורים להפרעה טורדנית כפייתית. הטיפול אינו מצריך הרדמה וכמעט אינו מלווה בכאב. 

בשנת 2019 קבלה חברת Brainsway הישראלית (המייצרת מכשירי   (Deep TMSאישור רשמי לטפל במצבים של OCD בעזרת מכשירי Deep TMS עם הסליל בשם H7, לאחר שהוכיחו את האפקטיביות של המכשיר במחקרים קליניים.

כותב המאמר:

פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל.  מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS  וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

 

 
תמונה אווירה

 

 

 

 

לתיאום פגישת ייעוץ
צרו עמנו קשר עוד היום 03-7778191   clinic2733@gmail.com