ואבן (Vaben) אוקסאזפאם (Oxazepam)

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

אבן (Vaben) בשמה הפרמקולוגי אוקסאזפאם (oxazepam) הינה תרופה המשתייכת לתרופות הבנזודיאזפינים שהם תרופות הרגעה קלסיות.

מנגנון הפעולה של ואבן?

ואבן פעילה במערכת העצבים המרכזית עם השפעות דומות לאלו של אסיוול, קלונקס ולוריוון. הפעולה הפרמקולוגית של ואבן הינה העצמת הפעילות של קולטן במוח בשם קולטן גאבה (GABA). קולטן זה קשור לתעלות של יון כלור בתא העצב. דרך העצמת הפעילות של קולטני גאבה ופתיחת תעלות כלור, ואבן עוזרת להשיג הרגעה של חרדה וגם עוזרת להשרות שינה. למעשה ואבן היא תוצר פירוק של התרופה האסיוול, התרופה פועלת לטווח קצר עד 8 שעות.

מצבים קליניים בהם משתמשים בואבן?

השימושים המרכזיים של ואבן הינם כטיפול למצבי חרדה ולהפרעות שינה. מצבי חרדה המטופלים בעזרת ואבן כוללים את המצבים הבאים :

  • דיכאון קליני עם תסמיני חרדה
  • מצבי סטרס של החיים
  • גמילה מאלכוהול
  • מצבים אגיטטיביים ( אי שקט )
  • פוביות
  • תופעות לוואי של תרופות נוגדות פסיכוזה
  • גמילה מאלכוהול
  • אוכלוסיות גריאטריות

כפי שנאמר ואבן פועל לזמן קצר בלבד ולכן צריך להילקח מספר פעמים ביום כדי למנוע הופעה מחודשת של החרדה. עקב הפעילות הקצרה אינו מצטבר בגוף, לכן מתאים לאוכלוסיות גריאטריות.

מהו המינון הטיפולי בתרופה ואבן

ואבן ניתנת בצורה של כדורים לשימוש דרך הפה בלבד במינון אחיד של 10 מג’. מינונים מקובלים יכולים להיות בן 10-30 מג’ מחולק לכל 8 שעות.

מה הוא השימוש הנכון של ואבן?

  • עדיף להשתמש בואבן לפרקי זמן קצרים של מספר שבועות, ולא באופן קבוע.
  • תרופה כמו וואבן-vaben עדיפה בגיל הגריאטרי.
  • לא מומלץ לשלב ואבן עם שתיית אלכוהול.
  • לא מומלץ לשלב ואבן עם קנאביס או סם אחר.
  • לא מומלץ להשתמש בואן בזמן נהיגה.
  • שימוש ממושך של וואבן-vaben יכול לגרום להתרגלות ואף התמכרות לתרופה.
  • מטופלים שנוטלים תרופות אלו ועוברים טיפול רפואי חייבים לדווח לצוות המטפל על השימוש בואבן כדי למנוע מצבים בהם מתבצעת הפסקה פתאומית של הטיפול.

מה הן תופעות הלוואי של ואבן?

ואבן תרופה עם פרופיל נמוך של תופעות לוואי. כמובן שתופעות הלוואי תלויות במינון שהאדם נוטל. הפעילות הפרמקולוגית של הואבן מתרכזת במוח. לכן, תופעות הלוואי במידה והן קיימות, משתייכות לתפקוד המוח. תופעות הלוואי האפשריות כוללות:

  • עייפות יתר או טשטוש מנטלי.
  • איטיות מחשבתית והרגשה של חוסר יכולת מיקוד.
  • הפרעת זיכרון לטווח קצר.
  • הפרעה בקואורדינציה.
  • תחושת דיכאון.
  • הפרעה בתפקוד המיני.
  • אובדן שיווי משקל ונפילות
  • התמכרות (כאשר האדם מעלה את המינון לרמות גבוהות ללא הוראת רופא).

האם ואבן גורמת להתרגלות או התמכרות?

השימוש הנכון של ואבן מגביל את נטילת התרופה לזמנים קצובים. שימוש ממושך בואבן גורם להתרגלות לתרופה. המשמעות היא שכאשר הרופא ימליץ על הפסקת התרופה, התהליך צריך להיות איטי ומתוכנן.
התמכרות לואבן לעומת זאת הוא תהליך שאינו רצוי ואף מסוכן. אדם המתמכר עולה בהתמדה במינון ויכול להגיע למינונים גבוהים ביותר. זכורה לי מטופלת שנטלה 18 כדורי ואבן (או תרופה אחרת מקבוצת הבנזודיאזפינים) לפני השינה. מקרים אלו מחייבים טיפול מקצועי. חשוב לדעת שהפסקה פתאומית של ואבן עלולה להוביל למצבים רפואיים מסוכנים ואף מסוכנים לחיים.

האם השימוש בואבן מסוכן בזמן הריון והנקה?

  • קיימים דיווחים על מומי לידה שהופיעו בעקבות השימוש בתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, כולל ואבן.
  • ואבן חודרת דרך השלייה ומגיעה לעובר, לכן לא מומלץ ליטול בזמן ההיריון במיוחד בטרימסטר הראשון של ההיריון.
  • מנגנון פירוק תרופות הרגעה איטי יותר אצל העובר והתינוק, לכן תרופות אלו נמצאות בריכוז גבוה יותר בגופם.
  • עוברים שנחשפו לתרופות הרגעה, כולל ואבן, בטרימסטר השלישי רגישים יותר לתופעות גמילה אחרי הלידה.

ואבן מופרשת לחלב האם ויכולה לגרום להאטה פסיכומוטורית ואפטיה אצל התינוק. מאחר וואבן פעיל לזמן קצר יותר מתרופות אחרות בקבוצה הרופא יכול להחליט להשתמש בואבן באישה שרוצה להניק ונזקקת לטיפול הרגעתי.

לסיכום

ואבן הינה תרופה מקבוצת הבנזודיאזפינים הנמצאת בשימוש במצבים של חרדה וגם במצבים של הפרעות שינה. התרופה ניתנת דרך הפה במינונים של 10-30 מג’ ליום. עדיף ליטול תרופה זאת לזמנים קצובים כדי להימנע מהתרגלות או התמכרות. תופעות הלוואי של ואבן קשורות להשפעת יתר על מערכת העצבים המרכזית. ניתן לשלוט בתופעות אלו על ידי שינוי מינון התרופה. התרופה לא מומלצת בזמן היריון.

 

 

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר