vhjgfhgfh

 

עמוד הבית > מאמרים בנושא פסיכותרפיה > טראומה – אבחון וטיפול בתופעה

טראומה

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

טראומה היא תופעה אנושית מורכבת מבחינה פסיכולוגית ורגשית. לטראומה נפשית השפעות רבות על החיים של האדם. במאמר זה נסקרים הסוגים השונים של טראומה והמאפיינים העמוקים שלה. במהלך המאמר יש התייחסות להשפעות המטלטלות של אירועים טראומטיים חמורים ועד להשפעות המתמשכות של טראומה כרונית ופוסט טראומה.

פרופסור לאון גרינהאוס, פסיכיאטר עם התמחות בינלאומית לטיפולים בדיכאון ובחרדה, בוחן את הביטויים המגוונים של חוויה אישית עמוקה זו, ומציג את הדרכים היעילות ביותר לטיפול והתמודדות.

כדי להתמודד היטב עם טראומה ולטפל בה נכון, חשוב להבין את הממדים הפסיכולוגיים, הרגשיים והפיזיולוגים שלה. חוויות טראומטיות, בין אם הן נובעות מתקרית בודדת או מחשיפה ממושכת, משבשות את שיווי המשקל העדין של הרווחה הנפשית והרגשית, ולכן חשוב לקבל את הטיפול המתאים.

הנקודה שחשוב להפנים היא שמעבר להשפעות ולהשלכות על הסובלים מטראומה, היא עלולה להשפיע גם על רופאים, צוותי רפואה אחרים, מערכות יחסים, קהילות ודורות. אצל כל אדם, המוח מעבד אירועים טראומטיים באופנים שונים, וההשלכות של תגובות ההסתגלות לטראומה עלולות להיות ארוכות טווח.

כאן נכנסת לתמונה הפרעת דחק פוסט טראומה (PTSD) ומצבי בריאות נפשיים אחרים הקשורים, שעלולים להתעורר אם לא מטפלים בטראומה באופן מקצועי, יסודי ומקיף. הטיפול המוצע ב’מיינד קליניק’ מספק תקווה והדרכה לסובלים ולתומכים בהם, ופרופסור גרינהאוס מלווה אתכם לאורך כל הדרך.

מהי טראומה נפשית

טראומה, במובן הרחב שלה, היא תגובה פסיכולוגית לאירועים מאד קשים שנחווים. מצב זה עלול לנבוע מחוויות שפוגעות רגשית או פיזית עם השפעות שליליות ארוכות טווח על התפקוד והרווחה הנפשית, הפיזית, החברתית, הרגשית או הרוחנית.

בבסיסה, טראומה משבשת את תחושת הביטחון, והסובלים ממנה עלולים להרגיש שהעולם הוא מקום מסוכן ובלתי צפוי.

סוגים שונים של אירועים יכולים לעורר טראומה

כל אדם עלול לפתח טראומה כתוצאה מגורמים ואירועים שונים, כמו למשל:

  • תקריות חמורות כמו התקפות טרור. מלחמה
  • אסונות טבע
  • תאונות חמורות
  • תקיפות אישיות פתאומיות ואלימות כמו תקיפה מינית או שוד.

כל אחד מהאירועים הללו עלול לגרום לקורבנות לתחושת הצפה רגשית, בידוד וחרדה מוגברת. כך, לדוגמא, אירועי טרור, כמו הפצצה או ירי המוני, מלחמה, משפיעים על הקורבנות ועלולים ליצור אווירה מתפשטת של פחד וחוסר ביטחון גם באוכלוסייה רחבה יותר.

באופן דומה, תקיפה מינית וחשיפה לאלימות פיזית עלולות להוביל למצוקה פסיכולוגית עמוקה, ולנפץ את תחושת הביטחון והערך העצמי של הקורבן. בנוסף לאירועים חמורים אלו, ישנם גם מצבים טראומטיים כרוניים כמו חשיפה ממושכת למלחמה, התעללות או הזנחה.

ההשלכות הנרחבות וארוכות הטווח

נסיבות מתמשכות אלו עלולות להוביל לטראומה מורכבת, שעלולות להיות לה השלכות ארוכות טווח ונרחבות יותר. המלחמה בין ישראל לחמאס שפרצה ב-7.10.23, היא דוגמא למצב כזה. חשיפה מתמשכת לאיומים ולמציאות של מלחמה יכולה לגרום לתגובה טראומטית מתמשכת, שתשפיע על החיילים בחזית ומשפחותיהם, על האזרחים החיים בצל העימות, מי שנמצא בשבי והדואגים להם.

טראומה כזאת יכולה לחלחל לכל היבט בחיי היומיום, ולהשפיע על בריאות הנפש, מערכות יחסים ועל קהילות.

היווצרות הסוגים השונים של טראומה

טראומה נפשית הנובעת מאירוע בודד ומשמעותי מאופיינת לרוב בהשפעתה המיידית והעמוקה על מצבו הפסיכולוגי של האדם. טראומה מסוג זה יכולה להתרחש בעקבות מגוון אירועים – אונס, התעללות, פשע אלים או הישרדות מאסון טבע.

כך, לדוגמה, אדם ששרד רעידת אדמה הרסנית עלול לחוות פחד עז, חוסר אונים או אימה. תחושות אלו יכולות להימשך זמן רב לאחר האירוע, לשבש את חיי היומיום ואת בריאותו הנפשית. טראומה חמורה זו עלולה להוביל להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

במצב זה, האדם משחזר ברציפות את האירוע הטראומטי באמצעות סיוטים ופלאשבקים, חווה חרדה קשה, ועשוי להימנע באופן אקטיבי ממצבים שמזכירים לו את הטראומה. האופי הפתאומי והעז של אירועים כאלה עלול להשאיר חותם מתמשך על הנפש, כך שללא תמיכה, סיוע וטיפול מקצועי, הסובלים מהטראומה יתקשו מאד להתמודד, להחלים וליהנות מחיים בריאים.

ההשלכות על המטפלים

טראומה נפשית יכולה להיות גם תוצאה של חשיפה מצטברת חוזרת ונשנית למצבי מצוקה. מצב זה שכיח במקצועות כמו שירותי בריאות. רופאים, אחיות ומטפלים מקצועיים, למשל, הנתקלים לעתים קרובות במצבים הכוללים מוות, פציעה קשה וסבל אנושי.

חשיפה מתמדת זו עלולה להוביל לטראומה משנית, שבה הטראומה לא נחווית ממקור ראשון, אלא באמצעות תהליך של הזדהות וטיפול במי שנפגע ישירות. הביטויים של טראומה משנית דומים לביטויים של טראומה ישירה, עם תסמינים כמו חרדה מוגברת, שחיקה וקהות רגשית.

מנגנון הגנה פסיכולוגי של רופאים ומטפלים

דוגמה לכך ניתן לראות אצל רופאי חדר מיון אשר לאחר התמודדות חוזרת עם מקרים קריטיים, עלולים למצוא את עצמם מותשים ומנותקים רגשית, כמנגנון הגנה פסיכולוגי מפני הזרם הבלתי פוסק של חוויות טראומטיות.

אנשי מקצוע אלו עלולים גם לחוות טראומטיזציה שילוחית, שבה הם מתחילים להפנים את המצוקה של המטופלים שלהם, מה שמוביל לשינויים בתפיסת עולמם ולירידה בתחושת הביטחון האישי והאמון אף שלהם באחרים.

עד עכשיו דיברנו על מאפייני הטראומה והאירועים שעלולים להוביל להיווצרותה. אבל כדי להבין את סוג הטיפול היעיל, חשוב להכיר את הגורמים לטראומה, כפי שהם מוצגים בסעיף הבא.

גורמים לטראומה

טראומה יכולה להיגרם ממגוון רחב של גורמים, שכל אחד מהם משתנה באופיו ובעוצמתו. כל אירוע או סדרת אירועים הנתפסים כמזיקים פיזית או רגשית או כאירועים מסכני חיים, עלולים להוביל לטראומה.

ניתן לסווג את הסיבות הללו באופן נרחב לחוויות אישיות ולגורמים סביבתיים או חברתיים. חוויות אישיות כוללות מפגשים ישירים עם אלימות, כגון תקיפה פיזית או מינית, אירועי טרור, שוד אלים, אונס או אובדן פתאומי של אדם אהוב.

כך, למשל, ניצולים מאירוע טבח עלולים לחוות טראומה עקב האיום המיידי על חייהם וההלם מהאירוע הבלתי צפוי. באופן דומה, קורבנות של תקיפה פיזית או מינית עלולים לסבול מטראומה עקב פגיעה עזה בביטחונם ובאוטונומיה שלהם.

גם לגורמים סביבתיים או חברתיים יש תפקיד משמעותי בגרימת טראומה

אלה כוללים מגורים באזור מוכה מלחמה, כמו למשל תושבי עוטף עזה, שחיים בצל השפעות הסכסוך המתמשך בין ישראל לחמאס. גם חייהם של תושבי הצפון מושפעים מהסכסוך בין ישראל לחיזבאללה. הללו עלולים לסבול מטראומה שמקורה בחשיפה המתמשכת לסכנה, לאובדן ולחוסר יציבות רגשית, פיזית וכלכלית.

וזה עוד לא הכול. טראומה יכולה לנבוע מחוויות פחות גלויות אך משפיעות באותה מידה כמו התעללות רגשית ארוכת טווח, הזנחה בילדות או התבגרות בתנאי עוני. מצבים אלו עלולים להוביל לטראומה מורכבת, המתפתחת עם הזמן ויכולה להשפיע על היכולת ליצור קשרים בריאים ולתפקד ביעילות בחיי היומיום.

כל אחד מהגורמים האקוטיים או הכרוניים, האישיים או הקולקטיביים, תורמים למאפיינים המגוונים של הטראומה ולהשפעתה העמוקה על יחידים וחברות.

הגורמים והמאפיינים של סוגי טראומה נוספים

טראומה משפיעה על כל אחד אחרת – גם על אלו שעברו את אותו אירוע מעיק. אבל קיימות קטגוריות מסוימות לטראומה, שיכולות לעזור בהבנת הגורמים והמאפיינים:

טראומה אקוטית (חריפה)

טראומה חריפה מתפתחת לאחר אירוע מסוכן בודד וקצר ברוב המקרים, כמו תאונת דרכים, שוד או תקיפה. הסימנים כוללים:

  • עצבנות מוגברת
  • בלבול
  • שינויים בהתנהגות
  • העדר הקפדה על היגיינה אישית
  • חוסר מיקוד בעבודה או בלימודים
  • נדודי שינה ובעיות שינה אחרות.

הגורמים לטראומה אקוטית הם אירוע חמור בודד, תקיפה, ומוות בנסיבות מחמירות של חיית מחמד או אדם אהוב. ההשפעות עשויות לכלול קהות חושים, תשישות, או ערנות מוגברת.

טראומה ממושכת

טראומה זו מתרחשת כאשר לאדם יש חשיפה חוזרת ונשנית למצבים טראומטיים או כאלה המתרחשים על פני זמן ממושך. הסימנים הם תחושות בושה, אשמה, חוסר ויסות רגשי, קשיים בזוגיות וקושי להתחבר לאנשים. הגורמים יכולים להיות התעללות ממושכת בילדות, התעללות מינית מתמשכת, או מצבי מלחמה או לחימה. כמו כן הזנחה עמוקה, טראומה רפואית, החזקה בשבי וילד שנאלץ לקחת על עצמו תפקיד של הורה לאורך זמן.

ההשפעות עשויות לכלול התפתחות של PTSD מורכב, שינויים באמונות ובהשקפת עולם, בעיות בזוגיות וניתוק מהאירוע הטראומטי. כולל אפיזודות דיסוציאטיביות, חוסר תקווה או ייאוש, וקושי במגעים אינטימיים או במתן אמון באנשים.

ההשפעות עשויות לכלול תחושות כעס, חרדה, חוסר אמון, דיכאון, קושי בקבלת החלטות וקושי בזיהוי, ביטוי וניהול רגשות.

טראומה היסטורית או בין דורית

סוג זה של טראומה משפיע בעיקר על אנשים שהתמודדו עם דיכוי או רצח עם לאורך זמן. טראומה מסוג זה יכולה לעבור לאורך דורות, ולהשפיע על צאצאיהם של אלה שחוו ישירות את האירועים הטראומטיים הראשוניים.

כל אחת מהסיבות הללו, בין אם חריפות או כרוניות, אישיות או קולקטיביות, תורמת לטבעה הרב-גוני של הטראומה ולהשפעתה העמוקה על יחידים וחברות, עם תסמינים שונים, שעליהם נדבר בסעיף הבא.

סימפטומים לטראומה

במקרים מסוימים, אירועים חמורים ועוצמתיים עלולים להאיץ תגובת טראומה, המשתנה מאדם לאדם.

ההבדלים מבוססים על גורמים כמו אופי האירוע, הגיל בו האדם חווה את האירוע הטראומתי ומנגנוני ההתמודדות הטבועים בו. תגובה טראומטית טיפוסית עשויה לכלול חלק מהתסמינים הבאים או את כולם:

זיכרונות מתמשכים שאינם רצוניים

זיכרונות מהטראומה מתבטאים בפלאשבקים לא רצוניים, סיוטים, או, אצל ילדים, דרך משחק. זיכרונות אלו מחיים בצורה חיה ומאיימת את האפיזודה הטראומטית, המתרחשת הן בזמן ערות והן בזמן שינה.

התחמקות מתזכורות, או ‘טריגרים’, הקשורים לטראומה

טריגרים אלו, שיכולים להיות צלילים, ריחות, תמונות או רמזים אחרים הקשורים לאירוע, מובילים לרוב להתנהגות של הימנעות שמשבשת את התפקוד היומיומי. לדוגמה, אדם עשוי לבחור ללכת או לנהוג במסלול ארוך יותר ליעדו, על מנת לעקוף את מיקום האירוע הטראומטי.

פעילות מוגברת של מערכת העצבים

תסמין זה נקרא ערנות מוגברת שמתבטאת בהפרעות שינה, בעיות ריכוז או היפראקטיביות של מערכת העיכול. מבחינה התנהגותית, תסמין זה עשוי להתבטא בעצבנות, התפרצויות כעס או תגובות פאניקה קיצוניות.

רגשות שליליים מתפשטים

כולל רגשות אשמה, בושה, ניתוק, חוסר עניין, בעיות אמון וקושי כללי לחוות רגשות חיוביים.

דיסוציאציה

זהו מנגנון הגנה נפוץ בטראומה הכרוך בניתוק בין התודעה לאירוע הטראומטי. מצב זה יכול להוביל לפערים בזיכרון לגבי האירוע או לרגעים של תחושת ניתוק מהגוף או תחושה של צפייה חיצונית מהצד על התנהלות החיים.

סומטיזציה

תסמינים פיזיים שמתרחשים ללא סיבה רפואית מובחנת, כגון כאבי ראש עזים עד מיגרנות, או אי נוחות בבטן.

בעיות ביחסים בינאישיים

תסמין זה מתבטא בניהול מערכות יחסים לא יציבות, קושי באינטימיות, שברוב המקרים מלוות בפחדים מנטישה או בסיכון מוגבר לקורבנות חוזרת ונשנית. תסמין זה מופיע בעיקר אצל אנשים שחוו טראומות שהתרחשו בשלבי התפתחות מוקדמים בילדותם.

שימו לב:

היעדר תסמינים אלו אינו מרמז שהאירוע הטראומטי היה חסר משמעות, ואף אינו שולל את הצורך בהתערבות טיפולית. טראומה יכולה להתבטא גם בדאגות אחרות לבריאות הנפש, כגון חרדה ודיכאון, ולכן הטיפול הנכון קריטי להשבת הרווחה הנפשית ואיכות החיים, כפי שנסביר בסעיף הבא.

דרכי טיפול בטראומה

פרופסור גרינהאוס מרכיב תוכנית טיפול אישית וממוקדת לכל מטופל, בהתאם לחומרת הטראומה, התסמינים וההשלכות. הטיפול בקליניקה של פרופסור גרינהאוס כולל שילוב של טיפול בשיחות וטיפול תרופתי. שילוב זה מאפשר לעזור למטופלים רבים. הטיפול התרופתי מותאם לתסמינים של המטופל, שעשויים לכלול דיכאון, חרדה או הפרעות שינה.

פסיכותרפיה ממוקדת טראומה על סוגיה, הינה השיטה הראשונית היעילה ביותר. אחד הטיפולים הפסיכותרפיים המוכרים והנפוץ ביותר בטראומה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).

גישה טיפולית זו מתמקדת בשינוי דפוסי חשיבה ואמונות שליליות שהתפתחו כתוצאה מהחוויה הטראומטית. CBT עוזר לאנשים להבין ולנסח מחדש את מחשבותיהם, מה שמוביל לשינוי התגובות לזיכרונות טראומטיים. הארגון הקוגניטיבי המחודש, מסייע לאנשים לאתגר ולשנות אמונות לא מועילות הקשורות לטראומה, כגון רגשות אשמה או חוסר אונים.

טכניקות טיפול קוגניטיבי התנהגותי

גישת טיפול זו כרוכה בטכניקות כמו טיפול בחשיפה והתייחסות לתפיסות שהתפתחו עקב הטראומה. החשיפה מתבססת על התמודדות הדרגתית ושיטתית עם הפחדים והזיכרונות הקשורים לטראומה, בסביבה בטוחה ומבוקרת. תהליך זה עוזר להפחית את כוחם של זיכרונות אלו ואת החרדה הנלווית.

טיפולים יעילים נוספים לטראומה

EMDR (באנגלית Eye Movement Desensitization and Reprocessing) שיטה מקובלת לטיפול בטראומה נפשית המתבססת על איבוד מחדש של הטראומה בעזרת תנועות גלגלי העיניים והרפיה מתלווה.

מיינדפולנס וטכניקות הרפיה הן שיטות טיפול ממוקדות בטראומה שמסייעות להתמודדות עם סימפטומים של חרדה ועוררות יתר.

לחלק מהמטופלים מתאימה תוכנית טיפול תרופתי, במיוחד כאשר קיימים סימפטומים של דיכאון או חרדה חמורה.

ללא קשר לשיטת הטיפול הנבחרת, יש חשיבות עצומה לקבלת הטיפול. עם התמיכה והטיפול הנכונים, אנשים רבים יכולים להתאושש מטראומה ולהחזיר לעצמם תחושת שליטה על חייהם.

הבדלים בין טראומה לפוסט טראומה

טראומה ופוסט טראומה, על אף שהן קשורות באופן הדוק, מתייחסות לשלבים שונים של תגובתו של אדם לאירוע עוצמתי או משנה חיים. טראומה מתייחסת בדרך כלל לתגובה הפסיכולוגית והרגשית המיידית המתרחשת במהלך ומיד לאחר אירוע טראומטי.

בחשיפה לטראומה הראשונית, אנשים עשויים לחוות מגוון של רגשות עזים, כולל הלם, הכחשה, בלבול ופחד עז. תגובת ‘הילחם או ברח’ הטבעית של הגוף מופעלת, מה שמוביל לתסמינים גופניים כגון קצב לב מוגבר, רעד ונשימה מהירה. ההשפעה של טראומה היא רגשית ופיזיולוגית, שכן הגוף והנפש מנסים להתמודד עם הלחץ המכריע של האירוע.

האם אפשר להחלים מטראומה? התשובה היא כן!

אם אתם מעוניינים לקבל את התמיכה המקצועית, זה הזמן לפנות לפרופסור לאון גרינהאוס, פסיכיאטר מומחה לבריאות הנפש, שיסייע לכם עם תוכנית טיפול מותאמת אישית לחומרת הטראומה שלכם.

תוכנית הטיפול תסייע לכם להשיב את הביטחון העצמי ואת העוצמות הפנימיות שלכם, עם השפעות מתמשכות על תחומי חיים רבים, כך שתוכלו לחיות ללא הצל המאיים והמגביל של הטראומה.

צרו קשר


    צרו קשר


      צרו קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס