ציפרלקס (Cipralex)

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

התרופה ציפרלקס (Cipralex) נקראת בשוק גם אסציטלופרם ( (Escitalopramוגם אסטו (Esto). החומר הפעיל בתרופות אלו הוא אסציטלופרם .(Escitalopram התרופה החלה להיות משווקת בשנת 2002 והופיע כתרופה גנרית בשנת 2012.

לאיזה משפחה משתייכת ה ציפרלקס (Cipralex)?

ציפרלקס (Cipralex) משתייכת לקבוצה של תרופות בשם חוסמי הקליטה החוזרת של סרוטונין -SSRIs (selective serotonin reuptake inhibitors). סרוטונין הוא אחד מהמוליכים העצביים החשובים שקיימים במוח. הסרוטונין מופרש על ידי התאים העצביים וגורם לשרשרת של פעילויות אלקטרוכימיות באזורים במוח שקשורים לרגשות, למחשבות, לשינה, לתיאבון ועוד. אחרי שהמוליך העצבי מבצע את הפעילות שלו הוא מוחזר לתא על ידי מנגנון ביוכימי מיוחד. הציפרלקס (Cipralex) חוסם את הפעילות של מנגנון זה וכך הסרוטונין נשאר מחוץ לתא זמן נוסף. הריכוז הגבוה יותר של סרוטונין מסייע בשיפור התסמינים הפסיכיאטריים.

מצבים קליניים בהם משתמשים בציפרלקס (Cipralex)?

איך משתמשים בתרופה?

  • מומלץ ליטול את התרופה בהשגחה של רופא
  • התרופה ניתנת בטבליות דרך הפה פעם ביום.
  • המינון של ציפרלקס (Cipralex) נע בין 10-20 מג ליום. בגיל הגריאטרי מומלץ עד 10 מג.
  • מומלץ לעלות מינון בצורה הדרגתי.
  • מומלץ ליטול את התרופה בבוקר אחרי ארוחה. בצורה זאת התרופה גורמת לפחות תופעות לוואי במערכת העיכול. במידה והתרופה גורמת לישנוניות אפשר להעביר לפני השינה.
  • ההשפעה הטיפולית של התרופה מתחילה בין 2-4 שבועות אחרי תחילת הטיפול.
  • ההשפעה המקסימלית של התרופה מופיעה כ 4-8 שבועות אחרי תחילת הטיפול.
  • משך הטיפול משתנה לפי סוג ההפרעה הקלינית. לרוב, יש להמשיך בטיפול בין 4-6 חודשים אחרי ההבראה. במקרים רבים הטיפול התרופתי נמשך תקופות ארוכות יותר.
  • מומלץ להפסיק את הטיפול אחרי התייעצות עם רופא ובצורה מאוד הדרגתית.
  • יש לדווח לרופא המטפל במידה ומופיעות תופעות לוואי.
  • יש למסור לרופא המטפל רשימת תרופות נוספות שהאדם נוטל כדי לבדוק אינטראקציות בין תרופתיות.
  • במצבים של הפרעת פאניקה יש להתחיל את הטיפול באופן הדרגתי יותר כדי למנוע החמרה ראשונית של התקפי החרדה
  • חשוב לבצע מעקב רפואי ובדיקות דם כלליות אחרי תחילת הטיפול. המלצה זו חשובה במיוחד בגיל הגריאטרי עקב אפשרות ירידת רמת המלחים בגוף.
  • מומלץ ליטול את הטיפול באופן סדיר מדי יום. אם מנה אחת נשכחת אין צורך להכפיל מינון למחרת.
  • לא מומלץ ליטול את התרופה ביחד עם אלכוהול או סמים

מה הן תופעות הלוואי של ציפרלקס (Cipralex)?

  • במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, החמרה של החרדה ושל אי השקט, הפרעות שינה, רעד קל, קפיצות של השרירים, החמרה של פרכוסים אצל סובלים מאפילפסיה.
  • במערכת הלב וכלי הדם: שינויים בהולכה העצבית (הערכת QTc) במינונים גבוהים, שינויים בקצב הלב.
  • שינויים בקרישיות הדם. עקב הפעילות על סרוטונין בטסיות הדם, ציפרלקס (Cipralex) יכול לגרום לדימומים במקומות שונים בגוף ובמיוחד במערכת העיכול, בזמן הלידה או בזמן ניתוחים, ציפרלקס (Cipralex) יכול להגביר דימום.
  • מלחים בגוף: ציפרלקס (Cipralex) יכול להוביל להורדה של רמת הנתרן בגוף. כפי שצוין תופעה זאת שכיחה יותר אצל מטופלים בגיל השלישי.
  • במערכת העיכול: בחילות, הקאות, שלשולים, עלייה או ירידה של התיאבון.
  • הפרעות בתפקוד המיני. ציפרלקס (Cipralex) יכול להשפיע על כל השלבים של המעגל המיני.
  • הפרעה בתפקודי כבד. כמו כל תרופה אחרת ציפרלקס (Cipralex) יכול לגרום לשינויים בתפקודי הכבד. לכן יש לבצע בדיקות דם מעקב.

איך מתמודדים עם תופעות הלוואי של ציפרלקס (Cipralex)?

השכיחות של תופעות הלוואי של ציפרלקס (Cipralex) נמוכה. רוב המטופלים נוטלים את התרופה ללא שינויים משמעותיים. חשוב ליטול את התרופה בשעות הבוקר אחרי אוכל אלה עם התרופה גורמת לעייפות ואז עדיף להעביר לשעות הערב. יש לקחת בחשבון שתופעות הלוואי חולפות תוך זמן קצר, לרוב פחות מחודש מתחילת הנטילה של התרופות.
במידה ומופיעות תופעות לוואי מטרידות יש להתייעץ עם הרופא המטפל מידית.

מה הן התופעות של הפסקה פתאומית של ציפרלקס (Cipralex)?

מאוד לא רצוי לבצע הפסקה פתאומית של התרופה. הפסקה פתאומית יכולה להוביל לתופעות פיזיות ונפשיות מטרידות ולא נעימות אם כי לא מסוכנות פיזיולוגית. כל הפסקה של התרופות, במיוחד אם נלקחו זמן רב, חייבת להיעשות באופן הדרגתי. לדוגמא, למטופלים הנוטלים ציפרלקס (Cipralex) מספר חודשים, אני ממליץ להוריד רבע כדור (5 מג) פעם בשבועיים עד ההפסקה.

האם ציפרלקס (Cipralex) גורם להופעה או החמרה של מחשבות אובדניות ולמעשים אובדניים?

בעלון למטופל רשומה אזהרה המציינת שתרופה זאת, כמו כל התרופות נוגדות הדיכאון, יכולה לגרום להופעה או החמרה של מחשבות אובדניות. אזהרה זאת מתמקדת בגילאים 18-25 אבל קיימת עבור כל משתמש בתרופה.
בעולם המקצועי קיים דיון נוקב סביב אותה אזהרה. המציאות הקלינית מראה שלמעשה תרופות אלו מקטינות את הסיכון האובדני והשימוש בתרופות אלו מונע במידה ניכרת התאבדויות. מאוד חשוב להיות במעקב קרוב של רופא מטפל, פסיכיאטר או אחר, בזמן התחלת טיפול עם ציפרלקס (Cipralex) ולדווח על כל תופעה חריגה.

האם ציפרלקס (Cipralex) מגביל את היכולת התפקודית של המטופל?

ציפרלקס (Cipralex) נחשבת לתרופה בטוחה שגורמת למיעוט של תופעות לוואי ולא משפיעה באופן משמעותי על היכולת המנטלית או התפקודית. למרות זאת, מומלץ לאנשים עם מקצועות מיוחדים כמו נהגים, מפעילים ציוד כבר, שוטרים, ועוד, לנהוג במשנה זהירות בתחילת הטיפול ולדווח לרופא המטפל על כל שינוי שיורגש, במיוחד בתחילת הטיפול.

מה מרגיש המטופל כאשר ה ציפרלקס (Cipralex) מתחיל להשפיע?

המעבר ממצב של דיכאון למצב רגיל הוא תהליך שלרוב מתרחש בהדרגה. הסימנים הראשונים של שינוי הם חיצוניים, האדם מטפל בעצמו טוב יותר, אוכל וישן טוב יותר ומתחיל להתייחס לסביבה. בהמשך האדם מרגיש הקלה בתחושה הפנימית של דיכאון ובעומס המחשבות המטרידות והפסימיות. השינוי הבולט בתחושות ובמחשבות מורגש בעצמה תוך 4-8 שבועות מתחילת הטיפול.

אלו אינטראקציות בין תרופתיות יש לציפרלקס (Cipralex)?

  • תרופות נגד כאב או נוגדות דלקת כמו: ארקוקסיה, אדוויל, איבופרופן, נפרוקסן, ועוד יכולות להחמיר את הנטייה של ציפרלקס (Cipralex) לגרום לדימומים במיוחד במערכת העיכול.
  • ציפרלקס (Cipralex) מעכב את הפירוק של מדללי דם, לכן יש לבדוק את האינטראקציה בין תרופות אלו.
  • תרופות שמעקבות את הקליטה החוזרת של סרוטונין. תרופות כמו ציפרלקס (Cipralex) , פרוזאק, סרוקסט, פבוקרסי. סרטרלין, סימבלתה וויאפקס שפועלות על המערכת הסרוטונרגית מגדילות את כמות הסרוטונין החופשי במוח. שימוש ביותר מתרופה אחת בו זמנית יכול להוביל להרעלת סרוטונין (סינדרום סרוטונרגי). סינדרום זה יכול להוביל למצב של סיכון חיים.
  • שימוש מקביל של ציפרלקס (Cipralex) עם תרופות משתנות יכול להחמיר את הנטייה לאובדן מלחים.
  • שימוש מקביל של ציפרלקס (Cipralex) עם תרופות לתיקון הפרעות קצב הלב יכול לגרום להשפעת יתר של התרופות.
  • שילוב של ציפרלקס (Cipralex) עם תרופה בשם נרדיל (Nardil) אסורה. זאת אינטראקציה מסוכנת עקב הגברה פתולוגית של פעילות סרוטונין במוח. יש להפסיק ציפרלקס (Cipralex) שבועיים לפני מתן נרדיל.

שימוש בציפרלקס (Cipralex) בהיריון והנקה

תקופה ההיריון וההנקה הם תקופות רוויות סטרס וגם שימחה. דיכאון בזמנים אלו היא תופעה נפוצה ונשים ומטפלים מתמודדים עם השאלה של מתן טיפול תרופתי נוגד דיכאון וחרדה בתקופות אלו. הדילמה היא האם לקחת טיפול תרופתי שעלול לסכן את העובר או ליטול תרופות שיאזנו את דיכאון האם? ציפרלקס (Cipralex) הינה תרופה שנחשבת לבטוחה בהיריון ולא גורמת למומי לידה יותר מאשר מה שעלול לקרות בהיריון רגיל. כמו כן, היא נחשבת כטובה בזמן הנקה.

  • נקודות שיש לקחת בחשבון כאשר נוטלים ציפרלקס (Cipralex) בזמן היריון או הנקה:
    עדיף להתחיל את הטיפול אחרי הטרימסטר הראשון.
  • לקראת סוף ההיריון לשקול הקטנת המינון כדי למנוע הופעת של תסמיני גמילה אצל העובר. תסמונת הגמילה, במידה והם מופיעים, קלה בדרך כלל.
  • שימוש ב ציפרלקס (Cipralex) יכול להוביל ללידה מוקדמת יותר (שבועיים לפני התאריך המשוער) וכתוצאה, העובר יכול להיות עם משקל נמוך יותר.
  • בזמן הלידה האישה יכולה לדמם במקצת יותר עקב ההשפעות על קרישיות הדם.
  • קיים סיכון של אחד ל 500-1000 לידות להופעת תופעה בשם יתר לחץ דם במערכת לב ריאות בעובר. סיכון זה הוא כפול מהנורמה אצל נשים שלא נוטלות תרופות.
  • ציפרלקס (Cipralex) עובר לחלב אם כי בריכוז נמוך, לכן ההנקה מותרת. יש להשגיח על העובר ולהתייעץ עם המטפל במידה ויש שינויים ברמת הערנות או ההנקה.
  • לא הוכח קשר בין ציפרלקס (Cipralex) וקושי פוריות, עודף הפלות, או לידות שקטות.

האם ציפרלקס (Cipralex) גורם לעלייה במשקל?

ציפרלקס (Cipralex) לא גורם לשינוי משמעותי במשקל. לעיתים קרובות בזמן דיכאון קיימת ירידה בתיאבון ובמשקל. עם השיפור הקליני האדם נוטה לחזור למשקל הבסיסי שלו. לעיתים רחוקות ציפרלקס (Cipralex) יכול לגרום לעלייה משמעותית במשקל ולהשמנה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל במידה והתופעה מופיעה.

לסיכום

השימוש בציפרלקס (Cipralex) משמש כטיפול בדיכאון שכיח מאוד והיא תרופה בשימוש נרחב ביותר בישראל. ציפרלקס (Cipralex) תרופה יעילה ועם פרופיל תופעות לוואי סביר ולא מסוכן. יש להשתמש בתרופה לפי הוראות הרופא ולבצע מעקב תקופתי.

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר