<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>מאמרים בנושא דיכאון לאחר לידה - פרופסור לאון גרינהאוס</title>
	<atom:link href="https://www.grunhaus.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://www.grunhaus.co.il/מאמרים-בנושא-דיכאון-לאחר-לידה/</link>
	<description>פרופסור לאון גרינהאוס פסיכיאטר מומחה</description>
	<lastBuildDate>Tue, 22 Nov 2022 13:59:29 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=6.9.4</generator>

<image>
	<url>https://www.grunhaus.co.il/wp-content/uploads/2020/10/favicon1.png</url>
	<title>מאמרים בנושא דיכאון לאחר לידה - פרופסור לאון גרינהאוס</title>
	<link>https://www.grunhaus.co.il/מאמרים-בנושא-דיכאון-לאחר-לידה/</link>
	<width>32</width>
	<height>32</height>
</image> 
	<item>
		<title>פסיכוזה אחרי לידה</title>
		<link>https://www.grunhaus.co.il/%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%96%d7%94-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[פרופסור לאון גרינהאוס]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 13 Dec 2021 08:22:09 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מאמרים בנושא דיכאון לאחר לידה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.grunhaus.co.il/?p=9442</guid>

					<description><![CDATA[<p>פסיכוזה אחרי לידה כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס מה היא פסיכוזה אחרי לידה? פסיכוזה אחרי לידה הינו מצב פסיכיאטרי חמור ומסוכן. לעיתים קרובות נשים עם פסיכוזה אחר לידה סובלות ממחשבות אובדניות ולעיתים רחוקות יותר גם ממחשבות של פגיעה בפעות שרק נולד. פסיכוזה אחרי לידה תוארה בספרות הרפואית לפני 2000 שנה. היפוקרטס, הרופא היווני המפורסם של [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.grunhaus.co.il/%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%96%d7%94-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94/">פסיכוזה אחרי לידה</a> appeared first on <a href="https://www.grunhaus.co.il">פרופסור לאון גרינהאוס</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[


<h1 class="has-text-align-center wp-block-heading" style="text-align: center;">פסיכוזה אחרי לידה</h1>



<div class="wp-block-divi-layout"><div class="et_pb_section et_pb_section_1 et_section_regular et_section_transparent" >
				
				
				
				
					<div class="et_pb_row et_pb_row_0">
				<div class="et_pb_column et_pb_column_4_4 et_pb_column_0  et_pb_css_mix_blend_mode_passthrough et-last-child">
				
				
				<div class="et_pb_module et_pb_divider et_pb_divider_0 et_pb_space"><div class="et_pb_divider_internal"></div></div>
			</div>
				
				
			</div>
				
				
			</div></div>

<p style="text-align: right;"><span style="color: #0c95ad; font-size: 12pt;"><em>כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס</em></span></p>
<h2 style="text-align: right;">מה היא פסיכוזה אחרי לידה?</h2>
<p style="text-align: right;">פסיכוזה אחרי לידה הינו מצב פסיכיאטרי חמור ומסוכן. לעיתים קרובות נשים עם פסיכוזה אחר לידה סובלות ממחשבות אובדניות ולעיתים רחוקות יותר גם ממחשבות של פגיעה בפעות שרק נולד. פסיכוזה אחרי לידה תוארה בספרות הרפואית לפני 2000 שנה. היפוקרטס, הרופא היווני המפורסם של העת העתיקה, תיאר מקרה של אישה עם פסיכוזה אחרי לידת תאומים. פסיכוזה אחרי לידה מתחילה בצורה מהירה מאוד, תוך שבועיים, אחרי הלידה. היא מופיע בפתאומית במיוחד אחרי תקופה של חוסר שינה.</p>
<p style="text-align: right;">הסימפטומים המרכזיים קשורים לשינויים במצב הרוח ולהופעה של פסיכוזה. לפי סטטיסטיקות רפואיות התסמונת מופיע באחת מתוך אלף לידות. מחצית המקרים מופיעים בנשים ללא תחלואה פסיכיאטרית לפני הלידה. התופעה אינה מוכרת היום כאבחנה קלינית נפרדת. בדרך כלל מצב זה מאובחן כמאניה דפרסיה או כדיכאון פסיכוטי עם התחלה בסמוך ללידה. הגדרה זאת, לא נותנת מספיק חשיבות לעובדה שבסמוך ללידה מתרחשים שינויים ביולוגים משמעותיים ביותר בגוף האישה, ויתכן ולשינויים אלו תפקיד חשוב בהתפרצות המצב הקליני. כפי שצוין, במחצית הסובלות קיימת היסטוריה של הפרעות מצב הרוח לפני הלידה. בחלק מהנשים קיימת היסטוריה של תופעות של פסיכוזה אחרי הלידה בלידות קודמות.</p>
<h2 style="text-align: right;">מה הם גורמי הסיכון של פסיכוזה לאחר הלידה?</h2>
<p style="text-align: right;">גורמי הסיכון המרכזיים של פסיכוזה אחרי הלידה קשורים לאבחנה קודמת של מאניה דפרסיה או של פסיכוזה אחרי הלידה בהריון קודם. נשים עם <strong><a href="https://www.grunhaus.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%9e%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%94/">מאניה דיפרסיה</a></strong> מסוג 1 (מאניה גדולה) נמצאות בסיכון גבוה יותר מזה של נשים עם מאניה דיפרסיה מסוג 2 (מאניה קטנה). הסיכון הגבוה ביותר הינו של נשים עם אבחנה של מאניה מסוג 1 אשר סובלים מפסיכוזה אחרי לידה קודמת שינה טרופה בסמוך ללידה הינו גורם מזרז את הופעת הפסיכוזה. לכן, חשוב מאוד לאפשר ליולדת טרייה שעות מנוחה מספיקות מומלץ לנשים בסיכון מוגבר לפסיכוזה לאחר הלידה להיות במעקב מקצועי בזמן ההיריון והלידה. יש לוודא שמסגרות הטיפוליות ליולדות מודעות למצב ויוצרות מערכת תומכת ליולדת המאפשרת מנוחה מספקת ועזרה בטיפול בילדים אחרים.</p>
<h2 style="text-align: right;">מה הם הסימפטומים של דיכאון אחרי לידה?</h2>
<p style="text-align: right;">הסימפטומים הבולטים ביותר של הפסיכוזה אחרי לידה הם של מאניה, של דיכאון, או של סימפטומים מעורבים (סימפטומים של מאניה ושל <strong><a href="https://www.grunhaus.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%9f/">דיכאון</a></strong> שמופיעים בו זמנית). כמו כן מופיעים סימפטומים פסיכוטיים הכוללים מחשבות לא מציאותיות סביב היולדת או התינוק שרק נולד.</p>
<p style="text-align: right;"><strong>סימפטומים של פסיכוזה לאחר לידה יכולים לכלול:</strong></p>
<ul style="text-align: right;">
<li>תחושות של להיות ב&quot;היי&quot;, של מצב רוח מרומם, מלווה מחשבות מהירות ודיבור מהיר ורב, עם היעדר צורך בשינה, הרגשה של &quot;להיות בגג העולם&quot;</li>
<li>תחושות של דיכאון, של התכנסות, ושל פחד. האישה נמצאת באי שקט, היא מאבדת את התיאבון, היא ללא אנרגיה, עם קושי להירדם ועם מחשבות פסימיות ושל אובדנות</li>
<li>לפעמים המטופלת מראה סימנים מעורבים של מאניה ושל דיכאון</li>
<li>הופעה של הלוצינציות בצורה של קולות שרק המטופלת שומעת, או של דמויות שרק היא רואה. הקולות או הדמויות פקודות על האישה לעשות דברים, לפעמים מעשים מסוכנים לעצמה או לתינוק</li>
<li>מצבים של בלבול</li>
<li>הפרעות שינה קשות</li>
<li>התנהגויות שלא מאפיינת את היולדת כמו התנהגות מינית לא מתאימה, או להתפשט מול אנשים זרים</li>
<li>מצבים בלבולים או של אי שקט ואגיטציה</li>
<li>מצב של הפרעה במצב ההכרתי</li>
<li>תחושות של מציאות שונה או של דפרסונליזציה (תחושת הגוף של עצמי משתנה וגורמת לחרדה)</li>
<li>הפרעות בחשיבה בצורה של פרנויה כלפי אנשים, לפעמים כלפי הבעל או אדם מאוד קרוב, לפעמים מחשבות פרנואידיות כלפי התינוק שרק נולד</li>
<li>מחשבות לא מציאותיות הקשורות לתינוק. לדוגמא, שהתינוק הוא יצור רע, שהאישה לא יכולה לגעת בו מאחר והוא תמה, שהתינוק מיועד לתפקידים מיוחדים בחיים</li>
<li>מחשבות אובדניות, ומעשים אובדניים</li>
<li>מחשבות של פגיעה עצמית או פגיעה של התינוק</li>
</ul>
<p style="text-align: right;">במצבים של פסיכוזה לאחר לידה יש צורך בהשגחה צמודה של היולדת. המצב הקליני יכול להיות של אי שקט ניקר, של תוקנות גדולה כלפי עצמה או כלפי התינוק. לכן נשים עם פסיכוזה אחרי לידה זקוקות לעיתים קרובות לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, לעיתים לאשפוז כפוי.</p>
<h2 style="text-align: right;">מה הם הגורמים לפסיכוזה אחרי לידה?</h2>
<p style="text-align: right;">הסיבות הביולוגיות לפסיכוזה אחר לידה לא ידועות. גורמי הסיכון המוכרים לפסיכוזה אחר לידה הם:</p>
<ol style="text-align: right;">
<li>היסטוריה אישית של מאניה דיפרסיה או הפרעה סכיזואפקטיבית,</li>
<li>היסטוריה אישית של פסיכוזה אחרי לידה בלידות קודמות,</li>
<li>היסטוריה משפחתית של מאניה דפרסיה או של פסיכוזה אחרי לידה.</li>
</ol>
<p style="text-align: right;">ידוע שהסיכון לפסיכוזה אחרי הלידה הוא של 1 ל 1000 לידות באוכלוסייה הכללית. סיכון זה עולה במדגר תלול כאשר גורמי הסיכון שציינתי קיימים. העבודה של די פלוריו ושותפיו מראה שבפסיכוזה אחרי לידה אלמנטים גנטיים שונים מאלו של המאניה דיפרסיה הרגילה. יתכן ופסיכוזה אחרי לידה הינה קטגוריה נפרדת בתוך המאניה דיפרסיה</p>
<h2 style="text-align: right;">איך מאבחנים פסיכוזה אחרי לידה?</h2>
<p style="text-align: right;">חשוב לאבחן פסיכוזה אחרי הלידה במהירות כדי למנוע פגיעה אפשרית במטופלת או בתינוק. שאלות מנחות שיכולות לעזור לצוות המטפל מתבססות על גורמי הסיכון עליהם התייחסנו בתחילת המאמר. בנוסף חשוב לדעת האם היולדת משתמשת בסמים? והאם ליולדת מחשבות של פגיעה עצמית או של פגיעה בתינוק? על הפסיכיאטר לוודא האם קיימים סימפטומים ברורים של מאניה, של דיכאון, של מצבים מעורבים, או של פסיכוזה סכיזופרנית. מאוד חשוב לוודא מה היא רמת הפסיכוזה. האם המחשבות הלא מציאותיות או הקולות מופיעות ברוב הזמן? עד כמה היולדת מאמינה שמחשבות או תחושות לא מציאותיות אמיתיות ונכונות? האם המחשבות או הקולות פוקדות עליה לבצע פעולות מסוכנות? בנוסף לאבחון של המצב הפסיכיאטרי יש צורך להעריך את מסגרת הטיפול המתאים יותר. האם אפשר לטפל במטופלת בביתה?, האם היא זקוקה למסגרת אשפוז? או באשפזו כפוי? האבחנה המבדלת של פסיכוזה אחר לידה כוללת מצבים גופנים של מחלות נוירולוגיות, מחלות פנימיות, או של מחלות שנובעות מהלידה. אבחון נכון תאפשר גישה טיפולית מתאימה</p>
<h2 style="text-align: right;">איך מטפלים בפסיכוזה אחרי לידה?</h2>
<p style="text-align: right;">פסיכוזה לאחר לידה הינו מצב שלרוב דורש טיפול במסגרת של אשפוז פסיכיאטרי. במדינות רבות בעולם קיימות יחידות מיוחדות לאם ולתינוק. בישראל הטיפול מתבצע במסגרת מחלקות פסיכיאטריות רגילות. האישה עם פסיכוזה לאחר לידה נמצאת בדרך כלל במצב של אי שקט, של חוסר שינה של מספר ימים, ושל חוסר שתייה ואכילה בצורה מסודרת. לכן טיפול הרגעתי ועזרה לשינה מאוד חשובים בשלבים הראשונים של הטיפול. בנוסף צריך לדאוג לשתייה ואכילה מסודרת. התרופות של קבוצת הבנזודיאזפינים מסייעות להרגעה ולשינה חשובות בשלב זה של הטיפול. ברוב המצבים של פסיכוזה אחרי לידה נדרש להוסיף טיפול נוגד פסיכוזה בנוסף לטיפול הרגעתי. תרופות כמו זיפרקסה, סרוקואל, אריפלי ועוד מאוד מתאימות לשלב זה של הטיפול. במקרים מורכבים שלא מגיבים לתרופת הרגעה או לתרופות נוגדות פסיכוזה, נתן להפנות לטיפול בחשמל. טיפול זה יעיל מאוד ויכול להוביל להטבה מהירה בסימפטומים הפסיכוטיים, המאניים, או הדיכאוניים. הטיפול הפסיכוסוציאלי מאוד חשוב בהתייחסות לפסיכוזה אחר לידה. המשפחה ובן או בת הזוג של היולדת, זקוקים לתמיכה והסברים על טיב המחלה ועל הטיפול שניתן. למרות הקושי בשלבים הראשונים של הפסיכוזה, צריך לנסות ולקיים קשר בין האם והתינוק. יש לדאוג לחיזוק נוסף בקשר מיד עם שיפור המצב הקליני. אחרי השחרור מבית החולים יש צורך להמשיך בטיפול התמיכתי האישי. לעיתים קרובות רגשות אשמה חזקות מלוות את האם. טיפול תמיכתי יוכל לסייע להבנה שמדובר בתסמונת קלינית ולא ב&quot;אימהות לקויה&quot; של האם. הדרכה בסוגיית הסיכון להתקף חוזר בהיריון הבא נחוצה מאוד. המחלה נוטה להתפרץ אחרי הלידה הראשונה. נשים צריכות להיות ערות לסיכון זה ולקבל ייעוץ וטיפול בהריונות עתידיים</p>
<h2 style="text-align: right;">?מה הוא הטיפול מונע לפסיכוזה אחרי לידה?</h2>
<p style="text-align: right;">כפי שכתבתי, פסיכוזה אחרי לידה הינה תופעה לא שכיחה לכן אין עבודות מבוקרות שבדקו מה הוא הטיפול המונע הרצוי. הטיפול המונע היום מתייחס לאבחנה הבסיסית של האישה. תרופות מייצבות מצב הרוח, במיוחד ליתיום, ניתנות כטיפול מונע לטווח ארוך. ליתיום תרופה מורכבת במובן של היריון והנקה. יש לשקול את הסיכונים של פסיכוזה לאחר לידה ביחס לתופעות הלוואי האפשריות של הליתיום. מאחר ורוב פסיכוזה אחרי לידה מאובחנת כחלק של מאניה דפרסיה, הטיפול המונע יתבסס על הטיפול המונע המומלץ למאניה דיפרסיה. תרופות נוגדות פסיכוזה, מייצבי מצב הרוח, וליתיום, הם טיפולים מרכזיים בשלב זה. יש לקחת בחשבון את רצונה של האישה להניק ולבחור תרופות מותרות בזמן הנקה</p>
<h3 style="text-align: right;">מי נמצא בקבוצת סיכון בפסיכוזה אחרי לידה?</h3>
<p style="text-align: right;">הפסיכוזה אחרי לידה הינה תופעה לא שכיחה שמופיע באחוזים נמוכים של 1 ל 1000 לידות. נשים עם היסטוריה של מאניה דיפרסיה מסוג אחד, נשים שעבור פסיכוזה לאחר לידה בהיריון קודם, או נשים עם היסטוריה משפחתית של פסיכוזה אחרי לידה, נמצאות בסיכון מוגבר לתופעה. על נשים בקבוצות אלו להיות במעקב פסיכיאטרי מוקדם ככל שאפשר בזמן הריון ובמיוחד מיד אחרי הלידה</p>
<p style="text-align: right;"><strong>מקורות מידע</strong></p>
<ul>
<li style="text-align: right;">Recognizing and Managing Postpartum Psychosis: A Clinical Guide for Obstetric Providers. Osborne LM 2018</li>
<li style="text-align: right;">Post-partum psychosis and its association with bipolar disorder in the UK: a case-control study using polygenic risk scores. Di Florio et al 2021</li>
<li style="text-align: right;">Prevention of Infanticide and Suicide in the Postpartum Period—the Importance of Emergency Care. Luykx JJ et al 2019</li>
<li style="text-align: right;">Post-partum psychosis: birth of a new disorder? The Lancet Psychiatry 2021</li>
</ul><p>The post <a href="https://www.grunhaus.co.il/%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%96%d7%94-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94/">פסיכוזה אחרי לידה</a> appeared first on <a href="https://www.grunhaus.co.il">פרופסור לאון גרינהאוס</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מאניה דיפרסיה והריון</title>
		<link>https://www.grunhaus.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/</link>
					<comments>https://www.grunhaus.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[פרופסור לאון גרינהאוס]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 05 Jan 2021 10:08:09 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מאמרים בנושא דיכאון בקרב נשים]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים בנושא דיכאון לאחר לידה]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים בנושא מאניה דפרסיה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.grunhaus.co.il/?p=4714</guid>

					<description><![CDATA[<p>מאניה דיפרסיה והריון כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס הטיפול במאניה דיפרסיה (הפרעה דו קוטבית) בזמן הריון &#8211; נתונים אחרונים שמחייבים חשיבה מחודשת נקודות מרכזיות של המאמר: מחלת המאניה דיפרסיה מופיע לעיתים אצל נשים בגילאי הפוריות מאניה דיפרסיה היא מחלה הדורשת מתן טיפול מונע ארוך טווח. לכן אישה הסובלת ממאניה דיפרסיה צריכה להיערך מראש לאפשרות של כניסה [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.grunhaus.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/">מאניה דיפרסיה והריון</a> appeared first on <a href="https://www.grunhaus.co.il">פרופסור לאון גרינהאוס</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[


<h1 class="has-text-align-center wp-block-heading">מאניה דיפרסיה והריון</h1>



<div class="wp-block-divi-layout"><div class="et_pb_section et_pb_section_3 et_section_regular et_section_transparent" >
				
				
				
				
					<div class="et_pb_row et_pb_row_1">
				<div class="et_pb_column et_pb_column_4_4 et_pb_column_1  et_pb_css_mix_blend_mode_passthrough et-last-child">
				
				
				<div class="et_pb_module et_pb_divider et_pb_divider_1 et_pb_space"><div class="et_pb_divider_internal"></div></div>
			</div>
				
				
			</div>
				
				
			</div></div>

<p><span style="color: #0c95ad; font-size: 12pt;"><em>כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס</em></span></p>
<div class="row">
<div class="columns">
<p dir="RTL" style="text-align: right;" align="center"><strong>הטיפול במאניה דיפרסיה </strong><strong>(הפרעה דו קוטבית) </strong></p>
<p dir="RTL" style="text-align: right;" align="center"><strong>בזמן הריון &#8211; נתונים אחרונים שמחייבים חשיבה מחודשת</strong></p>
<p dir="RTL" style="text-align: right;">נקודות מרכזיות של המאמר:</p>
<ul>
<li><a title="מחלת המאניה דיפרסיה" href="/טיפול-במאניה-דיפרסיה/">מחלת המאניה דיפרסיה</a> מופיע לעיתים אצל נשים בגילאי הפוריות</li>
<li>מאניה דיפרסיה היא מחלה הדורשת מתן טיפול מונע ארוך טווח. לכן אישה הסובלת ממאניה דיפרסיה צריכה להיערך מראש לאפשרות של כניסה להריון בזמן שהיא לוקחת טיפול תרופתי מונע.</li>
<li>תרופות מייצבות מצב רוח מהסוג של דפלפט, וולפורל, טגרטול וטרילפטין שנמצאות בשימוש נרחב אצל נשים הסובלות ממאניה דיפרסיה, לא מומלצות בזמן הריון</li>
<li>תרופות אלו יכולות לגרום למומי לידה ולעיקוב נוירו התפתחותי שניכר גם בגילאים 12-14</li>
<li>התרופה למיקטל (והתרופות הגנריות הדומות למוג'ין ולמודקס) נמצאו כבטוחות בהריון גם מבחינת גרימת מומי לידה וגם עקב היעדר פגיעה נוירו התפתחותית.</li>
<li>על האימהות העתידיות להתייעץ עם הרופא המטפל וגם עם המכונים הטרטולוגיים  (יעוץ תרופתי בזמן הריון) בזמן תכנון כניסה להריון. </li>
</ul>
<h2 dir="RTL" style="text-align: right;">טיפול תרופתי במאניה דיפרסיה במהלך הריון</h2>
<p dir="RTL" style="text-align: justify;">מאניה דיפרסיה הינה מחלה שמופיעה בגילאים צעירים. התווך שבין הגילאים 15-25 שנים הוא הכי שכיח להתפרצות המחלה. הצפי לטיפול תרופתי במחלה מאניה דיפרסיה (הפרעה דו קוטבית) הוא גבוה ונעשה למשך שנים רבות, לכן הסוגיה של <a title="טיפול תרופתח בזמן הריון" href="/טיפול-בדיכאון-בקרב-נשים-בהריון/">טיפול תרופתי בזמן הריון</a> והדילמות שמתעוררת בנטילת התרופה, יהיו מרכזיות בטיפול נשים בגיל הפוריות. הטיפול המונע של המחלה המאניה דיפרסיה כולל בין היתר תרופות נוגדות אפילפסיה (כמו דפלפט, ואלפורל, למיקטל, טגרטול, טרילפטין, ועוד) שהן גם מאוד יעילות במניעת גלים חוזרים של מאניה דיפרסיה.</p>
<p dir="RTL" style="text-align: justify;">נשים הסובלות ממאניה דיפרסיה, במיוחד אלו הסובלות ממניה דיפרסיה מסוג 1 (מאניה דיפרסיה עם גלים שפוגעים ברמת התפקוד- ראה מאמרים על מאניה דיפרסיה באתר של פרופ' גרינהאוס – www.grunhaus.co.il) ומתכננות להיכנס להריון חייבות לבדוק עם הפסיכיאטר והרופא המטפל, מהן ההשפעות של הטיפול המונע שהן נוטלות על מהלך ההריון, על הלידה, על העובר והאם יש השלכות של הטיפול על ההתפתחות הנוירו קוגניטיבית של הילד.</p>
<p style="text-align: justify;">שני מאמרים שהתפרסמו בחודש פברואר 2018 בעיתון היוקרתי New England Journal of Medicine מציגים נתונים חדשים חשובים ביותר בהבנת ההשפעות של תרופות אלו על התפתחות ילדים לאימהות שנטלו תרופות נוגדות אפילפסיה בזמן ההריון. הנתונים וההמלצות שמופיעות במאמרים אלו חשובים לנשים הסובלות ממחלת האפילפסיה, ממאניה דיפרסיה, והנוטלות תרופות אלו עקב סיבות רפואיות אחרות.</p>
<p style="text-align: justify;">מאמרים אלו מציינים שעד כה היה ידוע שחשוב להימנע מתרופות כמו דפלפט, וולפורל, טגרטול, וטרילפטין בטרימסטר הראשון של ההריון מאחר ותרופות אלו יכולות להוביל למומי לידה משמעותיים. כמו כן ידוע שילדים של אימהות שנטלו דפלפט או ואלפורל בזמן ההריון סובלים מעיקוב התפתחותי קוגניטיבי ולמנת משכל ירודה יותר מילדים לאימהות שלא נטלו תרופות אלו בטרימסטר הראשון של ההריון.</p>
<p style="text-align: justify;">חוקרים מדנמרק פרסמו מאמר עם דגימה ענקית של ילדים מעל 450,000, בניהם מעל 250 ילדים אשר האימהות נטלו דפלפט או ואלפורל בזמן ההריון ועוד כמות של ילדים נוספים שהאימהות נטלו תרופות מייצבי מצב רוח אנטי אפילפטיות אחרות. הם השתמשו בתוצאות של בדיקות נוירו קוגניטיביות שמתבצעות במדינה באופן שוטף בין הכיתות ו-ח (גילאים 12-14). הילדים של אימהות שנטלו את התרופות השיגו ציונים בשפה הדנית ובמתמטיקה שהיו משמעותית נמוכים יותר מאלו של ילדים שלא נחשפו לתרופות אלו. המינון של התרופה שהאם נטלה לא שינה את התוצאות מאחר וגם כאשר האם נטלה פחות מ – 1,000 מ&quot;ג ליום של התרופה התוצאות היו זהות. עבודות אחרות בספרות העולמית מחזקות גם את הטענה שנטילה של דפלפט או ואלפורל בזמן ההריון מגדיל את הסיכוי להופעת אוטיזם והפרעת קשב וריכוז אצל הילדים שנחשפו לתרופה בזמן ההריון.</p>
<p style="text-align: justify;">ממצא נוסף באותם מאמרים מתייחס להשפעת הטגרטול והטרילפטין. אומנם לא התגלתה פגיעה של תרופות אלו על יכולות השפה של אותם ילדים שנחשפו לתרופות במהלך ההריון, אבל התגלה פער ביכולות המתמטיות של ילדים אלו בהשוואה ליכולות מתמטיות של ילדים שלא שנחשפו לתרופות אלו בזמן ההריון.</p>
<p style="text-align: justify;">לגבי התרופה למיקטל שכיום היא אחת התרופות המרכזיות בטיפול המניעתי במאניה דיפרסיה נמצא שילדים שנחשפו לתרופה למיקטל לא  סבלו מפגיעה נוירו קוגניטיבית והציונים שלהם לא היו שונים מאלו של ילדים שלא נחשפו לתרופה למיקטל. לכן התרופה למיקטל נחשבת לתרופה בטוחה יותר בזמן הריון הן מבחינת ההיבט של גרימת מומי לידה והן מבחינת היעדר פגיעה נוירו התפתחותית. כמו כן, לא דווח על שכיחות גדולה יותר של אוטיזם או הפרעת קשב וריכוז לילדים שנחשפו לתרופה זאת בזמן ההריון.</p>
<p style="text-align: justify;">לסיכום הריון הוא אירוע משמעותי בחייה של כל אישה ומומלץ למטופלות עם מאניה דיפרסיה להתייעץ עם הרופא המטפל בכל הקשור לתכנון הריון, בהכנות לקראת הלידה, להמשך טיפול לאחר הלידה ולאפשרות של הנקה.</p>
</div>
</div>
<div class="row">
<div class="small-12 medium-12 large-8 large-centered columns text-right" style="direction: rtl; text-align: justify;"> </div>
</div><p>The post <a href="https://www.grunhaus.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/">מאניה דיפרסיה והריון</a> appeared first on <a href="https://www.grunhaus.co.il">פרופסור לאון גרינהאוס</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.grunhaus.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>טיפול בדיכאון בהריון של אם פונדקאית</title>
		<link>https://www.grunhaus.co.il/%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%9d-%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%93%d7%a7%d7%90%d7%99%d7%aa/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[פרופסור לאון גרינהאוס]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 28 Dec 2020 11:56:24 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מאמרים בנושא דיכאון בקרב נשים]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים בנושא דיכאון לאחר לידה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.grunhaus.co.il/?p=4198</guid>

					<description><![CDATA[<p>טיפול בדיכאון בהריון של אם פונדקאית כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס הרבה מאוד אנשים מדברים על דיכאון שאחרי לידה – מצב מוכר שבו היולדת סובלת מדיכאון אמיתי, הרבה יותר חריף מה&#34;בייבי בלוז&#34; של הימים הראשונים, המתבטא בדרך כלל בחוסר חשק לעשות דברים ובמחשבות שליליות, ויכול אף להגיע למצב של הזנחת התינוק ומחשבות על התאבדות. אבל, [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.grunhaus.co.il/%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%9d-%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%93%d7%a7%d7%90%d7%99%d7%aa/">טיפול בדיכאון בהריון של אם פונדקאית</a> appeared first on <a href="https://www.grunhaus.co.il">פרופסור לאון גרינהאוס</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[


<h1 class="has-text-align-center wp-block-heading">טיפול בדיכאון בהריון של אם פונדקאית</h1>



<div class="wp-block-divi-layout"><div class="et_pb_section et_pb_section_5 et_section_regular et_section_transparent" >
				
				
				
				
					<div class="et_pb_row et_pb_row_2">
				<div class="et_pb_column et_pb_column_4_4 et_pb_column_2  et_pb_css_mix_blend_mode_passthrough et-last-child">
				
				
				<div class="et_pb_module et_pb_divider et_pb_divider_2 et_pb_space"><div class="et_pb_divider_internal"></div></div>
			</div>
				
				
			</div>
				
				
			</div></div>

<p><span style="color: #0c95ad; font-size: 12pt;"><em>כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס</em></span></p>
<p dir="RTL">הרבה מאוד אנשים מדברים על דיכאון שאחרי לידה – מצב מוכר שבו היולדת סובלת מדיכאון אמיתי, הרבה יותר חריף מה&quot;בייבי בלוז&quot; של הימים הראשונים, המתבטא בדרך כלל בחוסר חשק לעשות דברים ובמחשבות שליליות, ויכול אף להגיע למצב של הזנחת התינוק ומחשבות על התאבדות. אבל, יש גם מצב אחר – של דיכאון בזמן ההיריון עצמו, ועליו, כאמור, מדברים פחות. למרות שמדברים עליו פחות הוא קיים, וחשוב להתייחס אליו באופן כללי, עוד יותר במצבים שבהם נושאת ההיריון היא אם פונדקאית.</p>
<h2 dir="RTL">מהו דיכאון בהיריון ?</h2>
<p dir="RTL">מצב של דיכאון ממשי, המתבטא בחוסר חשק לעשות דברים, בוויתור על דברים שאוהבים, במחשבות שליליות על תהליך ההיריון עצמו ובהבעת חששות אמיתיים מהיום שאחרי הלידה ועוד. במצבים קיצוניים דיכאון בהיריון יכול להתבטא בחוסר תפקוד ממשי, בבחינת יתר של הבדיקות ודאגה הרבה יותר מדיי גדולה לשלום העובר, ובהרבה מאוד ביטויים אחרים, שמחייבים בדיקה.</p>
<h3 dir="RTL">דיכאון בהיריון של אם פונדקאית</h3>
<p dir="RTL">אנחנו מקדישים פסקה שלמה לנושא של דיכאון באם פונדקאית, שכן מדובר במצב מאוד רגיש: אישה נושאת היריון שהוא לא שלה, ואמורה לוותר על התינוק שנשאה ברחמה 9 חודשים מיד אחרי הלידה. מצב כזה יכול להוביל למחשבות דיכאוניות, וחשוב מאוד לאבחן את המצב כמה שיותר מוקדם, על מנת שהאם הפונדקאית תצליח לעבור בשלום את כל ההיריון ועל מנת שלא יהיו לדיכאון שלה השלכות על העובר.</p>
<p dir="RTL"><strong>השלכות של דיכאון בהיריון</strong></p>
<p dir="RTL">דיכאון בהיריון עלול להשפיע, כמובן, על מצבה הנפשי של האם, וכאשר מדובר באם פונדקאית – הדבר עלול להביא אותה לעשות צעדים שיפגעו לא רק בה, אלא גם בזוג שלמענו היא נושאת את ההיריון עצמו. מעבר לכך, יש הרבה מחקרים שלפיהם המצב הרגשי של נושאת ההיריון בזמן ההיריון עלול להשפיע גם על מצבו הבריאותי והנפשי של העובר, ולכן חשוב מאוד לאבחן דיכאון בהיריון כמה שיותר מוקדם. אם זוג חושד שאותה אם פונדקאית שנושאת את ילדו מראה סימני דיכאון, או שהיא עצמה מדווחת על סימנים כאלה, חשוב מאוד לפנות לפסיכיאטר המתמחה בטיפול בדיכאון בנשים בהיריון, ולבקש טיפול מתאים.</p>
<p dir="RTL"><strong>הטיפול בדיכאון בהיריון</strong></p>
<p dir="RTL">הטיפול בנשים בהיריון הסובלות מדיכאון, כמו גם באמהות פונדקאיות הסובלות מדיכאון, יכול להיות טיפול פסיכולוגי של שיחות בלבד, אבל אם זה דיכאון מאובחן – בחלק מהמקרים כדאי יהיה לתת לאישה ההרה טיפול תרופתי. במקרים כאלה צריך להיות מאוד זהירים שכן לא כל תרופה נגד דיכאון אפשר לקחת בהיריון – יש תרופות שעלולות להשפיע על התפתחות העובר. לכן, חשוב מאוד להגיע לפסיכיאטר מוסמך ומנוסה, אשר יודע בדיוק אלו תרופות פסיכיאטריות ניתן לרשום לאישה בהיריון ואילו לא, ולבדוק בשבע עיניים את העלון המצורף – רק ליתר ביטחון.</p>
<p dir="RTL"><strong>לסיכום:</strong> דיכאון בהיריון הוא תופעה לא נדירה בכלל, בעיקר לא כשמדובר בהיריון של אם פונדקאית. לכן, חשוב מאוד להיות עם האצבע על הדופק, ובכל מקרה של חשד – לפנות לפסיכיאטר מוסמך המתמחה בטיפול בנשים בהיריון, על מנת להבטיח לאם ולעובר שלום.</p>
<p dir="RTL">יעניין אתכם : <a href="/טיפול-בדיכאון/">טיפול בדכאון כללי </a>| יעניין אתכם : <a href="/טיפול-במאניה-דיפרסיה/">טיפול במאניה דיפרסיה</a> | <a href="https://www.grunhaus.co.il/%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%95%d7%92%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/">דיכאון בהריון</a></p><p>The post <a href="https://www.grunhaus.co.il/%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%9d-%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%93%d7%a7%d7%90%d7%99%d7%aa/">טיפול בדיכאון בהריון של אם פונדקאית</a> appeared first on <a href="https://www.grunhaus.co.il">פרופסור לאון גרינהאוס</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>
