כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

מה זה טריכוטילומניה (TRICHOTILLOMANIA)?
טריכוטילומניה הינה הפרעה נפשית קלינית המאופיינת בצורך אובססיבי בלתי נשלט לתלוש שיערות. התלישה יכולה להתבצע בכל אזור בגוף בו צומח שיער. האזורים האופייניים ביותר הם הראש, הגבות והריסים. המריטה האינטנסיבית בקרקפת יכולה לגרום לאזורים ללא שיער- הופעת קרחות (ALOPECIA), כתוצאה מאובדן שיער מתעוררות תחושות של בושה, אשמה היכולות להוביל לריחוק חברתי.

מטופלים יכולים להשתמש בפאה כדי להסתיר את התופעה. לעיתים קרובות מטופלים יפנו קודם לרופא כללי או לרופא עור ורק לאחר שנשללת האפשרות של מחלת עור פונים לטיפול פסיכיאטרי.

מה הן הקריטריונים לאבחנה של טריכוטילומניה?

הקריטריונים לאבחון טריכוטילומניה לפי ה DSM-5-TR – ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה, הם:

• צורך שחוזר על עצמו למרוט את שיערות הגוף עד כדי אובדן שיער
• ניסיונות חוזרים לשלוט על התופעה על יד הורדת התדירות או הפסקה מלאה
• מריטת השיערות הגורמת לסבל קליני ופגיעה באיכות החיים
• מריטת השיער אינה משנית לאבחנות רפואיות או פסיכיאטריות אחרות

מהי השכיחות של טריכוטילומניה?

קשה לקבוע מהי השכיחות של טריכוטילומניה באוכלוסייה. כמות לא מבוטלת של אנשים סובלים מהתופעה "בשקט" ולא פונים למסגרות טיפוליות. חלקם יפנו לרופא עור ויסתפקו בטיפולים של רופאים אלו מבלי לפנות לטיפול נפשי. הסובלים מהתופעה מנסים להסתיר אותה ופונים לעזרה טיפולית רק במקרים קיצוניים או כאשר קרובים של הסובלים לוחצים על כך שהאדם יפנה לבדיקה מקצועית.

מחקרים אפידמיולוגים בארה"ב מראים שכיחות של 1-2 % כאשר בני נוער, אנשים צעירים ונשים סובלים יותר. היחס בין גברים לנשים הוא 9:1 לרעת המין הנשי. חשוב לציין שהתופעה יכולה להופיע בתקופות של מתח או חרדה ובהמשך להיעלם ולהטריד את האדם לסירוגין בלבד לאורך הזמן.

מה הן הסימפטומים של טריכוטילומניה?

הסובל מהתופעה חש צורך עז למרוט את השיער. הוא חש מתח הולך וגובר עד לביצוע הפעולה. ביצוע התלישה גורם להרגעת המתח ולפעמים אף לתחושת סיפוק. בהמשך, תחושת הסיפוק יכולה להיהפך לתחושה של אשמה וכעס עצמי. לפעמים המריטה באה עקב תחושת גרד בקרקפת, תחושה שנרגעת רק אחרי המריטה. הצורך למרוט יכול להופיע בתקופות של מתח בחיים וגם בתקופות של שעמום. יתכן והאדם מורט את השערות גם ללא מתח פנימי, כהרגל שמופיע אפילו בצורה שאינה מודעת.

בעקבות תופעת המריטה האדם יכול להרגיש בושה גדולה וכעס פנימי על כך שהוא לא מצליח לשלוט על התופעה. אחרים יכולים לחוש אפילו הנאה מהמריטה. אם האדם גורם לעצמו קרחות הוא יכול להתבודד ולא להיפגש עם אנשים אחרים. לרוב האדם מסתיר את התופעה ולא חולק עם אחרים את תחושותיו.

ריטואל מריטת השיער יכול להופיע בצורות שונות:

• מריטה של שיערות הראש לפי אזורים כדי להימנע מקרחות
• תלישת השיער עד השורש
• בדיקה ויזואלית של השיער הנתלש דרך הפה והלשון
• בליעת השיער שנתלש
• תלישת שיער מאזורים צנועים. מבית השחי או מבזקן

כתוצאה מהמריטה ניתן לצפות בקרחות או בחסר של גבות או ריסים. הקרחות יכולות להופיע בצורה מפוזרת אך לעתים ברוב הקרקפת.

לרוב מריטת השיערות מתבצעת בעזרת האצבעות אך לעיתים קרובות משתמשים בפינצטות או כלים נוספים המסייעים לתלישה. לפעמים המטופל תולש את השיערות בצורות ייחודיות שאינן מתאימות לאובדן שיער כתוצאה ממחלה.

המטופל יכול לתאר שאחרי שהוא מורט את השיער הוא בודק אותו ואף בולע אותו. בליעת השיער יכולה לגרום לחסימת דרכי העיכול ולסימפטומים של כאבי בטן והקאות. יש לציין שחלק מההתנהגות של מריטת שיער יכולה להיות לא מודעת ולהתבצע בצורה אוטומטית בלי שהמטופל נותן את הדעת עליה.

רוב האנשים הסובלים מתופעת המריטה סובלים גם מתופעות קליניות אחרות הקשורות לגוף, תופעות כמו אכילת ציפורניים, קילוף עור כפייתי, ונשיכת שפתיים. כמו כן, תסמינים של ההפרעה הטורדנית כפייתית שכיחים בטריכוטילומניה.

מה הוא מהלך הטריכוטילומניה?

טריכוטילומניה הינה תופעה הנוטה להופיע בגילאים מוקדמים ואפילו בילדות. המהלך הוא כרוני עם תקופות של החמרה ושל הפוגה. הטיפול התרופתי והפסיכותרפי יכולים להשפיע ולשפר את מהלך התופעה. אצל אנשים מסוימים התופעה יכולה לחלוף מעצמה. נשים יכולות לחוש החמרה בזמן המחזור החודשי אך לא בהיריון. הטיפול יכול מאד לעזור לשלוט על התופעה.

מה הן הסיבות לטריכוטילומניה?

טריכוטילומניה משתייכת לתופעות טורדניות כפייתיות ולהפרעות חרדה. מחקרים מראים מרכיב גנטי לתופעה וגם שינויים במבנה האנטומי של המוח. שינויים אלו בולטים יותר במקרים עם מהלך כרוני ומורכב.

מטופלים רבים קושרים את תחילת התופעה של מריטת שיערות למצבי סטרס של החיים. דרך מריטת השיער מושגת רגיעת המתח האישי. אחרים מציינים שהתופעה מתחילה או מתחזקת בתקופות של שעמום. המטופלים מציינים תחושה פנימית של מתח שמקדימה את תופעת מריטת שיערות. מתח פנימי, מריטת שיער והרגעת המתח מהווה מעגל של חיזוק ההתנהגות הפתולוגית.

מחקרי אוכלוסייה מראים שקיימת נטייה משפחתית לתופעה ולעיתים קרובות היא מופיעה בליווי מצבים פסיכיאטריים נוספים כמו תסמונת טורדנית כפייתית ודיכאון קליני.

כאשר מריטת שיערות מתפתח בתקופת ההתבגרות גורמים הורמונליים יכולים להוביל את השינוי ההתנהגותי.

איך מטפלים בטריכוטילומניה?

תופעת הטריכוטילומניה משתייכת לקבוצת ההפרעות הקשורות להפרעה הטורדנית הכפייתית. קבוצת הפרעות אלו מגיבה טוב לתרופות מקבוצת ה SSRI, תרופות כמו ציפרלקס, לוסטרל, פריזמה, פבוקסיל, סרוקסט וציפרמיל. אין תרופה מועדפת. המינון הטיפולי זהה לזה הניתן בטיפול של תסמונת טורדנית כפייתית.

במקרים מורכבים ניתן להשתמש בטיפול של תרופה מקבוצת ה SSRI ביחד עם תרופה נוגדת פסיכוזה כמו אריפלי או זיפרקסה, ראה מאמר על הטיפול בתסמונת הטורדנית כפייתית ומאמרים על התרופות הנמצאים באתר.

הטיפול הפסיכותרפי ובמיוחד הטיפול ב CBT הוכח כיעיל בטיפול של טריכוטילומניה. השיטה של אימון להיפוך הרגלים (HABIT REVERSAL TRAINING) יכולה לסייע במניעת מריטת השיער.

השיטה מלמדת את המטופל להיות ער למצבים המובילים למריטה והתנהגותו לפני המריטה. השיטה כוללת שלבים כמו: ניהול יומן מריטה, זיהוי מצבים המעודדים מריטה ושינוי ההרגל של מריטת שיער. התנהגויות חלופיות למריטה יכולות להיות לחיצה על כדור, ניהול יומן, פעילות פיזית ושיחה עם אחרים על הדחפים. בנוסף, האדם יכול לעשות לעצמו מקלחת חמה כאשר מרגיש בצורך לתלוש, לבצע נשימות עמוקות מרגיעות, לספר את השיער קצר, להשתמש בכובע או בנדנה הצמודה לשיער.

איך מבדילים בין טריכוטילומניה להתנהגות נורמטיבית או למחלות עור?

המאפיין הייחודי של טריכוטילומניה, הדחף האובססיבי למרוט את השיער. תופעה זו אינה קיימת במצבים של טיפוח קוסמטי של השיער, שינוי הופעה למטרות יופי או הורדת שיער עקב רצון לשנות מראה (כפי שמתרחש בהפרעה של דימוי גוף).

מחלות עור רבות יכולות להוביל לאובדן שיער. במחלות כמו אלופסיה אראטה, צלקות, לופוס של העור, פוליקוליטיס ועוד יכולות להופיע עם שינויים מורכבים של עור הקרקפת או הגוף. כאשר קיים חשד למחלת עור יש להפנות את המטופל לרופא עור כדי לבצע אבחנה מבדלת של התופעה.

מקרה של טריכוטילומניה שטופל במרפאה של פרופסור גרינהאוס

למרפאתי פונים מטופלים עם מצבים פסיכיאטרים מורכבים הכוללים מריטת שיער. זכור לי היטב מקרה של אישה כבת 50 נשואה ללא ילדים שאובחנה כסובלת מתסמונת טורדנית כפייתית מלווה בדיכאון קליני.

עקב חוסר תגובה לטיפולים תרופתיים רגילים מצבה נעשה מורכב. בנוסף לאבחנות הראשונות שתיארתי היא סבלה מטריכוטילומניה קשה ובבדיקה מקרוב בלטו אזורים נרחבים של קרחות בקרקפת. המשפחה טענה שמריטת השיער שכללה מריטת גבות וריסים נמשכה שנים רבות מתחילת המצב הדיכאוני בשנות ה 20 של חייה. מריטת השיער נמשכה גם בתקופות ללא דיכאון ו OCD.

עקב תסמונת קלינית של OCD, דיכאון וטריכוטילומניה עמידים לטיפול המלצתי לה טיפול בגריה מגנטית למוח מלווה תרופה בשם פריזמה ותרופה בשם זיפרקסה. השילוב של תרופה SSRI ביחד עם תרופה נוגדת פסיכוזה היה מומלץ במצבה.

ביצענו כ 30 טיפולים של גרייה מגנטית עם תוצאות טיפוליות טובות. התופעות הקליניות של דיכאון ושל OCD השתפרו בצורה משמעותית. המטופלת חזרה לתפקד הן במסגרת הבית והן במסגרת חברתית. המלצתי לה להמשיך בטיפול התרופתי.

בנוסף המטופלת עברה כ 12 פגישות של טיפולי CBT עם דגש על ההרגלים של מריטת שיער.

המטופלת במעקב סדיר בקליניקה שלי (כבר 3 שנים). השיפור של כל הסימפטומים הוא משמעותי. היא חזרה לתפקד כעקרת בית כמתנדבת בגן טיפולי של ילדים.

The post טריכוטילומניה appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

החיים המודרניים מלאים ברגעים של סטרס ומתח שיכולים להוביל לדאגות רבות ומטרידות. דאגות אלו יכולות לתפוס חלק ניכר מהיום של האדם ולפעמים הופכות גם למחשבות טורדניות אובססיביות. במציאות הקלינית אנו פוגשים מחשבות טורדניות בעיקר בתסמונת אובססיבית קומפולסיבית- OCD ובדיכאון.

בתסמונת OCD האדם חש מחשבות עם תוכן לא הגיוני שמעוררות חרדה רבה. חרדה זאת גורמת לצורך בנטרול שלה על ידי פעולה מחשבתית או מעשית. לדוגמא, ב OCD האדם יכול להרגיש שידיו לא מספיק נקיות למרות שכבר רחץ אותם מספר פעמים וכדי לנטרל את החרדה שמתעוררת הוא חייב לרחוץ שוב ושוב את ידיו. בדיכאון, המחשבות הטורדניות נקראות רומינציות המאופיינות בחזרה של מחשבות טורדניות סביב נושאים כמו טעויות אישיות של החיים, פגיעות רגשיות, אשמה, כישלון, ומחשבות על מוות או של התאבדות.

מה הם התסמינים של מחשבות טורדניות אובססיביות?

נשים וגברים כאחד מתמודדים מידי פעם עם מחשבות מטרידות הנוגעות לחיי היומיום כדוגמת "האם סגרתי את ברז הגז לפני היציאה מהבית", "האם נעלתי את דלת הכניסה לדירה או את הרכב" וכדומה. לעתים הם מתמודדים גם עם מחשבות הנוגעות להתלבטויות חשובות בחיים כמו "האם בן או בת הזוג הוא האדם הנכון עבורי", "האם כדאי לחפש עבודה חדשה" וכו'.

מחשבות מסוג זה בדרך כלל דועכות מעצמן, לעומת מחשבות טורדניות הקשורות להפרעה טורדנית כפייתית (OCD) שהן שונות ומהוות אתגר עבור המטופל. קשה להשתחרר מהן, והן עשויות לעורר חרדה ולגרום להתנהגויות כפייתיות.

למחשבות טורדניות יש תסמינים אובססיביים וכפייתיים כאחד. התסמינים האובססיביים הם מחשבות, דימויים ורעיונות חוזרים ונשנים, עיקשים ולא רצויים, שאין בהם היגיון. האובססיות מטרידות את האדם כאשר הוא מנסה לחשוב על דברים אחרים או לבצע משהו אחר. בדרך כלל האובססיות יהיו קשורות לנושא מסוים כגון:

• פחד מזיהום או להידבק ממחלות דרך מגע של חפצים שאחרים נגעו בהם, לרבות פחד מלחיצת יד
• צורך בלתי נשלט לסדר וסימטריה
• מחשבות ודימויים הקשורים במין, לרבות מחשבות מיניות לא ראויות
• דחפים תוקפניים, לדוגמה דחף לפגיעה באחר, כמו בקשישים או בילדים, דחף לתקיפה אלימה, דימויים של פגיעה באדם קרוב או פגיעה עצמית. האדם מזהה שאלו מחשבות מטרידות ולא ממש רצון לפעולה אלימה כלשהי
• מחשבות ניאוף וחילול הקודש, לדוגמה מחשבות מיניות הקשורות לאלוהים ולדמויות של קדושים
• דחף בלתי נשלט לצעוק, להתעלל, להעניש באלימות, לומר דברים חצופים או גסים וכו'
• ספק לגבי נעילת דלת, סגירת ברז גז, כיבוי התנור וכד'
• דחף לבצע מריטת שיער עד כדי גרימת קרחות ודחף להתגרד עד כדי פגיעות בעור

בעקבות המחשבות הטורדניות הסובל מהפרעת OCD יכול לפתח גם טקסים המיועדים להתגבר על החרדה שהמחשבה המטרידה מעוררת. אלו דוגמאות של טקסים של הפרעת OCD:

• התנהגויות חוזרות ונשנות עקב דחף בלתי נשלט, למשל רחיצת ידיים כפייתית עד למצב של פצעים והתקלפות העור
• צורך בהקפדה מוגזמת על סדר וניקיון
• ביצוע פעולות לפי סדר מסוים ממנו לא ניתן לסטות
• בדיקת דלתות כפייתית כדי לוודא שהדלת נעולה/סגורה
• ספירות מרובות של צעדים, של כסף, של חפצים, ועוד. לדוגמה ספירת צעדים בזמן ההליכה ברחוב

איך להתגבר על מחשבות טורדניות?

ההתמודדות עם מחשבות טורדניות לוקח כוח רב מהאדם. כאשר המחשבות הטורדניות מופיעות בתדירות גבוהה ובעוצמה רבה, הפגיעה התפקודית ופגיעה באיכות החיים יכולים להיות ניכרים. חשיבת היתר הניתנת למחשבות, עלולה להביא לתחושות קשות כמו חוסר אונים, מחשבות פולשניות מטרידות בנושאים מסוימים כמו מוסר, מין, חשש מאובדן הזהות העצמית ועוד. כאשר המחשבות המטרידות מגיעות לרמה קלינית ומאובחנים תסמונות של דיכאון או של OCD יש לשקול טיפול ספציפי לתופעות הקליניות.

• טיפול פסיכולוגי.
  טיפול ב OCD: הטיפול הפסיכולוגי המקובל יותר היום הינו הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, גם בדיכאון וגם בOCD. במקרים מסוימים, מעבר לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, מומלץ לשלב גם טיפול תרופתי, תוך התייעצות עם פסיכיאטר, ובהתאם לצורך משלבים שיטות טיפול נוספות.
• טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT ב OCD מתמקד בזיהוי של המחשבות הטורדניות והתמודדות עם הטקסים ההתנהגותיים המלווים אותם. במהלך הטיפול ב – CBT המטופל מתייחס לכל המחשבות הטורדניות ומפתח שיטות התמודדות שמתנגדות לטקסים הכפייתיים. הטיפול כולל יומן מעקב אחר המחשבות הטורדניות כדי להגביר את המודעות ולהימנע מהן לפני הופעתן, לכן משלבים בטיפול גם טכניקות שונות להרגעה עצמית.
• טיפול בדיכאון: בדיכאון לעומת זאת, הטיפול מתמקד במחשבות הטורדניות (בדיכאון הן נקראות רומינציות או מחשבות אוטומטיות) הקשורות לאשמה, לחוסר תקווה, לקשיי התפקוד, למצב הרוח הירוד ולשיתוק ההתנהגותי. גם בטיפול של דיכאון הCBT משתמש בשאלוני הערכה ותכנון פעולות במהלך היום. המטופל לומד לזהות את המחשבות האוטומטיות של הדיכאון (מחשבות טורדניות) ולפתח מחשבות אלטרנטיביות המסייעות לו להקטין את תחושות הדיכאון ולהרחיב את תחומי העניין והפעילות (כולל חזרה לעבודה).
• טיפול פסיכותרפי אחר הנמצא בשימוש במצבי של מחשבות טורדניות הינו הטיפול הדינמי רגשי. טיפול זה מנסה להבין את המקור הפסיכולוגי של המחשבות הטורדניות (שלעיתים קרובות קשורות לחוויות טראומטיות של החיים) ולשחרר בעזרת הבנה עמוקה יותר של הפסיכולוגיה האישית את החסימות הרגשיות המובילות להופעה של המחשבות המטרידות.
• הטיפול התרופתי מסייע למטופל להשתלט על המחשבות הטורדניות וההתנהגויות האובססיביות והכפייתיות או על הדיכאון הנובע מהן. הטיפול התרופתי הראשוני של התסמונת של OCD ו ושל הדיכאון הקליני מתבסס על תרופות מקבוצת ה SSRI הפועלות על הקליטה החוזרת של סרוטונין במוח. לקבוצה זאת תרופות כמו ציפרלקס, לוסטרל, סרוקסט, פריזמה, פבוקסיל ו ציפרמיל. לתרופות אלו השפעה קלינית מרשימה. מומלץ להיות במעקב פסיכיאטרי תקופתי בזמן קבלת טיפול תרופתי.
• הטיפול ב TMS (גרייה מגנטית למוח): בנוסף לטיפולים הפסיכולוגיים או התרופתיים אפשר לשקול טיפול בגרייה מגנטית עמוקה למוח (Deep TMS). מדובר בטיפול חדשני המבוסס על מכשיר שיוצר גלים מגנטים בתדירות גבוה. גלים אלו חודרים למוח כמעט ללא כאב ומפעילים מערכות שונות של תאי מוח. הטיפול הוכח כיעיל ב OCD ובדיכאון.
• מיינדפולנס – ניתן לשלב טיפול בגישה זו המשלבת בין שיטות הטיפול מהמערב לבין עקרונות מיוחדים מהבודהיזם. הטיפול נועד לאפשר לאדם לזהות את המחשבות הטרדניות, להתבונן בהן ללא שיפוטיות ולפתח יכולות להתמודד עם המחשבות ולשאת בכאב, אם קיים.

מה הסיבות להתפתחות מחשבות טורדניות?

מחשבות טורדניות עלולות להופיע אצל כל אדם, במיוחד במצבי משבר, מצבי לחץ ומתח שונים, או בגלל בושה, כאשר המחשבה הטורדנית מוקצנת ואינה רציונלית. לפי ד"ר אהרון בק שפיתח את שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, דפוסי החשיבה הטורדניים מתפתחים כבר בילדות עקב למידה של התניות התנהגותיות.

ישנם גורמים ידועים העלולים לגרום להופעתן של המחשבות הטורדניות כמו דיכאון לאחר לידה, מצבי דיכאון קליני, חרדה, תסמונת פוסט טראומה (PTSD). אם המחשבות הטורדניות מהוות חלק מ-OCD, יש תיאוריות שונות לגבי הגורמים להתפתחות הבעיה.

יש חוקרים הטוענים כי המחשבות הטורדניות הן תוצאה משינוי כימי בתפקודי המוח, למשל רמה נמוכה של סרוטונין. חוקרים אחרים טוענים כי המקור לתופעה הוא גנטי, ויש חוקרים המאמינים כי המחשבה הטורדנית נובעת מהתנהגויות הנרכשות במשך החיים. קיימת אף סברה כי מחשבות טורדניות אצל ילדים יכולות להתפתח בגלל זיהום של חיידקי סטרפטוקוקוס בגרון, אך סברה זאת מבוססת על מחקרים הנחשבים לשנויים במחלוקת.

דרכי התמודדות עצמית

מחשבות טורדניות הן תופעה נפוצה ומוכרת הפוגעת ברבים ומשפיעה על איכות חייהם. מעבר לטיפול על ידי אנשי המקצוע, יש דרכים יעילות להתמודדות עצמית עם המחשבות הטורדניות. לפיכך, כדאי ללמוד טכניקות להתמודדות עצמית עם התופעה, למשל:

• תיעוד מחשבות מאפשר זיהוי מחשבות מטרידות ויתכן אף את מקורם
• להוסיף לתיעוד המחשבות הערכה עד כמה מחשבות אלו מציאותיות ומשקפות בעיה אמיתית של האדם
• להיעזר בהקלטת מחשבות טורדניות לשם בדיקת משקלם המציאותי בחיים של האדם
• תרגול טכניקות הרפיה והרגעה עצמית.

לסיכום, מחשבות טורדניות פוגעות באיכות החיים ומהוות מטרד משמעותי. מומלץ לפנות לטיפול מקצועי כדי להתמודד עם המחשבות הטורדניות ולשפר את איכות החיים.

The post מחשבות טורדניות appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

בשנים האחרונות ניתנת תשומת לב רבה להפרעה טורדנית כפייתית ביחסים (ROCD) ולא מעט מחקרים פורסמו בנושא זה. אנשים הסובלים מ-ROCD מתקשים לתפקד במערכות יחסים והם עלולים לסבול ממחשבות טורדניות וכפייתיות ולשאול את עצמם ללא הרף האם בן או בת הזוג באמת אוהב אותם, האם הם אוהבים את בני הזוג שלהם, האם מערכת היחסים האינטימית מתאימה להם עם בן/בת הזוג ולעיתים הם עוסקים בכפייתיות במגרעותיו של בן או בת הזוג.
למעשה, ROCD היא OCD של מערכות יחסים, התופעה נפוצה יחסית בקרב אנשים בגילים השונים, ולא מעט זוגות סובלים מהבעיה ונקלעים למשברים קשים וחמורים בזוגיות.

הסבר על התופעה ומה זה rocd

בכל מערכת יחסים זוגית עולות מחשבות, שאלות ותהיות לגבי בן או בת הזוג, הדבר נחשב לטבעי ומהווה חלק מהתפתחות מערכת היחסים בין בני הזוג. כאשר אחד מבני הזוג סובל מהפרעה טורדנית כפייתית ביחסים (ROCD) המחשבות שעולות במוחו הופכות לאובססיביות ולבלתי רצוניות, ולמעשה האובססיות כופות את עצמן על האדם. המחשבות האובססיביות הן פולשניות, מגבילות את האדם ועשיות להיות כרוניות. לרוב יש טריגרים וגירויים המעוררים את האובססיות. לדוגמה השוואת בן או בת הזוג לגברים אחרים או נשים אחרות שנתקלים בהם. האדם הסובל מ ROCD –מתקשה לשלוט על המחשבות ובאופן אובססיבי מעלה מחשבות טורדניות וכפייתיות בנוגע לבחירת בן או בת הזוג, ותחושת החמצה על פשרות בזוגיות.
הפרעה טורדנית כפייתית ביחסים מתאפיינת גם בעיסוק יתר במגרעות ובחסרונות של בן או בת הזוג, התעלמות מהיתרונות של בני הזוג, התעסקות כפייתית במראה בני הזוג והשוואה בלתי פוסקת לאחרים וכו'.

מהם הגורמים להפרעה טורדנית כפייתית ביחסים?

המחקרים החדשים בנושא ROCD שינו את ההתייחסות להפרעה השכיחה, וכיום החוקרים טוענים כי ההפרעה נגרמת בגלל שילוב של גורמים ביולוגיים וביוכימיים עם גורמים פסיכולוגים וסביבתיים. ידוע כי הפרעה כפייתית, ללא קשר לאובססיות מהם סובלים, עשויה לנבוע עקב הולכה איטית של הסרוטונין במוח, אך במצב של הפרעה כפייתית ביחסים יש משקל רב לדימוי העצמי של האדם ולזוגיות שלו.
רוב האנשים המאובחנים עם ROCD סובלים מחרדה גבוהה לנטישה על ידי בני הזוג, מפרפקציוניזם בלתי נשלט, מנוקשות במערכת היחסים שיכולה לבוא לידי ביטוי בשליטה בבן או בבת הזוג, בסדר וניקיון כפייתי, במחשבות של הכול או לא כלום וכדומה.

דרכי טיפול ב ROCD

פרופסור לאון גרינהאוס ממליץ על טיפול משולב המבוסס על תרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח, בדרך כלל תרופות ממשפחת SSRI כמו פרוזק, לוסטרל וציפרלקס, בשילוב טיפול פסיכולוגי שיחתי בגישת ה-CBT, כלומר טיפול התנהגותי – קוגניטיבי.
במהלך הטיפול מתמקדים בין היתר בהקניית כלים לשינוי תפיסתי ולמעבר מנוקשות מחשבתית לתפיסות גמישות יותר. הגמשת החשיבה חשובה מאוד בטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית ביחסים ובנוסף ניתן דגש לפסיכולוגיה החיובית, כלומר במקום מחשבות ותחושות כמו החמצה מתמדת או אשליה שאם הנסיבות הסביבתיות ישתנו המצב ישתפר, הטיפול מפתח חשיבה המתאימה למערכת יחסים בין בני הזוג ובמקום להתמקד בפרטים ובמגרעות של בן הזוג משנים גישה וחושבים עליו באופן חיובי, מבלי להשוותו כל הזמן לאנשים אחרים.

דוגמאות למקרים של הפרעה טורדנית כפייתית ביחסים (ROCD)

פרופסור לאון גרינהאוס מציג בפנינו מספר מקרים בהם הוא טיפל לאחרונה, אלו דוגמאות המציגות כיצד הפרעה טורדנית כפייתית ביחסים באה לידי ביטוי ומה הטיפול שסייע לזוגות שחוו משבר עמוק ביחסים הזוגיים עקב התופעה.

מקרה ראשון:

אישה בת 65, נשואה ואם ל-3 ילדים הגיעה לקליניקה לצורך טיפול בתסמונת OCD ודיכאון. האבחון בקליניקה גילה כי היא סובלת משילוב של תסמונת של OCD ודיכאון, כאשר ה-OCD החל אצלה בגיל 32 והוא מופיע כספקות לגבי הקשר של בעלה אליה. המטופלת העידה כי יש לה מחשבות שבעלה יעזוב אותה, שהוא לא ממש אוהב אותה, שהיא תישאר לבדה, והיא סבלה מתחושות לא טובות הנוגעות ליחסים והעלתה עוד שאלות בתחום שהציפו אותה וגרמו לה לחרדה רבה.
המטופלת סיפרה כי מרגישה חייבת לשאול את בעלה האם יש אמת במחשבות אלו, הוא חוזר ומחזק אותה, המשפטים שלו מרגיעים אותה למשך מספר דקות, ושוב הספק עולה בעצמה והיא חשה חרדה רבה. המטופלת האמינה למחשבות למרות שבעלה טען שאין בהן אמת ושהוא לא מעלה על דעתו לפרק את הזוגיות. היא החלה טיפול תרופתי נגד מחשבות OCD ודיכאון. טופלה למשך שנים רבות עם גלים חוזרים של המחלה כל 5-3 שנים. לבסוף, היא פנתה לקליניקה של לאון גרינהאוס לאחר שהגל האחרון של מחשבות ותסמיני ה-OCD נמשך כבר מעל שנתיים וכל השינויים התרופתיים לא עזרו למצב. בקליניקה שלי ניסיתי מספר טיפולים כולל טיפולים מתקדמים עם הצלחה. היא כבר שנתיים ללא מחשבות OCD, ובעזרת כלים ומיומנויות שהיא קיבלה במהלך הטיפול היא מצליחה להתגבר על מחשבות OCD העולות מידי פעם וזאת בעזרת טכניקות CBT.

מקרה שני:

זוג פנה לטיפול שיחתי עקב משבר ביחסים הזוגיים. בני הזוג העידו על כך שהם נשואים כבר 15 שנה. הזוגיות החלה כאשר האישה הייתה בת 19 ובעלה היה בן 23. כאשר הם הגיעו לטיפול אצלי הם היו בני 33 ו-37 בהתאמה. הפנייה לטיפול באה בעקבות רצונה של האישה להתגרש לאחר שהיא החלה רומן מחוץ לנישואים. הבעל הוא דמות מאוד דומיננטית שקובע כמעט כל מה שקורה בבית ובמערכת היחסים. הוא שולט על מקורות ההכנסה והכסף המשותף, ולא היה מוכן לאפשר לבת זוגו להוציא ולקבל כרטיסי אשראי. כאשר אשתו רוצה לקנות משהו עליה לבקש מבעלה לרכוש את זה עבורה. הבעל התגלה כטיפוס מאוד קנאי, הוא בודק את הטלפון הסלולרי של אשתו, ובתחילת מערכת היחסים ביניהם הוא לא רצה שיהיה לה טלפון סלולרי מאחר והוא לא שולט עליו. הבעל הסכים לתת טלפון סלולרי רק לאחר שנולדו לה ילדים.
במהלך השיחות בקליניקה, בני הזוג סיפרו כי הבעל דורש מהאישה לקיים יחסי מין לעיתים קרובות מאוד וללא התחשבות ברצונה. האישה העידה כי היא אינה יכולה להתנגד לדרישתו לקיום יחסי מין תכופים, ומאז שהיא החלה את הרומן היא מתנגדת לקיום יחסי מין עם בעלה. הוא מגיב לסירוב זה בכעס רב, לכן האישה מרגישה שהצורה האובססיבית והשתלטנית של בעלה מגבילה את החופש שלה והיא חשה חנק זוגי.

מקרה שלישי:

זוג נשוי הנמצא בטיפול כשנה. סיבת הפנייה היא רצונה של האישה להפסיק את השליטה הכלכלית בה על ידי בעלה. המטופלת סיפרה שהיא עובדת ומפרנסת, ולמרות זאת בעלה מגיב בעניין הכספי בצורה של "שלי שייך לי ושלך גם שייך לי". האישה התלוננה שעליה לקבל אישור מבעלה עבור כל הוצאה, קטנה או גדולה, כולל קניות לבית, קניית בגדים לעצמה או לילדים, וגם הוצאות הסופר עוברות ביקורת קפדנית על ידי הבעל. האישה חשה חנוקה במערכת היחסים הקיימת, ומעבר לשליטה הכלכלית של בעלה הוא פדנטי מאוד ודורש מהאישה להקפיד על בית מסודר ונקי. יש לציין כי הבעל עבר אבחון על ידי פסיכיאטר והתגלה כסובל מ-OCD.

לסיכום

הפרעה טורדנית כפייתית ביחסים משפיעה לרעה על הזוגיות וגובה מחיר תפקודי כבד מהאדם. פרופסור לאון גרינהאוס מציין כי תחום הטיפול ב-ROCD נמצא עדיין בחיתוליו, והגישה כיום היא טיפול משולב הכולל תרופות וטיפול התנהגותי – קוגניטיבי. הטיפול מספק כלים למצבים ולטריגרים העלולים לגרום להפרעה ולאובססיות.

מוזמנים לקרוא מאמרים מקצועיים נוספים של פרופסור לאון גרינהאוס

מאמר בנושא דיכאון

מאמר בנושא חרדה

The post הפרעה טורדנית כפייתית ביחסים – ROCD appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

הפרעה טורדנית כפייתית מוכרת לספרות הרפואית מימי הביניים. טיפול מתאים לתופעה קיים רק מהתקופה בה פורסמה העבודה המבוקרת הראשונה של טיפול מוצלח בתסמונת על ידי תרופה בשם קלומיפרמין (אנאפרניל). כיום ידוע שטיפול בתרופות מקבוצת ה SSRI (תרופות שמעקבות את הקליטה החוזרת של סרוטונין) וטיפול קוגניטיבי התנהגותי, יעילים בטיפול OCD – הפרעה טורדנית כפייתית וניתן לשפר את האיכות חיים של הסובלים.

ההגדרה הבסיסית של OCD – הפרעה טורדנית כפייתית כוללת: א. סימפטומים אובססיביים, שהם מחשבות לא רצויות שחוזרות על עצמם ללא שליטה וגורמות לחרדה רבה, ב. קומפולסיות שהן פעולות שהאדם מבצע כדי לנסות לנטרל את השפעת האובססיות. התנהגויות קומפולסיביות שכיחות כוללות רחיצות, ספירות, בדיקות חוזרות וסידור קפדני ושחוזר על עצמו, ושאלות חוזרות על אותו נושא למרות שכבר ניתנה להם תשובה. התסמונת האובססיבית קומפולסיבית מהווה היום קטגוריה אבחנתית נפרדת הכוללת גם תסמונות של עגרנות, גירוד קומפולסיבי, ומריטת שיער. הטיפול בגרייה מגנטית למוח (טיפול בקסדה המגנטית)Deep TMS  אושר כטיפול נוסף ל-OCD במצבים שהתגובה לטיפול תרופתי ולטיפול ההתנהגותי לא מספקת.

להלן תיאור מקרה לדוגמא: ק' בחור  צעיר בן 25 סובל מזה שנים רבות מ OCD. רוב המחשבות שמטרידות אותו קשורות בעיקר למוות. לעיתים קרובות הוא חושב על צירוף של מספרים שמתארים את התאריך בו הוא ימות. המחשבות על האפשרות הזאת מכניסות אותו לחרדה רבה והוא חש צורך עז לשאול שוב ושוב מדוע המספרים האלו מסתדרים כך והעובדה שבתאריך זה הוא ימות. מדובר בהרהורים אינסופיים בנושא המוות בצורה חסרת מטרה ולא יעילה. הוא משוכנע שזה נכון וחייב לשאול את הוריו ומטפליו בין 30-50 פעם ביום האם זה נכון והאם הוא באמת ימות בתאריך המדובר. מספרים אלו יכולים להופיע אחרי שהוא קורא מודעות באוטובוס, או שומע חדשות ברדיו, ועוד. כתוצאה מהסבל הקליני הוא ביקש להתאשפז בטיפול יום. טופל במגוון רחב של נוגדי דיכאון וחרדה אך מבחינתו הטיפול הרגיע את מצבו במידה קלה בלבד. הצעתי לו טיפול באמצעות גרייה מגנטית DTMS לאחר כ – 30 טיפולים חל שיפור ניכר במצבו. הוא דיווח שהוא עדיין חושב על נושאים הקשורים למוות האפשרית שלו אבל יכול לעמוד בדחף לשאול אחרים על הנושא. הוא חזר לעבודתו כאיש תקשורת והחל לצאת עם חברים. המשיך טיפול עם תרופה בקבוצת ה SSRI. כשנה מתום הטיפול חזר לביקורת דיווח שהוא חש שוב מוצף מחשבות טורדניות וביקש לחזור לסדרת טיפולים. עבר סידרה קצרה יותר של טיפול בגרייה מגנטית DTMS הרגיש שמצבו משתפר והחזיר אותו למסלול תפקודי טוב יותר.  

השכיחות של התסמונת האובססיבית קומפולסיבית גבוה באוכלוסייה, כ 2-4% סובלים מהתסמונת. הטיפול יעיל רק  ב – 40-60% מהמקרים. מחקרים שמתבססים על הדמיה מוחית הראו שרשתות של תאי מוח הכוללת את העונה הפרונטלית ואת האזור של הגרעינים העמוקים שנקראים סטריאטום, פעילים בצורה מוגזמת באנשים שסובלים מתסמונת זאת.  הטיפול בגרייה מגנטית DTMS יכול לווסת את הפעילות החריגה של אותם הרשתות ולגרום לשיפור בסימפטומים של  OCD. כדי ליעל את השפעת הטיפול בגרייה מגנטית DTMS עושים במקביל לטיפול חשיפה לתכנים של התסמונת האובססיבית קומפולסיבית.

הטיפול בגרייה מגנטית עמוקה DTMS מתבצע באמצעות הקסדה המגנטית של חברת BRAINSWAY הישראלית ואושר על ידי משרד הבריאות לשימוש במצבי דיכאון בשנת 2010 ולתסמונת הטורדנית כפייתית בשנת 2018.  

היתרון הגדול של הגרייה המגנטית היא שהפולסים המגנטיים יכולים לחדור דרך הקרקפת בלי לגרום לכאב מיוחד. פולסים אלו גורמים לגירוי של תאי המוח וכתוצאה גורמים ליצירת חשמל ביולוגי. חשמל זה גורם לכך שתאי המוח יפעלו בסנכרון וישפרו את היכולת לתפקוד מתואם. התיאום המשופר מוביל לשיפור ביכולת להתגבר על האובססיות והקומפולסיות.

ההשפעה על תאי המוח שונה לפי האזור בו ניתן הגירוי. במצבים של דיכאון הגירויים ניתנים באזורים הצדדיים של המוח (אזור בשם קליפה דורסולטרלית). בתסמונת האובססיבית קומפולסיבית-OCD  הגירוי ניתן באזור מרכזי בשם קליפת המוח הסינגולרית. לשם גירוי זה משתמשים בסליל מיוחד בשם סליל H7 .

במרכז מיינד קיניק פרופסור גרינהאוס משתמש במכשיר Deep TMS בעזרת הסליל H7  למטופלים עם תסמונת OCD עמידה. הטיפולים מתבצעים מדי יום והסדרה הטיפולית כוללת 20-30 טיפולים, כ – 30 דקות טיפול. הטיפול לא מצריך הרדמה, ללא כאבים, המטופל מגיע לקליניקה בכוחות עצמו ללא צורך בליווי. במהלך הטיפול פרופסור גרינהאוס משוחח עם המטופל על הסימפטומים מהם הוא סובל כדרך לגרום לאקטיבציה של הסימפטומים ולהשפעה מיטיבה יותר של הטיפול.

>>> זקוקים למידע נוסף? קראו את הראיון עם פרופסור לאון גרינהאוס בערוץ 7.

The post טיפול להפרעה טורדנית כפייתית בטכנולוגיה גרייה מגנטית appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.