vhjgfhgfh

 

פרוזק – Fluoxetine

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

התרופה פלואוקסטין (fluoxetine) הינה הראשונה מקבוצת התרופות הנקראות חוסמות הקליטה החוזרת של סרוטונין במוח (SSRIs -Selective Serotonin Reuptake Inhibitors).. התרופה שווקה לראשונה בעולם בשנת 1987 בארה”ב וסימנה מהפכה בתחום של טיפול נוירו פסיכיאטרי. התרופה מוכרת בעולם בשם פרוזק-Prozac וגם בשמות הגנריים של פריזמה (Prizma) ופלוטין Flutin)). התרופה נמצאת בשימוש במיוחד במקרים של דיכאון, חרדה, ותסמונת אובססיבית קומפולסיבית.

לאיזו משפחה של תרופות משתייכת הפרוזק (Prozac)?

כפי שנאמר, הפרוזק (השם המסחרי של החומר הפרמקולוגי פלואוקסטין) משתייכת לקבוצה של תרופות בשם חוסמי הקליטה החוזרת של סרוטונין (SSRIs). הסרוטונין, ביחד עם הנוראדרנלין, הגלוטמט, והדופמין, הם מוליכים עצביים החשובים ביותר שקיימים במוח. המוליכים העצביים מקשרים בין תאי העצב השונים במוח. הסרוטונין מופרש על ידי תאי המוח והוא מוביל לשרשרת פעילויות אלקטרוכימיות באזורים במוח שקשורים לרגשות, למחשבות, לשינה, לתיאבון, למיניות, ועוד. ההשפעה של פרוזק גורמת לכך שהסרוטונין יישאר זמן רב יותר במרחב הבין תאי במוח, וכך ישפר את ההשפעה של הסרוטונין. במצבים פסיכיאטרים כמו דיכאון, חרדה, ותסמונת אובססיבית קומפולסיבית, קיים תפקוד לקוי של הסרוטונין. התרופה “מתקנת” את הפגם הביולוגי במוח וכך משפרת את הסימפטומים הקליניים. הריכוז הגבוה יותר של סרוטונין מסייע בשיפור התסמינים הפסיכיאטריים.

באלו מצבים קליניים משתמשים בפרוזק (Prozac)?

השימושים הקליניים של פרוזק (Prozac ), או בשמות הגנריים פלואוקסטין, פריזמה, ופלוטין, דומים לשימוש של תרופות אחרות בקבוצת חוסמי הקליטה החוזרת של סרוטונין. ואלו הן השימושים:

  • דיכאון מג’ורי.
  • מניעת גלים חוזרים של דיכאון.
  • תסמונת טורדנית כפייתית-OCD.
  • הפרעת פאניקה עם או בלי אגורפוביה.
  • חרדה חברתית.
  • תסמונת פוסט טראומטית.
  • גלים של דיכאון בסובלים ממאניה דפרסיה.
  • הפרעת חרדה מוכללת.
  • הפרעת אכילה מסוג בולימיה.
  • טיפול בשלב הדיכאוני של המאניה דפרסיה (בשילוב עם זיפרקסה).

 

איך משתמשים בתרופה פרוזק (Prozac)?

  • מומלץ ליטול את התרופה בהשגחה של רופא.
  • התרופה מופיעה בצורה של קפסולות של 20 מג’ (פרוזק, פלוטין) או בטבליות של 20 מג’ (פריזמה) או 60 מג (פריזמה פורטה).
  • המינון של פרוזק נע בין 20-60 מג ליום.
  • מומלץ לעלות מינון בצורה הדרגתית.
  • מומלץ ליטול את התרופה בשעות הבוקר אחרי ארוחה. בצורה זאת התרופה גורמת לפחות תופעות לוואי במערכת העיכול.
  • ההשפעה הטיפולית של התרופה מתחילה בין 2-4 שבועות אחרי תחילת הטיפול.
  • ההשפעה המקסימלית של התרופה מורגשת כ 4-8 שבועות אחרי תחילת הטיפול.
  • נוטלים את הטיפול למשך 4-6 חודשים לאחר השיפור הקליני. במקרים רבים, במיוחד באלו שסבלו מיותר מגל אחד של התופעה הקלינית, הטיפול ימשך תקופות ארוכות יותר.
  • את ההחלטה להפסיק הטיפול יש לעשות בהתייעצות עם רופא.
  • מומלץ לבצע הפסקת הטיפול בצורה הדרגתית.
  • יש לדווח לרופא המטפל במידה ומופיעות תופעות לוואי.
  • יש למסור לרופא המטפל רשימת תרופות נוספות שהאדם נוטל כדי לבדוק אינטראקציות בין תרופתיות.
  • בטיפול של הפרעת פניקה יש להתחיל את התורפה באופן הדרגתי יותר כדי למנוע החמרה ראשונית של התקפי החרדה. לקריאה נוספת על התקף חרדה
  • חשוב לבצע מעקב רפואי ובדיקות דם כלליות אחרי תחילת הטיפול. המלצה זו חשובה במיוחד בגיל הגריאטרי עקב אפשרות של ירידה ברמת המלחים בגוף.
  • לא מומלץ ליטול את התרופה ביחד עם אלכוהול או סמים.

מה הן תופעות הלוואי האפשריות של פרוזק (Prozac)?

  • במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, החמרה של החרדה ושל אי השקט, הפרעות שינה, רעד קל, קפיצות של השרירים, החמרה של פרכוסים אצל סובלים מאפילפסיה.
  • במערכת הלב וכלי הדם: שינויים בהולכה העצבית (הערכת QTc) במינונים גבוהים, שינויים בקצב הלב.
  • שינויים בקרישיות הדם. עקב הפעילות על סרוטונין בטסיות הדם, פרוזק (Prozac) יכול לגרום לדימומים במקומות שונים בגוף ובמיוחד במערכת העיכול, בזמן הלידה של אישה בהריון, או בזמן ניתוחים.
  • מלחים בגוף: ירידה של רמת הנתרן בגוף. כפי שצוין תופעה זאת שכיחה יותר אצל מטופלים בגיל השלישי.
  • במערכת העיכול: בחילות, הקאות, שלשולים, עלייה או ירידה של התיאבון.
  • הפרעות בתפקוד המיני. התרופה יכולה להשפיע על כל השלבים של המעגל המיני (חשק, זקפה, אורגזמה, הנאה מיחסי המין). תופעות אלו נוטות לחלוף תוך מספר שבועות. אם התופעה נמשכת מעבר לתקופה ראשונית זאת, יש לשקול הפסקה של התרופה. גברים יכולים ליטול תרופות כמו וויאגרה, לוויטרה, או סיאליס, לשיפור התפקוד.
  • הפרעה בתפקודי כבד. כמו כל תרופה אחרת פרוזק (Prozac) יכול לגרום לשינויים בתפקודי הכבד, לכן יש לבצע בדיקות דם מעקב.
  • סינדרום סרוטונרגי. הסינדרום הסרוטונרגי הינה תסמונת נדירה של עודף פעילות סרוטונין במוח. התסמונת יכולה להופיע כאשר משתמשים במינונים גבוהים של תרופה כמו פרוזק או כאשר משלבים תרופות (כמו פרוזק וציפרלקס) המשפיעות על המערכת הסרוטונרגית. הביטוי הקליני של עודף פעילות סרוטונרגית יכול לכלול סימפטומים קלים כמו תחושת זרמים בגפיים, עצבנות ודפיקות לב, עד מצבים קליניים מסוכנים עם טשטוש חושים, אובדן הכרה, ופרכוסים. חשוב לאבחן את התסמונת בשלבים המוקדמים שלה.

איך מתמודדים עם תופעות הלוואי של פרוזק (Prozac)?

השכיחות של תופעות הלוואי למשתמשים בפרוזק נמוכה. רוב המטופלים נוטלים את התרופה ללא שינויים משמעותיים. חשוב ליטול את התרופה בשעות הבוקר אחרי אוכל. יש לקחת בחשבון שתופעות הלוואי חולפות תוך זמן קצר, לרוב בפחות מחודש מתחילת הנטילה של התרופות.
במידה ומופיעות תופעות לוואי לא חולפות או הן מטרידות יש להתייעץ עם הרופא המטפל מיידית.

מה הן התופעות של הפסקה פתאומית של פרוזק (Prozac)?

מאוד לא רצוי לבצע הפסקה פתאומית של התרופה. הפסקה פתאומית יכולה להוביל לתופעות פיזיות ונפשיות מטרידות ולא נעימות אם כי לא מסוכנות פיזיולוגית.
פרוזק הינה תרופה המתפרקת באיטיות בגוף לכן הפסקות פתאומיות נוטות לעבור ללא סימפטומים של הפסקת הטיפול. כאשר “שוכחים” לקחת את התרופה הרמה בדם יורדת והתרופה הופכת לפחות יעילה.
במידה והמטופל בהתייעצות עם הרופא המטפל מגיע להחלטה להפסיק את הטיפול יש לעשות זאת בהדרגה. אין כלל ברזל איך מפסיקים תרופה. במצבים בהם המטופל נוטל את התרופה תקופות ממושכות אני ממליץ להפסיק את התרופה תוך 2-3 חודשים בירידה הדרגתית.

האם פרוזק (Prozac) גורם להופעה או החמרה של מחשבות אובדניות ולמעשים אובדניים?

בעלון למטופל רשומה אזהרה המציינת שפרוזק, כמו כל התרופות נוגדות הדיכאון, יכול לגרום להופעה או החמרה של מחשבות אובדניות. אזהרה זאת מתמקדת בגילאים 18-25 אבל קיימת עבור כל משתמש בתרופה.
בעולם המקצועי קיים דיון נוקב סביב אותה אזהרה. המציאות הקלינית מראה שלמעשה תרופות אלו מקטינות את הסיכון האובדני והשימוש בתרופות אלו מונע במידה ניכרת התאבדויות. מאוד חשוב להיות במעקב קרוב של רופא מטפל, פסיכיאטר או אחר, בזמן התחלת טיפול בפרוזק ( (Prozacולדווח על כל תופעה חריגה.

האם פרוזק (Prozac) מגביל את היכולת התפקודית של המטופל?

הפרוזק (Prozac) נחשב לתרופה בטוחה שגורמת למיעוט תופעות לוואי ולא משפיע באופן משמעותי על היכולת המנטלית או התפקודית. למרות זאת, מומלץ לאנשים עם מקצועות מיוחדים כמו נהגים, מפעילים ציוד כבר, שוטרים, ועוד, לנהוג במשנה זהירות בתחילת הטיפול ולדווח לרופא המטפל על כל תופעה חריגה.

מה מרגיש המטופל כאשר ה פרוזק (Prozac) מתחיל להשפיע?

המעבר ממצב של דיכאון למצב רגיל הוא תהליך שלרוב מתרחש בהדרגה. הסימנים הראשונים של שינוי הם חיצוניים, האדם מטפל בעצמו טוב יותר, אוכל וישן טוב יותר ומתחיל להתייחס לסביבה. בהמשך הוא מרגיש הקלה בתחושה הפנימית של הדיכאון ובעומס המחשבות המטרידות והפסימיות. השינוי הבולט בתחושות ובמחשבות מורגש בעצמה תוך 4-8 שבועות מתחילת הטיפול.

אלו אינטראקציות בין תרופתיות יש לפרוזק (Prozac)

  • יכול להגביר את השפעת תרופות נגד כאב או נוגדות דלקת כמו: ארקוקסיה, אדוויל, איבופרופן, נפרוקסן, עם הופעת דימומים בגוף, ובמיוחד במערכת העיכול.
  •  מעכב את הפירוק של מדללי דם, לכן יש לבדוק את האינטראקציה בין תרופות אלו.
  • השילוב של פרוזקעם תרופות שמעקבות את הקליטה החוזרת של סרוטונין, תרופות כמו ציפרלקס, סרוקסט, פבוקרסיל. סרטרלין, סימבלתה, יכול להוביל להרעלת סרוטונין (סינדרום סרוטונרגי). סינדרום זה יכול להוביל למצב של סיכון חיים.
  • שימוש מקביל של פרוזק עם תרופה משתנת יכול להחמיר את הנטייה לאובדן מלחים.
  • שימוש מקביל של פרוזק  עם תרופות לתיקון הפרעות קצב הלב יכול לגרום להשפעת יתר של התרופות.
  • שילוב של פרוזק עם תרופה בשם נרדיל (Nardil) אסורה. זאת אינטראקציה מסוכנת עקב הגברה פתולוגית של פעילות סרוטונין במוח. יש להפסיק פרוזק (Prozac) לפחות 4 שבועות לפני נטילת נרדיל.

שימוש בפרוזק (Prozac) בהיריון והנקה

תקופה ההיריון וההנקה הם תקופות רוויות סטרס וגם שימחה. דיכאון בזמנים אלו היא תופעה נפוצה ונשים ומטפלים מתמודדים עם השאלה של מתן טיפול תרופתי נוגד דיכאון וחרדה בתקופות אלו. הדילמה היא האם לקחת טיפול תרופתי שעלול לסכן את העובר או ליטול תרופות שיאזנו את דיכאון האם? פרוזק הינה תרופה שנחשבת לבטוחה בהיריון ולא גורמת למומי לידה יותר מאשר מה שעלול לקרות בהיריון רגיל.
פרוזק ותוצאי הפירוק שלה, חודרים לחלב האם יותר מתרופות אחרות מקבוצת ה- SSRIs. לכן, היא פחות מומלצת בזמן הנקה. תרופות אחרות מומלצות יותר בתקופת ההנקה וכוללות את הציפרלקס או את הלוסטרל. אם האישה נטלה פרוזק בהצלחה בזמן ההיריון, לא מומלץ להפסיק אותה אלא לעקוב אחרי התגובה הפיזיולוגיות של התינוק. במידה והוא מושפע לרעה יש לשנות את התרופה.
נקודות שיש לקחת בחשבון כאשר נוטלים פרוזק בזמן היריון או הנקה:

עדיף להתחיל את הטיפול אחרי הטרימסטר הראשון.
לקראת סוף ההיריון לשקול הקטנת המינון כדי למנוע הופעת של תסמיני גמילה אצל העובר. תסמונת הגמילה, במידה והיא מופיעה, קלה בדרך כלל.
שימוש ב פרוזק יכול להוביל ללידה מוקדמת יותר (שבועיים לפני התאריך המשוער) וכתוצאה, העובר יכול להיות בעל משקל נמוך יותר.
בזמן הלידה האישה יכולה לדמם יותר עקב ההשפעות על קרישיות הדם.
קיים סיכון של אחד ל 500-1000 לידות להופעת תופעה בשם יתר לחץ דם במערכת לב ריאות בעובר. סיכון זה הוא כפול מהנורמה אצל נשים שלא נוטלות תרופות.
פרוזק עובר לחלב אם בריכוז גבוה יותר מאשר תרופות אחרות מקבוצת ה SSRIs, לכן פחות מומלצת בהנקה. אם האם נטלה את התרופה בזמן היריון, לא מומלץ להפסיקה אלא להשגיח על תגובות התינוק.
לא הוכח קשר בין פרוזק (Prozac) וקשיי פוריות, עודף הפלות, או לידות שקטות.

האם פרוזק (Prozac) גורם לעלייה במשקל?

בדרך כלל פרוזק (Prozac) לא גורם לעליה בתיאבון ובמשקל ואף יכולה לגרום לירידה בתיאבון. בזמן דיכאון לרוב קיימת ירידה בתיאבון ובמשקל. עם השיפור הקליני האדם נוטה לחזור למשקל הבסיסי שלו.

לסיכום

השימוש בפרוזק (Prozac) כטיפול בדיכאון, חרדה, ותסמונת OCD שכיח מאוד. פרוזק (Prozac) תרופה יעילה, עם פרופיל תופעות לוואי סביר ולא מסוכן. יש להשתמש בתרופה לפי הוראות הרופא ולבצע מעקב תקופתי.

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר


      צרו קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס


        דילוג לתוכן