טיפול בחרדה חברתית

סקרים בקהילה מראים שבסביבות 10% מהנבדקים ידווחו על סימפטומים של חרדה חברתית

תאמו פגישת ייעוץ

האבחנה "חרדה חברתית או פוביה חברתית" מגדירה מצב בו ההימצאות במצבים חברתיים, במיוחד במצבים בהם האדם מרגיש נבחן או שעליו לפגוש אנשים לא מוכרים, גורם לתגובות משמעותיות של חרדה ופחד.

הסובל מחרדה חברתית פוחד להיכשל במצבים אלו ולגרום לעצמו בושה או דחייה. מצבים אלו הם מצבים שעבור אחרים הם חלק משגרת החיים הרגילה אבל לא כך לסובל מחרדה חברתית. הסובל מחרדה חברתית ינסה להימנע בכל מחיר מאירועים כמו פגישת היכרות עם אנשים לא מוכרים, לאכול כאשר אחרים מסתכלים עליו, לרקוד בנוכחות אחרים, להרצות, להדריך קבוצת עובדים, ועוד.

השכיחות של החרדה החברתית גבוהה באוכלוסייה. סקרים בקהילה מראים שבסביבות 10% מהנבדקים ידווחו על סימפטומים של חרדה חברתית. החומרה של החרדה יכולה להיות מתסמונת קלה שעמה האדם מתמודד בקלות יחסית בעזרת תרגילי הרפיה או בעזרת כדורי הרגעה, ועד למצבים קשים בהם האדם נמנע כמעט מכל פעילות חברתית או תעסוקתית.

הקריטריון המרכזי באבחנה הקלינית של חרדה חברתית הוא ההופעה של חרדה ופחד משתקים כאשר האדם נמצא, או אמור להימצא, בסיטואציה בא הוא מרגיש נבחן על ידי הנוכחים, או שהוא חושב שעליו להוכיח את עצמו. האדם שסובל מחרדה חברתית משוכנע שהוא יכשל במשימה ויעשה לעצמו "בושות". לכן, הוא עושה כל מאמץ להימנע מלהימצא במצבים אלו.

בעבודה הקלינית במרפאתי אני נפגש לעיתים קרובות עם אנשים שסובלים מחרדה חברתית. עצמת החרדה ובעקבותיה המגבלות שהיא גורמת שונה מאדם לאדם. במקרים קיצוניים החרדה יכולה להוביל להימנעות כמעט מוחלטת מכל קשר חברתי, כמו החולה שטיפלתי בו לפני מספר שנים שנמנע מכל מפגש חברתי וסירב לכל ניסיון של משפחתו להכיר לו בחורה. המחשבה שהוא צריך לעמוד בחופה בזמן שהקהל מסתכל עליו היתה בלתי נסבלת עבורו. הפוביה יכולה להיות יותר מתונה ואז האדם מרגיש מוגבל הרבה פחות. פציינט אחר שלי, בעל חברה מצליחה ומתקדמת מאוד, היה צריך לקחת מספר כדורי הרגעה לפני כל מפגש עם המשקיעים בחברה. היה לו ברור שבלי התמיכה התרופתית הוא היה "מפשל", למרות שלא היה שום בסיס לפחד הזה.

טיפול בחרדה חברתית מתבסס על...

טיפול תרופתי ועל פסיכותרפיה. שיטות כמו הרפיה, דמיון מודרך, EMDR, מדיטציה, פעילות ספורטיבית ועוד, מאוד מסייעות בהתמודדות עם החרדה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי שמשלב שיטות של ניתוח התנהגותי בשילוב עם עבודה על התפיסות המחשבתיות המוקצנות של האדם, יכולים להוביל לשינוי של ממש בחרדה ובפחד. לאחרונה מתפתחת שיטת לטיפול בנוירופידבק (אפשר לקראו מאמרים ולצפות בסרט על נוירופידבק באתר זה) כטיפול למצבי חרדה, כולל טיפול בחרדה חברתית.

טיפול בחרדה חברתית הנעשה בשילוב עם תרופות, כולל תרופות הרגעה ותרופות נוגדות חרדה כמו תרופות מקבוצת ה SSRI וה-SNRI. (הסברים מפורטים יותר על תרופות אלו נמצאים במאמרים על טיפול בדיכאון באתר זה).

הסיבות לחרדה חברתית לא ברורות

קרוב לוודאי שמדובר בשילוב של השפעות הדדיות בין תכונות מולדות באופי של האדם לבין הסביבה לתוכה הוא נולד. אפשר להגדיר את זה כאינטראקציה בין הטמפרמנט (תכונות מולדות) והסביבה, שמתחילה עם המשפחה הגרעינית של הילד, וממשיכה עם השרשרת הסביבתית הרגילה של כל אדם. אנשים שסובלים מפוביה חברתית לעיתים קרובות מדווחים שכילדים הם סבלו מתופעה בשם "עכבה חברתית". תופעה זו תוארה במחקרים על ילדים בני שנתיים שמגיבים עם תגובות חרדה כאשר הם נמצאים בסביבה לא מוכרת. החוקרים בדקו כמה מהר קבוצת ילדים שלא מכירים זה את זה מפתחים אינטראקציה חברתית ביניהם כאשר מפגישים אותם. כ- 85% מהילדים החלו לשחק תוך מספר דקות של התחלת המפגש. שאר הילדים, כ-15%, הגיבו למצב הלא מוכר עם התכנסות ותגובות של מתח, בכי, והרחבת העישונים (הרחבת העישונים הוא סימן מוכר למתח פיזיולוגי). מחקרים מאוחרים יותר, שעקבו על אותם הילדים שגילו אינהיביציה חברתית, מצאו אצלם נטייה מוגברת להתפתחות של הפרעות חרדה ודיכאון.

הקריטריון המרכזי באבחנה הקלינית של חרדה חברתית הוא ההופעה של חרדה ופחד משתקים כאשר האדם נמצא, או אמור להימצא, בסיטואציה בא הוא מרגיש נבחן על ידי הנוכחים, או שהוא חושב שעליו להוכיח את עצמו.

האדם שסובל מחרדה חברתית משוכנע שהוא יכשל במשימה ויעשה לעצמו "בושות". לכן ,הוא עושה כל מאמץ להימנע מלהימצא במצבים אלו.

בעבודה הקלינית במרפאתי אני נפגש לעיתים קרובות עם אנשים שסובלים מחרדה חברתית. עצמת החרדה ובעקבותיה המגבלות שהיא גורמת שונה מאדם לאדם. במקרים קיצוניים החרדה יכולה להוביל להימנעות כמעט מוחלטת מכל קשר חברתי, כמו החולה שטיפלתי בו לפני מספר שנים שנמנע מכל מפגש חברתי וסירב לכל ניסיון של משפחתו להכיר לו בחורה. המחשבה שהוא צריך לעמוד בחופה בזמן שהקהל מסתכל עליו היתה בלתי נסבלת עבורו. הפוביה יכולה להיות יותר מתונה ואז האדם מרגיש מוגבל הרבה פחות. פציינט אחר שלי, בעל חברה מצליחה ומתקדמת מאוד, היה צריך לקחת מספר כדורי הרגעה לפני כל מפגש עם המשקיעים בחברה. היה לו ברור שבלי התמיכה התרופתית הוא היה "מפשל", למרות שלא היה שום בסיס לפחד הזה.

במיינד קליניק, המרכז לטיפולים מתקדמים ברמת החייל בתל אביב, אנו מתמחים בטיפול בחרדה חברתית. הצוות כולל מומחים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי -CBT- ונוירופידבק. בסיום התהליך האבחוני, הפונה מקבל המלצה מפורטת על השילוב האישי והנכון של טיפול בחרדה חברתית המותאם אישית עבורו.

לקבלת מידע נוסף: טיפול בהפרעה טורדנית כפייתית בכל גיל | טיפול בהתקפי חרדה

תמונה אווירה

 

 

 

 

לתיאום פגישת ייעוץ
צרו עמנו קשר עוד היום 072-3303343