אריפליי (ARIPLY)

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

אריפליי (ARIPLY) הינו השם המסחרי של חומר פרמקולוגי בשם אריפיפרזול (ARIPIPRAZOLE) שמשווק בישראל מעל עשור. התרופה מוכרת בעולם בשמות נוספים ביניהן אביליפי (ABILIFY). מאמר זה נכתב כהדרכה ראשונית למטופל ואינו תחליף לדיון עם הרופא המטפל או קריאת העלון למטופל המצורף לתרופה.

לאיזו משפחה משתייכת האריפליי (aripiprazole)

אריפליי (ARIPLY) משתייכת לקבוצת התרופות נוגדות פסיכוזה מהדור השלישי ביחד עם ריאגילה (REAGILA) ורקסולתי (REXULTI). אפשר לקרוא על התרופות האלו במאמר בשם דור חדש של תרופות לטיפול בסכיזופרניה שנמצא באתר.

מנגנון הפעולה של התרופה?

ההשפעות של אריפליי על מערכת העצבים המרכזית באות לידי ביטוי דרך שינוי הפעילות של קולטנים במוח. אלו הן ההשפעות המרכזיות:
פעילות בו זמנית על קולטנים של דופמין הנמצאים בתאים הראשוניים (פרה סינפטיים) והמשניים (פוסט סינפטיים)
ההשפעה על הקולטנים הפרה סינפטיים מעצימה את התגובה (אגוניסטית)
ההשפעה על הקולטנים הפוסט סינפטיים מעכבת את התגובה (אנטגוניסטית)
הפעילות האגוניסטית מסבירה את השפעותיה של האריפליי על הסימנים השליליים של מחלת הסכיזופרניה (שיפור האפטיה, הרחבת התגובות הרגשיות, שיפור בטיפוח העצמי ועוד)
הפעילות האנטגוניסטית משפרת את הסימנים החיוביים של סכיזופרניה (שיפור בהפרעות החשיבה, הפסקת הלוצינציות, הרגעת אי השקט, ועוד)
פעילויות נוירו כימיות נוספות מתבצעות על קולטנים של סרוטונין ושל היסטמין

באלו מצבים קליניים משתמשים ב אריפלי (ARIPLY)?

  • בסכיזופרניה
  • במצבים מאניים
  • במצב המעורב של המחלה המאני דפרסיבית
  • כטיפול מניעתי של ההפרעה הביפולרית
  • כחיזוק השפעת נוגדי דיכאון
  • כחיזוק הטיפול התרופתי ב OCD
  • בתסמונת טורט

איך משתמשים בתרופה אריפליי (ARIPLY)?

התרופה משווקת בכדורים של 5, 10, 15, 30 מג וכזריקה לשריר בשם אביליפי מינטנה (abilify maintena) במינונים של 300 ו 400 מג.

אריפליי עוברת פירוק איטי בכבד לכן אפשר ליטול את התרופה בכל שעה של היום. במידה והמטופלים מדווחים על קשיי שינה עם התרופה מומלץ ליטול אותה בשעות הבוקר. אפשר להתחיל את הטיפול עם מינון נמוך של 2.5 מג ליום במטרה להקטין תופעות לוואי.

המינון הטיפולי של התרופה משתנה עם האבחנה של המטופל, הגיל שלו, והתרופות הנוספות שהמטופל נוטל. המינון הטיפולי בסכיזופרניה נע בין 20-30 מג ליום. הטיפול במצבים הקליניים האחרים משתנה ויכול להיות גם של 5-10 מג ליום.

המעבר לטיפול בזריקה לשריר של אביליפי מיינטנה צריך להיעשות בהדרגה. על המטופל להיות מאוזן על מינון דרך הפה וללא תופעות לוואי משמעותיות למשך 6 שבועות או יותר לפני מתן הטיפול בזריקה. לאחר הזריקה הראשונה של האביליפי מינטנה יש להוריד בהדרגה את הטיפול דרך הפה תוך 2-3 שבועות. חוזרים על הטיפול בזריקה לשריר כל 4 שבועות. המינונים של האביליפי מיינטנה נעים בן 300 ל 400 מג.

ההשפעה הקלינית של אריפליי (ARIPLY) מורגשת בהדרגה. ההשפעה המקסימלית של התרופה מורגשת תוך 4-8 שבועות.

הטיפול באריפליי (ARIPLY) נמשך בדרך כלל תקופות ארוכות לפעמים גם שנים. קיימת חשיבות גדולה למעקב קליני מסודר. המעקב הקליני מאפשר זיהוי מוקדם של תופעות לוואי ושל הישנות המחלה.

מה הן התופעות של הפסקה פתאומית של אריפליי

אריפליי (ARIPLY) נמצא בגוף זמן ארוך (בן 6-8 ימים), לכן הפסקה פתאומית של התרופה לא נוטה להחמיר סימפטומים או לתת סימפטומים חדשים. אם שוכחים ליטול את התרופה, אין צורך לקחת מינון מוגדל יום למחרת. הפסקה מוחלטת של הטיפול יכולה להוביל להחמרה של המחלה הבסיסית והופעה מחודשת של התסמינים הקליניים של המחלה.

מה מרגיש המטופל כאשר האריפליי מתחיל להשפיע?

ההשפעה הטיפוליות של אריפליי מופיעה בדרך כלל תוך 2-4 שבועות וההשפעה המקסימלית מורגשת תוך 4-8 שבועות מתחילת הטיפול. כפי שנאמר השימושים השכיחים של אריפליי כוללים סכיזופרניה, דיכאון עמיד, מאניה דפרסיה או OCD עמיד לטיפול.
יש לאריפליי השפעה על הסימנים החיוביים (כהלוצינציות והפרעות בחשיבה) וגם על הסימנים השליליים (כמו אפטיה, חוסר יוזמה, ועוד) של מחלת הסכיזופרניה. הסימנים החיובים מתחילים לפוג תוך 2-4 שבועות מתחילת הטיפול. הסימנים השליליים, לעומת זאת, מושפעים חלקית תוך 6-8 שבועות מתחילת הטיפול. מטופלים עם דיכאון, מאניה דפרסיה, או OCD מדווחים על הטבה סימפטומטית תוך מספר שבועות מתחילת הטיפול.


מהן תופעות הלוואי האפשריות של אריפליי

תופעות הלוואי השכיחות של אריפליי כוללות:

  • כאבי ראש
  • סימפטומים אקסטה פירמידליים כמו רעידות וקושי להישאר במקום אחד
  • עייפות וישנוניות
  • קושי להירדם
  • חרדה
  • עלייה במשקל
  • בחילות והקאות
  • שינויים ברמות של כולסטרול בדם ועלייה בסוכר בדם

תופעות לוואי נדירות יותר:

  • פריחה
  • יובש בפה
  • כאבים בשירים
  • פרכוס
  • אי שקט
  • סימפטומים אקסטרה פירמידליים משמעותיים כמו דיסקינזיה מאוחרת
  • שינויים בתחושות של חום הגוף
  • סינדרום בשם: Neuroleptic Malignant Syndrome תסמונת נדירה הכוללת חום גבוה ושינויים במצב ההכרה
  • עליה בהתנהגויות קומפולסיביות בתחומים של מיניות לא מבוקרת, הימורים, וקניות

תרופות מהדור השלישי כמו אריפליי גורמות לפחות תופעות לוואי מתרופות של הדור השני. השיפור מורגש בהפחתה של התופעות הבאות:

  • עלייה במשקל בהשוואה לזיפרקסה וסרוקוול
  • תופעות אקסטרה פירמידליות כמו רעד וריפיון שרירים
  • עלייה בפרולקטין שהוא הורמון חשוב במערכת הרבייה והמיניות
  • עייפות וישנוניות
  • תופעות אנטי קולינרגיות כמו יובש בפה, עצירת שתן ודופק מהיר

אלו אינטראקציות בין תרופתיות יש לאריפליי

אריפליי עובר פירוק בכבד על ידי אנזימים ממשפחת הציטוכרומים בשם 6D2 ו4A3. תרופות שמזרזות את הפעילות של הציטוכרומים הללו מורידות את רמת האריפליי בדם, ותרופות המעכבות את הפעילות של הציטוכרומים מעלות את הרמה בדם של האריפליי.

יש לדווח לרופא המטפל את שמות התרופות הנוספות שאתה נוטל לשם בדיקת האינטראקציות האפשריות.

נושא השפעת התרופות על הגוף ופירוק התרופות נשלט על ידי פעילות גנים שונים. אפשר לקרוא על הנושא במאמר בשם בדיקות להתאמה גנטית של תרופות פסיכיאטריות שנמצא באתר.

שימוש באריפליי בהיריון והנקה

טרם דווחו מקרים של מומי לידה עם אריפליי (ARIPLY). למרות זאת, הניסיון המצטבר עם התרופה עדיין לא מאפשר קביעת עמדה ברורה לגבי השימוש בזמן היריון, לכן מומלץ להימנע משימוש בתרופה בזמן היריון.

לקיחת אריפליי לא מומלצת בזמן הנקה מאחר והתרופה עוברת לחלב אם בריכוז מעל המותר.

סיכום

אריפליי הינה תרופה נוגדת פסיכוזה מהדור השלישי הניתנת דרך הפה כטבליות וגם כזריקה בשריר פעם בחודש. הפעולה הפיזיולוגית המרכזית של התרופה הינה פעילות על קולטנים של דופמין, גם אגוניסטית (מזרזת פעילות) וגם אנטגוניסטית (מעכבת פעילות). תופעות הלוואי של התרופה קלות יחסית פרט לנטייה לגרום לאי שקט ולקשיי שינה. אריפליי תרופה יעילה כטיפול לסכיזופרניה, למאניה דפרסיה, לדיכאון עמיד, ולתסמונת OCD עמידה לטיפול.

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר