(vortioxetine) ברינטליקס – וורטיאוקסטין  (Brintellix) 

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

ברינטליקס היא תרופה חדשה נוגדת דיכאון, משווקת בישראל כ – 5 שנים ומאושרת לטיפול בדיכאון קליני. בנוסף, קלינאים משתמשים בתרופה לטיפול בדיכאון מג’ורי, דיכאון של המחלה הביפולרית, תופעות של חרדה כללית, ולמצבים של OCD שלא הגיב לתרופות אחרות.

מהו מנגנון הפעולה של ברינטליקס (וורטיאוקסטין)?

דיכאון קליני או בשם המקצועי דיכאון מג’ורי, זוהי מחלה פסיכיאטרית נפוצה אשר גורמת לסבל נפשי רב ולירידה ניכרת בתפקוד ואיכות החיים. ממחקרים שפורסמו עולה כי התכונות הפרמקולוגיות הייחודיות של ברינטליקס (וורטיאוקסטין) יעילות בטיפול של דיכאון ואף השפעה ייחודית וחיובית על מדדים קוגנטיביים (מהירות מנטלית, הבנה, ריכוז, חשבון, תכנון, זיכרון, ועוד) .

הפרופיל הפרמקולוגי של ברינטליקס רחב וכולל:

  • חסימה של הקליטה החוזרת של סרוטונין
  • מודולציה בו זמנית של מספר קולטנים של סרוטונין: 5HT1B, 5HT1A 5HT1D 5HT3ו 5HT7
  • השפעה עקיפה על קולטנים אחרים במוח (דופמין, נוראדרנלין, היסטמין, אצטילקולין, גאבה, וגלוטמט).

מהן תופעות הלוואי של התרופה ברינטליקס

התרופה ברינטליקס גורמת באופן יחסי למיעוט תופעות לוואי. בחילות מטרידות מדווחות על ידי 10% מהמטופלים. לעיתים רחוקות התופעה מחייבת הפסקת הטיפול. ניתן לשלב תרופה נגד בחילות בניסיון להתגבר על התופעה.
תופעות כמו עלייה במשקל, הפרעות שינה, והשפעה שלילית על התפקוד המיני לא שכיחות עם תרופה זאת.
ברינטליקס יכולה להחמיר מחשבות אובדניות ומעשים אובדניים. תופעה זאת נדירה והיא משותפת לכל התרופות נוגדות דיכאון. אזהרה דומה רשומה לכל התרופות נוגדות דיכאון. מטופלים צעירים רגישים יותר לתופעה. אני מסביר למטופלי על התופעה ומעודד אותם לשמור על הרצף הטיפולי ולהודיע לי על כל שינוי במצב הקליני, במיוחד בחודשים הראשונים של הטיפול.

מהו מינון טיפולי בתרופה ברינטליקס

המינונים הטיפולים של ברינטליקס נעים בין 10-20 מג’ ליום. לחולים מעל גיל 65 מומלץ לנסות את המינון הנמוך יותר של התרופה. המינון ההתחלתי של התרופה הוא של 5 מג’ ליום. מעלים ב 5 מג’ פעם בשבוע עד שמגיעים למינון היעד. עדיף ליטול את התרופה אחרי ארוחת בוקר. ההשפעה הקלינית מורגשת בדרך כלל תוך 2-4 שבועות.

לרוב ברינטליקס אינטראקציה חשובה עם תרופות אחרות. תרופות שחוסמות או מפעילות את הציטוכרומים מהסוג של 2 D6 בכבד יכולות להשפיע על הרמה של התרופה בדם.

האם ניתן להשתמש ברינטליקס בזמן הריון והנקה?

ברינטליקס נחשבת לתרופה יחסית בטוחה בזמן היריון וגם בהנקה. אין דיווחים על סיכון מוגבר להפלות, ללידה מוקדמת או להופעת מומי לידה. התרופה מופרשת לתוך חלב אם באחוזים נמוכים לכן נחשבת לתרופה מותרת בהנקה.

האם יש לברינטליקס השפעות לוואי לטווח ארוך?

התרופה נמצאת בשימוש בעולם מעל עשור ועד עכשיו לא דווחו השפעות לוואי מיוחדות המופיעות עם השימוש הממושך של התרופה.

מומלץ לבצע מעקב רפואי ופסיכיאטרי תקופתי. מומלץ לבצע בדיקות דם ושתן בין 1-2 חודשים אחרי תחילת השימוש בתרופה.

איך להפסיק את התרופה ברינטליקס?

תרופות שעוברות פירוק איטי על ידי הכבד ונשארות בדם מספר ימים, לא נוטות לגרום לתופעות לוואי בזמן הפסקת התרופה. וורטיוקסטין (ברינטליקס) נשארת בגוף כשבוע ימים ולכן לרוב לא גורמת לתופעות לוואי. מומלץ לעשות הפסקה מדורגת של שבוע-שבועיים.

לעיתים קרובות מטופלים שואלים אותי מתי מומלץ להפסיק את הטיפול התרופתי? אין למעשה תשובה חד משמעית לשאלה זאת. אין היום בדיקת מעבדה שניתן להסתמך עליה כדי לדעת מתי נכון להפסיק את הטיפול.

מדוע יש צורך בתרופות חדשות נגד דיכאון או חרדה?

לשאלה זו שתי תשובות. הראשונה מתייחסת לעובדה שלא מעט מטופלים עם דיכאון לא מגיבים מספיק לתרופות הקיימות או שמגיבים עם תופעות לוואי משמעותיות. התשובה השנייה היא שעדיין המנגנונים הביולוגים של הדיכאון ידועים רק באופן חלקי. התרופה החדשה עם מנגנון פעולה ייחודי מקדמת אותנו צעד נוסף בכיוון של הבנה עמוקה יותר של הנוירו ביולוגיה של הדיכאון. ברינטליקס (וורטיוקסטין) נותנת מענה לסובלים מדיכאון הקליני.

איך מחליטים אם התרופה ברינטליקס מתאימה לי?

ההחלטה איזו תרופה נוגדת דיכאון מתאימה למטופל מתבססת על ניסיון קליני של פסיכיאטר מטפל ועל היסטוריה תרופתית של מטופל. ברינטליקס בעלת השפעה חיובית בטיפול דיכאון קליני גם כאשר הוא מלווה בסימפטומים של חרדה, של OCD או של קושי קוגניטיבי.

בשנים האחרונות פותחו שיטות של אבחון פרמקוגנטי. דרך בדיקת רוק ניתן לקבל פרופיל גנטי של מטופל ולדרג את השפעת התרופות לפי היעילות שלהן וגם לפי הסיכוי לתופעות לוואי. הבדיקה הפרמקוגנטית מכוונת את הפסיכיאטר בבחירת תרופות מתאימות יותר למטופל. אפשר לקבל מידע על הבדיקה הפרמקוגנטית במאמר באתר.

מקורות

1.Vortioxetine: Clinical Pharmacokinetics and Drug Interactions. Chen et al Clinical Pharmacokinetics 2018
2. Vortioxetine for depression in adults. Koesters et al Cochrane Data Bases 20217
3. Vortioxetine. Drugs and Lactation datamed (LactMed)
4. Vortioxetine for Cognitive Enhancement in Major Depression: From Animal Models to Clinical Research Bennabi et al Frontiers of Psychiatry 2019
5.The Effects of Vortioxetine on Cognitive Function in Patients with Major Depressive Disorder: A Meta-Analysis of Three Randomized Controlled Trials. McIntyre et al International J of Neuropsychopharmacology 2016

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר