vhjgfhgfh

 

עמוד הבית > מאמרים בנושא חרדה > הפרעת אישיות נמנעת

הפרעת אישיות נמנעת

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

בן אדם הוא יצור חברתי החי במסגרות חברתיות. התגובות הרגשיות שלנו קשורות ליחס שאנו מקבלים מהסביבה וליחס שאנו מחזירים לה. במצבים של ביקורת, האשמה וחוסר קבלה על ידי האחר, התגובות שלנו יכולות להיות של מבוכה, של בושה, של תחושת דחייה ושל כעס פנימי. רוב האנשים מסוגלים להגיב לאחר ולהתדיין על התחושות האלו. אחרים החשים ביישנות ומופנמות משאירים את התגובות בתוכם.

לרוב האדם לומד להסתגל ליחס אליו ומפתח דרכי התמודדות למצבים חברתיים שונים. בהפרעת אישיות נמנעת התגובות לסביבה הן שונות. מצד אחד אנשים אלו כמהים לסביבה ומצד שני הם מתביישים ונמנעים.

המאפיינים המרכזיים של הפרעת אישיות נמנעת הם דפוסי התנהגות הכוללים רגישות חברתית מוגזמת המובילה להימנעות חברתית. בנוסף, תחושות של חוסר ערך ושל רגישות יתר לביקורת המהולות בתחושת הזדקקות גבוהה. הרגישות הגבוהה לדחייה גורמת ברוב המקרים לנסיגה חברתית, להתנהגות מרצה ולביישנות.

תכונות המאפיינות את האדם עם הפרעת אישיות נמנעת

  • חרדה חברתית הגורמת להימנעות מסיטואציות חברתיות
  • צורך עז להיות מקובל אבל פעילות מועטה בכיוון הזה
  • עשייה מועטה בחיים, והנאה מוגבלת
  • חרדה מהאפשרות שיעשה או יגיד את הדבר הלא נכון
  • צורך לרצות אנשים ולמנוע סכסוכים
  • ריחוק מסיטואציות חברתיות בעבודה ודחייה של התקדמות לתפקידים טובים יותר
  • הימנעות מיחסים מיניים למרות צרכים מיניים
  • קושי ביצירת יחסים זוגיים וחברתיים
  • באם נוצרים יחסים זוגיים, הם יחסים מרוחקים וללא הבעת רגשות.
  • הימנעות מלקבל החלטות
  • דחייה של הזמנות לאירועים חברתיים עקב פחד מדחייה
  • פגיעה מביקורת ורגישות כלפיה
  • מתח רב בסיטואציות חברתיות או בעבודה
  • תחושות של חוסר ביטחון
  • רגישות גבוהה להערכות שליליות
  • חשש רב וחשדנות כלפי האחר
  • הססנות והימנעות לנסות דברים חדשים
  • הערכה עצמית נמוכה, נטייה לפסימית ותחושת חוסר יכולת
  • סריקה מתמדת של הסביבה תוך חיפוש סימנים לדחייה או ביקורת

איך מאבחנים הפרעת אישיות נמנעת?

בספר האבחנות הפסיכיאטריות של האיגוד לפסיכיאטריה בארה”ב מוצגת היום דרך חדשה לאבחן הפרעות אישיות, דרך בשם “הדרך האלטרנטיבית לאבחון”. דרך זו מציגה הסתכלות אחרת לאבחנה של הפרעות אישיות. זו מתבססת על צירים מרכזיים בהתנהגות ומחלקת את ההפרעות על פי נוכחות ועוצמת המאפיינים בכל ציר, ראה מאמר על הפרעות אישיות באתר. פרופסור גרינהאוס תומך בגישה זו ומתבסס עליה באבחון הפרעת אישיות נמנעת.

אלו הם הקריטריונים האלטרנטיביים לאבחון הפרעת אישיות נמנעת:

א. הפרעה בינונית או חמורה של התפקוד האישיותי כפי שבא לידי ביטוי בלפחות שניים מן הצירים הבאים:

  • זהות (איך האדם מעריך את עצמו). אדם עם הפרעת אישיות נמנעת סובל מהערכה עצמית נמוכה, מתחושה שהוא לא מוצלח מבחינה חברתית, שהוא אינו אדם מעניין, ושהוא ביישן בצורה פתולוגית
  • הכוונה עצמית (איך האדם מכוון את עצמו בחיים). לאדם ציפיות גבוהות מעצמו ביחד עם קושי להניע את עצמו לפעולה או לעשייה. הוא דוחה לקחת על עצמו סיכונים או להתחיל פעולות הכוללות מגע בין אישי
  • אמפטיה (היכולת לזהות את מצבו הנפשי של האחר ולהזדהות אתו) . אדם זה מאוד מוטרד ורגיש לביקורת של אחרים, לדחייה על ידי אחרים ובקלות מגיע למסקנה שאחרים דוחים אותו
  • יכולת לאינטימיות. האדם חושש להתחיל אינטראקציות עם אחרים אלא אם הוא בטוח שיתקבל על ידי האחר. הוא מתקשה לפתח יחסים קרובים עם בני זוג מאחר ופוחד מדחייה או לעג

ב. האדם סובל משלושה או יותר מתכונות האישיות הפתולוגיות המוגדרות בהמשך, כאשר אחת מהן חייבת להיות נטייה לחרדה.

  • נטייה לחרדה. תגובות עוצמתיות של חרדה, לפעמים ממש תגובות פאניקה, לסיטואציות חברתיות. עיסוק יתר הן בזיכרונות של אירועים לא מוצלחים בעבר והן מסיטואציות עתידיות בהן חוסר ההצלחה עלולה לחזור על עצמה. תחושות של פחד, חשש וקושי מול סיטואציות של אי וודאות. פחד ממצבים של מבוכה חברתית
  • הימנעות. נטייה להימנעות מסיטואציות חברתיות של מגע בינאישי או כל פעילויות חברתיות. אדם עם הפרעת אישיות נמנעת לא יוזם אינטראקציות חברתיות
  • היעדר הנאה. ירידה כללית ביכולת ליהנות ותחושה של חוסר עניין כללי. האדם נמנע ממעורבות בסיטואציות חברתיות וחש חסר כוח לעסוק בהם
  • הימנעות מאינטימיות. האדם נמנע מיחסים אינטימיים או רומנטיים. הוא חרד מסיטואציות שעשויות להוביל לקרבה מינית

עד כמה הפרעת אישיות נמנעת שכיחה?

הפרעת אישיות נמנעת שכיחה בקהילה. מספר מחקרים אפידמיולוגיים בארה”ב דיווחו על שכיחות של 2-3%. מחקרים אלו מראים שקיים קשר בין הפרעת אישיות נמנעת והפרעת חרדה חברתית או הפרעת אישיות תלותית.

איך הפרעת אישיות נמנעת מתפתחת?

כמו ליתר הפרעות אישיות לא ניתן לקבוע מה הן הסיבות הספציפיות להתפתחותם. מוכרים גורמים גנטיים, ביולוגיים ופסיכולוגים ברקע של הפרעות אלו אבל אין פקטור יחיד שיכול להסביר את התפתחותן.

התנהגות של הימנעות יכולה להתחיל כבר בילדות המוקדמת. בשלב ההיקשרות כאשר ההורה לא נותן לילד תחושת נוכחות קבועה וחום הילד עלול להימנע מקרבה. בהמשך מופיעה ביישנות, התבודדות ופחד מזרים או מסיטואציות חדשות. לרוב סימנים התנהגותיים אלו חולפים עם הגיל אבל באחוזים נמוכים ילדים אלו גדלים ומפתחים הפרעת אישיות נמנעת. ההפרעה שכיחה יותר אצל נשים ונוטה להשתפר עם הגיל.

גם נתונים מחקריים מראים שהסיכוי לפתח הפרעת אישיות נמנעת גדל כאשר תכונות ילדות של ביישנות ורגישות חברתית מושפעות מהזנחה רגשית של ההורים, מהורות מגוננת או ומדחייה חברתית המתחילה כבר בילדות.

איך מטפלים בהפרעת אישיות נמנעת?

אנשים עם הפרעת אישיות נמנעת לא נוטים לפנות לטיפול נפשי. כאשר הם עושים זאת זה לרוב קשור לקושי נקודתי בעבודה או בחיים האישיים (לדוגמא, המטופל לא מסתדר עם השותפים שלו או שמציעים לו התקדמות בעבודה והוא לא חש שמסוגל לעמוד בדרישות של התפקיד החדש). מטופלים עם הפרעת אישיות נמנעת מתקשים לתת אמון במטפל והם חוששים וחרדים לכל משפט שנאמר על ידי המטפל. הם בקלות הופכים משפטים שמכוונים להיות תומכים או אמפטיים לסיטואציה האישית המורכבת, לדחייה או ביקורת.

כיוון מרכזי של כל טיפול באנשים עם הפרעה זאת הוא למצוא את הדרך לחזק את ההערכה העצמית הנמוכה וללמוד לטפל ברגישות המוגזמת המגבילה את האינטראקציה עם האחר. כאשר האמון במטפל נרכש, אפשר לסייע למטופל בהבנת המרכיבים של אישיותו ולסייע לו לתרגל ולאמן את תובנות הטיפול.

הטיפול התרופתי של הפרעת אישיות נמנעת ניתן רק במידה ותופעות קליניות של דיכאון, של חרדה או של הפרעות שינה מלוות את התמונה הקלינית.

טיפול בשיחות – פסיכותרפיה

הטיפול בשיחות יכול לכלול שיטות שונות, שיטות כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול פסיכודינמי וטיפול מכוון סכמה. בנוסף טיפול קבוצתי וטיפול המפתח מיומנויות חברתיות יכולים לסייע למטופל.

הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי מתבסס על בדיקת הקשר שבין המחשבות, הרגשות וההתנהגות של המטופל. במטופלים עם הפרעת אישיות נמנעת חשוב גם לבדוק את ההשערות הבסיסיות שיש למטופל כלפי עצמו. השערות בסיסיות אלו הם השורש של האמונות הבסיסיות של המטופל. היכולת של המטופל לבדוק את מהימנות השערות אלו מהווה התקדמות משמעותית בטיפול.

גם טיפול הסכמה והטיפול הפסיכודינמי מכוונים לעזור למטופל להבין איך צרכים מוקדמים נפגעו בהתפתחות שלהם והובילו לתפיסות האישיות הנוקשות סביב ההערכה עצמית, היכולת בין אישית, ופגיעות היתר.

הגישה הטיפולית בהפרעת אישיות נמנעת בקליניקה של פרופסור גרינהאוס

המומחיות של פרופסור גרינהאוס בולטת באבחון והטיפול במצבים קליניים של דיכאון, של חרדה, של מאניה דפרסיה או של פסיכוזה. מטופלים עם הפרעת אישיות נמנעת פונים אליו כאשר סובלים מסימפטומים קליניים אלו. פרופסור גרינהאוס מאבחן הפרעות פסיכיאטריות אלו וממליץ על טיפול תרופתי כאשר יש בו צורך. הוא מפנה את המטופל להמשך טיפול פסיכותרפי לצוות המטפלים המומחים במיינד קליניק.

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר


      צרו קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס