עמוד הבית > טיפולים > טיפול במאניה דיפרסיה

טיפול במאניה דיפרסיה

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

מאניה דיפרסיה – הגישה הטיפולית של פרופ’ גרינהאוס

  • הפגישה הראשונה עם האדם שסובל ממאניה דיפרסיה מאוד חשובה לקשר הטיפולי שצריך להתפתח בין המטופל והפסיכיאטר המטפל. הניסיון הרב של פרופ’ גרינהאוס בטיפול של מניה דפרסיה מאפשר לו לבצע אבחנה כוללת של הרבדים השונים של המחלה והשפעותיה על המטופל כבר במפגש הראשוני הזה.

  • הסובל ממאניה דיפרסיה מדווח על שינויים בולטים במצב רוחו והתנהגותו. שינויים אלו כוללים מצבים של דיכאון או של מצב רוח מרומם או תוקפני, ותקופות מעורבות בהם מופיעים במקביל סימפטומים של דיכאון ושל מאניה. הראיה המקצועית הרחבה של פרופ’ גרינהאוס מאפשרת לו להתאים ולהציע גישות טיפוליות מתאימות לכל שלב של המחלה.

  • המטופלים מתקשים לקבל את העובדה שעליהם להמשיך בטיפולים תרופתיים בדרך כלל לתקופות ארוכות. גישתו הטיפולית הישירה והתומכת של פרופ’ גרינהאוס מאפשרת למטופל את הליווי המתמשך והמתאים. 

  • מניה דפרסיה יכולה לגרום להפרה של האיזון ביחסים הזוגיים והמשפחתיים. הצוות של מיינד קליניק ערוך גם לטיפולים משפחתיים וזוגיים, כמו כן לפסיכותרפיה אישית.


 

בכתבה מובאים מושגי יסוד על האבחון של מחלת המאניה דיפרסיה

בכתבות נלוות באתר אפשר להרחיב ולהעמיק את הידע על מחלה מורכבת זאת

מניה דפרסיה מאופיינת בגלים חוזרים של דיכאון (מצב רוח ירוד, חוסר פעילות וירידה תפקודית, הפרעות שינה, מחשבות רעות) וגלים של מאניה-היפומאניה (בהם מצב רוח מרומם או תוקפני, ביטחון עצמי מופרז, נטייה לבזבוזים, דחף מיני מוגבר, צורך מופחת בשינה ועוד) האבחון והטיפול במאניה דיפרסיה דורשים מומחיות מצד הרופא, הבנת המחלה והתמדה בטיפול מצד המטופל

מניה דפרסיה היא מחלה מפתיעה, אומר פרופסור גרינהאוס. יתכן שבשבוע אחד המטופל ימצא במצב מרומם ביותר וכעבור זמן מה מצבו יתהפך והוא יכנס לדיכאון משמעותי. כפי שהשינויים הללו יכולים לבלבל את המטופל ואת משפחתו, הם גם יכולים לגרום לאי וודאות אצל הרופא. “ניסיון רב השנים שלי בטיפול במאניה דיפרסיה מאפשר לי לאבחן בדיקנות ובמהירות האם המצב הנתון הוא דיכאון רגיל או דיכאון של מניה דפרסיה”, אומר פרופסור גרינהאוס. באבחון וטיפול במאניה דיפרסיה אני לוקח בחשבון את מצבו של המטופל, איך המחלה משפיעה על החלטותיו, איך המשפחה מתמודדת עם המצב הנוצר ואיך מונעים מצבים דומים בעתיד. מאניה דיפרסיה הינה מחלה שנוטה לחזור לכן הטיפול המונע חשוב ביותר.

 

דברים בסיסיים שצריך לדעת על מניה דפרסיה

  1. המצבים המאניים יכולים להיות קיצוניים כמו אפיזודה מאנית, או מתונים יותר כמו אפיזודה היפומאנית. טיפול במאניה דיפרסיה 
  2. מאניה דיפרסיה יכולה להימשך החל משבוע ועד למספר שבועות, לעיתים רחוקות אף מספר חודשים.
  3. במצב המאני החולה חש מצב רוח מרומם מאוד שבקלות יכול להיהפך גם למצב תוקפני מאוד. 
  4. המטופל המאני כמעט ולא ישן ונמצא בפעילות נמרצת מהשעות המוקדמת של היום. הפעילות הנמרצת מלווה בלחץ בדיבור ועם מעבר מהיר בין רעיונות שונים.
  5. המטופל מרגיש כל יכול והוא עלול לעשות החלטות כספיות גורליות, החלטות כבדת משקל ביחסים הבין אישיים והמיניים, מבלי לקחת בחשבון את התוצאות השליליות האפשריות מהחלטות אלה.
  6.  הדיכאון של המחלה המאני דפרסיבית יכול להופיע בסמוך לגל מאני או להקדים את הגל המאני במספר חודשים.
  7.  הדיכאון של המאניה דיפרסיה יכול להימשך חודשים.
  8.  במצב של דיכאון, המטופל יכול לסבול מיאוש משמעותי וממחשבות אובדניות. אובדנות יכולה להוות סיכון ממשי כאשר מדובר בדיכאון משמעותי.
  9.  במצב דיכאון המטופל חש מצב רוח מאוד ירוד ולא מאמין שמצבו יכול להשתפר.
  10.  התפקוד של המטופל בדיכאון הוא ירוד מאוד. כמו כן, הטיפוח האישי לוקה בחסר.
  11.  במצב של דיכאון , המטופל מתלונן על חוסר שינה ולעיתים גם על עודף שינה ותחושה של שיתוק כללי.
  12.  הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון יכול להפוך מטופל ממצב דיכאוני למצב מאני. לכן הטיפול במאניה דיפרסיה דורש מיומנות, רגישות וגם אסרטיביות מצד הרופא.

התסמינים של מאניה דיפרסיה או של היפומאניה (מאניה קטנה) כוללים:

  • מצב רוח מרומם או רגזני (עוצמתי יותר משמחה או כעס רגילים) רוב שעות של היום.
  • קיצור שעות השינה מבלי שהמטופל מרגיש עייפות במשך היום.
  • חשיבה מאוד מהירה, דיבור מהיר ואסוציאטיבי, ורעיונות גרנדיוזיות. האדם חש שיכול לבצע כל דבר שהוא חפץ בו תוך תחושה של “כל יכול”. הוא מחליט במהירות בלי לתת דגש לפרטים חשובים של העסקים.
  • תחושת הביטחון וחשיבות אישית מאוד גבוהים.
  • דלוזיות והלוצינציות של גדלות. הביטחון העצמי יכול להיות כו גבוה שמופיעים מחשבות או הלוצינציות. למטופלים במצב מרומם יכולים להיות תחושות של משיחיות או אלוהת, או לשמוע קולות שמחזקים את האמונות הלא מציאותיות. מצב זה הוא חלק של מאניה פסיכוטית
  • חוסר סבלנות להקשיב לאחרים.
  • תוקפנות כלפי אחרים ומסוכנות. אם מתנגדים או לא מסכימים עם חולה במאניה הם יכולים להיות תוקפניים ואפילו תוקפנות פיזית. מצבים אלו יכולים להוביל לצורך באשפוז כפוי.
  • ביקורת מציאות לקויה. האדם יכול לבצע פעולות חסרות שיפוט ואפילו לנסוע לחו”ל ללא תכנון.
  • התנהגויות סיכון. האדם במאניה מחפש ריגושים ואלו יכולים להיות בתחומים שונים כמו התמכרויות, מיניות גם מחוץ למסגרת של יחסים קבועים, נסיעה מהירה ובלי להיות ערים להוראות החוק, השקעות מפוקפקות, ועוד.

התסמינים של דיכאון דו-קוטבי הם:

  • מצב רוח דיכאוני. האדם מדווח על תחושה של דיכאון (מצב רוח ירוד) המתבטא בתופעות של כאב נפשי. מועקה בחזה, או מצב כללי ירוד ורע ברוב שעות היום.
  • חוסר עניין וחוסר הנאה מפעילויות שונות. האדם מסתגר, מתקשה לתפקד בעבודה או עם החברים והמשפחה. לא נהנה מבדרים (אנהדוניה), מפסיק פעולות שאהב לעשות או שהתעניין בהם.
  • הופעה של מחשבות שחורות. החשיבה של האדם בדיכאון מתאפיין בפסימיות ובפרספקטיבה מאוד שלילית. לא מאמין שיצליח במה שרוצה לעשות. המחשבות השחורות לפעמים פסימיות ביותר ואפילו מופיעות מחשבות על מוות, רצון להתאבד ואף להתאבד.
  • הפרעות שינה. בדיכאון דו קוטבי אפשר לראות הפרעות של אינסומניה וגם של היפרסומניה. האדם עם אינסומניה מתקשה להירדם, מתעורר מספר פעמים בלילה, ומתעורר מוקדם מהרגיל. לחילופין מופיע מצב של שינה יתר. האדם מדווח על שעות שינה ארוכות ועל קושי לצאת מהמיטה לפעמים גם במהלך היום נשאר במיטה
  • שינוי בתיאבון ובמשקל. בדיכאון דו קוטבי אפשר לראות מצב בו באדם מדווח על ירידה בתיאבון ובמשקל או מצב של עלייה בתיאבון ועלייה במשקל.
  • חוסר עניין בפעולות מהנות כולל ירידה בחשק המיני.
  • הפרעה בריכוז. האדם מדווח על קושי לשמור על קשב בקריאת עיתון, בטלוויזיה ובהרבה פעולות נוספות. לפעמים קשה לו לעקוב אחרי כותרות בעיתון . האדם יכול לדווח על קושי בזיכרון שלמעשה הוא ביטוח של הפרעה בריכוז.
  • שינוי ביכולות של תנועה של האדם בצורה של אי שקט או של חוסר פעילות. במצב זה אפשר לראות אדם שמתקשה לשבת במקום אחד ומסתובב מאוד לא רגוע רוב שעות היום. לחילופין הוא כ”כ אפטי שכמעט ולא זז מהכיסא או קם מהמיטה.
  • תחושות של חוסר ערך או של אשמה. תחושות ומחשבות אלו יכולות להטריד מאוד את האדם ולהוליד תחושות של ייאוש ושל חוסר תקווה. מחשבות אלו יכולות להחמיר ולהתקדם למחשבות אובדניות ולפעמים אף למצב של דיכאון פסיכוטי, דיכאון בו יש אודבן ביקורת המציאות והופעת דלוזיות אשמה או של חוסר תקווה או הלוצינציות עם תוכן דומה לדלוזיות.

דרכי טיפול במאניה דיפרסיה

הטיפול הכוללני הוא בעל חשיבות רבה בהתייחסות המקצועית הנכונה למאניה דיפרסיה. אני ממליץ להתייחס לתופעה של המאניה דיפרסיה באופן הבא:

תהליך אבחנתי הכולל התייחסות להיסטוריה האישית של המטופל, ותסמינים שמאפיינים את מצבו, בנוסף נדרשת התייחסות לטיפולים קודמים שהאדם קיבל.
תהליך פסיכו חינוכי, בתהליך האבחנתי או בשלבים הראשונים של הטיפול צריך לאפשר זמן לשאלות של המטופל ושל האנשים החשובים בחייו כדי להסביר על המחלה, על התורשה שלה, על הצורך בהתמדה בטיפול, על החשיבות של מניעת השימוש בסמים או אלכוהול ועל החשיבות של הטיפול הפסיכותרפי המלווה

תהליך של טיפול תרופתי: בהפרעה הביפולרית דורשת התייחסות שונה בשלבים השונים שלה. ואלו הם:

הטיפול של השלב הדיכאוני של המחלה. לא ברור עד כמה התרופות נוגדות הדיכאון הנמצאות בטיפול שותף יעילות בטיפול של הדיכאון הדו קוטבי. קיימת אפשרות שתרופות נוגדות דיכאון ייגרמו למעבר ממצב של דיכאון למצב של היפומאניה או מאניה, לכן יש להשתמש בהם בתבונה ובדרך כלל בליווי של תרופה מייצבת מצבי רוח
הטיפול של המצב המאניה דיפרסיה או ההיפו מאני. בשלבים אלו משתמשים בתרופות מייצבות מצבי רוח בשילוב עם תרופות נוגדות פסיכוזה, במיוחד במצבים של מאניה חריפה. תרופות כמו ליתיום, דפלפט, למיקטל, טגרטול, ריספרדל, זיפרקסה, ואריפלי חשובות לטיפול של השלב המרומם של המחלה.
טיפול מונע של גלים עתידיים של המחלה. על המטפל לחשוב על הטיפול הטוב ביותר לגל הנוכחי של המחלה אבל גם להתחיל להתייחס לטיפול המניעתי של גלים חוזרים. התרופות הנמצאות בשימוש כמניעה הם אותם התרופות שהיו בשימוש בטיפול של השלב של מאיה או היפו מאניה לעיתים קרובות המטופל יזדקק ליותר מתרופה אחת למניעה של גלים חוזרים.

 

 

 

 

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר


      שינוי גודל פונט
      ניגודיות