התקשרו עכשיו:  03-7778191

טיפול פסיכולגי אונליין

"תחילה אמרו לנו,' סוגרים את השמים' [...] אחר כך נסגרו בתי הקפה האהובים, התיאטראות, מגרשי הספורט, המוזיאונים. גני הילדים, בתי הספר, האוניברסיטאות. בזה אחר זה האנושות מכבה את פָּנָסיה" (דוד גרוסמן הארץ 19/3/20).

הקורונה הפכה  בין לילה את  העולם ללא יציב.

חיי השגרה הכוללים עבודה "מסודרת", חיי משפחה הכוללים מפגשים פנים מול פנים, בילויים יציאות עם חברים, ריצה בטבע, רכיבה על אופניים, כל אלו השתנו.

כל קירבה פיזית  מהווה איום, כל מגע או נגיעה עלולים להיות מסוכנים אם הם בעיקר לא בעלי  אמצעי זהירות.

החיים  נהיו פתאום בבית בעיקר , לפחות אצל הרוב. מה שעלול ליצור העדר מרחב, תחושות של חוסר בטחון או תחושת מחנק.

אני מאמינה  כי הדרך הנכונה  להתמודד בימים אלה היא לקבל את המציאות כמו שהיא. להתמודד איתה בדרך של זהירות, שמירה על הרגלים, או התנהגויות משמרות רצף חוויה.

 במובן הזה טיפול פסיכולוגי  המהווה מפגש , בין שני אנשים, מפגש של חוץ ופנים, יכול  לספק  בטחון וודאות  בעולם של חווית נפרדות כל כך עוצמתית.

 השמירה על  ההרגלים הקטנים מאתגרת  לייצר הזדמנויות או אפשרויות נוספות כדי לשמר את המוכר והידוע.

 הספורט בחדר הכושר יכול להיות מוסב לצפייה ביוטיוב , לא צריך לרוץ למרחקים. אפשר  ובעצם חייבים לרוץ ברדיוס  קרוב ועדיין לשמור על כושר גופני.

הלימודים בבתי הספר ובאוניברסיטאות  הופכים להיות לימודים מרחוק.

באופן דומה, חדר הטיפול המוכר והבטוח, יכול להפוך להיות וירטואלי ועדיין חווית ה "ביחד" תישמר. רצף הקשר הטיפולי הוא חיוני, שבו העולם  הישן והחדש  מהווים  חומרים ליצירת "המרחב הפוטנציאלי " המאפשר פלטפורמה לחלקים השונים של כל אחד ואחת בנפשו.

בתוך כל קשר טיפולי יש  את המהות  של ההתבוננות באמת הרגשית, לצד  מציאות קשה ומאיימת  לפיכך חשוב לזכור שאמנם המציאות החיצונית השתנתה, אך  התגובות הרגשיות למציאות זו הן חוברות  למה שהיה קודם.

אני מאמינה שדרך השמירה על התפקודים, יחד עם ההרגלים של הקשר יכולים לאפשר יכולת טובה יותר להתמודדות עם תגובות נפשיות שנראות לעיתים מוגזמות ,כמו קשיי שינה, או חרדות שצצו להן.

אני מאמינה שגם שיחה או שיחות בודדות בימים אלה, הינם אמצעי כדי להכיל את ההצפה הרגשית שמתעוררת לנוכח הבלתי ידוע ומוכר.

לסיום, ככל שתהיה מודעות ולגיטימציה לרגשות הנלווים בימים אלה, הנפש לא תזדקק למנגנוני הגנה רבים כל כך והביחד, לו אף לכמה רגעים יוכל להוות  מענה  המקל על התפתחות פתולוגית  עתידית מורכבת יותר.

הכותבת: דפנה הלמן

פסיכותרפיסטית דינמית – במרכז לטיפולים מתקדמים מיינד קליניק