למיקטל

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

למיקטל (Lamictal) הינה תרופה המשתייכת לקבוצת התרופות נוגדות פרכוסים שגם יעילות בטיפול של ההפרעה הביפולרית (מאניה דפרסיה). היא משתייכת לקבוצת תרופות בשם “מייצבות מצב הרוח”. למיקטל (Lamictal) הינו השם המסחרי של החומר הפרמקולוגי למוטריגין (lamotrigine). הוא נמכר בישראל בשמות הנוספים של למוגין (lamogin) ולמודקס (lamodex).

איזו משפחה משתייכת הלמיקטל

למיקטל (Lamictal) משתייכת לקבוצת התרופות הנוגדות פרכוסים (anticonvulsants) הכוללת בנוסף תרופות כמו דפלפט (DEPALEPT), טגרטול (TEGRETOL) וגבאפנטין (GABAPENTIN).

 מהו מנגנון הפעולה של התרופה?

מנגנון הפעולה של למיקטל (Lamictal) מוכר חלקית. ידוע שהוא פעיל על תעלות נתרן, כלור וסידן הנמצאות בממברנה של תאי המוח. כניסה ויציאה של מלחים דרך תעלות אלו מווסתת את הפעילות החשמלית של התאים. ויסות זה חשוב לתפקוד התקין של התאים. בנוסף, למיקטל (Lamictal) חוסם את שחרור של מוליכים עצביים כמו גלוטמט ( (GLUTAMATEואספרטט (ASPARTATE).

ההשפעות של למיקטל (Lamictal) על תאי המוח גורם ליציבות של התפקוד התאי וכך משפר מצבים קליניים כמו אפילפסיה ומאניה דפרסיה.

באילו מצבים קליניים משתמשים בלמיקטל (Lamictal)?

השימוש המרכזי של למיקטל (Lamictal) בפסיכיאטריה הינו כטיפול של ההפרעה הביפולרית או מאניה דפרסיה. מאניה דפרסיה הינה מחלה מורכבת ומאובחנים בה מספר מצבים קליניים הדורשים התייחסות טיפולית שונה:

  • הגל המאני
  • הגל ההיפו מאני
  • הגל הדיכאוני
  • הטיפול מניעתי
  • המצבים המעורבים של מאניה ודיכאון

ניתן לקבל מידע נוסף בעמוד מאניה דיפרסיה

השימושים המומלצים של למיקטל (Lamictal) כוללים:

  • מניעת גלים חוזרים של דיכאון ושל היפו מאניה בהפרעה הביפולרית מסוג II. ההפרעה הביפולרית מסוג II מתאפיינת בהיעדר גלים של מאניה חריפה
  • אפשר להשתמש בלמיקטל (Lamictal) כטיפול מניעתי של ההפרעה הביפולרית מסוג I (יש בה גלים של מאניה חריפה) בשילוב עם תרופה אחרת כמו דפלפט או ליתיום
  • אפשר להיעזר ב למיקטל (Lamictal) בכל שלב של ההפרעה הביפולרית כאשר ה- למיקטל (Lamictal) הוא גורם תומך בטיפול אחר

דרכי שימוש בתרופה למיקטל

למיקטל (Lamictal) מיוצר בכדורים בלבד. המינונים הם של 2, 5, 25, 50, 100 ו 200 מג’.

עקב תופעות לוואי אפשריות, שנדון עליהם בהמשך, יש לבצע העלאה הדרגתית של מינון התרופה. מומלץ להתחיל את הטיפול בדרך הבאה:

  • מינון של 25 מג’ ליום למשך שבוע או שבועיים
  • לעלות ב 25 מג’ ליום פעם בשבוע עד 150 מג’ ליום
  • בהמשך להעלות ב-50 מג’ ליום פעם בשבוע, עד המינון הרצוי של 200-400 מג ליום
  • אפשר ליטול למיקטל (Lamictal) פעם ביום ללא קשר עם ארוחות
  • מומלץ לבצע בדיקה לרמה של למיקטל (Lamictal) (החומר הפעיל נקרא למוטריגין) בדם כשבוע אחרי שהמטופל מגיע למינון הטיפולי. בבוקר של בדיקת הלמוטריגין יש ליטול את התרופה רק אחרי מתן הדוגמא למעבדה
  • הרמות בדם המומלצות נעים בין 2.5-15 מג ליטר. השפעה קלינית מיטיבה ברמות של בין 6-8 מג’ לליטר
  • במטופלים עם תפקוד כיליתי לקוי יש צורך במינון נמוך יותר

תופעות הלוואי האפשריות של למיקטל

למיקטל (Lamictal) תרופה עם מעט תופעות לוואי. העלייה ההדרגתית במינון מסייע להקטין תופעות לוואי. רמות גבוהות בדם יכולות להגביר את תופעות הלוואי במערכת העצבים המרכזית.

  • במערכת העצבים המרכזית: עייפות, טשטוש, תחושה של ניתוק, אי שקט, קשיי שינה, רעד, חוסר יציבות, נפילות של חפצים מהידיים, הפרעות בזיכרון
  • במערכת העיכול: יובש בפה, בחילות, הקאות
  • בעור ובריריות: תופעות לוואי עוריות ושל הריריות מופיעות באחוזים נמוכים מאוד אבל תופעות אלו יכולות להיות גם מסוכנות. הופעה של פריחה קלה הינה תופעה שבדרך כלל חולפת עם הטיפול. לעיתים רחוקות מאוד הפריחה דורשת הפסקת הטיפול ויכולה גם להיות משמעותית ומסוכנת. התופעות המסוכנות מופיעות בן 8-12 שבועות הראשונות של הטיפול. עלייה הדרגתית במינון, כפי שהומלץ, מקטין משמעותית את הסיכון לפריחה מסוכנת. התסמונת המסוכנת נקראת סינדרום Stevens-Johnson. יש לדווח למטפל בכל מקרה של פריחה.

בדרך כלל למיקטל לא גורם לעלייה במשקל או לשינוי בתפקוד המיני של המטופלים.

תוך כמה זמן משפיע למיקטל

השיפור מהתסמינים של הדיכאון מופיע בהדרגה תוך מספר שבועות. מאוד חשוב לציין בפני המטופל שהשיפור לא מתחיל מיד עם תחילת הטיפול. העלייה ההדרגתית במינון גורם לכך שהשיפור יופיע רק אחרי מספר שבועות של הטיפול.

מהן התופעות של הפסקה פתאומית של הלמיקטל

קיימת המלצה ברורה לא להפסיק בפתאומיות וללא תיאום עם המטפל את הטיפול בלמיקטל (Lamictal). מומלץ להפסיק את הטיפול תוך מספר שבועות ולא תוך מספר ימים. הפסקה פתאומית של ולמיקטל (Lamictal) יכולה להוביל להופעת פרכוס.

שימוש בלמיקטל בזמן היריון והנקה

למיקטל הינה תרופה הנמצאת בשימוש נרחב בנשים עם אפילפסיה (מחלת פרכוסים) ובסובלות מהפרעה ביפולרית. היא נחשבת לתרופה שמותרת בזמן היריון ושלא גורמת למומי לידה מעבר לאלו של נשים שלא נוטלות טיפול.

במספר מקרים נראית שכיחות גבוהה יותר של תופעה בשם שפה שסועה. מחקרים המבוססים על אוכלוסיות רחבות לא הראו שכיחות גבוהה יותר של התופעה.

בשנים האחרונות מבצעים ניתור של הרמה של למיקטל בדם. יתכן ומינונים גבוהים יותר של התרופה (הגורמים לריכוז גבוה יותר בדם) יכולים לגרום לאחוז גבוה יותר של מומי לידה.

הרמה בדם של הלמיקטל נוטה לרדת בטרימסטר השלישי של ההיריון. מומלץ לנתר את הרמה בתדירות גבוהה יותר בתקופה זאת. הרמה בדם חוזרת למצב הרגיל תוך שבועיים אחרי הלידה. לכן בתקופה זאת, יש לעקוב אחר הרמה בדם לעיתים קרובות יותר.

למיקטל נחשבת לתרופה מותרת בזמן הנקה. היא אומנם חודרת לחלב אם וכך גם לתינוק אבל גורמת לתופעות לוואי אצל התינוק לעיתים רחוקות. יש לעקוב אחרי מצבו הכללי של התינוק, רמת הערנות שלו, או הופעת פריחה ושינוי באכילה.

מעקב אחרי תינוקות של אימהות שנטלו למיקטל בזמן ההיריון או בזמן הנקה לא מראה השפעות שליליות על התפקוד הקוגניטיבי והשפתי. ממצאים אלו אומנם התחלתיים אך מצביעים על תפקוד תקין בתינוקות וילדים אלו.

אילו אינטראקציות בין תרופתיות יש ללמיקטל

למיקטל (Lamictal) תרופה עם אינטראקציות בין תרופתיות מעטות. כאשר מוספים תרופה לטיפול מומלץ לחזור על הרמה בדם של למוטריגין

  • אינטראקציות עם תרופות נוגדות פרכוסים אחרות:
  • דפלפט: מעלה את הרמה של למיקטל בדם ומגדילה את הסיכון להופעת תופעות של פריחה. כאשר משלבים למיקטל (Lamictal) עם דפלפט יש לעלות את המינון של למיקטל (Lamictal) בצורה הדרגתית יותר. יש צורך לחזור על הבדיקה של הרמות בדם- של שתי התרופות
  • טגרטול וטופמקס: מקטינות את רמת הלמיקטל בדם
  • גלולות נגד היריון ותחליפים הורמונליים עם אסטרוגן מורידים את רמת הלמיקטל (Lamictal) בדם. אפשר לשקול שימוש בגלולות נגד היריון המכילות רק פרוגסטרון

סיכום

למיקטל (Lamictal) הינה תרופה מקבוצת מייצבי מצב הרוח ונוגדות פרכוסים הנמצאת בשימוש נרחב בטיפול של ההפרעה המניה דפרסיה (הפרעה ביפולרית). לתרופה תופעות לוואי מעטות ולרוב לא משפיעה על תיאבון ומשקל, על רמת הערנות או על התפקוד המיני. יש צורך לעלות במינון התרופה בצורה מאוד הדרגתית כדי להקטין עד כמה שאפשר הופעת תופעות לוואי עוריות. תופעות לוואי אלו עשויות להיות גם מסוכנות. התרופה נחשבת כמותרת בזמן היריון ובזמן הנקה.

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר