מרגע הלידה האדם מתמודד עם מצבי דחק. מערכות גופניות ונפשיות רבות קיימות כדי לסייע להתמודדות עם המצבים הללו. הוויסות של התגובות הפיזיולוגיות והפסיכו-נוירולוגיות למצבי הדחק, הינו חלק מרכזי משמירת על האיזון (Homeostasis) הגופני והנפשי. כאשר איזון זה מופר עקב מצבי דחק משמעותיים יותר, או עקב מבנה גנטי תורשתי מסוים מופיעות התופעות הפסיכיאטריות של דיכאון או חרדה. תופעות אלו יכולות להיות בגדר תגובות שתואמות לאירועים, כגון תגובת אבל או תגובה נפשית לפרידה או כישלון, והן חולפות בהדרגה עם הזמן. 

מטופלים הסובלים ממצבים פסיכיאטרים כמו דיכאון, חרדה, מאניה דפרסיה, סכיזופרניה, ועוד, נזקקים לטיפול תרופתי כדי להתגבר על התסמינים הקליניים, שפוגעים באיכות חייהם. בחירת סוג הטיפול נעשית על ידי הפסיכיאטר בהתבסס על אינטגרציה של ידע מקצועי (שנובע מחקרים קליניים והמלצות של גופים מקצועיים(, על התסמינים הקליניים של המטופל (כמו הפרעות שינה, חרדה, עייפות יתר, תאבון יריד, ועוד), על ההיסטוריה הטיפולית של המטופל (לאיזה טיפול הוא הגיב בעברו) וכמובן על הניסיון הקליני של הפסיכיאטר. 

נשים רבות חוות שינויים במצב הרוח אחרי הלידה. מדובר בקשת רחבה של סוגי רגשות אותן האם הטריה חווה. מתחושה כבדה שמלווה לאורך שבועות או חודשים, עד לאישה שלא מצליחה לתפקד עד כדי ייאוש עמוק שיכול להגיע למחשבות אובדניות. במצב זה האם יכולה להזניח את עצמה מבחינה רפואית והן את צורכי הילוד. בכ-5-15% מהנשים השינויים במצב הרוח הופכים לדיכאון ברמה של תסמונת קלינית. 

מאניה דיפרסיה הינה מחלה שמופיעה בגילאים צעירים.  התווך שבין הגילאים 15-25 שנים הוא הכי שכיח להתפרצות המחלה. הצפי לטיפול תרופתי במחלה מאניה דיפרסיה (הפרעה דו קוטבית) הוא גבוה ונעשה למשך שנים רבות, לכן הסוגיה של טיפול תרופתי בזמן היריון והדילמות שמתעוררת בנטילת התרופה, יהיו מרכזיות בטיפול נשים בגיל הפוריות. 

מספר המשתמשים, בעולם ובישראל, הצורכים קנביס למטרות שימוש רפואי ושימוש חברתי הולך וגדל. מספר המדינות שמאשרות את השימוש החוקי של הקנביס גם הולך וגדל, לכן הצפי הוא שמספר גבוה של מטופלים פסיכיאטרים כולל מטופלים שסובלים ממאניה דפרסיה, יחשפו לקנביס.

קצב דפיקות הלב עולה בצורה חדה, לעיתים עד לכאב ממשי בחזה. הזעה מוגברת מבלי שביצעת כל פעילות גופנית בדקות האחרונות. תחושה של לחץ ומצוקה, לעיתים עד כדי בכי. כל אלה מסמנים מצב של חרדה. הסיבות לתחושה זו יכולות להיות שונות – החל מלחץ רגעי או מתמשך מהעבודה, משינויים במערכת היחסים או משהות בקרב מספר רב של אנשים. לעיתים התקפי החרדה מופיעים תדיר ומשפיעים בצורה משמעותית על חיי היום יום, עד לרמה של הפרעה לאורח החיים התקין. נשימות עמוקות אינן עוזרות, ואתה מבין שהגיע הזמן לקבל עזרה ולטפל בנושא. מעבר לטיפול תרופתי, קיימות דרכים נוספות לטיפול בחרדה. נסקור בקצרה כמה מהן.

מסע זוגי מרומנטיקה לאינטימיות:  ראיון עם ליאורה ולאון גרינהאוס.

ליאורה גרינהאוס , מטפלת זוגית ומשפחתית בכירה, כתבה לאחרונה ספר על מסע זוגי מרומנטיקה לאינטימיות , בו היא מעלה על הכתב את הניסיון רב השנים שלה בתחום הטיפול הזוגי והמשפחתי. ליאורה נשואה ללאון קרוב ל- 40 שנה, ושניהם מדברים על הספר, על הזוגיות שלהם, על ההשפעה של הסביבה (המשפחה הגרעינית והמורחבת, ההורים, חברים, בית ספר, ועוד) על המצב הנפשי של האדם. 

קיימות מספר שיטות של גרייה מוחית טיפולית. השיטות המאושרות על ידי משרד הבריאות כוללות את  ECT ו-TMS . שיטות אחרות נמצאות בבדיקה מדעית והן כוללות:  גרייה בגלי אולטרסאונד, גרייה בגלי אור או LED, וגרייה פולשנית בעזרת השתלת קוצבים לתוך מוח.

בשבועות האחרונים, הקהילה הפסיכיאטרית נמצאת במתקפה חסרת תקדים סביב סוגיית הקשירה והבידוד של החולים בבתי החולים הפסיכיאטריים. הדיווחים מתבססים על דו"ח שהוכן על ידי ארגון "בזכות" ודיווחים נוספים של חולים שעברו קשירה.

דיכאון זו מחלה שכיחה באוכלוסיה. ידוע כבר שנים רבות שבין 30-50% של האנשים שסובלים מדיכאון קליני לא יגיבו מספיק לטיפול התרופתי הראשוני, או שיפתחו תופעות לוואי משמעותיות. תופעות לוואי יכולות להגביל מאוד את השימוש בתרופה ולמנוע מהחולה להגיע למינון טיפולי של התרופה. אם כך, מה אפשר לעשות במצבים אלו?

אין כמו ניסיון כדי להחליט על הדרך הטובה ביותר בטיפול בדיכאון קליני. ד"ר לאון גרינהאוס, מומחה בעל שם עולמי בתחום הטיפול של דיכאון, כותב על מקרים שהוא טיפל בהם במשך השנים והאופן בו הטיפול החזיר את החולים לתפקוד מלא...

הדרך הטובה להדגים את הנאמר הוא דרך תאור של מקרה, אומר פרופסור גרינהאוס. לאחרונה טיפלתי באישה בקליניקה שלי, בו שילבתי טכניקה מודרנית וביולוגית לחלוטין, הגרייה המגנטית המוחית בשילוב עם טיפול זוגי. מדובר באישה כבת 50, נשואה ואם ל 3 ילדים, שעובדת באופן מסודר הרבה שנים. היא התלוננה על תחושות דיכאון משמעותיות שמלוות אותה כמעט...

לפני מספר חודשים הופיע בעתון ניו יורק טימס מאמר שנכתב על ידי  הגב' לינדה לוגן. במאמר ראשון מסוגו היא כותבת על ההתמודדות שלה עם המניה דפרסיה, מחלה ממנה היא סובלת כבר מעל 20 שנה. היא מתארת איך המניה דפרסיה החלה בשנות התבגרותה, עם שינויים תכופים במצב הרוח

קטע מאוד משמעותי במאמר של גב' לוגן הוא התאור של האישפוז הכפוי שלה אחרי הנסיון האובדני שהיא ביצעה.
בהתיחסות שלה למחלקה הסגורה, היא כותבת על הפגיעה הקשה ב"עצמי" שהיא חשה ..

חלק "א" מאת ד"ר לאון גרינהאוס :עד כה, אבחון פסיכיאטרי התבסס על ראיון קליני, אותה שיטה בה השתמשו רופאים לאבחון לפני מאה שנה. כיום בנוירולוגיה ישנן טכנולוגיות הדמיה מודרניות כמו MRI, MRI תפקודי ו PET, אשר קידמו באופן...... 

הטיפול בגרייה חשמלית פרכוסית (טיפול המוכר בשם מכות חשמל) גורם לפעילות חשמלית נרחבת במוח- מדובר בהליך מאוד לא מדויק ופולשני. לשימוש בגלי אולטרסאונד בטיפול יש דיוק מקסימלי וכתוצאה מכך גם תופעות לוואי מינימליות, השפעה הניכרת במיוחד בפחות בפגיעה בתפקודים

דימום לאחר הלידה מהווה סיבה מובילה בתחלואה של נשים לאחר לידה בכל מדינות העולם. הדימום מוביל לכך שהנשים נזקקות לעירויי דם ואף לאשפוז במחלקות לטיפול נמרץ. בשנים האחרונות קיימת עלייה מתונה בשכיחות של דימום לאחר....

מחלה המאני דפרסיבית מוכרת בספרות המקצועית בשמות רבים: הפרעה דו-קוטבית, מחלה ביפולרית, מחלה ביפולרית עם פסיכוזה, ציקלוטימיה, הפרעה ביפולרית מסוג 1 והפרעה ביפולרית מסוג-2, היפומניה, ועוד.

חלק "ב"  ומה עם הדיכאון?
גם כאן אפשר לראות מגוון של אופציות. החולה המאני דפרסיבי מגיע לטיפול בדרך כלל בשלב הדיכאוני של המחלה. הרבה פעמים בשיחה הראשונית אתו הוא אפילו לא זוכר שהיו לו גם תקופות של מצב רוח מרומם. רק בבדיקה מדוקדקת ובעזרת.....

לדיכאון לא קיימת סיבה אחת. לאון גרינהאוס טוען כי אדם יכול לפתח דיכאון קליני בשל גורמים רבים ושונים. עבור חלק מהאנשים, אירוע חיים מלחיץ כגון שכול, גירושין, מחלה, פיטורין, לחצים בעבודה או דאגות בנוגע לכסף, עלולים להיות הגורם...

טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT), הוא סוג של פסיכותרפיה אשר מסייע לאנשים לשנות את הרגלי החשיבה הבלתי מועילים או הבלתי בריאים, רגשות והתנהגויות...

טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT) הוא טיפול בדיבור אשר מסייע לאדם להתמודד עם בעיותיו באמצעות שינוי הדרך בה הוא חושב ומתנהג. לדברי פרופ לאון גרינהאוס, טיפול CBT אינו מעלים את הבעיות...

החל משנת 2008 מספר מדינות בעולם אישרו את הטיפול בגרייה מגנטית כטיפול לדיכאון קליני. ישראל הקדימה את ארה"ב וכבר בשנת 2004 קיבל פרופ' גרינהאוס ממשרד הבריאות, אישור להשתמש במכשיר של חברת Neotonus לטיפול בדיכאון עמיד. בנוסף, אושרו מערכות טיפוליות נוספות מהחברות Brainsway. ו Magstim- לשימוש בישראל.

פרופסור לאון גרינהאוס, מנהל מיינד קליניק-המרכז לטיפולים מתקדמים בתל אביב.
האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי הוציא לאור בשנת 2014 את המהדורה ה- 5 של הקריטריונים לאבחנות פסיכיאטריות,  DSM-5. מהדורה זו שינתה את הקריטריונים למספר אבחנות פסיכיאטריות, כולל זאת של דיסטימיה Dysthymia. אבחנה משודרגת זו מאגדת בתוכה את האבחנות הקודמות של דיכאון כרוני והפרעה דיסטימית. מקור המילה "דיסטימיה" ביוונית עתיקה ומשמעותה מצב רוח מלנכולי.

לעיתים קרובות אנשים הסובלים מדיכאון שואלים אותי "דוקטור אני מרגיש כ"כ לא טוב וכל הבדיקות שלי תקינות, ממה אני סובל"?
לשאלה זו אין תשובה חד משמעית. הסימפטומים של דיכאון יכולים להיות חריפים מאוד ולפגוע באופן משמעותי בתפקוד האדם ובאיכות חייו, לעיתים אף לתקופות ממושכות.

הרבה מאוד אנשים מדברים על דיכאון שאחרי לידה – מצב מוכר שבו היולדת סובלת מדיכאון אמיתי, הרבה יותר חריף מה"בייבי בלוז" של הימים הראשונים, המתבטא בדרך כלל בחוסר חשק לעשות דברים ובמחשבות שליליות, ויכול אף להגיע למצב של הזנחת התינוק ומחשבות על התאבדות. אבל, יש גם מצב אחר – של דיכאון בזמן ההיריון עצמו, ועליו, כאמור, מדברים פחות. למרות שמדברים עליו פחות הוא קיים, וחשוב להתייחס אליו באופן כללי, עוד יותר במצבים שבהם נושאת ההיריון היא אם פונדקאית.

דיכאון קליני הינה מחלה שכיחה באוכלוסייה. מאחר והדיכאון הקליני פוגע באופן משמעותי בתפקוד הפרט וגורם לסבל אישי רב, יש לטפל בו באינטנסיביות ובמהירות. החלק המרכזי בטיפול בדיכאון הוא השימוש בתרופות נוגדות דיכאון.

דיכאון קליני הינה מחלה שכיחה באוכלוסייה. היא מגבילה באופן משמעותי את תפקוד הפרט וגורמת לסבל אישי רב, לכן יש לטפל בו באינטנסיביות ובמהירות. למרות שבמאמר זה אני לא מתייחס לטיפול בשיחות, מומלץ לשלב את הטיפול התרופתי עם שיחות טיפוליות. אסקור את השיטות של הטיפול בשיחות בדיכאון במאמר נפרד.

התרופות שרשומות בהמשך יעילות באותה מידה כמו התרופות שהזכרתי בחלק הראשון של המאמר, אבל יש להם נטייה לגרום לתופעות לוואי נוספות לכן השימוש בהם מוגבל יותר.

האם נטילת תרופות נוגדות דכאון בזמן ההריון מסכנת את העובר? מאת לירן גרינהאוס.

במידה ואתה מבחין כי ישנם סימנים או תסמינים של חרדה חברתית אשר קשורים אליך, דע לך כי פסיכיאטר לטיפול בחדרה חברתית יוכל להיות האדם אשר יסייע לכם להתמודד עם החרדה ובצורה הטובה ביותר שניתן לבקש.