עמוד הבית > מאמרים בנושא חרדה > מה היא הפרעת פאניקה

 הפרעת פאניקה – התקף חרדה

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

באופן טיפוסי מטופלים עם הפרעת פאניקה מגיעים לחדרי מיון מובלים על ידי שרותי הצלה עם חשד להתקף לב או שבץ מוח. מטופלים אלו לרוב אנשים יחסית צעירים שבמהלך פעילויות רגילות כמו נהיגה, פעילות ספורט שגרתית, הימצאות בקניון א בקולנוע, חשים באופן פתאומי התקף פאניקה שמוכר גם כהתקף חרדה. המטופלים משוכנעים שהם עוברים אירוע גופני חמור ופונים לשרותיי הצלה. מעל 20% מהאוכלוסייה ידווחו שסבלו מהתקף חרדה לפחות פעם אחת בחיים. מדי שנה, כ- 1-2% מהם יאובחן כסובלים מהפרעת פאניקה, ו 3-4% יאובחן עם הפרעת פאניקה במהלך חייהם, ז”א שהפרעת פאניקה הינה הפרעה שכיחה.

חשוב לדעת שלעיתים קרובות הפרעת פאניקה מתלווה גם מאבחנות פסיכיאטריות נוספות כמו גלי דיכאון קליני, הגזמה בתרופות הרגעה, שימוש בסמים או אלכוהול, ובמיוחד מתופעות של אגורפוביה ב כ-30-50% המטופלים. בדרך כלל המטופלים שסובלים מהתקפי פאניקה לא מגיעים ישירות לפסיכיאטר, אלה רק אחרי שהם נבדקו על יד רופאים שונים בדיסציפלינות שונות כמו נוירולוגיה, קרדיולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, וכולי. המטופלים פונים לרופאים השונים תוך אמונה שסובלים ממחלה חשובה שטרם אובחנה. לכן העלות הציבורים של הפרעה פאניקה גבוהה.

סוגים של התקפי חרדה או התקפי פאניקה

מוכרות ארבע צורות של התקפי חרדה או התקפי פאניקה, ואלו הן:

  • התקף חרדה מלא. כאשר מטופל סובל מהתקפי חרדה בעצמה מלאה הוא חש מצוקה נפשית וגופנית חזקה. ההתקף מגיע לשיא של סימפטומים תוך מספר דקות ויכול להימשך עד שעתיים. המטופל חש את רוב הסימפטומים הרשומים ברשימת הסימפטומים של התקף חרדה. המטופל מבוהל והוא חושש שסובל מהתקף לב. מטופלים אלו מזמינים אמבולנס או מגיעים בכוחות עצמם לחדרי מיון של בתי חולים. מטופלים אחרים, עקב תופעות של סחרחורת קשה, יכולים לחשוש משבץ מוחי וגם פונים לשירותי רפואה דחופים.
  • התקף חרדה מוחלש. כאשר מטופל כבר מקבל טיפול, ולפני הבראה מלאה, הוא יכול לחוש התקפים קטנים יותר שנקראים “התקפי חרדה מוחלשים” (minor panic attacks).
  • התקפי סחרחורת. סוג שלישי של התקפים קשור לגלים של סחרחורת (dizzy spells) שמשתלבים ברשימה מוגבלת של סימפטומים.
  • התקף של דה פרסונליזציה ודה ריאליזציה. סימפטומים אלו מתייחסים לתחושות פתאומיות של שינוי במבנה הגוף של האדם (הידיים ארוכות מהרגיל, תחושה שהגוף משתנה ולא נותן לאדם את התחושה הרגילה שהוא חווה על עצמו) או שהסביבה משתנה ושונה לסביבה הרגילה של המטופל. תופעות אלו מאוד מפחידות את המטופל.

 מה הם הסימפטומים של הפרעת פאניקה – התקף חרדה?

המרכיב המרכזי של הפרעת פאניקה הוא התקף פאניקה שמוכר גם כהתקף חרדה. הצורה הקלאסית שלו כוללת:

  1. עלייה פתאומית של פחד שמופיע ללא סיבה ברורה
  2. מחשבות שהוא עובר התקף לב או שבץ מוחי, או שהוא עומד להתעלף וזה גורם לו בושה.

התקף הפאניקה הוא חד ומגיע לשיאו תוך מספר דקות ונמשך עד חצי שעה. ההתקף מלווה מסימפטומים פיזיולוגיים, כגון:

  • דפיקות לב חזקות או מהירות.
  • הזעה בגפיים
  • רעד או צמרמורת
  • תחושת קוצר נשימה או מחנק
  • כאב או אי נוחות בחזה
  • בחילות ופעילות של מערכת העיכול (גזים, שלשול)
  • סחרחורת, הליכה לא יציבה, או תחושת עילפון
  • קור או חום בגוף
  • נימול בידיים או ברגליים
  • תחושות של ניתוק מהעצמי (דה פרזונליזציה) או מהסביבה בה אני נמצא (דה ריאליזציה)
  • פחד מלאבד שליטה או “להשתגע”
  • פחד למות

מה מרגיש מטופל הסובל מהתקף של חרדה

מטופלים מתארים את התקפי החרדה בצורות שונות. לרוב הם חשים תחושת אימה, שהם נתקפים אירוע פיזיולוגי שנראה להם קטלני ושיתכן והם עומדים למות. בתחילת דרכי בפסיכיאטריה נחשפתי לתופעה של התקפי חרדה בזמן עבודתי בחדר המיון של בית החולים. מטופלים שסבלו מהתקף חרדה היו מגיעים למיון כאשר הם מלווים חובשים, לעיתים קרובות עם מסכת חמצן, ומבוהלים כאילו “ברגע זה נקראים לבורא”. לאחר שההתקף היה נרגע, בעזרת טיפול תרופתי, המטופל היה מדווח על תחושות של בושה, הוא חשב שעומד למות מהתקף לב ובסוף הטיפול הוא משוחרר עם המלצה לטיפול הרגעתי ופגישה עם פסיכולוג או פסיכיאטר.

אתאר עכשיו 2 דוגמאות של תגובות של מטופלים שסבלו מהתקפי חרדה:

“זה די מבייש, אבל בזמן התקף חרדה אני חושבת שאני עומדת למות.
אם זה קורה לי בעבודה אני מבקשת משותף למשרד או אפילו מהבוס שלי שיעמוד מחוץ לדלת של השירותים כדי לוודא שאני לא מתעלפת בתוך השירותים. אם אני נוסעת לתל אביב באוטובוס אני כ”כ פוחדת לקבל התקף באוטובוס שאני לוקחת אתי את בני בן ה- 5. אני מבינה שהוא לא יכול לעזור לי בכלום אבל בלעדיו אני לא יכולה לנסוע באוטובוס עקב הפחד מהתקף”.

מטופלת אחרת תיארה את תחושות הפוביה מכבישים מהירים כאשר היא אומרת:
“אני לא יכולה לנסוע באיילון. כביש מהיר גורם לי לתחושות חרדה ודופק מהיר ותחושה פסיכולוגית של אסון, שאני עומדת להתעלף. הפסקתי לנהוג ומכריחה את בעלי לנסוע לנתניה (מחולון) רק בכבישים רגילים. איני יכולה לנסוע בכביש מהיר”.
לרוב המטופלים לומדים שמדובר בתופעה פיזיולוגית מפחידה שלא דורשת טיפול רפואי דחוף. חלק מהמטופלים לומדים את “תרגיל שקית הנייר” ונושמים לתוך השקית כדרך להרגיע את הנשימה המואצת.

מה הן הסיבות להתקפי פאניקה ( התקפי חרדה)?

 הקשר בין גנטיקה וסטרס.

התקפי פאניקה נוטים להופיע לראשונה בחיים בתקופות של סטרס אישי מוגבר (אישי, כלכלי, מקצועי, או רפואי) במיוחד אצל מטופל שבני משפחתו סבלו או סובלים מהתופעה של הפרעות פאניקה. למרות הקשר המשפחתי הברור, טרם זוהו איזה גנים מגדילים את הסיכוי להופעה של התקפים.

 

הקשר בין התקפי פאניקה לתפקוד מוחי.

תיאוריות נוספות קושרות בין סטרס מוגבר בילדות או בחיים הבוגרים, לרגישות יתר במערכות המוחיות שאמונות על התגובות לסטרס. מערכות אלו כוללות מסלולים אנטומיים (אמיגדלה והחלק הקדמי של המוח) והפרשות של חומרים כימיים (נוירוטרנסמיטרים). לתגובה המוחית לסטרס מתלווה תגובה גופנית הכוללת לב וריאה, שרירים, והפרשות הורמונליות של אדרנלין וקורטיזול. כך נוצר מעגל הסטרס והתגובה לו. במצבים של הפרעות פאניקה המעגלים שתיארנו פועלים בצורה מופרזת ומובילים לתופעות של התקפי הפאניקה (התקף חרדה).

 

תיאוריות פסיכודינמיות.

תיאוריות פסיכולוגיות קושרות בין טראומות ילדות לבין תסביכים פסיכולוגים מודחקים. סטרס עכשווי בחיים הבוגרים יכולים לעורר את  הזיכרונות הטראומטיים ולהופיע כהפרעת פאניקה.  לעיתים קרובות הזיכרונות הטראומטיים  קשורים לפחד מפגיעה פיזית או פסיכולוגית בילדות.

 

מה הוא הטיפול בהפרעה פאניקה?

כמו במקרים רבים אחרים, הטיפול המוצלח ביותר בהפרעת פאניקה הוא טיפול משולב של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי. כתלות בעצמת ההפרעה והפגיעה בתפקוד, מחליטים על אופי הטיפול. במקרים קלים ניתן להגיע לתוצאות משמעותיות בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי-CBT בלבד. כאשר הפרעת הפאניקה משמעותית ניתן לשלב טיפול תרופתי מתאים, להרגעה וויסות של הפעילות המוחית.

 

טיפול פסיכולוגי

מחקרים רבים הראו ששיטת הטיפול הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT), הכוללת הרפיה, דמיון מודרך ומדיטציית מיינדפולנס, אימון של נשימות, עוזרות בהתמודדות עם הפרעת פאניקה.

נוסף על שיטה זו, שממוקדת בשינוי דפוסי חשיבה בעייתיים והתמודדות עם החרדה כשמגיעה, ניתן לעשות אבחון פסיכולוגי רחב יותר ולהבין האם יש נושאים יותר עמוקים שאינם פתורים וניתן לגשת אליהם בעזרת טיפול פסיכודינמי.

 

טיפול תרופתי 

הטיפול התרופתי יתמקד בשני מישורים.  המישור ההרגעתי, שמכוון להקטין את עצמת החרדה, והמישור הטיפולי, שמכוון למנוע את ההופעה החוזרת של התקפי חרדה.

תרופות ההרגעה הראשוניות הם מהסוג של הבנזודיאזפינים. מקובל להתחיל את הטיפול של התקפי חרדה עם תרופות אלו. קיימת דאגה מסוימת להתרגלות לשימוש בתרופות אלו. שימוש מושכל בהן מסייע מאוד בהורדת החרדה והסבל האישי. תרופות אלו פועלות דרך הפעלת מערכת במוח בשם קולטני גפה. במצבים  קלים יותר של הפרעה פאניקה ניתן לטפל בעזרת תרופות אלו בלבד.

תרופות אלו הן:

מינון

שם מסחרי

שם פרמקולוגי

10-30 מג׳ ליום

וואבן-VABEN

אוקסזפם-OXAZEPAM

1-3 מג' ליום

לוריוון-LORIVAN

לורזפם-LORAZEPAM

0.5-3 מג' ליום

קלונקס-CLONEX

קלונזפם-CLONAZEPAM

5-30 מג׳ ליום

אסיבל -ASSIVAL

דיאזפם-DIAZEPAM

 

במצבים שהתקפי החרדה עוצמתיים ותדירים יותר, במיוחד עם הם מלווים מסימפטומים של דיכאון, יש לשלב תרופות מקבוצת ה SSRI, המתמקדות בפעילותו של הנוירוטרנמיטר סרוטונין במוח.תרופות אלו הן

תרופות מקבוצת ה SSRIs

מינון

שם מסחרי

שם פרמקולוגי

20-80 מג׳ ליום

פריזמה, פלוטין-PRIZMA ,FLUTIN

פלואוקסטין-FLUOXETINE

20-60 מג' ליום

פקסט, סרקסט-  PAXXET ,SEROXAT

פרוקסטין-PAROXETINE

10-30 מג' ליום

צ'יפרל'ס, אסטו-CIPRALEX, ESTO

אסצ'יטלופרם-ESCITALOPRAM

20-60 מג׳ ליום

צי'פרמיל,רסיטל-RECITAL, CIPRAMIL

צ'טלופרם-CITALOPRAM

50-300 מג׳ ליום

לוסטרל, סרנדה-LUSTRAL, SERENADA

סרטרלין-SERTRALINE

100-300 מג׳ ליום

פווקסיל-FAVOXIL

פלווקסמין-FLUVOXAMINE

 

כאלטרנטיבה לתרופות מקבוצת הSSRI ישנה אפשרות להשתמש בתרופה שמשפיעה על הנוירוטרנסמיטר נוירואדרנלין וגם ישירות על קולטנים של סרוטונין. תרופה זאת בשם פרמקולוגי מירטזפן-MIRTAZEPAM שנמכרת בשם מירו-MIRO וניתנת במינון של 15-60 מג’ ליום.

במידה וגם תרופה זאת לא מסייעת אפשר להשתמש בתרופה מקבוצה וותיקה יותר של תרופות בשם תרופות טרי-ציקליות. תרופות אלו יעילות אבל לרוב יש להם תופעות לוואי משמעותיות יותר מהחלופות הקודמות.

מינון

שם מסחרי

שם פרמקולוגי

50-150 מג׳ ליום

נורטילין-NORTYLIN

נורטריפטילין-NORTRIPTYLINE

150-300 מג' ליום

אלטרול-ELATROL

אמיטריפטיליןAMITRIPTYLINE-

75-150 מג' ליום

דפרקסן-DEPREXAN

דסיפרמין-DESIPRAMINE

150-300 מג׳ ליום

אנאפרנין, מרוניל-ANAFRANIL,MARONIL

קלומיפרמון-CLOMIPRAMINE

75-200 מג׳ ליום

ג'ילקס-GILEX

דוקספין-DOXEPINE

דרכי טיפול של פרופסור לאון גרינהאוס בהפרעת פאניקה – התקפי חרדה 

כל טיפול בהפרעה פסיכיאטרית מתחיל עם אבחון נכון. לפרופסור גרינהאוס ניסיון רב בתחום. כבר בשלבים הראשונים של ההתמחות שלו הוא פרסם מאמרים בתחום של התקפי החרדה והטיפול שלהם.
בסיום הפגישה הראשונה פרופסור גרינהאוס ימליץ למטופל לגבי הצורך בטיפול תרופתי. השיקולים לבחירת סוג הטיפול כוללים:

  • חומרת התקפי החרדה,
  • התדירות של התקפי החרדה,
  • משך הזמן שהמטופל סובל מהתקפי החרדה,
  • מהות הפגיעה התפקודית,
  • עד כמה הסבל הנפשי קיים.

בנוסף להתייחסות לגל הנוכחי של התופעה, פרופסור גרינהאוס מתייחס להיסטוריה האישית הפסיכיאטרית של המטופל:

  • האם זה הגל הראשון של התקפי החרדה?
  • האם היו גלים קודמים בעבר?
  • אם כן היו גלים קודמים, איך גלים אלו טופלו?
  • האם יש שילוב של דיכאון עם הפרעה פסיכיאטרית אחרת?
  • האם קיימת היסטוריה משפחתית של התופעות?

במידה ויש צורך בטיפול התרופתי פרופסור גרינהאוס יפעל בהתאם לכתוב במאמר זה.
בנוסף לטיפול התרופתי המטופל יופנה לטיפול פסיכותרפי רגשי לאחד מהמטפלים שעובדים בקליניקה. הטיפול הפסיכותרפי משלים את הטיפול התרופתי ונותן למטופל כלים להתמודד עם התקפי חרדה חוזרים.

שאלות נפוצות שיש למטופלים שסובלים מהתקפי חרדה:

מה הבדל בין התקף חרדה והתקף פאניקה?

התקף חרדה והתקף פאניקה זהים. במשך הרבה שנים השתמשנו בשם התקף חרדה כדי לאבחן את התופעה עליה מתייחסים במאמר הזה. לפני מספר שנים ההגדרה של התופעה שונתה לשם התקף פאניקה כדי להבהיר שמדובר בתופעה קלינית חריגה ולא רק חרדה או פחד.

מה ההבדל בין התקף חרדה להתקף לב?

ההבדל הינו מהותי. התקף לב מתייחס לתופעה בה זרימת הדם של הלב נחסמה באחד או יותר מהעורקים של הלב. מצב זה יכול להיות מסוכן לחיים. בהתקף חרדה יש שינוי זמני של הפעילות החשמלית של המוח. שינוי זה הוא זמני ועובר ללא פגע גופני וכמובן ללא סיכון לחיים.

מה עושים כשיש התקף חרדה?

כאשר מטופל מרגיש שגל של חרדה בצורה של התקף חרדה מופיע, עליו לנסות לשלוט על הנשימה. תרגילי נשימה יכולים לעצור גל של התקף חרדה או לפחות למתן אותו. אם המטופל סובל מנשימות יתר אפשר להשתמש בתרגיל “שקית הנייר” כפי שתואר במאמר. בנוסף, יש מקום לנסות תרגילים שונים של הסכת הדעת או דמיון מודרך. אם יש ברשותו של המטופל כדור הרגעה, ובתיאום עם הוראות הרופא המטפל, כדאי לקחת את התרופה מוקדם ככל האפשר כדי למנוע את הופעת ההתקף.

עד מתי ממשיכים בטיפול התרופתי של התקפי חרדה?

אין תשובה פשוטה לשאלה הזאת. התקפי החרדה מגיבים טוב לטיפול, כולל לטיפול התרופתי, אבל יש להם נטייה לחזור. לכן יש לדון עם הרופא המטפל מה הן האפשרויות של הפסקת הטיפול, או הקטנת המינון התרופתי, או המשך הטיפול בצורה מתמשכת.

 

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר