התקשרו עכשיו:  03-7778191

נגיף הקורונה - שאלות ותשובות נפוצות

נגיף הקורונה מעורר שאלות רבות בתחומים שונים של חיינו. בסדרת כתבות אתייחס לנושאים הבוערים הקשורים להתמודדות עם התפרצות הקורונה בכלל האוכלוסייה ובפרט בקרב המתמודדים עם קשיים נפשיים.

איך נתמודד עם הלחץ והחרדה הגוברת בזמן הקורונה?

התפשטות המגיפה והאיום המידי גורמת לציבור תחושות של בהלה וחרדה מהלא נודע. מה יביא אתו המחר? האם  אדבק בקורונה?  האם אפוטר מעבודתי? מה יהיה מצבי הכלכלי אם המגפה תמשיך? האם אקבל סיוע מהמדינה וכמה? האם אמצא עבודה חלופית? כמה זמן נהיה בהסגר? מתי אוכל לחזור ללימודים? מתי הילדים יחזרו לבית הספר? ועוד שאלות פתוחות שלא ניתן לענות עליהן. 

כל כך הרבה שאלות וכל כך מעט תשובות ברורות, לאירוע שהוא חדש דינאמי ומתפתח. לכן הציבור מרגיש חוסר אונים והיעדר שליטה.

ארגון הבריאות העולמי פרסם הנחיות בשם "אספקטים של בריאות נפש בזמן מגפת הקורונה". להלן תמצית המלצותיהם:

1.   להימנע מצפייה בתכנים מעוררי חרדה באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות

2.   חשיבה חיובית - על דברים המרגיעים ביומיום , ובניית תוכנית יומית אישית שתשמור על שגרה.

3.   להתבסס על מקורות מידע אמינים ומוכרים אודות המגפה.

4.   מצא דרכים לחשיבה חיובית. הקשב לאנשים שמתמודדים בצורה מוצלחת עם המגפה.

5.   הערך את עובדי הבריאות ועובדים אחרים העמלים לסייע בתקופה זאת

איך להימנע מהתנהגויות של סיכון, המקרבות אותך להתמכרויות?

בתקופה זו אפשר בקלות ליפול לתוך התנהגויות של סיכון. עישון יתר, אכילת יתר, עיסוק אובססיבי בטלוויזיה ובחדשות, שימוש יתר של סמים או של אלכוהול, הימורים באינטרנט, עיסוק מתמיד בפורנוגרפיה, ושימוש מוגזם בכדורי הרגעה. חשוב מאוד להימנע מליפול למעגל של ההתמכרות. למרות שעדיין  קשה לחשוב על התקופה שלאחר הקורונה , חשוב שלא לפתח הרגלים שיהיה קשה לצאת מהם ביום שאחרי.

האם וירוס הקורונה מסוכן רק לאנשים מעל גיל 65?

הסיכון למוות ממחלת הקורונה גבוה יותר בקרב גילאים מעל גיל 60, ואלו שסובלים ממחלות רקע.  בתחילת המגפה היה רושם שאנשים צעירים חולים פחות וגם מפתחים תמונה קלינית הרבה יותר קלה. נתונים אפידמיולוגיים אחרונים מראים שגם צעירים בגילאים 20-40 נדבקים וסובלים ממש. ניתוח של המקרים בדרום קוריאה, סין, ספרד וארצות הברית מראה שעד 30% מהנדבקים הם צעירים מתחת לגיל 40. צעירים אלו ללא מחלות רקע יכולים להגיע למצבים רפואיים קריטיים ולהזדקק לעזרה נשימתית ולמכונות הנשמה.

איך נדבקים מהמחלה?

המגפה הקודמת שהייתה התפרצות של נגיף דומה ממשפחת ה -  SARS(מגפה שהופיע בשנת 2002 במזרח), הייתה שונה מהמגפה הנוכחית. חולים מSARS   הדביקו אחרים כאשר הם היו כבר במצב מתקדם ואפילו מאושפזים. בנגיף הקורנה ההדבקה היא בדרך כלל מחולים סימפטומטיים (חולים שיש להם סימפטומים של המחלה), אך יש ראיות להדבקה גם מחולים א־סימפטומטיים - חולים שנדבקו בנגיף, אך לא פיתחו את תסמיני המחלה. מומחים בתחום מחלות זיהומיות מעריכים שעד 40% ממקרה קורונה נדבקו מאדם אחר כאשר אותו אדם היה עדיין ללא סימפטומים. לכן כדי להקטין עד כמה שאפשר את ההידבקות בשלב האסימפטומטי (לפני שהאדם מראה סימנים למחלה) צריך להשתמש בבדיקות מעבדה לגילוי הנדבקים ובבידוד חברתי. משרד הבריאות בישראל בחר להתבסס בשיטה של בידוד חברתי ורק לאחרונה החל לבצע בדיקות רחבות יותר בקרב אנשים ואוכלוסיות החשודות בהדבקה.

מהם אחוזי התמותה מהמחלה?

אחוזי התמותה כתוצאה מהמחלה משתנים לפי מדינות, כך היה במגפה העולמית בשם "השפעת הספרדית" שהתרחשה בתחילת המאה ה20. התמותה המדווחת בגרמניה היום היא של 0.5%, של דרום קוריאה 1.4%, של סין 4% ושל  איטליה9%. התמותה המדווחת בישראל היא עד עכשיו של 12 מקרים מתוך 3500 חולים- 0.34% (מקווים שאחוז נמוך זה ישמר).

מה קורה לשירותים הרפואיים בזמן מגפות עולמיות-פנדמיה?

מאוד קשה להיערך למצב של פנדמיה. אם כמות המקרים שנזקקים לשירותים רפואיים -כפי שקורה היום באיטליה -עולה משמעותית על היכולות של המערך הרפואי הקיים, נוצרת אנדרלמוסיה רפואית.  מדינה כמו סין הצליחה לבנות מספר בתי חולים בפרק זמן קצר ביותר כדי להתמודד עם אוכלוסיית הקורונה. היכולת הזאת של סין לא קיימת בהרבה מדינות אחרות. ישראל נמצאת בפער משמעותי בין המצוי והרצוי מבחינת השירותים הרפואיים. שנים של הזנחה ותקצוב חסר, נותנים את הטון בדיון הציבורי היום. יש לקוות שהעלייה בכמות המקרים במדינה תיעצר בהדרגה, ובכך לא נגיע לאי יכולת של אספקת השירותים הרפואיים. אם הצעדים שננקטים עכשיו לא יישאו פרי, המערך הרפואי יידרש להחלטות קשות.

מה ניתן לעשות כדי להקטין את סיכויי ההדבקה מנגיף הקורונה?  

המגע בשטחים מזוהמים מווירוס הקורונה (מתכות, פלסטיק, בגדים) מגביר את הסיכוי להידבק מהמחלה. הידיים שלנו באות במגע עם שטחים רבים מאוד שיתכן והם נגועים בווירוס הקורונה. לכן ההמלצה לרחיצת ידיים לעיתים קרובות ולשטיפה עם חומרי חיטוי או אלכוהול הם חיוניים. אחת הבעיות של נגיעה בשטחים מזוהמים עם הידיים הינה העובדה שעד 20 פעם בשעה אנו נוגעים בפנים מבלי לשים לב לכך, דבר שמקרב את הווירוס למקומות כניסה למערכת הנשימתית שלנו. לפיכך, שימוש בכפפות, מסכות ומשקפי מגן, מקטינים את הסיכוי לגעת בפנים.

האם אפשר לבצע טיפול פסיכיאטרי ופסיכותרפי דרך האינטרנט?

מגפת הקורונה גורמת לרמות סטרס מאוד גבוהות באוכלוסייה. סטרס מוגבר יכול לגרום לעליה בתחלואה של מצבים פסיכיאטרים וצורך לתמיכה פסיכולוגית מוגברת. מאידך הבידוד החברתי כדרך להגביל את התפשטות המגפה, גורמת למידה רבה של בדידות וקושי להתמיד בטיפולים פסיכיאטרים ופסיכותרפיים. החשיבות של המשך המעקב הפסיכיאטרי, או התחלת טיפול כשמתחילים סימפטומים פסיכיאטרים שונים היא רבה. לעצירת המעקב הפסיכיאטרי יש השלכה רבה על מצבו של המטופל.

בשנים האחרונות יש שימוש הולך וגובר של רפואה דרך  האינטרנט, דבר שנקרא טלמדיסין טיפול מרחוק, המרפאה הווירטואלית ועוד. גם בפסיכיאטריה קיימת אפשרות לבצע טיפולים דרך האינטרנט ודרך שימוש בתוכנות כמו זום, סקייפ, ווטסאפ. אפשר בהחלט להמשיך בטיפול גם בתקופה מאתגרת זאת.