vhjgfhgfh

 

עמוד הבית > מאמרים בנושא מאניה דפרסיה > תופעות של מאניה דיפרסיה

תופעות של מאניה דיפרסיה

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

תופעות של מאניה דפרסיה שכיחות באוכלוסייה. בין 2-4% יסבלו מתופעות של התסמונת. מאניה דפרסיה מאופיינת בגלים של דיכאון וגלים של מניה או היפו מאניה. מטופלים רבים סורקים אתרים מקצועיים כדי לנסות ולקבל תשובה לתופעות הקליניות שמהן הם סובלים. במאמר זה אנסה לתת מענה לשאלה האם יש לי מאניה דיפרסיה, לא פעם אני נשאל בקליניקה על ידי המטופלים על החיים בצל המחלה.
חיפושי המידע באתרים השונים הן לרוב של צעירים בגילאים 15-25 שזהו גיל קריטי לתחילת התופעות של המאניה דפרסיה וגם אוכלוסייה מבוגרת שחשים סימפטומים של דיכאון או של מאניה היפו מאניה והם מנסים לאשש את האבחנה הקלינית.
אין הבדלים מגדריים במחלה מאניה דפרסיה. בשונה מדיכאון רגיל, גברים סובלים ממאניה דפרסיה באותה מידה כמו מנשים.
אתייחס תחילה לסימפטומים של הגל דיכאון, ובהמשך לסימפטומים של גל מאניה או היפו מאניה. כדי לחזק את התודעה הקלינית של הסובלים ששואלים את עצמם האם יש לי מאניה דיפרסיה.
את המאמר אחלק את לפי סימפטומים ואתן דגש לדוגמאות קליניות מניסיוני עם מטופלים בקליניקה.

סימנים של גל דיכאון

מצב רוח ירוד, עצבות או דיכאון. שינויים במצב הרוח מוכרים לרוב האוכלוסייה. אנחנו מגיבים לאירועי חיים עם תנודות במצב הרוח לכיוון הטוב וגם לכיוון מצב הרוח הירוד. לפעמים תנודות אלו חדות, במיוחד במצבים של סטרס, עצב, פיטורין, אובדן ואבל. אבל הדיכאון, שיכול להתפתח כתגובה לאירוע מצער של החיים, מתאפיין בכבדות שלו ובטוטליות שלו. האדם מתקשה להשתחרר ממצב הרוח, ומצב רוח זה צובע את החיים באופן יום יומי וכמעט כל היום. ניתן דוגמא של יציק, שהוא גבר בין 28 רווק וקבלן במקצועו, שבאופן די פתאומי החל לחוש עצב עד כדי מצב שהוא לא יכול היה להתרכז בפרוייקטים של בנייה אליהם התחייב. יציק הינו בחור מקובל מאוד עם קשת רחבה של חברים ובת זוג איתה חי שלוש שנים. הוא אדם בעל טווח רחב של רגשות ונחשב מוצלח מקצועית וגם אישית. יציק היה תלמיד מבריק בתיכון ושירת ביחידה מסווגת בצה”ל. אחרי שנתיים של שרות קבע יצא לאזרחות והחל לבנות את עצמו כקבלן עצמאי. כאיש מקצוע הוא עומד בהתחייבויות ולא נהג לא להופיע לעבודה. מתחילת הדיכאון כבר פספס ימי עבודה לא מעטים. בנוסף למצב הרוח הירוד, יציק שם לב שהוא איבד עניין בהנאות של החיים. הפסיק לשחק כדור סל עם חבריו ולצאת עם הבת זוג לבילוים, כולל נופשונים בסופי שבוע. הוא כבר חודש ימים שלא עושה פעילות פיזית ונמנע מלהיפגש עם חבריו. גם בתחום של החיים האינטימיים הוא חש שינוי דרסטי. כגבר צעיר יציק פעיל מינית עם חברתו. כבר שישה שבועות שהחשק המיני שלו ירוד מאוד. אומנם הוא מצליח לקיים יחסי מין אבל זה בקושי רב . פעולות שגרמו לו לתחושות הנאה הפכו לחוסר עניין.

המצב הקליני של יציק מורכב. הוא סובל מהפרעה שינה קשה. הוא מתקשה להירדם, מתעורר לעיתים קרובות במשך הלילה, ובבקרים מתעורר שעתיים לפני הזמן שהיה רגיל להתעורר ולכן הוא עייף מאוד במשך היום. הבקרים שלו קשים במיוחד עקב תחושות עזות של חרדה בלתי מוסברת. הוא לא מבין מדוע הוא חרד. המצב האישי שלו טוב ולא והוא לא סובל מקשיים כלכליים. התיאבון שלו ירוד והוא לא מסוגל לאכול במשך היום. רק לקראת הערב כאשר חש שיפור בחרדה ואי השקט הנפשי הוא יכול לאכול. חברתו מודאגת ממצבו מאחר ויציק ירד כ 5 קילו תוך תקופה קצרה.

בבדיקה הקלינית בקליניקה יציק תיאר תחושות של פסימיות ושל פחד. הוא חושש שמתרחש משהו גופני סופני ושלא מסוגל להתגבר עליו. בשונה מאישיותו הרגילה, שהיא אופטימית וחיובית, הוא דיווח לי על תחושות ייאוש וחוסר תקווה. הוא במיוחד סובל מקושי בריכוז. הוא בדך כלל חד בתפיסה ובעל קליטה מהירה. במצבו היום הוא מתקשה לבצע פעולות שהיו עד עכשיו שגרתיות עבורו כמו לקרוא עיתון ולהתרכז בתוכניות הבנייה. למרות הקושי במצבו הקליני הוא שומר על אופטימיות מסוימת ולא דיווח על מחשבות אובדניות או על שינויים לא מציאותיים בתוכן החשיבה. הוא דיווח שאכן שמחשבות על מוות מעסיקות אותו אך הוא לא תכנן מעשה אובדני וחושב שיש לו סיבות טובות להבריא.

המלצתי ליציק תרופה מייצבת מצב רוח עם תכונות נוגדות דיכאון. התרופה בשם קואטיאפין מאוד מתאימה לטיפול במצב של יציק. הצלחת הטיפול תימנע את צורך להוסיף תרופות נוגדות דיכאון. תרופות נוגדות דיכאון פחות מומלצות במצב של דיכאון של המחלה המאני דפרסיבית מאחר ותרופות אלו יכולות לגרום למעבר מדיכאון למאניה.
המצב של יציק השתפר מאוד עם הטיפול.

סימנים של גל מאניה או היפו מאניה

למעשה מאניה והיפו מאניה הם תופעות קליניות כמעט זהות. היפו מאניה פחות עוצמתית ואין בה פגיעה בביקורת המציאות. המאניה לעומתה, יכולה להיות בדרגה של פסיכוזה עד כדי אשפוז ואף לאשפוז כפוי.
למרות שבמקרה הספציפי אליו אני מתייחס בהמשך הייתי עד למעבר מגל היפו מאניה לגל של מאני, בדרך כלל מעבר זה לא מתרחש. אדם שמתחיל עם גל של היפו מאניה (או הפרעה ביפולרית מסוג 2 או מאניה קטנה), לא יעבור למצב של מאניה (או הפרעה ביפולרית מסוג 1 או מאניה גדולה).

הסימפטום הבולט במצב הקליני עליו אני מתייחס הוא השינוי במצב הרוח לכיוון מצב רוח מרומם או תוקפני. אדגים את התהליך של המאניה בעזרת הסיפור האישי של סמדר. סמדר הינה אישה בת 25, סטודנטית לאדריכלות, רווקה. היא יודעת שסובלת מתסמונת של מאניה דפרסיה מסוג 1 (מאניה גדולה) כבר מגיל 16. היא אושפזה במחלקה פסיכיאטרית לנוער אחרי שביצעה ניסיון אובדני חמור בעקבות פרידה מהחבר הראשון שלה. במהלך האשפוז היא קבלה טיפול בליתיום ולמיקטל בהשפעה טובה מאוד. כעבור 3 שנים של יציבות במצבה החליטה להפסיק את התרופות. גם הפעם סמדר נזקקה לאשפוז עקב התפתחות של מאניה סוערת ומסוכנת. פגשתי אותה במחלקה אותה ניהלתי. המאניה של סמדר התאפיינה במצב רוח מרומם מאוד עם התנהגויות סיכון רבות. עקב החשק המיני המוגבר היא נפגשה עם גברים רבים. את רובם הכירה דרך הודעות באינטרנט. לפעמים הייתה נפגשת עם יותר מגבר אחד באותו לילה. כתוצאה מחיי הלילה היא כמעט ולא ישנה. לדבריה ישנה לא יותר מ 3-4 שעות ללילה. היא לא נזהרה במפגשים האלו ובזמן האשפוז הועלה חשש להריון וחשש למחלה מינית. היא אושפזה בכפייה ובמחלקה לא הבינה מדוע מאשפזים אותה.

היא הייתה משוכנעת שיש לה כוחות על. היא תרגמה את המיניות המוגברת למחשבות של גדלות ושל כוחות שאלוהים העניק לה. שלמעשה דרך המיניות היא מחזקת את האנושות ואת הגברים איתם היא נפגשת. באחד מהמפגשים הליליים שלה, היא הגיבה בתוקפנות והכתה את הגבר איתו הייתה. המשפחה תיארה שכבר מספר שבועות שהיא מבזבזת כספים וצברה חובות של מעל 20000 שח. כאשר נשאלה על מה בזבזה את הכספים לא הצליחה להסביר. באחד המפגשים הועלה חשד שהיא גם שילמה עבור יחסי המין עם חלק מהגברים. ההורים לקחו מימנה את הרכב מאחר ודפוס הנהיגה שלה היה מסוכן ולא שמרה על חוקי התנועה. באחד מביקורי הרופאים במחלקה נצפתה מדברת לעצמה ומנהלת שיחה עם דמות מדומיינת.
בעזרת הטיפול התרופתי המצב המאני של סמדר נרגע וניתן היה לנהל שיחה הגיונות ומכוונת לעתיד. היא מאוד פחדה להיכנס למצב של דיכאון. זכרה שהאשפוז הראשון שלה בה בעקבות דיכאון שהתפתח אחרי תקופה של היפו מאניה. סמדר סיפרה שההיפו מאניה שלה התאפיינה בסימפטומים קלים יותר. אומנם היא חשה צורך מוקטן לשינה וחשה עלייה ברצון המיני היא לא הייתה פעילה מינית. באותה תקופה היא חשה ביטחון עצמי מוגבר וחשבה שהיא מיועדת לתפקידים חשובים ומרכזיים בפוליטיקה בישראל. בכיתה, המורים ביקשו מימנה לדבר פחות מאחר והיא רצתה להביע את דעתה בכל רגע. היא חשה שיש לה הרבה מה לתרום ושהמחשבות שלה חדות ומאוד חשובות. ביקורת המציאות באותה תקופה הייתה תקינה והיא לא בזבזה כספים או חשה תחושות לא מציאותיות. המחשבות האובדניות שבסופו של דבר הובילו אותה לניסיון אובדני הופיעו רק כאשר מצבה השתנה לדיכאון קליני.

פרקטיקה של טיפול של דיכאון או מאניה היפו מאניה?

חלק חשוב של הדיון עם אנשים הסובלים ממאניה דפרסיה מתנהל אחרי ההבראה מהגל של דיכאון או של הגל מאניה היפו מאניה. הדיון על הטיפול המונע של גלים חוזרים של התסמונת הינו מרכזי לעתיד של המטופל, וחייב להיות קשר טיפולי טוב. מדו בתהליך מתמשך ומורכב צריך לנסות למנוע עד כמה שאפשר הופעה של גלים חוזרים של המחלה. השיקום התעסוקתי, האישי, והמשפחתי תלוי מאיזון זה. גלים חוזרים של התסמונת מפרים את האיזון ומתנגשים עם מאמצי השיקום של המטופל.

 

לחצו כאן להמשך קריאה על מאניה דיפרסיה וטיפולה

לחצו כאן למידע נוסף על טיפול בחרדה ממוקד וקצר מועד

>>> ראיון עם פרופסור לאון גרינהאוס בנושא מאניה דיפרסיה באתר 0404

 

 

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר


      צרו קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס