כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

התופעה בייבי בלוז, המכונה גם "דכדוך קל אחרי לידה", הוא מצב שכיח ואף טבעי המופיע אצל אמהות טריות בימים הראשונים שלאחר הלידה. תקופה זו נמשכת עד שישה שבועות, היא רגישה ומביאה עמה שינויים רבים, הן פיזיים והן רגשיים. בניגוד לדיכאון קליני לאחר לידה, בייבי בלוז אינו נחשב למצב פסיכיאטרי אלא לתגובה גופנית ונפשית לשינויים ההורמונליים הדרמטיים, לעייפות וללחץ הנלווים לאימהות החדשה. תופעה זו מתאפיינת בתנודות חדות במצב הרוח, רגישות מוגברת והתקפי בכי, אך לרוב היא חולפת מעצמה תוך כשבועיים.

תסמינים וגורמים: למה זה קורה ואיך זה מרגיש?

שכיחות

בייבי בלוז היא תופעה נפוצה ביותר לאחר לידה, המערבת בין 50% ל-80% מהיולדות. מצב זה מתאפיין בתנודות במצב הרוח, עצבנות, חוסר שקט ולעיתים בבכי בלתי מוסבר. תסמיני הבייבי בלוז מופיעים בדרך כלל בימים הראשונים שלאחר הלידה, כאשר עוצמתם עשויה להשתנות מאישה לאישה. משך התופעה הוא לרוב עד שבועיים, כאשר היום החמישי לאחר הלידה נחשב פעמים רבות לשיא מבחינת עוצמת התסמינים.

גורמים לבייבי בלוז

הגורמים לבייבי בלוז הם מגוונים ומשלבים היבטים פיזיולוגיים, נפשיים וסביבתיים, כאשר קיימים גורמי סיכון מסוימים המגבירים את הסיכוי להתפתחות התופעה. רגישות פסיכולוגית מוקדמת היא דוגמה לגורם משמעותי: נשים שחוו בעבר דיכאון קליני או חרדה, או כאלו שלהן היסטוריה משפחתית של דיכאון, עשויות להיות בעלות סיכון גבוה יותר לחוות בייבי בלוז. חשוב לציין שבמקרים מסוימים, בייבי בלוז עלול להוות גורם סיכון גם לדיכאון לאחר לידה עם זאת, חשוב להדגיש כי אין מדובר בגזירת גורל, ונוכחות גורם סיכון אינה מחייבת את הופעת התופעה. מודעות לגורמים אלו מאפשרת היערכות מוקדמת, הגברת תשומת הלב לתסמינים ופנייה מוקדמת לקבלת תמיכה בעת הצורך.

מבחינה ביולוגית, אנו מודעים לכך שלאחר הלידה חלים על היולדת שינויים פיזיולוגיים רבים, כולל ירידה משמעותית במשקל הגוף וירידה מהירה ברמות ההורמונים. ירידות הורמונליות אלו משפיעות ישירות על תפקוד המוליכים העצביים במוח, האחראים על מנגנוני הבקרה של רגשות ומצב הרוח. גורמים נוספים שיכולים להשפיע הם הפרעות בתפקוד בלוטת התריס וחוסרים תזונתיים.

תמיכה סביבתית מהווה גורם מפתח באיזון רמות הסטרס לאחר הלידה. מחקרים רבים מצביעים על כך שתמיכה לאחר לידה, במיוחד מבני הזוג, מסייעת בצמצום תופעת הבייבי בלוז. נשים החוות בידוד חברתי או חוסר תמיכה נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח מצב רוח ירוד לאחר הלידה.

תסמינים

התסמינים של בייבי בלוז כוללים מגוון רחב של ביטויים רגשיים והתנהגותיים, כאשר הנפוצים ביותר הם תנודות חדות במצב הרוח, עצבנות, רגישות יתר, התקפי בכי בלתי מוסברים, חרדה קלה, קשיי ריכוז, הפרעות שינה ותחושה כללית של מועקה או דכדוך. חשוב לציין כי תסמינים אלו הם לרוב קלים וחולפים מעצמם. נשים עם היסטוריה של קשיים נפשיים או אלו המתמודדות עם מצבים מורכבים בחיים נמצאות בסיכון גבוה יותר לבייבי בלוז. תמיכה חברתית היא מרכזית וחיונית במניעת התופעה, כאשר נשים החשות מבודדות או חסרות תמיכה נפשית מתאימה רגישות יותר לפתח בייבי בלוז.

חשוב להבחין בין "דכדוך לאחר לידה" (בייבי בלוז), תופעה נפוצה וחולפת, לבין דיכאון לאחר לידה, מצב רפואי מורכב יותר הדורש התייחסות מקצועית. אחד הכלים היעילים והנפוצים ביותר לאיתור תסמינים הוא "סולם אדינבורו לדיכאון לאחר לידה" (Edinburgh Postnatal Depression Scale – EPDS).

מהו סולם אדינבורו?

זהו שאלון לדיווח עצמי הכולל 10 היגדים, שנועד לסייע לנשים ולגורמי מקצוע לזהות תסמינים של דיכאון וחרדה בתקופה שלאחר הלידה. חשוב להדגיש כי השאלון אינו מהווה אבחנה, אלא כלי סינון ראשוני שמטרתו להצביע על צורך בהערכה מקצועית מעמיקה יותר.

כיצד עובד השאלון?

השאלון מורכב מ-10 היגדים קצרים המתארים תחושות ורגשות. האישה מתבקשת לבחור את התשובה המתארת בצורה הטובה ביותר את הרגשתה במהלך שבעת הימים האחרונים. לכל היגד יש 4 תשובות אפשריות, המקבלות ניקוד שנע בין 0 ל-3. הציון הכולל יכול לנוע בין 0 ל-30.

פענוח התוצאות:

• ציון עד 10: נחשב בדרך כלל תקין או מעיד על דכדוך קל ("בייבי בלוז").
• ציון 13 ומעלה: מצביע על סבירות גבוהה לקיומו של דיכאון לאחר לידה ומחייב פנייה להערכה קלינית אצל גורם מקצועי (רופא/ה, אח/ות, איש/אשת בריאות הנפש).
• חשיבות מיוחדת לשאלה 10: ישנה חשיבות מכרעת להיגד העשירי, העוסק במחשבות על פגיעה עצמית. כל תשובה המצביעה על קיומן של מחשבות כאלה (כלומר, ציון הגבוה מ-0 בסעיף זה) מחייבת פנייה מיידית לגורם מטפל, ללא קשר לציון הכולל בשאלון.

10 ההיגדים בסולם אדינבורו

להלן ההיגדים המרכיבים את השאלון, המבקשים מהאישה לתאר את הרגשתה בשבוע האחרון:

1. הייתי מסוגלת לצחוק ולראות את הצד המשעשע של הדברים.
2. ציפיתי בהנאה לקראת דברים.
3. האשמתי את עצמי שלא לצורך כאשר דברים השתבשו.
4. הייתי חרדה או מודאגת ללא סיבה ממשית.
5. חשתי פחד או בהלה ללא סיבה טובה.
6. הדברים הכבידו עליי והרגשתי שאני לא מסתדרת.
7. הייתי כל כך אומללה שהתקשיתי לישון.
8. חשתי עצובה או אומללה.
9. הייתי כל כך אומללה שבכיתי.
10. המחשבה על פגיעה בעצמי עלתה בדעתי.

בייבי בלוז לעומת דיכאון אחרי לידה

חשוב להבחין בין בייבי בלוז לבין דיכאון אחרי לידה קליני (PPD), שכן מדובר בשני מצבים שונים במהותם, אף שיש ביניהם קשר מסוים. בעוד בייבי בלוז הוא מצב חולף וקל יחסית, דיכאון לאחר לידה הוא הפרעה נפשית חמורה יותר הדורשת התערבות מקצועית.

ההבדל המרכזי טמון בעוצמת התסמינים, משך הזמן שלהם ומידת ההשפעה על התפקוד היומיומי של היולדת. בייבי בלוז מאופיין בתנודות מצב רוח קלות, חולף תוך שבועיים ואינו פוגע משמעותית ביכולת האם לטפל בתינוק או לתפקד. לעומת זאת, דיכאון לאחר לידה כולל תסמינים חמורים יותר כמו עצב עמוק, חוסר עניין בפעילויות מהנות, תחושות אשמה וחוסר ערך, הפרעות שינה ותיאבון משמעותיות, ובמקרים מסוימים אף מחשבות אובדניות או מחשבות של פגיעה בתינוק. תסמינים אלו נמשכים מעבר לשבועיים ויכולים להתפתח מהר אחרי הלידה אך גם חודשים לאחר הלידה, ופוגעים באופן ניכר בתפקוד האם ובקשר שלה עם התינוק.

אף שבייבי בלוז אינו מצביע בהכרח על התפתחות דיכאון לאחר לידה, הוא יכול להוות גורם סיכון לכך. נשים שחוות בייבי בלוז בעוצמה רבה או למשך זמן ארוך מהרגיל צריכות להיות במעקב קשוב יותר, ולפנות לעזרה מקצועית אם הסימפטומים מחמירים או אינם חולפים.

האבחנה המבדלת בין בייבי בלוז ודיכאון לאחר לידה נעשתה חשובה יותר מאז שאושרו בארה"ב (עדיין לא בישראל) תרופות בקבוצה כימית חדשה המשפיעה על קולטי GABA-A במוח. אושרו שתי תרופות אחד לטיפול דרך הוריד והשנייה ככדור פומית. הכדור בדרך פומית נקראת זורנולון (ZURANOLONE) והיא ניתנת למשך 14 יום ללא צורך באשפוז. התרופה השנייה בשם ברקסנולון (BREXANOLONE) ניתנת באינפוזיה לווריד וניתנת רק באשפוז.

דרכי התמודדות עם בייבי בלוז

ההתמודדות עם בייבי בלוז מתמקדת בעיקר בתמיכה רגשית, מנוחה והבנה שמדובר במצב טבעי וחולף. מאחר שאין מדובר במצב פתולוגי, לרוב אין צורך בטיפול תרופתי. ההמלצות העיקריות שלנו כוללות:

• מנוחה מספקת: נסו לישון כשהתינוק ישן והיעזרו בסביבה כדי לאפשר לעצמכן זמני מנוחה.
• תמיכה חברתית ורגשית: שתפו את בן/בת הזוג, חברים ומשפחה בתחושותיכן. הדגשת הנורמליות שבמצב והימנעות מביקורת חיוניות מאוד
• עזרה פרקטית: אל תהססו לבקש עזרה במטלות הבית, בבישולים ובטיפול בתינוק כדי להקל על העומס.
• תזונה נכונה ופעילות גופנית קלה: תזונה מאוזנת והליכה קצרה באוויר הפתוח יכולות לשפר את מצב הרוח וההרגשה הכללית.
• הקדישו זמן לעצמכן: גם דקות ספורות של פעילות מהנה לבדכן יכולות לחולל פלאים.

זכרו שהתחושות הללו לגיטימיות והמצב זמני ויחלוף. קבלה והבנה יכולות להפחית את הלחץ באופן משמעותי.

מתי לפנות לעזרה וכיצד פרופסור גרינהאוס יכול לסייע?

ברוב המקרים, בייבי בלוז אינו מצריך התערבות קלינית. עם זאת, חשוב להיות ערניים למצב. אם התסמינים מחמירים, נמשכים מעבר לשבועיים, או פוגעים באופן משמעותי בתפקוד היומיומי וביכולת לטפל בתינוק, אנו ממליצים לפנות לייעוץ רפואי או פסיכולוגי כדי לשלול התפתחות של דיכאון לאחר לידה ולקבל טיפול מתאים.

בגישתו המקצועית, פרופסור גרינהאוס מדגיש כי רוב הנשים הסובלות מבייבי בלוז אינן נזקקות להערכה פסיכיאטרית, אלא לתמיכה סביבתית ומנוחה. במסגרת עבודתו, הוא מטפל בנשים הסובלות מתסמינים פסיכיאטריים, משוחח עמן על השינויים הצפויים במהלך ההיריון ולאחר הלידה, ומתייחס לחשיבות האיזון התרופתי במידת הצורך. פרופסור גרינהאוס מקפיד על ערנות סביב החמרת סימפטומים ומזמין לשיחות המעקב גם את בני הזוג. הוא מדריך אותם לגבי הדרך הנכונה להתמודד עם המצב החדש, ובמידת הצורך מבצע התאמות טיפוליות כדי להבטיח את בריאותה הנפשית של האם.

לסיכום, בייבי בלוז הוא תגובה פסיכולוגית ופיזיולוגית שכיחה ונורמלית לשינויים הדרמטיים שלאחר הלידה. הוא מופיע סמוך ללידה וחולף לרוב תוך זמן קצר. בעוד שבמרבית המקרים תמיכה ומנוחה מספיקות, חשוב להכיר את ההבדלים בינו לבין דיכאון לאחר לידה ולהיות קשובים להחמרה אפשרית. אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית אם אתן חשות שהקושי מתמשך או מחמיר.

מקורות

1. Transformative Therapies for Depression: Postpartum Depression, Major Depressive Disorder, and Treatment-Resistant Depression. Richardson et al. Annual Review of Medicine 2025
2. Cox JL, Holden, JM & Sagovsky R, Detection of postnatal depression: development of the 10-item Edinburgh Postnatal Depression Scale. Br J Psychiat, 1987; 150: 782-786.
3. Glasser S, Barell V. Depression scale for research and identification of postpartum depression. Harefua 1999;136:764-768

The post בייבי בלוז appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

דימום בזמן הלידה והשימוש בתרופות נוגדות דיכאון

דימום בזמן הלידה מהווה סיבה מובילה בתחלואה של נשים לאחר לידה בכל מדינות העולם. הדימום מוביל לכך שהנשים נזקקות לעירויי דם ואף לאשפוז במחלקות לטיפול נמרץ. בשנים האחרונות קיימת עלייה מתונה בשכיחות של דימום לאחר הלידה ורמת הסיכון מגיעה בעשור האחרון לכמעט   2.5%-3% מהלידות. הסיבות לעלייה אינן ברורות. אחת מההשערות קשורה לעלייה בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון בזמן ההיריון והלידה. תרופות נוגדות דיכאון, במיוחד אלו המשתייכות לקבוצה של ה SSRI (חוסמי קליטה חוזרת של סרוטונין) מעלות את הסיכון  לדימום במערכת העיכול ובזמן ניתוחים אחרים. לכן משערים ששימות בתרופות נוגדות דיכאון יכול לגרום לדימום אחרי הלידה. המנגנון שמוביל להגברת הדימומים הוא הקטנת מחסני הסרוטונין בטסיות בדם. הטסיות הן התאים בדם שמופקדים על הפעלת מנגנון הקרישה של הדם. הסיכון לדימום עולה כאשר קיימת פגיעה בתפקידם. 

ד"ר לאון גרינהאוס, מומחה לטיפול בדיכאון ומצבים פסיכיאטריים מורכבים, סוקר עבור האתר מאמר בנושא של הקשר שבין דימום בזמן הלידה והשימוש בתרופות נוגדות דיכאון. מאמר זה פורסם לאחרונה בעיתון רפואי מוביל בשם British Medical Journal.  המאמר נכתב על ידי דר' פלמסטן ושותפיה מהמחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת הארוורד שבארה"ב. החוקרים זיהו אוכלוסיה של כ 106.000 נשים הרות, בין הגילאים  12-55, שבמקביל אובחנו כסובלות מחרדה או דיכאון קליניים. החוקרים חילקו את הנשים למספר קבוצות והבדילו בין אלו שהיו על תרופות נוגדות דיכאון בסמוך ל-ובזמן הלידה, לבין אלו שלא קיבלו תרופות בכלל או שהפסיקו אותם לפחות חודש לפני הלידה. בעבודה זו נכללו תרופות נוגדות דיכאון מכל הקבוצות (פרופ' לאון גרינהאוס מוסיף מקצת מהשמות של התרופות בשימוש בישראל והם: צ'יפרלקס, לוסטרל, סימבלתה, וויאפקס, מרוניל, נורטילין, ועוד).

לפי החוקרים מאוניברסיטת הארוורד, בסביבות 15% מהנשים שנכללו במחקר טופלו עם תרופות נוגדות דיכאון. הסיכון לדימום לאחר הלידה היה גבוה יותר אצל הנשים שקיבלו טיפול עם תרופות נוגדות דיכאון מכל הקבוצות. הסיכון לדימום  היה של  2.8 % להנשים שלא קיבלו תרופה או שהפסיקו אותם לפחות חודש לפני הלידה. לעומת זאת, אצל נשים שקיבלו תרופות נוגדות דיכאון מכל הקבוצות הסיכון לדימום אחרי הלידה היה גבוה יותר והוא נע בין 3.1%-4% . ההבדל בסיכון אומר שלנשים שטופלו עם תרופות נוגדות דיכאון סיכוי פי  1.47 יותר לדימום. בבדיקה סטטיסטית נוספת, המחקר מצא שאחת מכל  80  נשים שטופלו בתרופתית נגד הדיכאון סבלה מדימום אחרי הלידה.

הממצאים של המאמר הזה חשובים מאוד לרופאים, פסיכיאטריים או ומטפלים רפואיים שונים, שמטפלים בנשים בגיל הפוריות ושסובלות מחרדה או דיכאון. השימוש בתרופות נוגדות דיכאון בזמן ההיריון דורש התייחסות מיוחדת למגוון המצבים הקליינים שיכולים להתעורר בזמן ההיריון כמו: מומי לידה, מצב קליני של האישה בזמן ההיריון, המצב של העובר לאחר הלידה, ועכשיו גם לאפשרות של דימומים אחרי הלידה. במאמר קודם שנמצא באתר, פרופ' גרינהאוס סקר את הנושא של השימוש בתרופות נוגדות דיכאון בהריון, והגיע למסקנה שהסיכונים של הטיפול עבור העובר או האם, הם נמוכים יחסית. גם הסיכון לדימום אחרי הלידה, שמתואר במאמר זה, הוא נמוך יחסית, אבל הוא מתווסף לקשת של מצבים קליניים העלולים להתעורר בזמן ההיריון והלידה. על הרופאים להיות מודעים לנתונים אלו ולייעץ לנשים על הדרכים השונות העומדות לרשותם כדי לעבור תקופה חשובה זו בדרך הבטוחה ביותר.

פרופ' גרינהאוס מציין, שאסטרטגיה שהוא משתמש בא כדי להקטין את הסיכונים, היא לשקול לקראת החודש התשיעי של ההיריון האם אפשר להפסיק את התרופות נוגדות הדיכאון, או לפחות להפחית את המינון לקראת הלידה. במקרים מתאימים אפשר אפילו לשקול הפסקה הדרגתית של התרופות. במקרים אחרים מחדשים את התרופות מייד אחרי הלידה כדי למנוע הישנות של מצבים קליניים מורכבים.

קרא עוד :טיפול בדיכאון אחרי לידה
קרא עוד :טיפול בדיכאון
קרא עוד: טיפול בחרדה

The post דימום בזמן הלידה appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

במעגל החיים של רוב בני זוג הרחבת המשפחה – ההיריון והלידה, מאוד חשובים. תמונות של נשים הרות, של יולדות עם התינוקות, ושל גברים ונשים שמחים עם התוצר של אהבתם נמצאים כמעט בכל מגזין ועיתון. הרשתות החברתיות מלאות תמונות של הורים שמחים עם תינוקם. אך לא תמיד תהליך ההיריון או השלבים הראשונים אחרי הלידה, הם כה שמחים. לעיתים קרובות ההסתגלות להיריון והתקופה שלאחר הלידה אינם קלים על בני הזוג.

תקופת ההיריון מלווה בשינויים רבים בגוף ובנפש האישה, וזו גם תקופה של שינויים הורמונליים רבים, של רגישות יתר, ושל חששות ומתח לקראת הלידה. למעשה, מצבי דיכאון בהריון ולאחר הלידה כלל אינם נדירים ומגיעים לשכיחות של כ 12-19% שהיא שכיחות גבוהה יחסית. בנוסף לכך, נשים בעלות רקע של דיכאון, לרבות דיכאון בהריון קודם, נמצאות בסיכון משמעותי להישנות הדיכאון בהיריון הנוכחי.

לעתים נשים שחוות דיכאון בזמן ההיריון מגיעות למצב שהן מתקשות לטפל בעצמן, וזה יכול להשפיע על התפתחות העובר, שהרי בתקופת ההיריון מאוד חשוב שאישה תדאג לבריאותה, לתזונתה ומנוחתה על מנת לספק לעובר את כל מה שהוא צריך כדי להתפתח כראוי. מחקרים הראו שנשים שסובלות מדיכאון שאינו מטופל בזמן ההיריון – יולדות מוקדם יותר, תינוקם נולד במשקל נמוך יותר והן מניקות פחות בממוצע בהשוואה להריון ללא דיכאון.

מקרה אמיתי של מטופלת שפנתה לקליניקה:
ליהי (שם בדוי) פנתה לקליניקה שלי כאשר הייתה בהיריון בחודש חמישי. מתחילת ההיריון היא חשה מחושים גופניים (בחילות, חולשה) וכן מצב רוח ירוד, ודאגנות שגרמו לה לתפקוד פחות טוב ולהזניח את עצמה אפילו ברמת ההיגיינה האישית. אחרי שעשתה בדיקת אולטרסאונד וגילתה שמין העובר לא טועם לציפיות שלה, חשה החמרה בדיכאון בזמן ההריון, כאב נפשי עמוק, הופעת מחשבות אובדניות והתלבטות סביב המשך ההיריון. האכזבה הייתה כ"כ גדולה שלא יכלה לישון בלילות והבכי מנע ממנה לטפל בתינוק נוסף שלה. ליהי אובחנה כסובלת מדיכאון בזמן ההיריון.

נחזור למקרה של ליהי ודרכי הטיפול שננקטו בהמשך, לפני כן נסביר באופן כללי על דיכאון בהריון.

מה הם גורמי הסיכון לדיכאון בהיריון?

בכל היריון נדרש מהאישה להתאים את עצמה פיזית ורגשית לשינויים האנטומיים, הפיזיולוגים, והפסיכולוגים שחלים בה. התאמה זאת יכולה להיות מורכבת יותר כאשר קיימים גורמי סיכון.

גורמי הסיכון להופעת דיכאון בזמן היריון כוללים:

• היסטוריה משפחתית של דיכאון, הפרעות חרדה, או מאניה דפרסיה
• היסטוריה אישית של דיכאון (כולל דיכאון בהריונות קודמים) במיוחד עם בעת כניסה להיריון, האישה לא מטופלת תרופתית
• היסטוריה של טראומה נפשית, פיזית או מינית
• מערכת זוגית לא יציבה או מערכת זוגית הכוללת אלימות בין בני הזוג
• היריון לא מתוכנן או לא רצוי
• היעדר תמיכה מהמשפחה
• קשיים כלכליים
• עשון, שימוש בסמים, או שתיית אלכוהול מופרזת
• סיבוכים רפואיים בזמן היריון או ממצאים שמראים על פתולוגיה עוברית

מה הם הסימפטומים של דיכאון בהיריון?

לא כל מצב רוח ירוד הוא דיכאון קליני. כדי לאבחן דיכאון בהריון נדרשת נוכחות של מספר סימפטומים לתקופות של לפחות שבועיים. הסימנים של דיכאון כוללים תחושות כמו:

• הרגשת עצב מתמשכת עם מצב רוח לא יציב ועצבנות
• נטייה לבכי גם בעקבות גירויים קטנים
• תחושות אשמה וחוסר ערך עצמי
• תחושות לא מוסברות של כעס
• מחשבות של רצון לדחות את ההיריון
• מחשבות פסימיות ואף מחשבות הקשורות לאובדנות
  
  בנוסף האישה עם דיכאון נוטה
• לישון גרוע יותר
• להרגיש חוסר תיאבון ורצון מוגבר להקאות
• עייפות במשך היום
• קושי לטפל בעצמה או בבני ביתה
• ירידה בחשק המיני ואפילו בחשק למגע פיזי

אם סימפטומים של דיכאון כפי שרשמתי מופיעים, רצוי להתייעץ בהקדם עם בעל מקצוע בתחום בריאות הנפש. חשוב במיוחד להתייעץ באם קיימת חשיבה מאוד פסימית, נטייה לייאוש או נוכחות של מחשבות אובדניות.

האם דיכאון בזמן ההיריון יכול להשפיע על העובר?

ידוע שסטרס מוגבר בזמן ההיריון יכול להשפיע על מהלך ההיריון ועל התפתחות העובר. בדיקת הורמוני סטרס (כמו קורטיזול) בשלייה בתום הלידה מראה יחס ישיר בין רמת הסטרס בזמן ההיריון שמדווח על ידי היולדות, ורמת הורמוני הסטרס בשלייה. בבדיקת הורמוני הסטרס בתינוקות שרק נולדו נמצא אותו יחס חיובי בין רמת הסטרס שהאמה דיווחה עליו, רמת הורמוני הסטרס בשלייה של האם, ורמת הורמוני הסטרס בדם התינוקות. בנוסף, נמצא יחס חיובי בין הורמוני הסטרס של האם ותופעות של אי שקט והתפתחות איטית יותר אצל התינוק. ממצאים אלו מראים לנו עד כמה מצב נפשי נתון של האם יכול להשפיע על ההתפתחות של העובר.

דיכאון בזמן ההיריון יכול להוביל ל:

• לידה מוקדמת
• תינוקות עם גובה ומשקל נמוכים יותר
• תינוקות עם רמה גבוהה יותר של אי שקט, בכי וקשיים ביניקה

דרכי טיפול בדיכאון בהיריון

המקרה של ליהי: המלצתי על טיפול ראשוני בציפרלקס. כעבור זמן קצר ליהי דיווחה על החמרת אי השקט והמחשבות השליליות. לכן הוספתי תרופה שסייעה להרגיע את המחשבות ומעודדת שינה. ליהי דיווחה על שיפור ניכר בדיכאון ועל עלייה ברמה התפקודית. היא המשיכה ליטול את התרופות עד החודש השמיני של ההיריון. בחודש זה המלצתי על הורדה הדרגתית במינון התרופות. ליהי נותרה עם ציפרלקס במינון נמוך יחסית עד הלידה. התינוק נולד בריא וללא סימני גמילה מהתרופות נוגדות דיכאון. אחרי הלידה ליהי העלתה את מינון התרופות. ליהי לא סבלה מדיכאון אחרי הלידה, דבר ממנו היא מאוד חששה. בהריונה הקודם סבלה מדיכאון לאחר הלידה למשך חודשים רבים.
הטיפול של דיכאון בהיריון דורש התחשבות באם ובעובר המתפתח. לרוב, במצבי דיכאון קלים יותר ניתן לטפל בעזרת טיפול של שיחות. נושאים כמו יחסים זוגיים, תפיסות של האם בנוגע להיריון, התלבטויות סביב ההיריון ועוד, ניתן לקדם בעזרת טיפול פסיכותרפי.

מה הם התרופות המותרות בהיריון?

טיפול עם תרופות נוגדות דיכאון בהריון, האם נטילת תרופות נוגדות דכאון בזמן ההיריון מסכנת את העובר? 

יתכן וטיפול בשיחות ישפיע לטובה במקרים מסוימים, לרב קלים יותר. אולם לעתים, הצלחת הטיפול בדיכאון מותנית בנטילת תרופות נוגדות דיכאון. התרופות המומלצות יותר בזמן ההיריון כוללות תרופות מקבוצת ה SSRI (תרופות כמו ציפרלקס, רסיטל, לוסטרל, פבוקסיל, פריזמה). נטילת תרופות באשר הן מלווה תמיד בהתלבטות בתקופת הריון, ועל אחת כמה וכמה תרופות נוגדות דיכאון. נשים רבות חוששות לפגוע בהתפתחות העובר שלהן. אולם בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים רבים בנושא נטילת תרופות נוגדות דיכאון בזמן ההיריון שהוכיחו שלמעט סיכונים קטנים לרב התרופות לא מזיקות לעובר.

מחקר השוואתי עם מספר נחקרים גדול עקב אחר הגובה, המשקל והיקף הראש של תינוקות במשך כשנה לאחר לידתם. התינוקות חולקו לשלוש קבוצות על פי הופעת הדיכאון אצל האם: אימהות שסבלו מדיכאון והיו ללא טיפול תרופתי, אימהות שסבלו מדיכאון ונטלו תרופות בזמן ההיריון ואימהות שלא סבלו מדיכאון. מחקר זה לא מצאו כל הבדל בין הקבוצות בגובה, במשקל או בהיקף ראשם של התינוקות.

ממצאים נוספים של מחקרים המתייחסים לנטילת תרופות בזמן ההיריון מראים כך:

• נטילת תרופות נוגדות דיכאון בזמן ההיריון לא גורמת לעלייה בתמותה של עוברים או התינוקות. מחקר שעקב אחרי 900000 נבדקות, הראה שאין הבדל בשיעורי התמותה בנשים שנטלו תרופות נוגדות דיכאון לבין אלו שלא.
  
  
• נטילת תרופות נוגדות דיכאון בזמן ההיריון לא גורמת להתפתחות מומים מולדים. מספר גדול של מחקרים מקיפים הוכיחו שנטילת תרופות נוגדות דיכאון לא מעלה את השכיחות של מומים מולדים בתינוקות. עם זאת חשוב לציין שנטילת תרופה בשם סרוקסט גרמה לעלייה קטנה מאוד בשכיחות הופעת מומי לב. לכן לרב רופאים יימנעו מלתת את התרופה הספציפית הזאת לנשים בהיריון. תרופות אחרות ממשפחת ה-, SSRI (תרופות כמו צ'יפרלקס, לוסטרל, פריזמה, ופבוקסין) לא הראו כל הבדל בשכיחות מומים מולדים.
• נטילת תרופות נוגדות דיכאון בזמן ההיריון משפיעה חלקית על ההסתגלות של התינוק בימים הראשונים אחרי הלידה. כאשר האם נוטלת תרופות במינון גבוה יותר של נוגדי דיכאון בזמן ההיריון, התינוק יכול לפתח תסמינים של גמילה מהתרופה, תסמינים שנקראים Poor Neonatal Adaptation Syndrome (PNAS) (התאמה לא טובה של התינוק). הסינדרום בדרך כלל קל ועובר תוך ימים ספורים. הוא יכול לגרום לחוסר מנוחה כללי, נדודי שינה, קושי לשלוט בטמפרטורת הגוף, רגזנות כללית. על מנת להקטין את הסיכוי להופעת PNAS, מקובל להוריד את מינון התרופה באופן הדרגתי כחודש לפני הלידה, עד לרמה של חצי מינון (לדוגמה, הורדת צ'יפרלס למינון של 10 או 5 מג ליום, ושל לוסטרל למינון של 100 או 50 מג ליום). כמו כן הורדה נוספת ממש לפני הלידה. אחרי הלידה ניתן לעלות את המינון חזרה. המלצה זאת מותנית במצב הקליני של האישה ההרה.
• ממצא חשוב נוסף של מחקרים הראה שתרופות מקבוצת ה SSRI (צ'יפרלקס, לוסטרל, פבוקסיל, פריזמה, פרוזק) לא גורמות לעיקוב בהתפתחות הקוגניטיבית והשפתית של התינוקות שנולדו לאימהות שנטלו תרופות אלו כטיפול לדיכאון בזמן ההיריון
• האם ישנם הבדלים ברמת הבטיחות של התרופות השונות? לא כל תרופה מתאימה לשימוש בזמן ההיריון. באופן כללי תרופות ממשפחת ה-SSRI (ציפרלקס, לוסטרל, ציפרמיל, פריזמה ופבוקסיל) נחשבות לבטוחות לשימוש בזמן ההיריון, למעט סרוקסט שפחות מומלצת בגלל הסיבות שנאמרו.
• ניתן להמשיך את הטיפול עם תרופות נוגדות דיכאון גם בזמן ההנקה. תרופות שעוברות בריכוז נמוך לחלב אם ניתנות לשימוש בזמן ההנקה. לכן צ'יפרלקס ולוסטרל מתאימות יותר לתקופת ההנקה.
• תרופות הרגעה כמו לוריוון, קלונקס, אסיבל, וואבן, לא מומלצות בזמן היריון, במיוחד בטרימסטר הראשון. סקרים אפידמיולוגים קשרו מומי לידה מסוימים עם השימוש בתרופות אלו בזמן היריון. לכן, חל איסור על השימוש של תרופות אלו (קלונקס, לוריוון, אסיבל, וובן) בהיריון.

הסיכונים הכרוכים בטיפול עם תרופות נוגדות דיכאון כמו צ'יפרלקס, לוסטרל, פרוזאק, פריזמה, פבוקסיל, וצ'יפרמיל, בזמן ההיריון נמוכים לעומת הסיכון שבדיכאון לא מטופל בזמן הריון. כפי שציינו רמות סטרס גבוהות ודיכאון בזמן היריון, עלולות לפגוע בהתפתחות התוך רחמית של העובר. בנוסף, הדיכאון לא נוטה להיעלם לאחר הלידה והוא אף עלול להחמיר. אמה שסובלת מדיכאון לעתים לא יכולה לספק את הטיפול המסור והדרוש לתינוק. דיכאון אחרי הלידה הינו תופעה קלינית נפוצה עם השפעה מהותית על באם והתינוק.

חשוב לציין שכל מקרה לגופו- על כל אישה לבחון את מצבה הייחודי יחד עם הרופא שלה ולהגיע להחלטה מה נכון בשבילה. מה שנכון לאישה אחת לא בהכרח יהיה נכון לאישה אחרת. בעניין הטיפול האנטי דיכאוני, ניתן גם להתייעץ עם מרכזים טרטולוגים בבתי החולים או בקופות כדי לקבל דיווח עדכני על בטיחות התרופות המומלצות. בנוסף, צריך לקחת בחשבון שהטיפול התרופתי לא משפיע על הדיכאון באופן מידי, ודרושים כמה שבועות עד שהמצב משתפר.

קראו עוד על טיפול בחרדה

קראו עוד על טיפול במאניה דיפרסיה

מקורות.

Depression During Pregnancy and Postpartum. Becker et al, Current Psychiatry Reports 2016
Depression and Its Treatment During Pregnancy: Overview and Highlights. Kembra and Ornoy. Birth Defects Research 2017
Antenatal depression programs cortisol stress reactivity in offspring through increased maternal inflammation and cortisol in pregnancy: The Psychiatry Research and Motherhood – Depression (PRAM-D) Study. Osborne et al. Psychoneuroendocrinology 2020
The omniscient placenta: Metabolic and epigenetic regulation of fetal programming. Nugent and Bale, Frontiers of Neuroendocrinology 2015

The post דיכאון בהריון appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

The post מאניה דיפרסיה והריון appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

הרבה מאוד אנשים מדברים על דיכאון שאחרי לידה – מצב מוכר שבו היולדת סובלת מדיכאון אמיתי, הרבה יותר חריף מה"בייבי בלוז" של הימים הראשונים, המתבטא בדרך כלל בחוסר חשק לעשות דברים ובמחשבות שליליות, ויכול אף להגיע למצב של הזנחת התינוק ומחשבות על התאבדות. אבל, יש גם מצב אחר – של דיכאון בזמן ההיריון עצמו, ועליו, כאמור, מדברים פחות. למרות שמדברים עליו פחות הוא קיים, וחשוב להתייחס אליו באופן כללי, עוד יותר במצבים שבהם נושאת ההיריון היא אם פונדקאית.

מהו דיכאון בהיריון ?

מצב של דיכאון ממשי, המתבטא בחוסר חשק לעשות דברים, בוויתור על דברים שאוהבים, במחשבות שליליות על תהליך ההיריון עצמו ובהבעת חששות אמיתיים מהיום שאחרי הלידה ועוד. במצבים קיצוניים דיכאון בהיריון יכול להתבטא בחוסר תפקוד ממשי, בבחינת יתר של הבדיקות ודאגה הרבה יותר מדיי גדולה לשלום העובר, ובהרבה מאוד ביטויים אחרים, שמחייבים בדיקה.

דיכאון בהיריון של אם פונדקאית

אנחנו מקדישים פסקה שלמה לנושא של דיכאון באם פונדקאית, שכן מדובר במצב מאוד רגיש: אישה נושאת היריון שהוא לא שלה, ואמורה לוותר על התינוק שנשאה ברחמה 9 חודשים מיד אחרי הלידה. מצב כזה יכול להוביל למחשבות דיכאוניות, וחשוב מאוד לאבחן את המצב כמה שיותר מוקדם, על מנת שהאם הפונדקאית תצליח לעבור בשלום את כל ההיריון ועל מנת שלא יהיו לדיכאון שלה השלכות על העובר.

השלכות של דיכאון בהיריון

דיכאון בהיריון עלול להשפיע, כמובן, על מצבה הנפשי של האם, וכאשר מדובר באם פונדקאית – הדבר עלול להביא אותה לעשות צעדים שיפגעו לא רק בה, אלא גם בזוג שלמענו היא נושאת את ההיריון עצמו. מעבר לכך, יש הרבה מחקרים שלפיהם המצב הרגשי של נושאת ההיריון בזמן ההיריון עלול להשפיע גם על מצבו הבריאותי והנפשי של העובר, ולכן חשוב מאוד לאבחן דיכאון בהיריון כמה שיותר מוקדם. אם זוג חושד שאותה אם פונדקאית שנושאת את ילדו מראה סימני דיכאון, או שהיא עצמה מדווחת על סימנים כאלה, חשוב מאוד לפנות לפסיכיאטר המתמחה בטיפול בדיכאון בנשים בהיריון, ולבקש טיפול מתאים.

הטיפול בדיכאון בהיריון

הטיפול בנשים בהיריון הסובלות מדיכאון, כמו גם באמהות פונדקאיות הסובלות מדיכאון, יכול להיות טיפול פסיכולוגי של שיחות בלבד, אבל אם זה דיכאון מאובחן – בחלק מהמקרים כדאי יהיה לתת לאישה ההרה טיפול תרופתי. במקרים כאלה צריך להיות מאוד זהירים שכן לא כל תרופה נגד דיכאון אפשר לקחת בהיריון – יש תרופות שעלולות להשפיע על התפתחות העובר. לכן, חשוב מאוד להגיע לפסיכיאטר מוסמך ומנוסה, אשר יודע בדיוק אלו תרופות פסיכיאטריות ניתן לרשום לאישה בהיריון ואילו לא, ולבדוק בשבע עיניים את העלון המצורף – רק ליתר ביטחון.

לסיכום: דיכאון בהיריון הוא תופעה לא נדירה בכלל, בעיקר לא כשמדובר בהיריון של אם פונדקאית. לכן, חשוב מאוד להיות עם האצבע על הדופק, ובכל מקרה של חשד – לפנות לפסיכיאטר מוסמך המתמחה בטיפול בנשים בהיריון, על מנת להבטיח לאם ולעובר שלום.

יעניין אתכם : טיפול בדכאון כללי | יעניין אתכם : טיפול במאניה דיפרסיה | דיכאון בהריון

The post טיפול בדיכאון בהריון של אם פונדקאית appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.