vhjgfhgfh

 

עמוד הבית > מאמרים בנושא דיכאון > הטיפול התרופתי במצבי דיכאון – חלק ג

הטיפול התרופתי במצבי דיכאון – חלק ג

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

התרופות שרשומות בהמשך יעילות באותה מידה כמו התרופות שהזכרתי בחלק הראשון של המאמר, אבל יש להם נטייה לגרום לתופעות לוואי נוספות לכן השימוש בהם מוגבל יותר.

תרופות בקבוצת הטרי-ציקלים (TCAs-tricyclic antidepressants)

קבוצה זו הינה הקלאסית לטיפול בדיכאון. היום תרופות אלו פחות בשימוש עקב הכניסה של הקבוצות החדשות של תרופות בעלות פרופיל של תופעות לוואי קל יותר. לקבוצה זו מספר נציגים חשובים:

• אמיטריפטילין (Amitriptyline)- אלטרול, אלטרולט

• נורטריפטילון (Nortriptyline)  נורטילין

• דזיפרמין (Desipramine)-דפרקסן

• קלומיפרמין (Clomipramine)- אנפרניל, מרוניל

• דוקספין (Doxepine) –ג’ילקס

תרופות אלו נמצאות בשימוש נרחב במצבים של דיכאון עמיד לטיפולים תרופתיים אחרים. החיסרון המרכזי של תרופות בקבוצה זו הוא תופעות לוואי, כגון: יובש בפה, עצירות, עלייה במשקל, דופק מהיר, קושי במתן שתן ועוד.

כפי שיכולתם להתרשם, המגוון של תרופות נוגדות הדיכאון הוא רחב. טרם נמצאה  דרך מדעית לדעת באיזה תרופה עדיף לבחור. כפי שכתבנו קודם, הבדיקות הגנטיות  יאפשרו התאמה אישית של הטיפול התרופתי, הן מבחינת יעילות הטיפול והן מבחינת בחירת טיפול בעל שיעור תופעות הלוואי הנמוך ביותר עבור המטופל הספציפי. לא רחוק המועד בו כל חולה יבצע פרופיל גנטי לפני תחילת הטיפול.

בשנים האחרונות הטיפול בתרופות בדיכאון בעולם מתרחב עוד יותר.הכניסה של תרופות חדשות אלו מתעכב בישראל.  תרופות אלו הם:

1.  Desvenlafaxine – Pristiq

2. Agomelatine – Valdoxan

3. Vortioxetine – Brintellix

4.  Vilazodone – Viibryd

5.Levomilnacipram – Fetzima

6.Selegiline patch – Emsam

חלק מהתרופות שלא זמינות לשימוש בארץ יכולות לסייע מאוד בטיפול במצבי דיכאון מורכבים. למשל, התרופה דסוונלפקסין – Pristiq, הינה בעלת השפעה מינימלית על התפקוד המיני.

האגומלטין-Valdoxan הינה תרופה בעלת מנגנון פעולה ייחודי ועם השפעה מיטיבה על השינה.

ברינטליקס-Vortioxetine הינה תרופה אשר עתידה להגיע לישראל בחודשים הקרובים. טיפול עם ברינטליקס יעיל מאוד מבחינה קלינית וככל הנראה משפיע באופן חיובי על המצב הקוגניטיבי (מחשבתי) של החולה.

ידוע שמצבי דיכאון עלולים לגרום לקשיי ריכוז והפרעות מרובות בחשיבה. קשיים אלה לא תמיד משתפרים בנטילת הטיפול התרופתי הרגיל. מבחינה זו, ייתכן ותרופה זו בעלת פרופיל טיפולי ייחודי.

במידה והפסיכיאטר מחליט להמליץ על טיפול תרופתי שאינו בנמצא בארץ, יהיה עליו לבקש אישור מיוחד ממשרד הבריאות ליבוא אישי של התרופה לארץ. בקשה זו נעשית דרך הגשת טופס 29 ג’. היבוא של התרופה הוא אישי ולרוב המטופל יישא בעלות המלאה, אלא אם כן הוא מבוטח בביטוח פרטי אשר מכסה את הייבוא. עלויות היבוא האישי גבוהות, במיוחד בהתחשב בעובדה שהטיפול בדיכאון הוא לרוב ארוך טווח.

קראו עוד על טיפול בחרדה

קראו עוד על טיפול בחרדה ודיכאון

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר


      צרו קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס