vhjgfhgfh

 

הלידול (Halidol)

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

הלידול (Halidol) הינה תרופה נוגדת פסיכוזה המכילה חומר פרמקולוגי בשם בוטירופנון ((Butyrophenone. היא משווקת שנים רבות ומשתייכת לקבוצת תרופות נוגדי פסיכוזה מהדור הראשון.
במאמר זה אתייחס לנקודות החשובות בטיפול בהלידול (Halidol). המאמר מיועד לתת הדרכה כללית על התרופה. הוא אינו תחליף לדיון מעמיק עם פסיכיאטר המטפל, או לקריאת עלון למטופל שמצורף לתרופה.

 

לאיזה משפחה משתייך הלידול

הלידול הינה תרופה מהדור הראשון של התרופות נוגדות פסיכוזה.

מהו מנגנון הפעולה של התרופה הלידול?

הפעילות הפרמקולוגית הראשית של תרופות אלו היא חסימת הקולטן דופמין D2. השפעתה על קולטן זה מסייעת למתן ולהתגבר על הסימנים הפעילים של הפסיכוזה, סימנים כמו אי שקט, תוקפנות, שמיעת קולות ומחשבות לא מציאותיות. כמו כן לתרופה השפעות נוספות על קולטנים אחרים במוח. הלידול משתייכת לתת קבוצה של תרופות עם חיבור גבוה לקולטני D2. עובדה זאת מקנה לה השפעה קלינית טובה יותר אבל גם יכולה לגרום ליותר תופעות לוואי כפי שנפרט בהמשך.

באלו מצבים קליניים משתמשים בהלידול?

אם הופעת התרופות נוגדות הפסיכוזה מהדור השני והשלישי, ירדה תדירות השימוש בהלידול ותרופות אחרות מהדור הראשון. עדיין יש לתרופה שימוש חשוב.

התרופה מאושרת לשימוש קליני במצבים הבאים:

  • סכיזופרניה חריפה
  • מניעה של גלים חוזרים של פסיכוזה בסכיזופרניה
  • מצבים פסיכוטיים אחרים הקשורים למאניה דפרסיה, לחצו למידע נוסף על מאניה דיפרסיה ושימוש בסמים
  • מצבים פסיכוטיים המופיעים בתסמונת של דמנציה או של פגיעה מוחית
  • כטיפול במחלת טורט (טיקים)

איך משתמשים בתרופה הלידול?

עם העלייה בשימוש של תרופות מהדור השני והשלישי ירד השימוש בהלידול. התרופה קיימת בצורות שונות:

  • טיפות (2 מג למיליליטר)
  • כדורים של 0.5 מג (בשם הלופר-Haloper)
  • כדורים של 5 מג
  • זריקה לשריר של פעילות מהירה של 5 מג
  • זריקה של 100 מג הניתנת פעם בחודש (בשם פריקט-Pericate, או הלידול דקנואס-Halidol Decanoas)

המינון של הלידול בכדורים נע בין 1-10 מג ליום בהתחשב במצב הקליני של המטופל. במצבים של פסיכוזה פעילה משתמשים במינונים גבוהים יותר ובמידת הצורך גם בזריקות לטווח קצר.

מחקרים רבים הראו שזריקות לטווח ארוך במינון של 100 מג פעם בחודש, משפרות מאוד את ההיענות לטיפול ומקטינות משמעותית את ההישנות של גלים פסיכוטיים.

מאחר והלידול נוטה לגרום לתופעות אקסטרפירמידליות (בשרירים) בשכיחות גבוהה יחסית, משלבים בטיפול תרופות נגד התופעות הללו, תרופות כמו דקינטDekinet-, וקמדרין-Kemadrin.

תוך כמה זמן הלידול משפיע?

הלידול הינה תרופה עם השפעה מרגיעה יחסית נמוכה. במצבים של פסיכוזה עם אי שקט פסיכומוטורי יש בדרך כלל צורך להוסיף תרופת הרגעה בנוסף להלידול. ההשפעה הנוגדת פסיכוזה מורגשת בדרך כלל תוך 7-10 ימים מתחילת הטיפול והשפעה זאת מקסימלית תוך 2-3 שבועות מתחילת הטיפול.

מהן התופעות של הפסקה פתאומית של הלידול?

מומלץ לבצע הפסקה הדרגתית של הטיפול הן כאשר מתכננים החלפה לטיפול אחר והן כאשר מחליטים להפסיק את הטיפול. הפסקה הדרגתית זאת, במיוחד אחרי שימוש ממושך של התרופה, צריכה להיעשות תוך 2-3 חודשים.

תופעות של הפסקה פתאומית הם:

  • כלליות: כמו בחילות, הרגשה כללית לא טובה, הזעות, כאבי שרירים ובלבול. תופעות אלו נוטות לעבור בתוך מספר ימים עד 2-3 שבועות מהפסקת הטיפול
  • החמרה של הפסיכוזה (חזרה של הסימפטומים שהובילו לטיפול בתרופה)
  • תופעות של דיסקינזיה (תנועות לא רצוניות של שרירי הפנים או של הגוף). תופעות אלו חולפות תוך 1-3 חודשים מהפסקת הטיפול

האם הלידול גורם להופעה או החמרה של מחשבות אובדניות ולמעשים אובדניים?

החמרה של מחשבות אובדניות או של מעשים אובדניים אינם תופעת לוואי של התרופה. חולים במצב פסיכוטי חריף יכולים לסבול מעיוות מחשבתי או מקולות הכוללות לחץ להתאבד. טיפול מוצלח מעלים תופעות אלו. לפעמים, וללא קשר לטיפול עם הלידול, חולים שמבריאים ממשבר פסיכוטי ומבינים את אשר עבר עליהם, יכולים לפתח מחשבות אובדניות עקב קושי להתמודד עם המציאות החדשה שלאחר פסיכוזה. הצוות המטפל צריך להיות ער לאפשרות הזאת ולפתח גישה טיפולית תומכת.

מה מרגיש המטופל כאשר הלידול מתחיל להשפיע?

ההשפעה הראשונית של ההלידול מתבטאת בהרגעה של אי השקט הפסיכומוטורי, של התוקפנות ושל ניסיונות הפגיעה העצמית במידה ותופעות אלו קיימות. בהמשך מופיע שיפור בעיוותי החשיבה וההלוצינציות. כפי שנאמר קודם, בהדרגה המטופל מקבל תובנה לתהליך הפתולוגי שהוא עבר. תובנות אלו עלולות להגיע לכאב נפשי של ממש כאשר האדם קולט את השינוי המהותי שחל בו ואת תהליך החזרה למציאות הרגילה. שיחות טיפוליות מסייעות למטופל להתמודד טוב יותר עם המצב.

ישנן מטופלים שמגיבים באופן חלקי או שלא מגיבים לתרופה. מטופלים אלו נזקקים להחלפה או חיזוק של התרופה הראשונית. מצבים אלו מוגדרים כפסיכוזה עמידה ודורשים התייחסות מיוחדת לטיפול.

סוגיה מורכבת במצבים של סכיזופרניה הינה ההישארות של סימפטומים שליליים או קוגניטיביים של המחלה. סימפטומים אלו שלא עוברים מספיק עם הטיפול האנטי פסיכוטי, מקשים על השיקום של האדם ועל חזרתו למצב של טרום פסיכוזה.

מהן תופעות הלוואי האפשריות של הלידול?

מערכת העצבים המרכזית:

  • השימוש בהלידול, במיוחד אצל גברים צעירים, יכול להוביל לתופעות אקסטרפירמידליות בשכיחות גבוה. תופעות אלו מופיעות יותר בתחילת הטיפול. התופעות כוללות התכווצות שרירים, תופעות דמוי מחלת הפרקינסון (רעד, קשיחות שרירים, מחשבה איטית)
  • השימוש הממושך של הלידול יכול להוביל לתופעה בשם דסקינזיה מאוחרת המתבטאת בתנועות לא רצוניות של שרירי הפנים או של הלשון או תנועות לא רצוניות של הגפיים. חשוב לאבחן תופעות של דיסקינזיה מאוחרת. לרוב יש צורך בשינוי בטיפול
  • תופעת לוואי נוספת נקראת אקטיזיה. זאת תופעה שמופיעה לרוב בתחילת הטיפול וגורמת לאדם לרצות ללכת כל הזמן ולחוש חוסר יכולת לשבת במנוחה. האקטיזיה הינה מקור לסבל רב ומחייבת התייחסות טיפולית.

תופעות במערכת ההורמונלית ובמשקל:

  • תופעות לוואי מיניות שכיחות בזמן טיפול עם הלידול. תופעות אלו חולפות עם הזמן אך מטופלים יכולים לדרוש שינוי בטיפול עקב התופעות
  • עלייה בתיאבון ובמשקל מופיעים במטופלים ספורים
  • הורמון הפרולקטין (שמגיב לחסימה של קולטני דופמין) יכול לעלות לרמות גבוהות ולגרום לתופעות לוואי כמו הפרעות במחזור הנשי, קושי להיכנס להיריון, הגדלת השדיים והפרשה של חלב (שכיחה יותר אצל נשים אבל גם גברים יכולים לדווח על תופעה זו)
  • מקרים של עליית הסוכר בדם

אלו תופעות הלוואי החשובות של הלידול. יש להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל על תופעות לוואי אפשריות נוספות.

אלו אינטראקציות בין תרופתיות יש הלידול?

האינטראקציות הבין תרופתיות של הלידול אינן רבות. הן יכולות להיות ברמה של הקטנה או העצמת התגובה לתרופה או שינויים ברמה בדם של התרופות, בשילוב :

  • עם תרופות הרגעה או תרופות נגד כאבים (העצמת התגובה)
  • עם תרופות נגד לחץ דם מסוימות (עלייה בתופעות אקסטרפירמידליות)
  • עם תרופות נגד מחלת הפרקינסון (הקטנת תגובה לתרופות הייעודיות למחלה הבסיסית)
  • תרופות נוגדות דיכאון כמו פרוזק יכולות להעלות את רמת ההלידול בדם
  • תרופות הפועלות באופן דומה לטגרטול מקטינות את רמת ההלידול בדם

שימוש בהלידול בהיריון והנקה

מומלץ לכל אישה השוקלת להורות או שהיא כבר הרה, להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל ועם המרכז לייעוץ תרופתי בזמן היריון לגבי השפעות ההלידול על ההיריון ועל ההנקה.

השימוש בהלידול בזמן היריון מותר. הוא לא מוכר כגורם למומי הלידה. יש דיווחים מעטים על פגיעה בהתפתחות הגפיים העליונות של העובר בזמן לקיחת הלידול בהריון. הקשר של התופעה להלידול לא ברור. בכל מקרה מומלץ לבצע מעקב של אולטרה סאונד אבחוני.

השימוש בהלידול בטרימסטר השלישי יכול להוביל להתפתחות של תסמונת גמילה אצל התינוק שרק נולד או לתופעות לוואי מוטוריות דומות לאלו שיכלו להופיע אצל האם. שכיחות תופעות אלו נמוכה.

הלידול נחשבת לתרופה המותרת בהנקה. מינון של עד 10 מג ליום גורם לרמות נמוכות של התרופה בחלב האם.

האם הלידול הינה תרופה עבורי?

כפי שכבר צוין, היום משתמשים פחות בתרופות נוגדות פסיכוזה כמו הלידול, שהינה תרופה מהדור הראשון. תרופות אלו גורמות לתופעות אקסטרפירמידליות בשכיחות יחסית גבוהה, לכן מעדיפים תרופות נוגדות פסיכוזה מהדור השני והשלישי.

פרופ’ גרינהאוס מציין שהלידול בזריקה לטווח ארוך נמצאת בשימוש שכיח יותר במיוחד במטופלים אחרי אשפוז פסיכיאטרי. גם מטופלים אלו נוטים להרגיש תופעות לוואי מהטיפול בזריקות, לכן יש מקום לנסות להתאים תרופות מתקדמות יותר.

סיכום

הלידול תרופה נוגדת פסיכוזה קלסית. בעבר הייתה בשימוש נרחב עד הופעתם של תרופות מהדור השני והשלישי הנחשבות לתרופות עם פחות תופעות לוואי במערכת העצבים המרכזית. הלידול פועל היטב נגד הסימפטומים הפעילים של מחלת הסכיזופרניה. כמו רוב התרופות נוגדות הפסיכוזה, הוא פחות יעיל נגד הסימפטומים השליליים והקוגניטיביים של המחלה. תופעות הלוואי האקסטרה פירמידליות (בשרירים) מגבילות את השימוש בתרופה. התכשיר בזריקה לטווח ארוך נמצא בשימוש בסכיזופרניה, לשם מניעת הישנות של משברים פסיכוטיים.

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר


      צרו קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס