זיפרקסה (Zyprexa)

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

החומר הכימי בשם אולנזפין (Olanzapine) הוא החומר הפעיל בתרופה המקורית בשם זיפרקסה ובתחליפים הגנריים בשם זאפה (Zappa) ואולנזפין (Olanzapine). זיפרקסה הינה תרופה מקבוצת נוגדי פסיכוזה ומאניה, שיצאה לשוק בשנת 1996. היא נחשבת לתרופה יעילה מאוד במצבים קליניים שונים. שימושה מוגבל עקב תופעות לוואי של תיאבון מוגבר ושל עלייה במשקל.

לאיזו משפחה של תרופות משתייכת זיפרקסה (Zyprexa) ?

זיפרקסה (Zyprexa) משתייכת לקבוצת התרופות נוגדות פסיכוזה בשם “תרופות לא טיפוסיות (אטיפיות)”. קבוצה זאת של תרופות משפיעה בו זמנית על המוליכים העצביים דופמין (קולטנים D2 של דופמין) וסרוטונין (קולטים5-HT2a). השפעה משולבת זאת גורמת ליעילות קלינית גבוהה ולפחות תופעות לוואי אקסטרה פירמידליות (אי שקו, נוקשות של השרירים, ורעד).

השפעות נוספות של זיפרקסה (Zyprexa)על קולטנים במוח כוללות:

  1. על קולטני אצטיל קולין,
  2. על קולטי היסטמין-H1,
  3. על קולטניGABA
  4. על קולטני בנזודיאזפינים.


השפעה על הקולטנים הנוספים מסבירה את ההשפעות הקליניות הנוספות של התרופה וכמו כן, את פרופיל תופעות הלוואי שלה.

באיזה מצבים קליניים משתמשים בזיפרקסה (Zyprexa)?

השימושים הקליניים של זיפרקסה (Zyprexa)), או בשמות הגנריים שלה זאפה (Zappa) ואולנזפין (Olanzapine), מאושרים בחלקם על ידי משרדי הבריאות ובחלקם נובעים מהניסיון הקליני של רופאים. הללו כוללים:

  • סכיזופרניה ומצבים פסיכוטיים אחרים.
  • הפרעה סכיזו-אפקטיבית.
  • הפרעה ביפולרית או מאניה דפרסיה.
  • מצבים מאניים והיפו מנים.
  • מצבים מעורבים של מאניה ודיכאון שמופיעים בו זמנית.
  • מצבי דיכאון של המאניה דפרסיה.
  • טיפול מניעתי של המאניה דפרסיה
  • כחיזוק של תרופות נוגדות דיכאון במצבים של דיכאון עמיד או דיכאון עם פסיכוזה
  • כאוגמנטציה (חיזוק) של הטיפול במצבים עמידים של OCD
  • כטיפול של PTSD עמיד לטיפול תרופתי אחר
  • במצבים של דיכאון עם הפרעת שינה קשה
  • במצבים מסוימים של חרדה שלא מגיבה לטיפול תרופתי אחר
  • כמניעת הקאות אצל אנשים המקלים טיפול כימותרפי

 

איך משתמשים בתרופה זיפרקסה

התרופה מגיעה במספר צורות:

  1. טבליות של 5, 7.5 ו 10 מג. קיימת גם צורה
  2. טבליות רקות של 5 ו 10 מג בשם זיפרקסה וולוטב (zyprexa velotab).
  3. זריקה הניתנת לשריר בשם זיפדרה (Zypadera) במינונים של 210, 300ץ ו 405 . הזריקה ניתנת פעם בחודש. על האדם המקבל זריקת זיפדרה להישאר בהשגחה רפואית למשך 3 שעות אחרי הזריקה.

המלצות נוספות כוללות:

  • מומלץ ליטול את התרופה בהשגחה של רופא.
  • המינון בשלב האקוטי של התסמונת הקלינית נע בין 10-30 מג ליום. מטופלים בגיל הגריאטרי מגיבים למינונים נמוכים יותר.
  • מינון החזקתי המשתנה עם המצב הקליני של המטופל ועם פרופיל תופעות הלוואי.
  • מומלץ לעלות מינון בצורה הדרגתית.
  • מומלץ ליטול את התרופה בשעות הלילה, התרופה גורמת לעייפות ומסייעת לשינה.
  • מהירות התגובה לטיפול משתנה עם מהירות העלייה במינון. ההשפעה המרגיעה את אי שקט והפרעות השינה, מופיעה תוך מספר ימים. לעומת זאת ההשפעה נוגדת הפסיכוזה מתחילה להופיע תוך 1-3 שבועות.
  • משך נטילת הטיפול משתנה עם סוג ההפרעה שבטיפול. השימוש השכיח יותר בסכיזופרניה דורש טיפול של מספר חודשים עד שנים.
  • את ההחלטה להפסיק את הטיפול יש לעשות בהתייעצות עם רופא ובצורה מאוד הדרגתית. אם המטופל נטל את התרופה חצי שנה או יותר, מומלץ להפסיק בצורה הדרגתית תוך מספר חודשים.
  • יש לדווח לרופא המטפל במידה ומופיעות תופעות לוואי.
  • יש למסור לרופא המטפל רשימת תרופות נוספות שהאדם נוטל לשם בדיקת אינטראקציות בין תרופתיות.
  • חשוב לבצע מעקב רפואי ובדיקות דם כלליות אחרי תחילת הטיפול. המלצה זו חשובה במיוחד בגיל הגריאטרי עקב אפשרות ירידת רמת המלחים בגוף.
  • לא מומלץ ליטול את התרופה ביחד עם אלכוהול או סמים.
  • עישון, במיוחד אצל גברים, מקטין את רמת התרופה בדם. מטופלים שמעשנים עלולים להזדקק למינון גבוה יותר של התרופה.

 

מה הן תופעות הלוואי של זיפרקסה (Zyprexa)?

זיפרקסה תרופה שפועלת על מערכות רבות של הגוף ויכולה להשפיע עליהם ולגרום לתופעות לוואי. לא כל תופעת לוואי מצריכה להפסיק את התרופה, בדרך כלל יש התרגלות לתרופה והתופעות חולפות. יש לדווח למטפל על תופעות הלוואי.

תופעות הלוואי החשובות הן:

במערכת העצבים המרכזית

  • עייפות וישנוניות. תופעות אלו נוטות לעבור עם השימוש ועם העלייה ההדרגתית במינון.
  • מקרים בודדים של כאבי ראש, החמרה של החרדה ושל אי השקט, הפרעות שינה, רעד קל, קפיצות של השרירים.
  • הופעה או החמרה של פרכוסים.
  • באחוזים נמוכים זיפרקסה יכולה לגרום לתופעות אקסטרה פירמידליות כמו רעד, נוקשות של השרירים, ואי שקט.

סיכוי מוגבר למוות בחולים עם דמנציה (שיטיון).

  • מחקרים באוכלוסיות גריאטריות דיווחו על עלייה קטנה אך משמעותית של מקרי מוות עם השימוש של תרופות נוגדות פסיכוזה.

שינויים הורמונליים ומטבוליים.

  • תיאבון מוגבר ועלייה במשקל.
  • סינדרום מטבולי. עליות בסוכר, בלחץ הדם, בשומנים בדם, השמנה באזור הבטן, ובלחץ הדם. מטופלים יכולים להראות עלייה בסוכר בדם וסכרת גם ללא עלייה במשקל.

עלייה בהורמון פרולקטין בדם. עלייה זאת יכולה לגרום ל:

  • אל ווסת.
  • הפרעות בתפקוד המיני.
  • הפרשת חלב.
  • הגדלת החזה אצל נשים וגם גברים.

השפעות אנטי קולינריות:

  • יובש בריריות (פה, עיניים, עף).
  • עצירות.
  • דופק מהיר.
  • עצירת שתן.
  • הפרעות בזיכרון.

במערכת הלב וכלי הדם:

  • שינויים בהולכה העצבית (הערכת QTc) במינונים גבוהים.
  • שינויים בקצב הלב.

השפעות על התפקוד המיני.

  • חוסר חשק מיני.
  • היעדר זקפה או זקפה חלשה.
  • קשיים בהגעה לאורגזמה.
  • ירידה בהנאה ממין.
  • זקפה ממושכת (Priapism).

מלחים בגוף:

  • ירידה של רמת הנתרן בגוף. תופעה שכיחה יותר אצל מטופלים בגיל השלישי.

במערכת העיכול:

  • בחילות, הקאות, שלשולים, עלייה או ירידה של התיאבון.

הפרעה בתפקודי כבד. כמו עם רוב התרופות

  • הפרעות בתפקודי כבד. מופיעה בשכיחות נמוכה. יש לבצע מעקב של בדיקות דם.

שינוים בוויסות הטמפרטורה של הגוף.

  • קשיים בוויסות חום הגוף.

איך מתמודדים עם תופעות הלוואי של זיפרקסה (Zyprexa)?

  • על המטופל לדעת שתופעות הלוואי המרכזיות של זיפרקסה הן בתחום של עייפות היתר והעלייה במשקל.
  • על המטפל להסביר למטופל את החשיבות של שמירה על אורח חיים בריא ומעקב רפואי מסודר.
  • בשלבים הראשוניים של הטיפול יש לעקוב אחר רמת הערנות של המטופל וההשפעה האפשרית של התרופה על היכולות הקוגניטיבית.
  • התרופה בדרך כלל לא פוגעת ביכולת הנהיגה.
  • חולים מבוגרים יכולים להרגיש שינויים ביכולת המוטורית ובשיווי המשקל.
  • לרוב העלייה במשקל מתרחשת בתקופה הראשונית של השימוש. מעקב אחרי שינויים מוקדמים במשקל יסייע להחלטות לגבי המשך הטיפול.

מה הן התופעות של הפסקה פתאומית של זיפרקסה (Zyprexa) ?

  • מאוד לא רצוי לבצע הפסקה פתאומית של התרופה. הפסקה פתאומית יכולה להוביל לתופעות פיזיות ונפשיות מטרידות ולא נעימות אם כי לא מסוכנות פיזיולוגית.
  • הפסקות פתאומיות של זיפרקסה (לפעמים גם אחרי הפסקה הדרגתית) יכולות לגרום לסינדרום של הפסקת התרופה. הסימפטומים האופייניים כוללים: בחילות, הקאות, שלשולים, הזעות, כאבים בשרירים, הפרעות שינה, חרדה ובלבול.
  • במידה והמטופל בהתייעצות עם הרופא המטפל מגיעים להחלטה להפסיק את הטיפול יש לעשות זאת בהדרגה. אין כלל ברזל בהפסקת הטיפול אלא “לעשות את ההפסקה בצורה הדרגתית”.
  • במצבים בהם המטופל נוטל את התרופה תקופות ממושכות, אני ממליץ להפסיק את התרופה תוך 2-3 חודשים של ירידה הדרגתית.

האם זיפרקסה (Zyprexa) מגביל את היכולת התפקודית של המטופל?

השינויים הקליניים שהמטופל חש כאשר זיפרקסה מתחילה להשפיע תלויים בתסמונת הקלינית הבסיסית:

  • חולים עם סכיזופרניה ומצב פסיכוטי חריף יתחילו להרגיש הקלה באי השקט, בתוקפנות ובמחשבות הלא מציאותיות (דלוזיות).
  • חולים שנמצאים במצב מאני יחושו הרגעה משמעותית, עלייה בשעות השינה, חזרה לנורמה של המהירות המחשבתית, ירידה במחשבות הגרנדיוזיות ובתוקפנות.
  • חולים עם דיכאון עמיד ירגישו הקלה בסימפטומים של הדיכאון, ירידה במחשבות האובדניות, חשיבה אופטימית יותר והטבה במצב הרוח.

אלו אינטראקציות בין תרופתיות יש לזיפרקסה (ZYPREXA)?

בטיפול של מצבים פסיכיאטרים כמו פסיכוזה, מאניה, דיכאון עמיד ועוד משתמשים לעיתים קרובות בטיפול משולב של תרופות מקבוצות פרמקולוגיות שונות. הטיפולים המשולבים מגדילים את הסיכוי לאינטראקציות בין תרופתיות. השילוב של תרופות מיועד להגדיל את הסיכויים להצלחה בטיפול. הרופא המטפל יעבור על הטיפולים השונים שהמטופל מקבל או אמור להתחיל בהם ויסביר את הסיכוי לאינטראקציות בין תרופתיות.

  • שילוב של זיפרקסה עם תרופות מרגיעות או תרופות שמעלות את הסיכוי להרדמה (כמו תרופות הרגעה, תרופות נוגדות דיכאון עם השפעה על השינה) יכולות להוביל לעייפות יתר או הארכת השינה.
  • שילוב של זיפרקסה עם תרופות בעלות השפעה אנטי קולינרגית (כמו תרופות נגד תופעות לוואי פרקינסוניות ותרופות נוגדות דיכאון מקבוצת הטריציקליים) יכול לגרום להגברת העצירות, הדופק המהיר, ועוד תופעות שתוארו בתופעות הלוואי של הזיפרקסה.
  • שילוב עם תרופות שמגבירות את התיאבון (כמו תרופות נוגדות דיכאון המגבירות תיאבון) יכול להגדיל את התיאבון והמשקל ואת התופעות המשניות לעלייה במשקל.
  • תרופות עם השפעה נגד קולטני הדופמין (כמו תרופות נוגדות פסיכוזה אחרות) יכולות להגדיל ההשפעות הללו ולגרום לתופעות כמו אקטיזיה, ופרקינסוניזם.

שימוש בזיפרקסה (Zyprexa) בהיריון והנקה

משברים פסיכיאטרים שכיחים בתקופת ההיריון וגם אחרי הלידה. זיפרקסה תרופה מותרת בזמן היריון וגם בזמן הנקה. לנשים המקבלות טיפול עם זיפרקסה מומלץ להיוועץ עם הרופא הפסיכיאטר המטפל לפני כניסה להיריון. חשוב להתייעץ גם עם מרכז לייעוץ תרופתי בזמן היריון אשר נותן המלצות עדכניות לגבי השימוש של זיפרקסה בזמן היריון.

  • זיפרקסה לא מגבירה את שכיחות מומי הלידה, וגם לא את הסבירות להפלות או ללידות שקטות.
  • זיפרקסה כן יכולה להגביר את הסיכוי לעליית משקל בזמן היריון ולידות של ילדים עם משקל גבוה יותר.
  • השימוש בזיפרקסה בשליש האחרון של ההיריון יכול להגביר את הסיכוי להופעת סימפטומים של גמילה מהתרופות אצל התינוק. תסמונת זאת היא בדרך כלל קלה אבל יכולה לכלול נשימה לא סדירה, אי שקט אצל התינוק, וקשיי הנקה של התינוק. תסמונת זאת חולפת תוך מספר ימים.
  • זיפרקסה חודרת מעט לחלב האם, לכן ההנקה מותרת לנשים הנוטלות זיפרקסה. במידה ומופיעים סימנים של ישנוניות או תגובתיות נמוכה אצל התינוק יש להתייעץ עם המטפל.
  • מחקרי מעקב על ילדים של אימהות שטופלו בזיפרקסה בזמן היריון או בזמן הנקה, לא הראו השפעה שלילית של התרופה על ההתפתחות הנוירו קוגניטיבית של התינוק (התפתחות השפה, החשיבה המתמטית, מנת מסקל, ועוד).

לסיכום

זיפרקסה תרופה הנוגדת פסיכוזה נמצאת בשימוש נרחב כבר מעל 25 שנה. במצבים של פסיכוזה סכיזופרנית או פסיכוזות אחרות, במצבים מאניים הדורשים טיפול תרופתי, במצבים של דיכאון עמיד לטיפול או של תסמונת אובססיבית קומפולסיבית, זיפרקסה תרופה יעילה מאוד. רצוי שהטיפול עם זיפרקסה ייעשה על ידי מטפל מנוסה בטיפול של מצבים קליניים אלו, מטפל שהוא בעל ניסיון בטיפול עם זיפרקסה, ושמכיר את המגבלות של השימוש בתרופה זאת.

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר