עמוד הבית > טיפולים > טיפול בפוסט טראומה

טיפול בפוסט טראומה (PTSD)

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

דרכי טיפול של פרופסור גרינהאוס בתסמונת של פוסט טראומה

 

מה היא PTSD –  פוסט-טראומה

האבחנה של תסמונת של דחק חריף (Acute Stress Response) מתייחסת לתופעות נפשיות ופיזיולוגיות שמופיעות באופן מיידי אחרי אירוע של סטרס קיצוני. במידה והתופעות החריפות אחרי סטרס נמשכות מעבר לחודש ימים האבחנה הופכת להיות של תסמונת פוסט-טראומטית (Post Traumatic Stress Disorder).

 


מצבי דחק ומתח שכיחים בחיינו. האדם מפעיל מנגנונים פסיכולוגים ופיזיולוגיים רבים בהתמודדות איתם. בישראל המציאות ריבוי מצבי סטרס. במילים של סלומון וגינזבורג (2009) ישראל נחשבת ל”מעבדה של סטרס אנושי”. מחברים אלו מתייחסים למציאות המלחמות ופעולות הטרור בישראל, ועל השפעתם על החיילים והאזרחים שנפגעו בהם. אבל לא רק מלחמה ופעולות טרור יכולות לגרום לסטרס נפשי קיצוני. מצבים נוספים של החיים, כמו תאונות, אלימות פיזית, נפשית ומינית, מחלות קשות ועוד, יכולים להוביל להתפתחות של תסמונות הקשורות בסטרס נפשי קיצוני. 


 

הסימפטומים של תסמונת פוסט טראומה

המרכיב המרכזי של התסמונת הפוסט טראומה הינו החשיפה לאירוע או אירועים שממש מסכנים, או כמעטי מסכנים, את החיים. החשיפה לאירועים יכולה להיות: 

 
  • חשיפה אישית, כאשר האדם נוכח בזמן האירועים 
  • חשיפה עקיפה, כאשר קרוב משפחה או חבר טוב מעורבים
  • כאשר האדם, עקב תפקידו, חשיפות חוזרות ומתמשכות לאירועים טראומטיים, או בטיפול של אנשים שנפגעו באירועים אלו (כמו שוטרים, אנשי שרותי הצלה, צוות רפואי).
 
איזה סוג של חוויות קשות יכולות להוביל להתפתחות של תגובות פוסט-טראומטיות:
 
  • מלחמות ופעולות טרור
  • אסונות טבע
  • תאונות
  • אלימות מינית, גופנית או פיזית
  • טיפולים רפואיים במסגרת בתי חולים
  • עיסוק בפעולות הצלה כמו מגן דוד אדום, משטרה או צוות רפואי, 
 

אדם שעבר חוויה טראומטית מהסוג שתיארנו ומפתח סימפטומים מכל הקטגוריות הרשומות בהמשך וסימפטומים אלו נמשכים מעל חודש אחרי האירוע, מתאים לאבחנה של תסמונת פוסט טראומה. 

 

סימפטומים חודרניים הקשורים לזיכרונות מחוויה טראומטית

  • זיכרונות חודרניים. מטופלים מדווחים שזיכרונות מהאירוע הטראומטי מציפים אותם מדי יום, כמעט כל היום, וכמעט בכל מקום שהם נמצאים בו. התחושות של פחד ואימה שהופיעו בזמן החוויה הטראומטית חוזרות כמעט במלואם. 
  • חלומות סיוטיים על האירוע. אחד מהזמנים הקשים בפוסט טראומה היא הלילה. האדם יכול לסבול מחלומות על האירוע הטראומטי, חלומות שמלווים חרדה ורגשות שליליים נוספים. לעיתים קרובות הסובל מתעורר עם התקף של חרדה וחשש “כאילו האירוע התרחש בשנית”.  למעשה גם הזיכרונות החודרניים והחלומות הסיוטיים משמשים כמין טראומה חוזרת. הסובל חווה את האירועים הטראומטיים באופן חוזר. 

לחץ לקריאה נוספת אודות טיפול בחרדה

  • תגובות דיסוציאטיביות. במצבים אלו נקראים גם flashbacks הסובל מתסמונת חש ניתוק מהמציאות וחש כאילו נמצא שוב באירוע טראומטי.

דוגמאות לאירועים דיסוציאטיבים הם:

  • חייל שנפגע בצבא ומגיב לרעשים או למעבר מטוסים עם תגובת פחד רצינית והוא יכול אפילו לחפש מכסה למרות שאין באותו רגע סיכון עובדתי. 
  • אישה שעברה חוויה מינית טראומטית לא מסוגלת לחזור לחיים אינטימיים רגילים מאחר והיא חשה שכל מגע אינטימי מעורר את התגובות שהיא חשה בזמן האירוע הפוגעני.  
  • התגובות הנפשיות מלוות מסימפטומים גופניים של פחד וחרדה, סימפטומים כמו הזעות, רעד, חולשה, תחושת עילפון, ועוד.

הימנעות ממצבים שיכולים להזכיר את החוויה הטראומטית

  • התרחקות מכל דבר שעשוי להזכיר את החוויה הטראומטית. האדם שסובל מפוסט טראומה עושה מאמצים לא להיזכר מחוויה טראומטית והרגשות או מחשבות שקשורות לחוויה זאת. לדוגמא, אדם שנפצע בתאונת דרכים או אישה שחוות אונס, מנסים להתרחק מכל אזכור של חוויות דומות. הם ימנעו מלצאת בלילות, מלנהוג קרוב למקום התאונה, מלראות סרטי מלחמה, ועוד. 

שינויים ביכולות הקוגניטיביות (של חשיבה וזיכרון) ושל מצב הרוח

  • זיכרון חלקי של האירוע הטראומטי. האדם שנפגע יכול לזכור רק חלקים מסוימים בלבד של האירוע, דבר שנקרה הפרעה דיסוציאטיבית בזיכרון. לדוגמא, קורבן לאירוע של טראומה מינית ייזכר רק בפרטים חלקיים על האירוע. עובדה זאת יכולה להקשות על חקירת אירוע טראומטי.
  • חשיבה מאור פסימית. כתוצאה מהטראומה דרך החשיבה של האדם יכולה להשתנות ולהפוך מאוד פסימית ושלילית עם תפיסה עצמית או של החיים תבוסתנית. 
  • נטייה להאשמה עצמית. האדם שסובל מפוסט-טראומה יכול לפתח תכונה של האשמה עצמית על האירוע. כמו חייל הכועס על עצמו מאחר ולא פעל בצורה אחרת בזמן האירוע או האישה שמאשימה את עצמה מאירוע האונס שעברה. 
  • מצבי רוח של דיכאון, חרדה וכעס. 
  • הסתגרות והתבודדות. ירידה ברצון להשתתף באירועים חברתיים. הסובל מפוסט טראומה יכול לנתק את היחסים עם חברים, להפסיק לבוא למקום עבודה, להתנזר מקשר אינטימי ואפילו מקשר משפחתי. 
  • העדר רגשות  חיוביים. קושי מתמשך להרגיש רגשות חיוביים כלפי עצמו או כלפי האחרים. דברים מסמכים כמו ימי הולדת, זכיה בפרסים, התקדמות בעבודה ועוד, לא גורמים לתגובה רגשית חיובית. 

שינויים בולטים בתגובתיות הפיזיולוגית והנפשית הקשורים לאירוע הטראומטי

  • התפרצויות זעם. ביטויים רבים של חוסר שליטה רגשית כמו עצבנות יתר והתפרצויות של זעם כלפי אנשים וחפצים. ביטויים של תוקפנות כלפי הסביבה גורמים לעיתים קרובות לקשיים בניהול חיי משפחה או להתמיד בעבודה. 
  • התנהגויות חסרות רסן ומסוכנות כמו נהיגה מסוכנת, שימוש מוגזם באלכוהול או סמים, מיניות מופקרת, והתמכרויות אחרות.  
  • תחושה של דריכות יתר
  • תגובות מוגזמות לגירויים קטנים
  • קשיי ריכוז
  • הפרעות שינה. הפרעות שינה מהסוג של קשיי הרדמות, של התעוררויות רבות במשך הלילה ושל התעוררות מוקדמת, ביחד עם סיוטים מפחידים יכולים להוביל לסבל נפשי רב. 

 

מה הן הסיבות לתסמונת פוסט-טראומה?

המאפיינים של תגובת דחק הם תסמינים נפשיים ופיזיים של פחד משמעותי או אימה. אנשים שחוו בעבר אירועים טראומטיים (כמו ילדות קשה, אלימות, ניצול, דור שני של ניצולי שואה, ועוד) רגישים יותר לטראומה חוזרת (מצב בשם רה-טראומה) נוטים לפתח תגובות פוסט טראומטיות בשכיחות גבוהה יותר כאשר הם מעורבים באירועים טראומטיים נוספים. 

המוח האנושי רגיל להתמודד עם מצבי סיכון. לאדם המודרני שמתמודד עם התוצאות של אלימות, מלחמה, ואפילו עם החיים בצל מגפת הקורונה. מנגנונים להתמודדות עם סטרס מפותחים מאוד. לכן, מול סטרס רגיל התגובות הפיזיולוגיות והנפשיות הם בדרך כלל מתונות ולא גורמות לסימפטומים מתמשכים. הפחד והחרדה חולפים בהדרגה. חשיפה לסוגי הסטרס שתיארנו יכולה למוטט את מנגנוני ההסתגלות של האדם ולהוביל להתפתחות תסמונת פוסט-טראומטית עם התסמינים הקליניים שלה. 

 

דרכי טיפול בפוסט טראומה

  • הטיפול הרפואי הראשוני. לעיתים קרובות אחרי האירוע הטראומטי האדם מגיע לחדר מיון ונדבק על ידי הצוות הרפואי הרב מקצועי. התפקיד של הצוות, מעבר לטיפול של הפציעות הגופניות, במידה והם קיימות, או לבירור נסיבות הפגיעה המינית, הוא לבצע עבודה מניעתית ולהשתמש שיטות להפחתת תגובות החרדה. שיטות כמו תיאור בהרחבה של האירוע (ונטילציה), שילוב של קרובי משפחה בתהליך של ההרגעה, מדיטציה, והרפיה, מאוד מקובלות בחדרי המיון. בחדרי מיון יש צוות מיומן בטיפול של טראומה נפשית.
  • הטיפול התרופתי הראשוני. השאלה האם טיפול תרופתי ראשוני, הכי קרוב שאפשר לאירוע הטראומטי, ימנע התפתחות של תסמונות פוסט טראומטיות, מעסיק את עולם הרפואה והפסיכיאטריה. אין עדיין טיפול מועדף לשלב הזה. בחדרי מיון בישראל צוותים שעברו הכשרה בטיפול בטראומה נפשית. 
  • הטיפול בפוסט טראומה על פי תסמינים. הגישה הטיפולית לפוסט טראומה הינה משולבת תרופתית ופסיכותרפיה. מתאימים את הטיפול התרופתי על פי הסימנים הקליניים הנלווים של דיכאון, חרדה, או הפרעות שינה. במקרים קיצוניים אפשר להתרשם מקיום של תסמונת פוסט טראומטית עם פסיכוזה. במקרים אלו יש לטפל עם תרופות מתאימות לפסיכוזה. הטיפול השיחתי בתסמונת עלי ידי מומחה הוכיח את עצמו במחקרים מבוקרים רבים. שיטות כמו טיפול ממוקד טראומה, CBT, חשיפה ממושכת, EMDR נמצאו כיעילות.
  • שימוש בקנביס רפואי וחומרים פסיכואקטיביים אחרים. השימוש בקנביס רפואי אושר במשרד הבריאות כטיפול רפואי פסיכיאטרי במצבים של PTSD שלא מגיב מספיק טוב לטיפולים הרגילים כולל תרופות בנוסף לטיפול שיחתי. משרד הבריאות הקים מערך מיוחד למתן אישורים במקרים אלו. בנוסף מתקיים בעולם, וגם מישראל, מחקר בשאלה האם טיפול עם חומרים פסיכואקטיבים כמו MDMA,   LSD  ,PSILOCYBIN במינונים נמוכים ביותר (מיקרודוזינג) יעילים בטיפול של התסמינים של PTSD. כמו כן, ניתן להשתמש באינפוזיה של קטמין (ראה כתבה על טיפול בקטמין ואסקטמין) כטיפול לתסמונת שלא מגיבה לטיפולים הרגילים. 

 

מה הוא PTSD מורכב (complex PTSD)?

לעיתים קרובות מטופלים הסובלים מ PTSD מאוחבנים גם מתסמונות פסיכיאטריות נוספות כמו דיכאון מג’ורי, תסנונות של חרדה, OCD, ואפילו מצבים פסיכוטים. כתוצאה, מהלך המחלה של מטופלים אלו מורכב יותר ודורש התייחסות טיפולית אינטנסיבית יותר. האבחנה של PTSD מורכ עדיין לא נפוצה והיא לא נמצאת בקטלוג האבחונים הפסיכיאטריים,  אבל מחברים רבים טוענים שאבחנה מורחבת זאת מתאימה יותר למקרים שסבלו מסטרסים ממושכים יותר, ואפילו לסטרסים שלא היו ממש מסכני חיים, ושמפתחים תסמונות קליניות עם מגוון רחב מאוד של סימפטומים נפשיים.  

 

האם מטופלים הסובלים מתסמונת של PTSD יכולים להבריא? 

הבראה מתסמונת PTSD קשורה לגורמים רבים. אישיות האדם, סוג ומשך הסטרס שבעקבותיו נגרמו הסימפטומים, כמה זמן חלף מאירוע סטרס בתחילת הטיפול, וכמובן התגובה הקלינית לטיפול. חוקרים בתחום של PTSD בודקים האם תרופות מסוימות (לדוגמא ציפרלקס או סטרואידים) הניתנים מיידית אחרי הסטרס (בחדרי מיון לדוגמא) יכולים למנוע את המעבר מתגובת סטרס ל PTSD. במידה ומחקרים אלו יוכיחו יעילות קלינית ניתן יהיה למנוע הופעת PTSD במטופלים רבים. 

מקור מידע: The Epidemiology of Combat-Induced Post-Traumatic Stress Disorder. Solomon Z. and Ginzburg K. In Psychiatric and Behavioral Disorders in Israel by I. Levav

קישור למאמר 

Psychiatric and Behavioral Disorders in Israel 

 

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר


      שינוי גודל פונט
      ניגודיות