vhjgfhgfh

 

טריכוטילומניה – תלישת שיערות

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

מה זה טריכוטילומניה (TRICHOTILLOMANIA)?
טריכוטילומניה הינה הפרעה נפשית קלינית המאופיינת בצורך אובססיבי בלתי נשלט לתלוש שיערות. התלישה יכולה להתבצע בכל אזור בגוף בו צומח שיער. האזורים האופייניים ביותר הם הראש, הגבות והריסים. המריטה האינטנסיבית בקרקפת יכולה לגרום לאזורים ללא שיער- הופעת קרחות (ALOPECIA), כתוצאה מאובדן שיער מתעוררות תחושות של בושה, אשמה היכולות להוביל לריחוק חברתי.

מטופלים יכולים להשתמש בפאה כדי להסתיר את התופעה. לעיתים קרובות מטופלים יפנו קודם לרופא כללי או לרופא עור ורק לאחר שנשללת האפשרות של מחלת עור פונים לטיפול פסיכיאטרי.

מה הן הקריטריונים לאבחנה של טריכוטילומניה?

הקריטריונים לאבחון טריכוטילומניה לפי ה DSM-5-TR – ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה, הם:

  • צורך שחוזר על עצמו למרוט את שיערות הגוף עד כדי אובדן שיער
  • ניסיונות חוזרים לשלוט על התופעה על יד הורדת התדירות או הפסקה מלאה
  • מריטת השיערות הגורמת לסבל קליני ופגיעה באיכות החיים
  • מריטת השיער אינה משנית לאבחנות רפואיות או פסיכיאטריות אחרות

מהי השכיחות של טריכוטילומניה?

קשה לקבוע מהי השכיחות של טריכוטילומניה באוכלוסייה. כמות לא מבוטלת של אנשים סובלים מהתופעה “בשקט” ולא פונים למסגרות טיפוליות. חלקם יפנו לרופא עור ויסתפקו בטיפולים של רופאים אלו מבלי לפנות לטיפול נפשי. הסובלים מהתופעה מנסים להסתיר אותה ופונים לעזרה טיפולית רק במקרים קיצוניים או כאשר קרובים של הסובלים לוחצים על כך שהאדם יפנה לבדיקה מקצועית.

מחקרים אפידמיולוגים בארה”ב מראים שכיחות של 1-2 % כאשר בני נוער, אנשים צעירים ונשים סובלים יותר. היחס בין גברים לנשים הוא 9:1 לרעת המין הנשי. חשוב לציין שהתופעה יכולה להופיע בתקופות של מתח או חרדה ובהמשך להיעלם ולהטריד את האדם לסירוגין בלבד לאורך הזמן.

מה הן הסימפטומים של טריכוטילומניה?

הסובל מהתופעה חש צורך עז למרוט את השיער. הוא חש מתח הולך וגובר עד לביצוע הפעולה. ביצוע התלישה גורם להרגעת המתח ולפעמים אף לתחושת סיפוק. בהמשך, תחושת הסיפוק יכולה להיהפך לתחושה של אשמה וכעס עצמי. לפעמים המריטה באה עקב תחושת גרד בקרקפת, תחושה שנרגעת רק אחרי המריטה. הצורך למרוט יכול להופיע בתקופות של מתח בחיים וגם בתקופות של שעמום. יתכן והאדם מורט את השערות גם ללא מתח פנימי, כהרגל שמופיע אפילו בצורה שאינה מודעת.

בעקבות תופעת המריטה האדם יכול להרגיש בושה גדולה וכעס פנימי על כך שהוא לא מצליח לשלוט על התופעה. אחרים יכולים לחוש אפילו הנאה מהמריטה. אם האדם גורם לעצמו קרחות הוא יכול להתבודד ולא להיפגש עם אנשים אחרים. לרוב האדם מסתיר את התופעה ולא חולק עם אחרים את תחושותיו.

ריטואל מריטת השיער יכול להופיע בצורות שונות:

  • מריטה של שיערות הראש לפי אזורים כדי להימנע מקרחות
  • תלישת השיער עד השורש
  • בדיקה ויזואלית של השיער הנתלש דרך הפה והלשון
  • בליעת השיער שנתלש
  • תלישת שיער מאזורים צנועים. מבית השחי או מבזקן

כתוצאה מהמריטה ניתן לצפות בקרחות או בחסר של גבות או ריסים. הקרחות יכולות להופיע בצורה מפוזרת אך לעתים ברוב הקרקפת.

לרוב מריטת השיערות מתבצעת בעזרת האצבעות אך לעיתים קרובות משתמשים בפינצטות או כלים נוספים המסייעים לתלישה. לפעמים המטופל תולש את השיערות בצורות ייחודיות שאינן מתאימות לאובדן שיער כתוצאה ממחלה.

המטופל יכול לתאר שאחרי שהוא מורט את השיער הוא בודק אותו ואף בולע אותו. בליעת השיער יכולה לגרום לחסימת דרכי העיכול ולסימפטומים של כאבי בטן והקאות. יש לציין שחלק מההתנהגות של מריטת שיער יכולה להיות לא מודעת ולהתבצע בצורה אוטומטית בלי שהמטופל נותן את הדעת עליה.

רוב האנשים הסובלים מתופעת המריטה סובלים גם מתופעות קליניות אחרות הקשורות לגוף, תופעות כמו אכילת ציפורניים, קילוף עור כפייתי, ונשיכת שפתיים. כמו כן, תסמינים של ההפרעה הטורדנית כפייתית שכיחים בטריכוטילומניה.

מה הוא מהלך הטריכוטילומניה?

טריכוטילומניה הינה תופעה הנוטה להופיע בגילאים מוקדמים ואפילו בילדות. המהלך הוא כרוני עם תקופות של החמרה ושל הפוגה. הטיפול התרופתי והפסיכותרפי יכולים להשפיע ולשפר את מהלך התופעה. אצל אנשים מסוימים התופעה יכולה לחלוף מעצמה. נשים יכולות לחוש החמרה בזמן המחזור החודשי אך לא בהיריון. הטיפול יכול מאד לעזור לשלוט על התופעה.

מה הן הסיבות לטריכוטילומניה?

טריכוטילומניה משתייכת לתופעות טורדניות כפייתיות ולהפרעות חרדה. מחקרים מראים מרכיב גנטי לתופעה וגם שינויים במבנה האנטומי של המוח. שינויים אלו בולטים יותר במקרים עם מהלך כרוני ומורכב.

מטופלים רבים קושרים את תחילת התופעה של מריטת שיערות למצבי סטרס של החיים. דרך מריטת השיער מושגת רגיעת המתח האישי. אחרים מציינים שהתופעה מתחילה או מתחזקת בתקופות של שעמום. המטופלים מציינים תחושה פנימית של מתח שמקדימה את תופעת מריטת שיערות. מתח פנימי, מריטת שיער והרגעת המתח מהווה מעגל של חיזוק ההתנהגות הפתולוגית.

מחקרי אוכלוסייה מראים שקיימת נטייה משפחתית לתופעה ולעיתים קרובות היא מופיעה בליווי מצבים פסיכיאטריים נוספים כמו תסמונת טורדנית כפייתית ודיכאון קליני.

כאשר מריטת שיערות מתפתח בתקופת ההתבגרות גורמים הורמונליים יכולים להוביל את השינוי ההתנהגותי.

איך מטפלים בטריכוטילומניה?

תופעת הטריכוטילומניה משתייכת לקבוצת ההפרעות הקשורות להפרעה הטורדנית הכפייתית. קבוצת הפרעות אלו מגיבה טוב לתרופות מקבוצת ה SSRI, תרופות כמו ציפרלקס, לוסטרל, פריזמה, פבוקסיל, סרוקסט וציפרמיל. אין תרופה מועדפת. המינון הטיפולי זהה לזה הניתן בטיפול של תסמונת טורדנית כפייתית.

במקרים מורכבים ניתן להשתמש בטיפול של תרופה מקבוצת ה SSRI ביחד עם תרופה נוגדת פסיכוזה כמו אריפלי או זיפרקסה, ראה מאמר על הטיפול בתסמונת הטורדנית כפייתית ומאמרים על התרופות הנמצאים באתר.

הטיפול הפסיכותרפי ובמיוחד הטיפול ב CBT הוכח כיעיל בטיפול של טריכוטילומניה. השיטה של אימון להיפוך הרגלים (HABIT REVERSAL TRAINING) יכולה לסייע במניעת מריטת השיער.

השיטה מלמדת את המטופל להיות ער למצבים המובילים למריטה והתנהגותו לפני המריטה. השיטה כוללת שלבים כמו: ניהול יומן מריטה, זיהוי מצבים המעודדים מריטה ושינוי ההרגל של מריטת שיער. התנהגויות חלופיות למריטה יכולות להיות לחיצה על כדור, ניהול יומן, פעילות פיזית ושיחה עם אחרים על הדחפים. בנוסף, האדם יכול לעשות לעצמו מקלחת חמה כאשר מרגיש בצורך לתלוש, לבצע נשימות עמוקות מרגיעות, לספר את השיער קצר, להשתמש בכובע או בנדנה הצמודה לשיער.

איך מבדילים בין טריכוטילומניה להתנהגות נורמטיבית או למחלות עור?

המאפיין הייחודי של טריכוטילומניה, הדחף האובססיבי למרוט את השיער. תופעה זו אינה קיימת במצבים של טיפוח קוסמטי של השיער, שינוי הופעה למטרות יופי או הורדת שיער עקב רצון לשנות מראה (כפי שמתרחש בהפרעה של דימוי גוף).

מחלות עור רבות יכולות להוביל לאובדן שיער. במחלות כמו אלופסיה אראטה, צלקות, לופוס של העור, פוליקוליטיס ועוד יכולות להופיע עם שינויים מורכבים של עור הקרקפת או הגוף. כאשר קיים חשד למחלת עור יש להפנות את המטופל לרופא עור כדי לבצע אבחנה מבדלת של התופעה.

מקרה של טריכוטילומניה שטופל במרפאה של פרופסור גרינהאוס

למרפאתי פונים מטופלים עם מצבים פסיכיאטרים מורכבים הכוללים מריטת שיער. זכור לי היטב מקרה של אישה כבת 50 נשואה ללא ילדים שאובחנה כסובלת מתסמונת טורדנית כפייתית מלווה בדיכאון קליני.

עקב חוסר תגובה לטיפולים תרופתיים רגילים מצבה נעשה מורכב. בנוסף לאבחנות הראשונות שתיארתי היא סבלה מטריכוטילומניה קשה ובבדיקה מקרוב בלטו אזורים נרחבים של קרחות בקרקפת. המשפחה טענה שמריטת השיער שכללה מריטת גבות וריסים נמשכה שנים רבות מתחילת המצב הדיכאוני בשנות ה 20 של חייה. מריטת השיער נמשכה גם בתקופות ללא דיכאון ו OCD.

עקב תסמונת קלינית של OCD, דיכאון וטריכוטילומניה עמידים לטיפול המלצתי לה טיפול בגריה מגנטית למוח מלווה תרופה בשם פריזמה ותרופה בשם זיפרקסה. השילוב של תרופה SSRI ביחד עם תרופה נוגדת פסיכוזה היה מומלץ במצבה.

ביצענו כ 30 טיפולים של גרייה מגנטית עם תוצאות טיפוליות טובות. התופעות הקליניות של דיכאון ושל OCD השתפרו בצורה משמעותית. המטופלת חזרה לתפקד הן במסגרת הבית והן במסגרת חברתית. המלצתי לה להמשיך בטיפול התרופתי.

בנוסף המטופלת עברה כ 12 פגישות של טיפולי CBT עם דגש על ההרגלים של מריטת שיער.

המטופלת במעקב סדיר בקליניקה שלי (כבר 3 שנים). השיפור של כל הסימפטומים הוא משמעותי. היא חזרה לתפקד כעקרת בית כמתנדבת בגן טיפולי של ילדים.

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר


      צרו קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס