לוריוון (Lorivan)

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

לוריוון (Lorivan) הינה תרופת הרגעה שהחומר הפעיל בה הוא לורזפם (Lorazepam). תרופה זו משתייכת לקבוצת הבנזודיאזפינים. תרופות נוספות בקבוצה זאת כוללות קלונקס, ואבן, אסיוול, וווליום.

באלו מצבים משתמשים בלוריוון (Lorivan)?

  • הפרעות חרדה.
  • מצבים משולבים של חרדה ודיכאון.
  • מצבים של מתח מוגבר שמופיעים בעקבות אירועי חיים.
  • מצבים של אי שקט שמופיעים בתסמונות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, מאניה דפרסיה, תסמונת פוסט טראומטית, ושימוש מופרז של סמים.
  • טיפול בהפרעות שינה.
  • טיפול בקטטוניה.
  • טיפול באקטיזיה (אי שקט המופיע כתופעת לוואי לתרופה).
  • טיפול בפירכוסים.

איך פועלת התרופה לוריוון (Lorivan)?

לוריוון פועלת על קולטנים בשם גאבה (gaba receptor agonists) במוח. קולטנים אלו ממוקמים באזורים שונים של המוח ביניהם המערכת הלימבית, האזור הרטיקולרי (אזור השולט על הנשימות ודופק הלב) ובקליפת המוח. ע”י הפעלת קולטני גאבה לוריוון (Lorivan) מקטין תגובתיות של תאי המוח ועל ידי כך גורם לירידה בפעילות התאית ולהרגעה פסיכולוגית ופיזיולוגית.

איך משתמשים בלוריוון (Lorivan)?

לוריוון (Lorivan) משווק בישראל בצורה של טבליות של 1 מג’. מומלץ ליטול לא יותר מ 1-4 מג ליום. התרופה מתחילה את השפעותיה הפיזיולוגיות 30-60 דקות אחרי נטילתה והשפעותיה נמשכות בן 11-16 שעות. מומלץ ליטול לוריוון לתקופות קצובות בלבד. מטופלים מסוימים יזדקקו לטיפול ממושך יותר.

מה הן תופעות הלוואי האפשריות של לוריוון (Lorivan)?

תופעות הלוואי האפשריות של לוריוון מתרכזות בהשפעותיה על מערכת העצבים המרכזית. בדרך כלל אפשר להקטין תופעות אלו על ידי שינוי במינון התרופה. ואלו הן השפעות הלוואי האפשריות:

  • עייפות יתר או טשטוש מנטלי.
  • אטיות של המחשבה והרגשה של חוסר יכולת להתמקד.
  • הפרעת בזיכרון לטווח קצר.
  • הפרעה בקואורדינציה של השרירים.
  • תחושות של דיכאון.
  • הפרעה בתפקוד המיני.
  • אובדן שיווי משקל ונפילות.
  • התרגלות לתרופה.
  • התמכרות.

האם לוריוון (Lorivan) גורם להתרגלות והתמכרות?

אחת מהשאלות המתעוררות בזמן הטיפול ב-לוריוון היא האם התרופה גורמת להתרגלות או התמכרות?.

אפשר להשתמש ב-לוריוון לפרקי זמן שונים. השימוש הנבון יותר הינו ממוקד לזמנים קצובים של צורך מוגבר בהרגעה. אומנם יש מצבים לא מעטים (לדוגמא הפרעת פאניקה) בהם תרופה זו יכולה להביא לירידה ניכרת ומתמשכת של החרדה. אפשר להשתמש בלוריוון לפרקי זמן ארוכים יותר תוך ידיעה שהתרגלות לתרופה יכולה להופיע. ההפסקה בשימוש של התרופה צריכה להיעשות בצורה מאוד הדרגתית כדי למנוע תופעות של הפסקת הטיפול.

התמכרות לעומת זאת, הינה תהליך לא רצוי ואף מסוכן. האדם שמתמכר ללוריוון עולה בהתמדה במינון ויכול להגיע למינונים גבוהים מאוד של 10 מג או יותר ליום. זכורה לי מטופלת שנטלה 18 כדורי הרגעה לקראת השינה. מקרים אלו מחייבים טיפול מקצועי. יש לדעת שהפסקה פתאומית של תרופות הרגעה שנלקחו במינון מוגזם כפי שמתרחש בחולים המכורים, יכולה להוביל למצבים רפואיים מסוכנים לחיים.

איך מפסיקים את הטיפול ב-לוריוון (Lorivan)?

במידה ונוטלים לוריוון (Lorivan) מעבר לשבוע שבועיים צריך לקחת בחשבון שהפסקת הטיפול צריכה להיעשות בהדרגה. קיימת המלצה כללית לא לעשות הפסקות מידיות של הטיפול אלא לבצע הפסקה הדרגתית. קצב ההפסקה יהיה תלוי בזמן שהמטופל נוטל את התרופה. מומלץ להתייעץ עם רופא או פסיכיאטר בכל הנוגע לתהליך הפסקת הטיפול.

שימוש ב-לוריוון (Lorivan) בהריון ובהנקה.

  • לוריוון עובר לשיליה וגם לחלב האם.
  • מנגנון הפירוק של לוריוון איטי יותר אצל העובר והתינוק, לכן יש סיכוי גדול יותר לתופעות לוואי.
  • התרופה לא מומלצת בטרימסטר הראשון של ההיריון מאחר ותרופה זו נקשרה למומי לידה.
  • השימוש לקראת סוף ההיריון יכול להוביל, מיד אחרי הלידה, לסינדרום של הפסקת התרופה אצל התינוק (אי שקט, קושי באכילה, שינה לא סדירה). סינדרום זה נוטה להיות קל ולעבור תוך מספר ימים.
  • בזמן הנקה תרופה זו מופיעה בחלב אם בריכוז גבוה יחסית ויכולה לגרום להאטה פסיכומוטורית אצל התינוק. במידה ויש צורך להשתמש בתרופה הרגעה בזמן הנקה עדיף להשתמש בתרופה כמו וואבן שמשפיעה לטווח קצר יותר.

סיכום:

לוריוון הינה תרופת הרגעה מקבצות הבנזודיאזפינים. היא נמצאת בשימוש נרחב עקב תופעות הלוואי המעטות שלה. תרופה זאת צריכה להינתן תחת בקרת רופא, עדיף רופא פסיכיאטר. מיעוט תופעות הלוואי והשפעות קליניות רחבות גורמות לכך שלוריוון הינה תרופה עם פוטנציאל להתרגלות והתמכרות. על הרופא המטפל להזהיר מטופלים מאפשרות זאת ולבצע מעקב תקופתי.

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר