vhjgfhgfh

 

מירו (MIRO)

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

מירו תרופה נוגדת דיכאון וחרדה שאושרה לשיווק באמצע שנות ה – 90 של המאה הקודמת. התרופה מכילה חומר פרמקולוגי בשם מירטזפין (MIRTAZAPINE) ונמכרת בכדורים של 30 ו – 45 מ”ג.

מאמר זה נועד לתת מידע והדרכה כללית על התרופה. הוא אינו תחליף לדיון מעמיק עם הפסיכיאטר המטפל או קריאת העלות המצורף לתרופה.

באלו מצבים קליניים משתמשים במירו?

  • השימוש המרכזי של מירו הינו למצבים של דיכאון מג’ורי במיוחד כאשר חרדה והפרעות שינה מתלוות לדיכאון.
  • כטיפול של הפרעת פאניקה עם או בלי אגורפוביה
  • כחיזוק של תרופות נוגדות דיכאון אחרות כאשר קיים דיכאון שלא מגיב מספיק לתרופות אחרות
  • כטיפול של הפרעות שינה
  • כאשר יש צורך בשיפור התיאבון
  • לתופעות לוואי של אקטיזיה משיני לטיפול עם נוגדי פסיכוזה
  • הפרעות בתפקוד המיני משנית לטיפול ב תרופות SSRI

מה הוא מנגנון הפעולה של המירו?

  • דרך השפעה על הקולטנים נוראפינפרין וסרוטונין מירו מגביר את ההפרשה של מוליכים עצביים אלו.
  • בנוסף לתרופה מירו השפעה ישירה על קולטנים שונים של סרוטונין
  • השפעה על קולטנים של היסטמין ושל אצטיל קולין

השילוב של הפעולות על הקולטנים השונים מירו מוביל לשיפור קליני במטופלים הסובלים מדיכאון, משילוב דיכאון וחרדה, דיכאון והפרעות שינה, וגם על הפרעות שינה ללא דיכאון.

האם מירו מגביר מחשבות אובדניות ומעשים אובדניים?

בעלון רשומה אזהרה שהתרופה יכולה לגרום להופעה של מחשבות אובדניות או להחמרה במידה והן קיימות. אזהרה זאת נכונה לכל התרופות נוגדות דיכאון שבשימוש כיום. המציאות הקלינית מראה שהשפעת המירו על סימפטומים של דיכאון ועל מחשבות אובדניות היא מיטיבה ולא מחמירה. על הרופא להזהיר את המטופל על האפשרות של החמרה קלינית והצורך להיות במעקב מסודר בזמן טיפול בתרופות פסיכיאטריות.

האם מירו מגביל את היכולת התפקודית?

הסיבה ליכולת תפקודית נמוכה נובעת מהסימפטומים של דיכאון וחרדה. בעזרת טיפול בתרופה מירו תופעות אלו משתפרות ואף חולפות. תופעת לוואי נפוצה עייפות יתר, יכולה לגרום לישנוניות וקושי בתפקוד. על המטופל לדווח למטפל במידה ותופעות אלו מופיעות.
התרופה עלולה לגרום לנמנום ועייפות. לעוסקים בהפעלת ציוד מכני כבד ונהיגה יש לשים לב לתופעה ולנקוט אמצעי זהירות ולדווח לרופא מטפל.

תוך כמה זמן מורגשת ההשפעה הנוגדת דיכאון של מירו?

המעבר ממצב של דיכאון או של חרדה למצב מאוזן מתרחש בהדרגה. הסימנים הראשונים של שינוי הם חיצוניים, האדם מטפל בעצמו טוב יותר, יש פחות סימפטומים של חרדה או דיכאון, התיאבון חוזר והשינה משתפרת.

בהמשך התחושות של דיכאון וחרדה מתמתנות, ועומס מחשבות מטרידות ופסימיות מתפוגג. החשיבה הופכת לאופטימית יותר והייאוש או חוסר התקווה חולפים. השינוי הבולט בתחושות ובמחשבות מורגש בעצמה תוך 4-8 שבועות מתחילת הטיפול.

הגישה הטיפולית של פרופסור גרינהאוס בעזרת מירו?

פרופסור גרינהאוס ממליץ על הטיפול במירו בדרך הבאה:

  • להתחיל טיפול במינון נמוך של חצי כדור למשך שבוע ימים. בהדרגה אפשר לעלות ל 30 עד 45 מג לפני השינה
  • פרופ’ גרינהאוס משתמש במירו בארבעה מצבים קליניים: 1. במטופלים הסובלים מדיכאון קליני מלווה תסמיני חרדה או הפרעות שינה, 2. מטופלים עם תסמינים בולטים של התקפי חרדה עם או בלי אגורפוביה, 3. כחיזוק של תרופות נוגדות דיכאון במצבים של דיכאון שלא מגיב מספיק טוב לטיפול ו 4. בדיכאון המלווה בהפרעות שינה
  • יש לדווח במידה ותופעות לוואי כמו עייפות יתר או תיאבון מוגבר מופיעות
  • חולים גריאטריים רגישים יותר להשפעה של מירו ובדרך כלל זקוקים למינונים נמוכים יותר
  • יש לעקוב אחר שינויים התנהגותיים אם יופיעו או יחמירו מחשבות אובדניות או מחשבות תוקפנות. יש לדווח בדחיפות אם יופיעו מחשבות לרופא מטפל
  • מומלץ ליטול מירו פעם ביום לפני השינה עקב השפעתו על הירדמות ומשך השינה.
  • ההשפעה המיטיבה של מירו על החרדה מורגשת בדרך כלל כעבור שבוע. ההשפעה נוגדת דיכאון מופיע מאוחר יותר, כ 2-4 שבועות מתחילת הטיפול
  • תופעות לוואי מורגשות יותר בתחילת הטיפול וחולפות בהמשך הטיפול. לעיתים רחוקות נדרש להפסיק את הטיפול
  • אין להפסיק את הטיפול במירו בפתאומיות. יש לתכנן הורדה הגדרתית של המינון עד הפסקתו
  • מטופלים עם פגיעה בכבד או בכליות זקוקים למינון נמוך יותר של התרופה

מהן תופעות הלוואי של מירו?

תופעות הלוואי השכיחות יותר של מירו הן עייפות, אכילת יתר ועלייה במשקל.

השפעות על מערכת העצבים המרכזית:

  • שינת יתר ועייפות במשך היום. יכול להופיע אצל 30% מהמטופלים
  • אי שקט. הפרעת שינה והחמרה של תופעות של חרדה.
  • פגיעה ביכולת נהיגה. אי שקט, רגזנות, החמרה של הדיכאון
  • מטופלים מאובחנים כסובלים ממאניה דפרסיה הנמצאים מצב של דיכאון עלולים לעבור מדיכאון למאניה עם נטילת המירו

תופעות אנטי קולינרגיות (משניות להשפעת התרופות על קולטני אצטיל קולין):

  • יובש בפה
  • קושי במתן שתן
  • עצירות
  • עצירת שתן לעיתים רחוקות מאוד

השפעה על מערכת העיכול:

  • עלייה בתאבון ועלייה במשקל, לפעמים משמעותית מאוד

החמרה של הדיכאון והופעה של מחשבות אובדניות או תוקפניות. חשוב לבצע מעקב קליני של המטופלים במיוחד בשבועות הראשונים של הטיפול.

תופעות על הלב והמערכת כלי דם:

  • ירידת לחץ דם בעיקר בשינויי תנוחה
  • הפרעות בקצב הלב

מהן הסימפטומים של הפסקה פתאומית של מירו?

מומלץ לבצע הפסקה הדרגתית של התרופה כדי למנוע סימפטומים של הפסקת התרופה (withdrawal symptoms). התופעות של ההפסקה הפתאומית מופיעות בין 7-1 ימים אחרי הפסקת הטיפול ויכולות להימשך עד שלושה שבועות.

  • סחרחורת
  • עייפות
  • בחילות והקאות
  • תחושת איטיות מנטלית ומוטורית
  • כאבי ראש, חום, הזעות וצמרמורות
  • הפרעות שינה וחלומות עם סיוטיים
  • תחושת “חשמל” בגפיים
  • חרדה ובלבול
  • מצבים של מאניה או היפו מאניה

האם מותר ליטול מירו בהיריון או הנקה?

מירו לא נחשבת לתרופה הגורמת למומי לידה. קביעה זאת מתבססת על מעט נתונים מאחר והשכיחות של השימוש במירו אצל נשים הרות יחסית נמוך. לכן יש לתת עדיפות לתרופות מוכרות יותר בטיפול של נשים בהיריון עם דיכאון קליני.

חשוב לציין שאישה המטופלת בהצלחה עם מירו נכנסת להיריון אפשר להמשיך בטיפול עם מירו גם במהלך ההיריון.

מירו חודר מעט לחלב אם. השימוש בו כטיפול של אימא שמניקה אפשרי. יש לעקוב על רמת הערנות של התינוק.

סיכום

מירו תרופה עם יעילות מוכחת בטיפול במצבי דיכאון ומצבי חרדה. אפשר ליטול כתרופה יחידה או בשילוב עם תרופות אחרות. תופעות הלוואי המרכזיות של מירו הן עייפות יתר ותיאבון מוגבר. תועפות אלו יכולות להופיע עד 30% מהמשתמשים. אין דיווחים על עלייה במומי הלידה אצל נשים המשתמשות במירו. מירו תרופה מותרת בהנקה.

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר


      צרו קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס