vhjgfhgfh

 

עמוד הבית > מאמרים בנושא דיכאון > תסמונת של הפרעת שימוש בקנאביס

תסמונת של הפרעת שימוש בקנאביס

מחקרים המוכיחים השפעות שליליות של שימוש כבר של קנאביס הולכים ומתרבים. אחוז לא מבוטל מאוכלוסיית בני הנוער בארה"ב מדווח שהשתמש בקנאביס בשנה שקדמה למחקר וחלק גדול מהם השתמשו בצורה המתאימה לאבחנה של הפרעת שימוש קנאביס. קיים קשר דו-כיווני בין השימוש בקנאביס ובמיוחד עם הפרעת שימוש קנאביס ומצבים פסיכיאטרים כמו דיכאון קליני, תסמונת פוסט טראומטית-PTSD, סכיזופרניה, הפרעה ביפולרית והפרעת קשב וריכוז. הקשר הדו-כיווני אומר שלמשתמשים בקנאביס סיכוי לפתח הפרעות פסיכיאטריות ולמטופלים עם הפרעות פסיכיאטריות סיכוי להשתמש בקנאביס או לפתח הפרעה של שימוש בקנאביס.

מהי הפרעת שימוש בקנאביס?

התסמונת של הפרעת שימוש בקנאביס מתייחסת למצב קליני בו קיים שימוש יתר של קנאביס המוביל למוגבלות קלינית ותופעות של חוסר איזון נפשי. לפי ה 5-DSM (ספר האבחנות של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי) הפרעת שימוש בקנאביס קיימת כאשר במהלך 12 החודשים האחרונים נוכחו לפחות שניים מתוך 11 קריטריונים הבאים:

  1. השימוש בקנאביס מתבצע לתקופות ארוכות יותר מאשר התכוון הסובל
  2. כמיהה לקנאביס.
  3. כישלון בניסיון להפחית בשימוש
  4. עיסוק רב בלהשיג, להשתמש או להתאושש משימוש
  5. פגיעה ביכולת לעבודה, לקיים משפחה או להשלים לימודים
  6. המשך שימוש למרות פגיעה בתחומים חשובים של החיים
  7. כישלון במילוי תפקידים חשובים של החיים עקב השימוש
  8. וויתור על פעולות חשובות של החיים האישיים כתוצאה מהשימוש בקנאביס
  9. שימוש בקנאביס במצבים סיכון כמו נהיגה
  10. התפתחות של סבילות להשפעות של קנאביס וכתוצאה צורך במינון גבוה יותר של החומר
  11. תופעות של גמילה עם מפסיקים את השימוש

החומרה של התסמונת מוגדרת

  • קלה כאשר יש 2-3 סימפטומים
  • בינונית כאשר יש 4-5 סימפטומים
  • קשה כאשר קיימים 6 או יותר סימפטומים

מדוע משתמשים בקנאביס?

קנאביס הינו תוצר של צמח נפוץ ברוב מקומות בעולם. הצמח מכיל חומרים רבים, המרכזיים שבהם נקראים טטרהידרוקנבינול (THC), קנאבידיול (CBD) וקנאביול (CB). ה THC הוא החומר הפעיל במוח הגורם לתחושת ה "היי או סוטול" וגם הגורם המעודד התפתחות של הפרעת שימוש קנאביס. בשנים האחרונות נוצרים זנים עם ריכוז גבוה של THC. CBD הוא החומר הפעיל נגד כאבים, מקטין חרדה ומונע פרכוסים. ההשפעות של CB טרם ידועות.

מהי השכיחות של הפרעת שימוש בקנאביס?

השכיחות של התסמונת של שימוש קנאביס נמצאת בעלייה עקב הלגליזציה של השימוש בסם. מעריכים ששליש מהמשתמשים בקנאביס סובלים מתסמונת זאת. עד עכשיו הייתה התייחסות מועטה לתסמונת ואת משמעתה. אין ספק שאם הרחבת השימושים הרפואיים של החומר, כמו למשל תסמונת פוסט טראומטית, נראה עלייה בשכיחות של התופעה.

השימוש הכללי בישראל לא ידוע. סטטיסטיקות על השימוש במסגרת "תוכנית קנאביס רפואי" כגורם טיפולי מראים בשנת 2022 היו 128000 מטופלים בעלי רישיון לקנאביס רפואי בישראל. מספרים אלו בעלייה מתמדת ובעקבות מלחמת חרבות ברזל סביר להניח שכמות גדולה של מטופלים יתווספו לרשימה זאת. משרד הבריאות בישראל מאפשר רישיונות קנאביס למטופלים עם PTSD שלא מגיב לטיפול. סביר להניח ש 30% של בעלי רישיון לשימוש קנאביס נמצאים במצב של הפרעת שימוש קנאביס.

מהן גורמי סיכון להתפתחות הפרעת שימוש בקנאביס?

  • גיל התחלת השימוש (במיוחד לפני גיל 16)
  • שימוש יומיומי או כמעט יומיומי
  • שימוש בקנאביס עתיר THC ללא CBD מאזן
  • רקע משפחתי של שימוש בסמים
  • היסטוריה של הפרעות חרדה, דיכאון, סכיזופרניה, הפרעה ביפולרית, PTSD או ADHD
  • סביבת חיים תומכת שימוש (חברתית/תרבותית)
  • מחלות כרוניות, שאינם מגיבים מספיק לטיפול הרגיל עבורם

השלכות רפואיות ונפשיות של הפרעת שימוש קנאביס

1.תסמיני גמילה

  • מתחילים תוך 1–3 ימים מהפסקת השימוש בקנאביס
  • נמשכים כשבוע עד שבועיים
  • כוללים: עצבנות, אי שקט, הפרעות שינה, ירידה בתיאבון, דיכאון קל

2.השלכות חברתיות ותפקודיות

  • ירידה בהישגים לימודיים
  • קושי בשמירה על תעסוקה
  • קונפליקטים במשפחה ובמערכות יחסים
  • שימושים מסוכנים (למשל נהיגה תחת השפעה)

3.מערכת הנשימה

שימוש ממושך בעישון קנאביס (בדגש על עישון):

  • ברונכיטיס כרונית: שיעול, ליחה, צפצופים – תוצאה של גירוי קבוע לריריות הסימפונות.
  • פגיעה בצפיפות ריסים אפיתליאליים – מקשה על ניקוי חלקיקים מזיקים מדרכי הנשימה.
  • ההשפעה על COPD: לא חד משמעית, אך שימוש משולב עם טבק מגביר את הסיכון.

מערכת לב וכלי דם

השפעות אקוטיות:

  • עלייה בקצב הלב (טכיקרדיה)
  • עלייה בלחץ הדם
  • ירידה בלחץ דם בעמידה (אורתוסטטיזם)

סיכונים:

  • אירוע לבבי חריף (MI): עלייה בסיכון, במיוחד במעשנים מבוגרים עם מחלות רקע.
  • הפרעות קצב: תועדו מקרים של פרפור עליות, טכיקרדיה חדרית, ואף דום לב.

השפעות נוירולוגיות ונוירוקוגניטיביות

  • ירידה בתפקוד קוגניטיבי: פגיעה בזיכרון עבודה, קשב, תכנון והתארגנות.
  • שינויים מבניים: מחקרים הראו שינויים באמיגדלה, היפוקמפוס וקליפת המוח הפרה־פרונטלית.

בנוער:

  • פגיעות גדולה יותר בשל השפעה על מוח מתפתח.
  • שימוש בגיל צעיר מקושר לירידה קבועה ב-IQ.

השפעות פסיכיאטריות

סכיזופרניה ומאניה דפרסיה:

  • קשר ישיר ומבוסס בין שימוש כבד לקנאביס (בעיקר עתיר THC) לבין סיכון גבוה להופעת פסיכוזה.
  • שימוש בגיל צעיר ובאנשים עם רגישות גנטית מגביר את הסיכון פי 2–5.

דיכאון וחרדה:

  • הסיכון לדיכאון עולה בשימוש יומיומי.
  • קשר דו-כיווני: חלק מהמטופלים מדווחים על שימוש כ"תרופה עצמית".

סיכון מוגבר לאובדנות:

  • במיוחד בקרב מתבגרים ובוגרים צעירים.

השפעות גופניות כלליות

תסמונת הקאה קנבינואידית (CHS):

  • תסמונת נדירה אך קיימת עלייה בפניות למיון
  • תסמינים: הקאות חוזרות, כאב בטן.
  • טיפול יעיל: הפסקת שימוש מוחלטת.

השפעה על פוריות ומערכת הרבייה

בגברים:

  • ירידה בספירת זרע.
  • שינויים במבנה ובתפקוד של תאי זרע.
  • ירידה ברמת הטסטוסטרון.

בנשים:

  • עיכוב בביוץ.
  • פגיעה פוטנציאלית בקליטת עוברים ברחם.

השפעות בהריון

  • THC חוצה את השליה ועלול לפגוע בהתפתחות מוח העובר.

השפעות מדווחות:

  • משקל לידה נמוך
  • עלייה בסיכון ללידה מוקדמת
  • הפרעות קשב וריכוז בילדות
  • איגוד רופאי הנשים בישראל (וגם ACOG בארה"ב) ממליצים לא להשתמש בקנאביס בזמן הריון או הנקה.

פגיעה במוטיבציה או תסמונת של חוסר מוטיבציה משני ל CUD

  • תיאור קליני: חוסר רצון, ירידה ביוזמה, קהות רגשית.
  • שכיח במשתמשים כרוניים.
  • יש מחלוקת אם מדובר בתסמונת עצמאית או ביטוי של דיכאון/פגיעה נוירוקוגניטיבית.

דרכי טיפול של הפרעת שימוש קנאביס

טיפול פסיכולוגי (קו ראשון)

  • CBT – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: זיהוי דפוסי חשיבה ושבירת מעגלים של שימוש
  • Motivational Enhancement Therapy (MET): חיזוק המוטיבציה לשינוי
  • Contingency Management (CM): חיזוקים חיוביים להפסקת שימוש
  • טיפולים תרופתיים (בשלבי מחקר)
  • אין טיפול תרופתי מאושר רשמית ל-CUD

גישה רב-תחומית הכוללת טיפול פסיכולוגי אישי, התערבות סביבתית ושיקומית, הפניה לבתים מאזנים ולמסגרות המתמחות בטיפול תחלואה כפולה (פסיכיאטרית והפרעת קנאביס)

הגישה של פרופסור גרינהאוס בטיפול של הפרעת שימוש קנאביס?

הערכות הקליניות של פרופסור גרינהאוס גם בביקור הראשון כמו בביקורים המשכיים, כוללת בדיקה מעמיקה של השימוש בחומרים כמו קנאביס, סמים אחרים, אלכוהול, הימורים, הרגלים מסוכנים ועוד התנהגויות של המטופל שעלולות להיות מסוכנות עבורו. הפרעת שימוש קנאביס שכיחה בין מטופליו במיוחד באלו הסובלים מתסמונת פוסט טראומטית שלא מגיבה מספיק טוב לטיפולים השונים. אומנם פרופסור גרינהאוס בחר לא להיכלל בין רשימת הרופאים שיכולים לאשר שימוש בקנאביס רפואי, הוא מפני מטופלים כאשר השימוש מוצדק.

הוא ממליץ למטופלים לשמור על השימוש בכמויות הנמוכות האפשריות. פרופסור גרינהאוס מודע לכך שכחלק מהסיבות לתסמונות קליניות עמידות לטיפול קיים שימוש מוגזם בקנאביס. הוא מפנה מטופלים עם סוגייה של הפרעת שימוש קנאביס למטפלים העובדים אתו בקליניקה. מטפלים אלו מנוסים בשיטות המומלצות בטיפול של הפרעת שימוש קנאביס.

לסיכום, הפרעת שימוש קנאביס הינה שכיחה וקיים סיכוי סביר ששכיחותה הולכת וגוברת באוכלוסייה הכללית וגם באוכלוסייה של מטופלים פסיכיאטריים. ההשפעות הפיזיולוגיות של החומרים הפעילים בצמח הקנאביס רבות. שימוש יתר של החומר יכול להוביל לפתולוגיה גופנית וגם נפשית. קיימות אמונות רבות סביב היעילות הקלינית של קנאביס למרות שהעדויות המחקריות טרם תמכו בשימושים אלו. השימוש בקנאביס בתסמונת PTSD נפוץ בישראל. קנאביס יכול לגרום להרגעה ושינה טובה יותר במצבים אלו אך לא משפיע על הפתולוגיה הבסיסית של PTSD. על קלינאים להיות מודעים לתופעה של הפרעת שימוש בקנאביס ולהתייחס אליה במהלך הטיפול.

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר

    צרו קשר

      צרו קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס

        דילוג לתוכן