vhjgfhgfh

 

עמוד הבית > מאמרים בנושא דיכאון > הקשר בין דיכאון לשימוש בפרופסיה נגד התקרחות

הקשר בין דיכאון לשימוש בפרופסיה

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

מה היא פרופסיה ומה הסיבות הרפואיות לשימושה?

התרופה פנסטריד (fenasteride) שנמכרת בישראל בשמות פרופסיה-PROPECIA , פנסטריד-( fenasteride )  ופרו-קור ( pro-cure ) אושרה לשימוש במצבים של נשירת שיער והתקרחות מוקדמת (אצל גברים ונשים) וכטיפול להגדלת בלוטת הערמונית אצל גברים. בשנת 1992 החומר הפעיל פנסטריד אושר לשימוש כטיפול להגדלת בלוטת הערמונית ורק ב – 1997 מנהל המזון והתרופות – FDA אישר שימוש בפרופסיה למניעת נשירת שיער. בקרב המתמודדים עם התקרחות. זוהי תרופה פופולרית.

מה הן תופעות הלוואי המדאיגות של פרופסיה?

בעשור האחרון החלו להופיע דיווחים על הקשר שבין השימוש בתרופה פרופסיה או המקבילות הגנריות שלה והופעה של תופעות לוואי מיניות אצל גברים ונשים והופעת מצבי דיכאון ומחשבות אובדניות. מטופלים הנוטלים את התרופה פינסטריד – Finasteride (המוכרת בשם המסחרי פרופסיה), עושים זאת לתקופות ארוכות. הטיפול בהתקרחות מוקדמת, בנשירת שיער, ובהגדלת הערמונית הינו ממושך. לכן, הסיכוי להופעת תופעות לוואי במהלך הטיפול הינו יחסית גבוה. במהלך השנים האחרונות הוכנס בעלון למטופל אזהרות על השימוש בפרופסיה. קודם הוספו אזהרות על תופעות לוואי מיניות אפשריות ולאחרונה גם על האפשרות של הופעת דיכאון ומחשבות אובדניות. הנושא של דיכאון קליני והתאבדות מדאיג באופן מיוחד. כתבות בעיתונות מדווחות על סיפורים טראגיים של אנשים שהתאבדו בזמן שימוש בפנסטריד. הדיווח העיתונאי אינו תחליף לעבודה מדעית, אבל הוא בהחלט מבליט את התופעה ואת החשיבות שרופאים יהיו מודעים לה. התופעות שדווחו, על ידי משתמשים- דיכאון וקושי בתפקוד המיני, יכולים להימשך גם לתקופה ממושכת לאחר הפסקת השימוש בתרופה. בספרות המקצועית מתייחסים לתופעה כ- Post Finasteride Syndrome תסמונת שלאחר נטילת פינסטריד – PFS. התופעות של הסינדרום שלאחר השימוש בפרופסיה כוללות שינויים במצב הרוח, הופעת דיכאון וחרדה, עלייה במחשבות האובדניות, שינויים קוגניטיביים, והפרעות בתפקוד המיני. תופעות הלוואי המיניות עליהן דווח כוללות ירידה בחשק המיני, קשיים עם האורגזמה, ואף תופעות של עקרות.

מה הן התוצאות של מטא אנליזה של מחקרים שפורסם ב 2021

סיכום של מספר עבודות מדעיות במהלך 2021 פומפילי ושותפיו ( Pompili et al 2021 ) פרסמו מאמר שסוקר 30 שנה של שימוש בתרופה פרופסיה. הם עשו מטא אנליזה שהתבססה על מספר רב של עבודות מחקריות בתחום. המחברים השוו בין מטופלים שקיבלו פרופסיה (כ- 102.520) לבין מטופלים שלא קיבלו את התרופה (כ- 96.934). כחלק מתופעות הלוואי שנחקרו נכללו דיכאון קליני, חרדה, מחשבות אובדניות והפרעות בתפקוד המיני.

מה היא השכיחות של תופעות הלוואי של פרופסיה?

הסיכון להופעת תסמיני דיכאון קליני במשתמשים בפרופסיה היה 3.32% לעומת הסיכון של 2.54% למטופלים שלא השתמשו בפרופסיה. מספרים אלו גורמים לכך שהסיכון להופעת דיכאון אצל משתמשים בפרופסיה היה פי 1.31 גבוה יותר מאשר במטופלים שלא נטלו את התרופה. לרוב, הדיכאון הקליני חלף עם הפסקת התרופה. באחוז לא מבוטל של מטופלים הדיכאון חזר במידה והשימוש בפרופסיה חודש. מימצאים חשובים נוספים שתוארו היו: 21% של משתמשי פרופסיה דיווחו על מחשבות אובדניות לעומת 14% של אלו שלא השתמשו בתרופה. 60% מהגברים דיווחו על הפגיעה בתפקוד המיני אצל גברים. החוקרים לא ציינו את צורת ההפרעה בתפקוד המיני והאם הפרעות אלו הופיעו גם אצל נשים או שנמשכו למרות הפסקת הטיפול. החוקרים לא התייחסו למקרים של התאבדות במחקר שלהם. הנתונים שדווחו מראים שהופעת מחשבות אובדניות הינו דבר שכיח במשתמשים בתרופה ומחשבות אלו מופיעות גם באנשים שלא אובחנו כסובלים מדיכאון קליני. בסיכום: הממצאים נתנו דגש מיוחד על האפשרות של הופעת סימפטומים של מחשבות אובדניות ודיכאון קליני וחרדה במטופלים המשתמשים בפרופסיה. בנוסף, אחוז גבוה של גברים מדווחים על הפרעות בתפקוד המיני בזמן השימוש בתרופה. חשוב לציין שבעבודות אחרות הועלתה האפשרות שהפרעות בתפקוד המיני ימשכו גם לאחר הפסקת השימוש בתרופה. המחברים לא התייחסו להפרעות אפשריות בתפקוד המיני של נשים המשתמשות בתרופה. ניתן לשער שגם הן עלולות לסבול מתופעות בתחום של התפקוד המיני.

איך פרופסיה גורמת לדיכאון והפרעות בתפקוד המיני?

ההסבר להופעת דיכאון והפרעות בתפקוד המיני טמון במנגנון הפעולה של התרופה. פרופסיה גורמת להאטה של הפעולה של אנזים בשם 5 alpha reductase אשר משפיע על דרכי היצור של הטסטוסטרון בגוף ובמוח. כתוצאה מירידה בפעילות של אותו אנזים, יורדת הפעולה של חומרים בשם נוירוסרוידים (NEUROSTEROIDS) הפעילים במוח האדם. עקב ההשפעות הביולוגיות על האנזים ועל הנוירוסטרוידים מופיעות ההשפעות הקליניות שתוארו.

איך מתמודדים עם תופעות הלוואי לפרופסיה?

מבחינה פרקטית הרופא המטפל צריך לשקול עם המטופלים שעומדים להשתמש בפרופסיה את היתרונות והחסרונות של הטיפול. במידה ומתחילים בטיפול זה יש להעריך תקופתית האם קיימות תופעות הלוואי המוזכרות במאמר זה. מבחינה פסיכיאטרית, רופא שעושה הערכה של מטופל או מטופלת שסובלים מדיכאון או מקשיים בתפקוד המיני, ומשתמשים בפנסטריד-פרופסיה, עליו להעריך מה הקשר בין פנסטריד והתופעות הקליניות. פרופ’ גרינהאוס מציין שלרוב המקרים הוא ממליץ להפסיק את הפנסטריד כחלק מתהליך הטיפול. מקורות Risk of Depression Associated With Finasteride Treatment Maurizio Pompili, MD, PhD, Carlo Magistri, MD, Stefano Maddalena, MD, Cristiano Mellini, MD, Severino Persechino, MD, and Ross J. Baldessarini MD Journal of Clinical Psychopharmacology 2021  

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר


      צרו קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס


        דילוג לתוכן