vhjgfhgfh

 

חרדה קיומית

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

חרדה קיומית מאופיינת בתחושות של פאניקה או אימה המופיעות כשאדם מוצף מחשבות חוזרות על המוות, על חוסר המשמעות של החיים או על חוסר המשמעות של קיומו. מחשבות אלו יכולות להתעורר באופן ספונטני או בעקבות גירויים פנימיים מחשבתיים או חיצוניים, העלולים לעורר ביתר שאת את המחשבות על מוות וכתוצאה, תסמיני חרדה.

בין היתר, התחושות שעלולות להתעורר כוללות רגשות מציפים, חוסר תקווה, אי שקט וחוסר אונים, כפי שאנשים רבים הרגישו בשנות הקורונה והיום מרגישים עקב מלחמת חרבות ברזל. בתקופת הקורונה חוסר הודאות בכל הנוגע להשפעות המגפה עוררה חוסר ודאות ודאגת מוות אצל אוכלוסיות רבות בעולם.

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל פחדים עמוקים אלו התעוררו מחדש. משפטים כמו “אני לא יודע אם אחיה”, “אני מת מפחד” או “המדינה תפסיק להתקיים” נשמעים שוב ושוב על ידי צעירים ומבוגרים אחרי ה 7-10-23. דאגה לקרובים המגויסים או לעצמם עקב הטילים שנשלחים מעל שמי המדינה מעוררים מחדש את הפחד הקיומי.

במאמר זה פרופסור לאון גרינהאוס, בוחן את המאפיינים של החרדה הקיומית והשפעתה על מבוגרים וצעירים,איך ניתן להתמודד עם התופעה ולטפל בה, כדי להשיב את השקט הנפשי. בין היתר, אלו הנושאים שנעסוק בהם:

  • מהי חרדה קיומית?
  • הגורמים לחרדה
  • תסמינים נפשיים ותופעות גופניות
  • דרכי התמודדות
  • דרכי טיפול
  • הגישה הטיפולית של פרופסור גרינהאוס.

מהי חרדה קיומית

חרדה קיומית מוגדרת כתחושה כללית של ייסורים, אי שקט רב או ייאוש, הקשורים להכרה של האדם שחווה חרדה במוות הבלתי נמנע. הסובלים מהחרדה עשויים להיות עסוקים בשאלות לגבי משמעות קיומם בעולם ומשמעות חייהם, או שהם עלולים לפתח פחדים עזים ומתישים ממוות, שמונעים מהם לעסוק בפעילויות השגרתיות שלהם ובפעילויות מהנות.

חשוב להבין שהחרדה הקיומית אינה מצב בריאותי נפשי המוגדר כאבחנה פסיכיאטרית ספציפית. היא עלולה להופיע לבדה או כחלק מתסמונת קלינית אחרת.

לאדם הסובל מהפרעת חרדה כללית (GAD) או אדם הנוטה לדיכאון, עלול להיות סיכון גבוה יותר לחוות גם פחד ממוות. התופעה ניתנת לאבחון כשהחרדות מתמשכות ומפריעות לתפקוד היומיומי.

הגורמים לחרדה קיומית

הדאגה העמוקה שנוגעת לשאלות היסוד של החיים ואי הוודאות, משפיעה על ילדים ומבוגרים כאחד, אם כי הגורמים המשפיעים יכולים להשתנות באופן משמעותי בין קבוצות גילאים אלו.

הגורמים שמשפיעים על ילדים

בקרב ילדים, חרדה קיומית נובעת לרוב מהבנתם המתפתחת את העולם ומקומם בו. גורם משמעותי הוא החשיפה לאירועים טראומטיים, כגון אלימות, פיגועי טרור או חוסר יציבות משפחתית. חוויות אלו יכולות לנפץ את תחושת הביטחון של ילדים ולהוביל אותם לעסוק בשאלות על בטיחות ויציבות בעולם.

וזה לא הכול. ילדים רגישים מאוד למצבים הרגשיים של מבוגרים סביבם, כך שאם הורים או מטפלים מפגינים סימנים של מתח, פחד או חוסר ודאות, ילדים עלולים להפנים את הרגשות הללו, מה שעשוי לתרום לחרדות הקיומיות שלהם.

גורם מפתח נוסף לחרדות קיומיות בקרב ילדים הוא השלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים. כשהילדים גדלים, הם מתחילים להתמודד עם מושגים כמו תמותה ומשמעות החיים, שיכולים להשפיע באופן שלילי על רווחתם, ללא הדרכה ותמיכה מתאימים. במקרים רבים, החרדות שלהם עלולות להחמיר בשל היעדר ניסיון חיים ומנגנוני התמודדות לעיבוד רגשות ומחשבות מורכבים.

גורמים המשפיעים על מבוגרים

החרדה הקיומית שמבוגרים חווים נובעת ממקורות שונים. הגורם העיקרי הוא המודעות שלהם למוות, לתהליך ההזדקנות, כמו גם חששות לגבי ההשפעה שהם משאירים מאחוריהם.

גורם משמעותי נוסף הוא נטל האחריות, במיוחד בתחומים כמו קריירה, מערכות יחסים והורות. הלחץ להצליח והפחד מכישלון עלולים להוביל מבוגרים להטיל ספק בבחירות החיים שלהם ובנתיב שבו הם נמצאים.

שינויי חיים ומשברים אישיים

מבוגרים עלולים לחוות גם חרדה קיומית בתגובה לנושאים כגון מלחמה, לקיחה בשבי, מפוני בית, מגפה, בידוד, ממשלה שאינה יציבה. כמו כן שינויי חיים כמו גירושין או שינויים חברתיים, העלוים לעורר תחושות של חוסר אונים וחוסר ודאות לגבי העתיד.

משברים אישיים, כמו משבר אמצע החיים או אובדן משמעותי, יכולים לעורר תשאול קיומי אצל מבוגרים. תרחישים אלו עלולים לגרום להם לשנות את חשיבתם על משמעות החיים, מטרות, ערכים ועוד. הללו עלולים להוביל לעיסוק בהתבוננות פנימית עמוקה עם הסקת מסקנות שגויות המחמירים את החרדה הקיומית.

תסמינים נפשיים ותופעות גופניות

לחרדה יומיומית קבועה יש כמה תסמינים: דופק מהיר, הזעה, קוצר נשימה, יובש בפה ועוד. החרדה הקיומית עלולה להתבטא ביותר תסמינים נפשיים או רגשיים מאשר פיזיים. כמה מהתסמינים הנפשיים של חרדה קיומית כוללים:

  • קושי בקבלת החלטות
  • תחושת ייאוש או חרטה
  • תחושה שחיי היומיום הם מאבק בלתי פוסק
  • נסיגה מאנשים או מפעילויות שבעבר גרמו להנאה
  • העדר מוטיבציה
  • הטלת ספק באמונות שבעבר היו חזקות.
  • תרחישים של התקפי פאניקה.

תגובת הגוף לחרדה

חרדה בתגובה לאירועים מפחידים בעולם היא נורמלית ומובנת לחלוטין. היא מתבטאת במצב שבו הגוף נדרך לפעולה כשהמוח מזהה איום. זוהי כוננות למצב קרב, בריחה או קיפאון. למרבה הצער, גם כשאין סכנה פעילה ממשית, די בחדשות מאיימות בטלוויזיה כדי לעורר את התגובה הזו.

במצב של חרדה קיומית, התסמינים הגופניים עלולים להתבטא בדופק מואץ או מתיחות השרירים, רעד הוזעה. הגוף פשוט נכנס למצב של הגנה מפני התקפה פיזית.

חשוב להבחין בהבדלים בין התסמינים הנפשיים לתסמינים הגופניים במצבי חרדה. המוח מצוין בזיהוי איומים אך לא כל כך טוב בלהבחין בין איומים פיזיים לקיומיים. לפיכך חשוב לא להתעלם מהתסמינים, אלא להבין איך להתמודד איתם היטב. שימו לב.

דרכי ההתמודדות עם חרדה קיומית

תחושת חרדה מהקיום, מהמוות ומשמעות החיים יכולה להיות מפחידה וסוחפת. אם אתם סבורים שאתם סובלים מחרדה כפי שהיא מתוארת עד עכשיו במאמר זה, השיטות הבאות יסייעו לכם להתמודד:

ייעוץ פסיכולוגי
אם אינכם מסוגלים להסיח את דעתכם ממצוקה קיומית מכרעת מבלי לחסום אותה לחלוטין, זה הזמן לפנות למטפל מקצועי כדי לקבל את התמיכה הדרושה. הטיפול מציע מקום להתחיל לבחון שאלות קיומיות ולבחון את הדרכים הזמינות שיובילו להשבת תחושות הרוגע, הנוחות והרווחה.

להיות נוכח. תרגול מיינדפולנס
מיינדפולנס פירושו התרגול של “להיות נוכח” באופן מלא ברגע הנוכחי. זה מכיוון שלא ניתן לשנות את העבר ואין אפשרות לחזות את העתיד. ההתמקדות ברגע ההווה יכולה לעזור להקל תחושות חרדה לגבי העתיד, כמו גם להפחית מתח.
זוהי שיטת הפחתת מתחים שכוללת מדיטציה ויוגה ומסייעת לאנשים להישאר נוכחים ברגע ההווה, עד להפחתת רמות החרדה הכלליות וקידום תחושת השקט הנפשי.

זיהוי מקורות השמחה והמשמעות בחיים
כשאתם מוצפים ברגשות חרדה או בשאלות גדולות של הקיום, כדאי להתמקד במה שמספק לכם שמחה ותחושות משמעות וממלא אתכם ברגשות חיוביים או תחושות הכרת תודה. היזכרו ברגעים חיוביים ומכוננים בחייכם.

אתם יכולים למשל, לצאת לטיול, לעשות הליכה, לשחק עם חיית המחמד שלכם, לבשל ארוחה טעימה, לשקוע בקריאת ספר טוב, או להרגיש את קרני השמש על הפנים, כשהמטרה המשותפת לכל הפעילויות האלו היא התענגות על חוויות טובות, שיפור הבריאות, התמודדות עם מצוקות ויכולת בנייה של מערכות יחסים איתנות.

אם שיטות הטיפול העצמי האלו אינן מסייעות להקלת תחושת החרדה, חשוב וצריך לפנות לטיפול מקצועי, שבו עוסק הפרק הבא.

דרכי טיפול בחרדה קיומית

אם החרדה הקיומית שלכם מחלישה אתכם, גורמת לכם למצוקה משמעותית או משפיעה לרעה על מערכות היחסים או התפקוד היומיומי שלכם, חשוב לפנות לעזרה מקצועית של מטפל מומחה שיספק לכם מרחב בטוח שאינו שיפוטי שבו תוכלו לבטא את רגשות החרדה שלכם בפתיחות.

חשוב להקפיד על מפגשי טיפול עם איש מקצוע מומחה בתחום, גם אם הבחירה תהיה בטיפול מקוון שמאפשר גישת טיפול נגישה יותר. אלו השיטות הזמינות הנפוצות לטיפול מקצועי בחרדה קיומית:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). מסייע בשינוי החשיבה על הנושאים שגורמים לכם לחרדות.

טיפול תמיכתי. מתמקד בסיוע לאנשים למצוא משמעות ומטרה בחיים, עם הובלת המטופל לבחינת ערכים, אמונות ובחירות.

טיפול תרופתי. בחלק מהמקרים, במיוחד כאשר חרדה משפיעה באופן משמעותי על התפקוד היומיומי, תרופות במרשם של פסיכיאטר יכולות להועיל כחלק מתוכנית טיפול מקיפה. פרופסור גרינהאוס מתאים בקליניקה שלו את הטיפול המתאים לכל מטופל, כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר, כפי שנרחיב בפרק הבא.

הגישה הטיפולית של פרופסור גרינהאוס לחרדה קיומית

קיימת קשת רחבה של התערבויות פסיכולוגיות מוצלחות להפרעות חרדה ולטיפול בחרדה קיומית, עם גישות שונות כמו:

בקליניקה של פרופסור גרינהאוס, במהלך פגישת היעוץ הראשונה תתבצע הערכה של חומרת הפרעת החרדה הקיומית של המטופל, ותורכב לו תוכנית טיפול מקיפה ואישית. הליווי הינו עד להשגת התוצאות של איכות חיים ורווחה נפשית מחודשת. קיימת עדות רחבה של מקרים רבים וחשובים של מטופלים שפרופסור גרינהאוס עזר להם עם התמודדותם בקשת מצבי החרדה.

דוגמאות לטיפולים בחרדה שהוביל לשינוי משמעותי

“במשך שנים רבות, הבן שלי נאבק עם חרדות אשר השפיעו קשות על יכולתו לנהל חיים נורמליים וגרמו למצוקה משמעותית לו ולמשפחתנו. למרות קבלת טיפול מרופאים ופסיכולוגים מהשורה הראשונה, מצבו נותר מאתגר.

מצבנו השתנה באופן דרמטי כשהתחלנו להתייעץ עם פרופסור לאון גרינהאוס. תחת השגחתו, הבן שלי התחיל טיפול שכלל תרופות וטיפול מגנטי שהובילו לשיפור מדהים בבריאותו הנפשית.

פרופסור גרינהאוס הוא לא רק איש מקצוע רפואי יוצא דופן; הוא גם קשוב להפליא ומסור למטופלים שלו. הגישה שלו לטיפול חמה ואמפטית כאחד.”

התמודדות עם חרדה ודיכאון כרוני

“פרופסור גרינהאוס עזר לי להתמודד עם דיכאון כרוני וחרדה. בהתחשב באופי המצב שלי, שלא ניתן לרפא אותו לחלוטין, ההתמקדות הייתה בהפחתת הסבל שלי, והוא מייצג את התכונות האידיאליות שכולנו מייחלים להן אצל רופא.

הגישה של פרופסור גרינהאוס משלבת חמלה ואמפתיה, עם דגש על ההיבטים החיוביים של החיים. זאת כדי לספק תמיכה רגשית. לצד המומחיות המקצועית שלו הוא מתעדכן בהתפתחויות האחרונות בתרופות ובטיפולים שיכולים להציע הקלה לחולים כמוני.

פרופסור גרינהאוס ממציא באופן עקבי אסטרטגיות חדשניות כדי להקל על אי הנוחות שלי ולהאריך את תקופות הרווחה בתוך המאבק המתמשך במחלה שלי. אני אסיר תודה להפליא להיות תחת השגחתו ומאמין שלכל מטופל מגיע רופא מסור ומסוגל כמוהו.”

סיכום

חרדה קיומית מתרחשת כשמבוגרים או צעירים עוסקים באופן מוגבר או מוגזם במחשבות על מוות ובחרדות מהבלתי נמנע, שעלולות להביא אתן דאגות לגבי משמעות החיים ומקומו של האדם בעולם.

אם חששות קיומיים מכל סוג שהוא מפריעים למערכות היחסים שלכם, לרווחתכם או לתפקוד היומיומי שלכם, זה הזמן ליצור קשר עם פרופסור גרינהאוס, כדי לאבחן את החרדה ולהרכיב תוכנית טיפול מקיפה ומדויקת שתותאם במיוחד לכם, כך שתוכלו לשוב וליהנות מהחיים במלואם.

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר


      צרו קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס


        דילוג לתוכן