הפרעות שינה

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

הלילה יורד, ואיתו מגיעה הציפייה המוכרת לשנת לילה רגועה ומתמשכת. אך עבור רבים, ציפייה זו מתחלפת במהרה בתסכול עמוק. במקום מנוחה, נדמה שהשעון מתקתק לאיטו, המחשבות מתרוצצות בראש ללא הפסקה, והגוף מסרב להרפות. התופעה של הפרעות שינה גורמת לחוסר אונים מול חוסר היכולת להירדם או לשמור על שינה רציפה, הופכת את הלילה למאבק מתמשך. הדאגה מהיום שלמחרת – מהעייפות שתקשה על התפקוד בעבודה, בלימודים או בחיי היומיום – מעצימה את התסכול ומכניסה למעגל קסמים של חרדה ונדודי שינה.

הפרעות שינה אינן רק מטרד לילי; הן משפיעות באופן ניכר על כל תחומי החיים. אדם הסובל מהן עלול לחוות ירידה בביצועים קוגניטיביים, שינויים במצב הרוח, קשיי ריכוז, ואף בעיות בריאותיות ארוכות טווח. הבנה מעמיקה של הפרעות שינה, הגורמים להן ודרכי הטיפול בהן, היא קריטית לשיפור איכות החיים והחזרת השליטה על הלילות והימים כאחד. מאמר זה יסקור בהרחבה את ההיבטים השונים של הפרעות שינה, מתוך מטרה לספק מידע מקיף וכלים מעשיים להתמודדות יעילה.

מהן הפרעות שינה

כולנו חושבים של שינה כעל דבר מובן מאליו. למעשה השינה היא תהליך פיזיולוגי מורכב וחיוני לבריאות הפיזית והנפשית. היא אינה מצב פסיבי של חוסר הכרה, אלא סדרה של שלבים פעילים המתרחשים במחזוריות לאורך הלילה. הבנת מבנה השינה התקין חיונית להבנת הפרעות שינה.

באופן כללי, השינה מתחלקת לשני סוגים עיקריים: 1. שנת עם תנועות עיניים מהירה הנקראת שנת REM (Rapid Eye Movement) ו 2. שנת ללא תנועות מהירות של העיניים הנקראת שנת NREM. שנת NREM מתחלקת לשלושה שלבים.

שלבי השינה החיוניים

• שלב 1 NREM (N1): שלב המעבר בין ערות לשינה. הוא קצר יחסית ומאופיין בהאטה בפעילות המוחית, הרפיית שרירים ותחושת נמנום.
• שלב 2 NREM (N2): שלב השינה הקלה והעיקרי, המהווה כ-50% מזמן השינה הכולל. בשלב זה קיימת ירידה נוספת בקצב הלב ובטמפרטורת הגוף, והפעילות המוחית מאטה עוד יותר, אך עדיין ניתן להתעורר בקלות יחסית.
• שלב 3 NREM (N3): שלב השינה העמוקה ביותר, המכונה גם "שינה איטית" או "שנת גלים איטיים". בשלב זה קצב הלב והנשימה מואטים באופן משמעותי, והגוף משתקם ומתחדש. זהו השלב בו מתרחשת הפרשת הורמון הגדילה, ובו קשה יותר להתעורר.
• שנת REM: שלב השינה המאופיין בתנועות עיניים מהירות, שיתוק שרירים זמני, ופעילות מוחית ערה כמעט כמו במצב ערות. זהו השלב שבו מתרחשים רוב החלומות. שנת REM חיונית לתהליכי למידה, זיכרון ועיבוד רגשי.

מחזור שינה טיפוסי נמשך כ-90-110 דקות וחוזר על עצמו 4-6 פעמים במהלך לילה שלם. הפרעות שינה מתרחשות כאשר ישנה פגיעה באחד או יותר משלבים אלו, או כאשר השינה אינה מספקת מבחינה כמותית או איכותית. הפרעה כזו עלולה להתבטא בקשיי הירדמות, קשיי שמירה על רצף שינה, יקיצות מרובות, או שינה שאינה מרעננת.

מה הן הסימפטומים של הפרעות שינה?

השאלות שבהמשך אינן תחליף לבדיקה רפואית, הן יכולות לכוון את המטופל לאופציה שהוא סובל מהפרעת שינה. השאלות הן כלליות לגבי השינה ומתייחסות להפרעות השכיחות. אלו הן השאלות המכוונות:

האם:

• אתה מתקשה להירדם? לרוב אדם נרדם תוך 15-20 דקות אחרי שהוא נכנס למיטה.
• אתה חווה יקיצות רבות במהלך הלילה? האם אחרי ההתעוררות אתה מתקשה להירדם שוב?
• אתה מתעורר מוקדם מן הרצוי? אם כן, האם אתה מתקשה להירדם שוב?
• הקושי להירדם או הקושי לשינה רציפה מתרחשים לעיתים קרובות וכבר זמן רב?
• אתה סובל מנחירות או שבן או בת הזוג מדווחים שאתה נוחר בעוצמה?
• יש לך הפסקות נשימה במהלך הלילה? האם בן או בת הזוג מדווחים על כך?
• אתה מדבר מתוך שינה?
• מופיעות אצלך תנועות של הגוף בזמן השינה?
• אתה מתהלך מתוך שינה?
• החלומות שלך עזים (VIVID DREAMS)? האם יש לך חלומות סיוטיים (זוועה) ?
• אתה סובל מכאבים כרוניים המשפיעים על השינה הסדירה?
• יש לך צורך להטיל שתן מספר פעמים בלילה?
• אתה סובל מדיכאון או מחרדה? האם הדיכאון או החרדה משפיעים על השינה שלך?
• אתה סובל מעייפות כרונית במשך היום?
• ברגע שקט במהלך היום אתה נרדם אפילו על הכיסא או מול המחשב?
• שעות השינה והערות שלך הפוכות? אתה ער בלילה וישן ביום?

הפרעות שינה משפיעות על מצב הרוח, על תהליכי החשיבה ועל תפקודים גופניים רבים. הפרעות שינה יכולות לעורר ייאוש ואפילו מחשבות אובדניות. למרות שבזמן השינה האדם שוכב ונראה נח, מוחו וגופו ממשיכים בפעילות מלאה וממלאים תפקידים חשובים לבריאותו. בשנים האחרונות קיימת התפתחות מרשימה בהבנת תהליכי השינה ועל הקשר של הפרעות שינה להפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות.

סוגים נפוצים של הפרעות שינה

הפרעות שינה מקיפות קשת רחבה של מצבים המשבשים את דפוסי השינה התקינים. חשוב להכיר את הסוגים הנפוצים ביותר, שכן לכל אחד מהם מאפיינים, תסמינים וגישות טיפוליות שונות.

אינסומניה (נדודי שינה): זוהי הפרעת השינה השכיחה ביותר, המאופיינת בקשיי הירדמות, קשיי שמירה על רצף שינה (יקיצות מרובות במהלך הלילה), יקיצה מוקדמת בבוקר, או שילוב של אלו, למרות קיומה של הזדמנות מספקת לשינה. התסמינים הנלווים כוללים עייפות במהלך היום, קשיי ריכוז, ירידה בביצועים קוגניטיביים, עצבנות, ופגיעה בתפקוד היומיומי. אינסומניה יכולה להיות חריפה (קצרת טווח, נמשכת ימים ספורים עד שבועות) או כרונית (נמשכת למעלה משלושה חודשים).

דום נשימה בשינה (Sleep Apnea): הפרעה זו מתאפיינת בהפסקות נשימה חוזרות ונשנות במהלך השינה, או בהפחתה משמעותית בזרימת האוויר, המובילות לירידה ברמות החמצן בדם וליקיצות קצרות מרובות (שלרוב האדם אינו מודע להן). התסמינים העיקריים כוללים נחירות רועשות, עייפות כרונית במהלך היום, כאבי ראש בבוקר, וקשיי ריכוז. דום נשימה בשינה עלול להוביל לסיבוכים בריאותיים חמורים, כולל יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, ושבץ. הסוג הנפוץ ביותר הוא דום נשימה חסימתי בשינה (OSA), הנגרם מחסימה פיזית של דרכי האוויר העליונות.

תסמונת הרגליים חסרות המנוחה (Restless Legs Syndrome – RLS): הפרעה נוירולוגית המאופיינת בתחושה בלתי נעימה או צורך עז להזיז את הרגליים, המופיעה בעיקר בשעות הערב או הלילה, במנוחה, ומוקלת באופן זמני על ידי תנועה. תחושות אלו עלולות להקשות על ההירדמות ולשבש את רצף השינה.

הפרעות שינה משניות לשימוש בתרופות או חומרים ממריצים (Substance/medications Induced Sleep Disorder). הפרעות שינה שונות הקשורות למחלות, לתרופות שהאדם נוטל, לשתיית קפה באופן מוגזם (עודף קפאין), או שימוש בסמים או אלכוהול בצורה מוגזמת.

הפרעות שינה פחות שכיחות:

נרקולפסיה: הפרעה נוירולוגית כרונית המאופיינת בעייפות קיצונית במהלך היום והתקפי שינה פתאומיים ובלתי נשלטים, גם במצבים לא הולמים. לעיתים קרובות מלווה בתופעות כמו קטפלקסיה (איבוד פתאומי של טונוס שרירים בתגובה לרגשות עזים), שיתוק שינה (האדם מתעורר וחש שאינו מסוגל להזיז את גופו) והזיות לקראת ההירדמות.

הפרעה של שנת יתר (Hypersomnolence Disorder):

הפרעות בשעונים הביולוגים של האדם. הפרעה בתזמון השעונים הביולוגיים. שעות השינה והערות מתחלפים.

פראסומניאס (Parasomnias). הפרעה שיכולה לכלול הפרעות התנהגותיות או פיזיולוגיות המתרחשות בזמן שלבי שינה שונים.

• הפרעת שינה של תנועות גוף בזמן שינה
• הפרעת שינה של סיוטי לילה
• הפרעות התנהגותית בזמן שנת REM, כדוגמת הליכה בשינה.

דוגמאות קליניות שטופלו בקליניקה של פרופסור גרינהאוס

• מטופל א': אובחן כסובל מהפרעה ביפולרית מסוג 1 ,ראו כתבה על הפרעה ביפולרית. גם בתקופות של איזון (טופל בעזרת ליתיום כמייצב), המטופל אהב לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה ולישון סה"כ 5–6 שעות ללילה, ולעיתים תפס תנומה קצרה אחר הצהריים. לאחר תקופה של מספר שבועות של שינה לא מסודרת, הוא היה עובר לדיכאון או למאניה. כחלק מהטיפול, היה צורך ללמדו (בעזרת שימוש בשיטה של טיפול קוגניטיבי להפרעות שינה), סדר שינה אחר. כפי שכותבת הלן פרנק, "אפשר לעשות כל אשר רצונך לעשות, בלי סמים או עודף אלכוהול, ועם שינה מסודרת מ-11 בלילה עד 7 בבוקר". הטיפול עם מייצבי מצב רוח היטיב את מצבו והוא התחיל לישון שעות רגילות ללילה.
• גבר כבן 35 ששירת בצה"ל ביחידה מובחרת, והמשיך בשירות קבע באותה יחידה לוחמת, התלונן על הפרעת שינה קשה. הוא התקשה להירדם, ואחרי שהצליח להירדם התעורר כל שעה עקב חלומות סיוטיים. הוא חלם על קרבות בהם השתתף, וכל חלום הסתיים בהרג שלו או של חברים לפלוגה. הוא התעורר עם סערת רגשות, מזיע ובצמא, ולקח לו זמן להירדם שוב, כך קרה לו מדי לילה כבר מספר שנים. טיפול בהפרעות שינה, במיוחד במניעת סיוטים, הוא אחד מהאתגרים המורכבים בטיפול של תסמונת PTSD
• אישה נשואה עברה תקופה מורכבת בזוגיות, והיא ובעלה שקלו לסיים את הנישואין. היא חשה חרדה רבה מהעתיד, והתקשתה לראות איך היא ממשיכה את החיים לאחר הגירושין. לקראת שעת השינה, כל הדאגות התעצמו והיא לא הצליחה להירדם. כתוצאה מכך, היא התעוררה עייפה וללא מצב רוח, חשה קושי להתרכז בעבודה ולא הייתה לה סבלנות לטפל בילדים .טיפול בעזרת כדורי שינה מקבוצת הבנזודיאזפינים סייע לה לישון טוב יותר.
• בחור צעיר בן 20 ללא קשיים נפשיים ברורים התייעץ עקב קשיי שינה. הוא סיפר על תופעה משונה: כל לילה, ברגע שהוא עמד להירדם, הוא הרגיש צורך לא נשלט להזיז את רגליו, חש כאבים בשוקיים ולא הצליח להירדם. טיפול תרופתי ספציפי לתופעה של רגליים עצבניות הפסיק לגמרי את התופעה.

הגורמים להפרעות שינה: מעגל הקסמים הפסיכולוגי, הפיזיולוגי והסביבתי

הפרעות שינה, ובפרט אינסומניה, נובעות לרוב משילוב מורכב של גורמים, היוצרים לעיתים קרובות "מעגל קסמים" המנציח את הבעיה. ניתן לקבץ את הגורמים הללו לכמה קטגוריות מרכזיות:

גורמים פסיכולוגיים ורגשיים:

מתח, חרדה ודיכאון הם מהגורמים השכיחים ביותר להפרעות שינה. דאגות יומיומיות, לחץ בעבודה או במערכות יחסים, אירועי חיים מלחיצים (כמו גירושין, אובדן או מעבר דירה) עלולים להוביל לעודף מחשבות בשעות הלילה, המקשות על ההירדמות. דיכאון משבש לעיתים קרובות את מבנה השינה, וחרדה מפני חוסר שינה עצמו יוצרת מתח נוסף המונע שינה. במקרים רבים, הפחד מ"עוד לילה ללא שינה" הופך לנבואה המגשימה את עצמה.

גורמים פיזיולוגיים ובריאותיים:

מצבים רפואיים רבים יכולים לשבש את השינה. כאבים כרוניים (כמו כאבי גב או דלקת פרקים), מחלות נשימה (כמו אסתמה או COPD), הפרעות לב וכלי דם, בעיות בבלוטת התריס, ריפלוקס קיבתי-ושטי (צרבת), והפרעות נוירולוגיות (כמו מחלת פרקינסון או אלצהיימר) עלולים להפריע לשינה תקינה. כמו כן, שינויים הורמונליים (לדוגמה, בגיל המעבר או במהלך הריון) יכולים להשפיע על דפוסי השינה. תרופות מסוימות, כגון תרופות לטיפול באסתמה, נוגדי דיכאון, או תרופות ללחץ דם, עלולות גם הן לגרום לנדודי שינה כתופעת לוואי.

גורמים סביבתיים והתנהגותיים (היגיינת שינה לקויה):

הסביבה שבה אנו ישנים וההרגלים שלנו לפני השינה משפיעים רבות על איכותה. סביבת שינה רועשת, מוארת מדי, או כזו שאינה בטמפרטורה אופטימלית, עלולה להקשות על ההירדמות. הרגלים כמו צריכת קפאין או אלכוהול בשעות הערב, שימוש במסכים (טלפון, טלוויזיה, מחשב) לפני השינה, ארוחות כבדות בסמוך לשעת השינה, וחוסר פעילות גופנית, תורמים אף הם להפרעות שינה. דפוסי שינה לא סדירים, כמו זמני שינה ויקיצה משתנים, פוגעים בשעון הביולוגי הטבעי של הגוף.

תהליך האבחון: הצעד הראשון בדרך לשינה טובה

אבחון מדויק של הפרעת שינה הוא אבן יסוד בדרך לטיפול יעיל ולשיפור איכות החיים. תהליך האבחון מורכב לרוב מכמה שלבים, שמטרתם לזהות את סוג ההפרעה, את הגורמים לה ואת חומרתה.

השלב הראשון הוא איסוף מקיף של הרגלי השינה. הרופא יברר פרטים על הרגלי השינה, היסטוריה רפואית, תרופות שהמטופל נוטל, מצבים רפואיים קיימים, והרגלי חיים (כגון צריכת קפאין או אלכוהול). חשוב לתאר את תסמיני השינה באופן מדויק, כולל מתי הם החלו, תדירותם, חומרתם והשפעתם על התפקוד היומיומי. לעיתים קרובות, יתבקש המטופל למלא יומן שינה למשך שבוע-שבועיים, המתעד את שעות ההירדמות, היקיצה, יקיצות ליליות, משך השינה ותחושת העייפות במהלך היום.

במקרים מסוימים, יופנה המטופל לבדיקות אובייקטיביות במעבדת שינה. במהלך בדיקה זו, נמדדים תפקודים פיזיולוגים רבים שיקרינו אור על תופעת הפרעת השינה. בדיקה זו יכולה להתבצע במעבדת שינה או בבית המטופל.

כיצד מטפלים בהפרעות שינה?

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לשינה (CBT-I – Cognitive Behavioral Therapy for Insomnia) נחשב כיום ל"טיפול הבחירה" (Gold Standard) הלא-תרופתי לטיפול בנדודי שינה כרוניים. גישה זו ממוקדת בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגויות המנציחים את קשיי השינה, ומסייעת למטופלים לפתח הרגלי שינה בריאים יותר. CBT-I הוא טיפול מובנה, קצר מועד, המתבצע לרוב על ידי מטפל מוסמך, וכולל מספר מרכיבים מרכזיים:

1.שליטה בגירויים (Stimulus Control): רכיב זה נועד לשקם את הקשר החיובי בין המיטה לבין שינה, ולנתק את הקשרים השליליים שנוצרו (כמו קישור המיטה לעוררות, תסכול ודאגה). העיקרון המנחה הוא שימוש במיטה לשינה או לחיים אינטימיים בלבד. ההנחיות המעשיות כוללות:

• ללכת לישון רק כשמרגישים עייפים.
• לקום מהמיטה מיד כשמתעוררים ואינם מצליחים לחזור לישון תוך 15-20 דקות. יש לצאת מחדר השינה ולעסוק בפעילות רגועה עד להופעת עייפות מחודשת, ורק אז לחזור למיטה.
• להימנע מפעילויות שאינן שינה במיטה (כמו קריאה, צפייה בטלוויזיה, עבודה, אכילה).
• לקום באותה שעה בכל יום, כולל סופי שבוע, כדי לייצב את השעון הביולוגי.
• להימנע מתנומות יום (או להגביל אותן באופן משמעותי).

2.הגבלת שינה (Sleep Restriction): רכיב זה עשוי להישמע עם סתירה, אך מטרתו היא להגביר את "לחץ השינה" ולהפוך את השינה ליעילה יותר. ההיגיון מאחוריו הוא צמצום זמן השהות במיטה לפרק זמן קרוב לזמן השינה בפועל. לדוגמה, אם אדם נמצא במיטה 8 שעות אך ישן בפועל רק 5 שעות, יונחה בתחילה לבלות 5.5 שעות בלבד במיטה. צמצום זה יוצר חסך שינה קל, המגביר את העייפות ומפחית את זמן ההירדמות ואת היקיצות הליליות. בהדרגה, ככל שיעילות השינה משתפרת, מוארך זמן השהות במיטה.

3.טיפול קוגניטיבי (Cognitive Therapy): רכיב זה מתמקד בזיהוי ושינוי דפומי חשיבה שליליים, לא מציאותיים או קטסטרופליים הקשורים לשינה. לדוגמה, מחשבות כמו "לעולם לא אצליח לישון שוב" או "חוסר שינה יהרוס את חיי" עלולות להגביר חרדה ולמנוע שינה. המטפל מסייע למטופל לבחון את הראיות התומכות במחשבות אלו, לפתח תפיסה מציאותית יותר, ולאמץ אמונות חיוביות ובריאות יותר לגבי שינה.

4.טכניקות הרפיה (Relaxation Techniques): שיטות אלו נועדו להפחית עוררות פיזיולוגית ומתח, המפריעים להירדמות. דוגמאות כוללות:

• נשימות סרעפתיות (Diaphragmatic Breathing): נשימות איטיות ועמוקות המפעילות את הסרעפת, מרגיעות את מערכת העצבים.
• הרפיית שרירים מתקדמת (Progressive Muscle Relaxation – PMR): מתיחה והרפיה שיטתית של קבוצות שרירים שונות בגוף, לזיהוי והפחתת מתח.
• הדמיה מודרכת (Guided Imagery): שימוש בדמיון כדי ליצור תמונות מרגיעות בראש.

CBT-I הוא טיפול יעיל ובטוח, המספק כלים ארוכי טווח להתמודדות עם נדודי שינה, ללא תלות בתרופות. הוא דורש מחויבות ותרגול מצד המטופל, אך התוצאות לרוב משמעותיות ומתמשכות. הוא הטיפול המומלץ על ידי האיגוד האמריקאי לשינה. היעילות בטיפול של אינסומניה ראשונית מגיע ל 70-80%.

טיפול תרופתי: יתרונות, חסרונות והדור החדש של הטיפולים

הטיפול התרופתי בהפרעות שינה מהווה אופציה טיפולית, לעיתים קרובות כפתרון לטווח קצר או כטיפול משלים לגישות התנהגותיות. חשוב להבין את מגוון התרופות הקיימות, יתרונותיהן, חסרונותיהן ותופעות הלוואי האפשריות.

תרופות היפנוטיות-מרגיעות (בנזודיאזפינים ותרופות דמויות בנזודיאזפינים – "Z-drugs"):

קבוצת תרופות זו, הכוללת בנזודיאזפינים. פועלת על קולטני GABA במוח ומגבירה את פעילותם המעכבת, ובכך משרה שינה ומפחיתה חרדה.

• ברוטיזולם (בונדורמין).
• לורזפם (לוריוון).
• דיאזפם (אסיוול).
• קלונזפם (קלונקס).

תרופות דמויות בנזודיאזפינים

• זולפידם (אמביאן, סטילנוקס, זודורם).
• זופיקלון (נוקטורנו).

יתרונות: יעילות מהירה בהשראת שינה, שימושית במצבים חריפים של נדודי שינה.

חסרונות: סיכון לפיתוח תלות פיזית ונפשית, ירידה ביעילות עם שימוש ממושך (סבילות), תופעות לוואי כמו ישנוניות ביום, סחרחורות, בלבול, פגיעה בזיכרון, ו"הנגאובר" בבוקר. הפסקת שימוש פתאומית עלולה לגרום לתסמיני גמילה ולהחמרה של נדודי השינה. מומלץ לשימוש לטווח קצר בלבד.

נוגדי דיכאון בעלי תכונות מרדימות:

תרופות מסוימות מקבוצת נוגדי הדיכאון, כמו טרזודון (טרזודיל), מירטאזאפין (מירו) ודוקספין (גילקס) ניתנות לעיתים במינונים נמוכים לטיפול בנדודי שינה, במיוחד כאשר הם מלווים בדיכאון או חרדה.

יתרונות: אינן ממכרות, ויכולות לטפל במקביל במצב הרוח.

חסרונות: תופעות לוואי כמו יובש בפה, טשטוש ראייה, עלייה במשקל, וישנוניות ביום. השפעתן על השינה אינה מיידית.

אנטיהיסטמינים:

תרופות מסוימות ללא מרשם, המכילות אנטיהיסטמיניים (כמו דיפנהידרמין (ניטול) ודוקסילמין (סלים איד), או תרופות נוגדות פסיכוזה כמו קואטיאפין או קלוטיאפין (אנטומין) במינון נמוך גורמות לישנוניות והם יעילות כטיפול להפרעות שינה.

יתרונות: זמינות ללא מרשם.

חסרונות: יעילות מוגבלת, תופעות לוואי כמו ישנוניות ביום, יובש בפה, עצירות, וסיכון מוגבר לנפילות בקרב קשישים.

הדור החדש של הטיפולים התרופתיים:

בשנים האחרונות פותחו תרופות חדשניות יותר, עם מנגנוני פעולה ספציפיים יותר ופרופיל בטיחות טוב יותר:

אגוניסטים לקולטני מלטונין (כמו רמלטיאון): תרופות אלו מחקות את פעילות המלטונין, הורמון השינה הטבעי, ומווסתות את קצב השעון הביולוגי. תרופה זאת לא משווקת בישראל

אורקסינס (OREXINS):

לפני מספר שנים נמצא שתרופות אנטגוניסטיות (חוסמות פעילות של הקולטן) לקולטני אורקסין (OREXIN ANTAGONISTS) במוח הן פעילות על מערכת השינה בכל הגילאים. תרופות אלא בעלות סיכון נמוך להתפתחות התרגלות והתמכרות ועם פרופיל תופעות לוואי קל יחסית.

בישראל אושר טיפול של תרופה אנטגוניסטית לאורקסין בשם דייביגו (DAYVIGO) המכילה חומר פרמקולוגי בשם למבורקסנט (LEMBOREXANT). היא מיוצרת במינונים של 5 ו 10 מג ויש צורך במרשם רופא.

תרופות מקבוצה זאת מהוות גישה חדשה עבור מטופלים עם הפרעות שינה מהסוג של קושי בהרדמות או שינה לא יציבה במהלך הלילה.

בזמן שימוש בתרופות משרות שינה יש להזהיר מטופלים שלמחרת השימוש ניתן להרגיש ישנוניות. תופעה זאת, אם היא מופיעה, יכולה להגביל נהיגה או עבודות הדורשות ערנות מלאה. תופעה זאת חולפת כעבור מספר שעות. תופעת לוואי נוספת, גם היא נדירה, הינה הופעה של פעילות לא מודעת בזמן השינה. פעולות אלו יכולות להיות למשל, לדבר מתוך שינה, הליכה מתוך שינה ובמקרים נדירים עוד יותר גם לצאת מהבית ללא מודעות לפעולה.

איך מטפלים בהפרעות שינה בקליניקה של פרופסור גרינהאוס?

פרופסור לאון גרינהאוס מומחה לטיפול בדיכאון וחרדה פוגש מדי יום בקליניקה שלו בתל אביב מטופלים המדווחים על הפרעות שינה. הוא מבצע הערכה קליניקה נרחבת הכוללת אבחון פסיכיאטרי מקיף והתייחסות ספציפית למצבים גופניים ולטיפולים תרופתיים היכולים להשפיע על הסימפטומים הקליניים של המטופלים.

בסיום ההערכה ממליץ פרופסור גרינהאוס על הטיפול הנכון. המלצה זאת יכולה לכלול הפנייה לטיפול שיחתי עם שינוי בהרגלי השינה או שילוב עם טיפול תרופתי מתאים. הוא מתייחס בהרחבה להשפעות התרופות על המצב הקליני ועל חיי היום יום של המטופלים. הוא מתייחס לתופעות הלוואי עאפשריות של התרופות ועל טיפולם. בנוסף מתעדכן בקביעות על ההתפתחויות המדעיות בתחום הפסיכיאטרי ועל תרופות חדישות המופיעות במדינות בעולם. לאחרונה הוא החל להמליץ על התרופה של קבוצת נוגדי אורקסין כטיפול יעיל בהפרעות שינה. בסיוע של מטפלים מומחים בפסיכותרפיה הוא מציע טיפול כוללני של הפרעות שינה.

הדרך לשינה איכותית ובריאה נמצאת בהישג יד

הפרעות שינה הן תופעה נפוצה בעלת השלכות משמעותיות על הבריאות הפיזית והנפשית ועל איכות החיים. הבנה מעמיקה של מהות השינה, סוגי ההפרעות השונות, מכלול הגורמים התורמים להן, ותהליכי האבחון המקובלים, מהווה את הבסיס להתמודדות יעילה.

כפי שראינו, קיימות מגוון דרכי טיפול, החל משינויים בהרגלי חיים והיגיינת שינה, דרך טיפולים פסיכולוגיים כמו CBT-I שנחשב ל"סטנדרט הזהב" הלא-תרופתי, ועד לטיפולים תרופתיים הכוללים את הדור החדש של תרופות עם מנגנוני פעולה ממוקדים יותר. חשוב לזכור שאין פתרון קסם אחד המתאים לכולם, והדרך לשינה איכותית ובריאה דורשת לרוב גישה רב-מערכתית ומותאמת אישית.

מקורות:

• הפרעות שינה. וויקופדיה
• Cognitive Behavioral Therapy for Insomnia (CBT-I): An Overview (2025) Newson. Sleep.Foundation.org.
• Sleep Disorders: Types, Causes, Symptoms & Treatment https://my.clevelandclinic.org/health/diseases/11429-sleep-disorders
• Pharmacological and psychological approaches to Insomnia. Frontiers in Psychiatry 2025
• The mechanism of different orexin/hypocretin neuronal projections in wakefulness and sleep 2025. Li Brain Research
• Advances in sleep research in 2024. Dauvilliers, Advance in Neurology