vhjgfhgfh

 

לוסטרל (LUSTRAL)

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

לוסטרל (LUSTRAL) הינו השם המקורי של חומר פרמקולוגי בשם סרטרלין (SERTRALINE). לתרופה שמות גנריים נוספים סרנדה (SERENADA) וסרטרלין (SERTRALINE) שנמכרים בישראל.

מאמר זה נכתב כהדרכה ראשונית למטופל ואינו תחליף לדיון עם הרופא המטפל או קריאת העלון למטופל המצורף לתרופה. במצבים פסיכיאטרים רצוי לפנות לפסיכיאטר מומחה.

לאיזה משפחה משתייכת לוסטרל

לוסטרל משתייכת לקבוצה של תרופות בשם חוסמי הקליטה החוזרת של סרוטונין -SSRIs (selective serotonin reuptake inhibitors). תרופות מקבוצה זאת נחשבות היום לקו ראשון בטיפול של מצבים קליניים של דיכאון, חרדה, ו OCD. סרוטונין הוא אחד מהמוליכים העצביים החשובים במוח האדם. התאים הראשונים (הפרה סינפטיים) מפרישים סרוטונין וכך נגרמת פעילות אלקטרוכימית באזורים במוח שקשורים לרגשות, למחשבות, לשינה, לתיאבון ועוד. אחרי שהסרוטונין מבצע את הפעילות שלו על הקולטנים הפוסט סינפטיים, מנגנון תאי בשם מוליך סרוטונין, מחזיר את הסרוטונין לתוך התא לשימוש חוזר. הלוסטרל חוסם את הפעילות של המנגנון שמוליך את הסרוטונין וכך הסרוטונין נשאר זמן רב יותר מחוץ לתא העצב. הריכוז הגבוה יותר של סרוטונין מסייע לשיפור תסמינים של דיכאון, חרדה ו OCD.

באלו מצבים קליניים משתמשים בלוסטרל

  • דיכאון מג’ורי
  • מניעת גלים חוזרים של דיכאון
  • הפרעת אכילה של בולימיה
  • תסמונת טורדנית כפייתית-OCD
  • הפרעת פאניקה עם או בלי אגורפוביה
  • תסמונת קדם וסתית
  • חרדה חברתית
  • תסמונת פוסט טראומטית
  • גלים של דיכאון בסובלים ממאניה דפרסיה
  • הפרעת חרדה מוכללת
  • תסמינים קליניים המופיעים עם הפסקת המחזור הנשי

איך משתמשים בתרופה?

  • מומלץ ליטול את התרופה בהשגחת רופא. במצבים מורכים עדיף פסיכיאטר. מעקב זה חשוב במיוחד בתחילת הטיפול כדי לעקוב על הופעת תופעות לוואי, החמרה של הסימפטומים, הופעה של אי שקט או של מחשבות אובדניות
  • התרופה ניתנת בטבליות דרך הפה פעם ביום. אפשר לחלק לפעמיים ביום
  • המינון של לוסטרל (LUSTRAL) נע בין 50-200 מג ליום. במצבים של OCD אפשר להגיע למינון של 300 מג
  • בגיל הגריאטרי מומלץ מינון בין 50-100 מג ליום
  • מומלץ לעלות מינון בצורה הדרגתית
  • מומלץ ליטול את התרופה בבוקר אחרי ארוחה. שימוש אחרי אוכל מקל על תופעות לוואי במערכת העיכול. במידה והתרופה גורמת לישנוניות אפשר ליטול לפני השינה
  • ההשפעה הטיפולית של התרופה מתחילה תוך 2-4 שבועות מתחילת הטיפול
  • ההשפעה המקסימלית של התרופה מורגשת כ 4-8 שבועות מתחילת הטיפול.
  • לרוב, יש להמשיך בטיפול 4-6 חודשים מתחילת השיפור. במקרים רבים הטיפול התרופתי נמשך תקופות ממושכות יותר.
  • לא מומלץ להפסיק את הטיפול באופן פתאומי וללא התייעצות עם רופא
  • יש לדווח לרופא המטפל במידה ומופיעות תופעות לוואי.
  • לשם בדיקת אינטראקציות בין תרופתיות יש למסור לרופא המטפל את רשימת התרופות הנוספות שהמטופל נוטל
  • במטרה למנוע החמרה של המחלה הבסיסית בהפרעת פאניקה מומלצת התחלה מאוד הדרגתית של הטיפול
  • מומלץ להיות במעקב רפואי בזמן נטילת התרופה. הרופא המטפל יקבע אילו בדיקות יש לבצע. המלצה זו חשובה במיוחד בגיל הגריאטרי לאור האפשרות שהתרופה תגרום לירידה ברמת המלחים בגוף.
  • מומלץ ליטול את הטיפול באופן סדיר מדי יום. אם מנה אחת נשכחת אין צורך להכפיל מינון למחרת.
  • לא מומלץ ליטול את התרופה ביחד עם אלכוהול או סמים

מה הן התופעות של הפסקה פתאומית של לוסטרל

הפסקה פתאומית של התרופה לא מומלצת. הדבר יכול להוביל לתופעות פיזיות ונפשיות מטרידות ולא נעימות. כל הפסקה של התרופות, במיוחד אם נלקחו זמן רב חייבת להיעשות באופן הדרגתי. מטופל הנוטל לוסטרל (LUSTRAL) מספר חודשים, עליו להוריד רבע מהמינון פעם בשבוע עד ההפסקה המלאה.

האם לוסטרל גורם להופעה או החמרה של מחשבות אובדניות ולמעשים אובדניים?

בעלון למטופל רשומה אזהרה המציינת שתרופה זאת כמו כל התרופות נוגדות הדיכאון, יכולה לגרום להופעה או להחמרה של מחשבות אובדניות. אזהרה זאת מתמקדת בילדים, מתבגרים ובוגרים עד גיל 24.

בעולם המקצועי קיים דיון נוקב סביב אותה אזהרה. המציאות הקלינית מראה שלמעשה תרופות נוגדות דיכאון מקטינות את הסיכון האובדני ומונעות במידה ניכרת התאבדויות.

האם לוסטרל מגביל את היכולת התפקודית של המטופל?

לוסטרל (LUSTRAL) נחשבת לתרופה בטוחה עם מעט תופעות לוואי שלא משפיעה באופן משמעותי על היכולת המנטלית או התפקודית. למרות זאת, מומלץ לאנשים עם מקצועות מיוחדים כמו נהגים, מפעילים ציוד כבר, שוטרים, ועוד, לנהוג במשנה זהירות בתחילת הטיפול ולדווח לרופא המטפל על כל שינוי שיורגש, במיוחד בתחילת הטיפול.

איך מתמודדים עם תופעות הלוואי של לוסטרל

  • במערכת הלב וכלי הדם: שינויים בהולכה העצבית (הערכת QTc) במינונים גבוהים, שינויים בקצב הלב
  • במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, החמרה של מיגרנות, חרדה ואי שקט, הפרעות שינה, רעד קל, קפיצות של השרירים, החמרה של פרכוסים אצל סובלים מאפילפסיה וחריקת שיניים
  • מעבר מדיכאון למצב של היפו מאניה או מאניה אצל חולים הסובלים מהפרעה של מאניה דפרסיה ולא מטופלים עם מייצב מצב רוח
  • שינויים בקרישיות הדם. הפעילות על הסרוטונין של טסיות הדם יכולה לגרום לדימומים במקומות שונים של הגוף. מקומות רגישים במיוחד הם מערכת העיכול, בזמן הלידה או בזמן ניתוחים
  • ריכוז מלחים בגוף: לוסטרל יכול להוביל להורדה של רמת הנתרן בגוף, במיוחד במטופלים בגיל השלישי
  • במערכת העיכול: בחילות, הקאות, שלשולים, עלייה או ירידה של התיאבון
  • הפרעות בתפקוד המיני. הלוסטרל כמו כל קבוצת ה SSRI יכולה להשפיע על כל השלבים של המעגל המיני, התגרות, קשיים בזקפה וקושי להגעה לאורגזמה
  • הפרעה בתפקודי כבד. תרופות באופן כללי וכמו כן לוסטרל יכולות לגרום לשינויים בתפקודי כבד. לכן יש לבצע בדיקות דם תקופתיות
  • סינדרום סרוטונרגי. תופעה לא שכיחה שיכולה להופיע כאשר משתמשים ביותר מתרופה אחת המשפיעה על רמת הסרוטונין במוח. תופעות כמו עצבנות יתר, תחושה של זרמים חשמליים בגפיים, הזעות, רעד, שינויים במצב ההכרה ועוד. יש לדווח
  • מידית לרופא המטפל אם מרגישים סימפטומים אלו

אלו אינטראקציות בין תרופתיות יש לוסטרל

  • תרופות נגד כאב או נוגדות דלקת כמו ארקוקסיה, אדוויל, איבופרופן, נפרוקסן ועוד, יכולות להחמיר את הנטייה של לוסטרל לגרום לדימומים
  • לוסטרל מעכב את הפירוק של מדללי דם דבר שיכול להוביל לדימומים
  • תרופות שמעכבות את הקליטה החוזרת של סרוטונין. תרופות כמו לוסטרל, ציפרלקס, פרוזאק, סרוקסט, פבוקרסי. סימבלתה וויאפקס, מגדילות את כמות הסרוטונין החופשי במוח. שימוש בו זמנית של יותר מתרופה אחת יכול להוביל להרעלת
  • סרוטונין (סינדרום סרוטונרגי).
  • שימוש מקביל של לוסטרל עם תרופות משתנות יכול להחמיר את הנטייה לאובדן מלחים
  • שימוש מקביל של לוסטרל עם תרופות לתיקון הפרעות קצב הלב יכול לגרום להשפעת יתר של התרופות.
  • שילוב של לוסטרל עם תרופה בשם נרדיל (Nardil) אסור. זאת אינטראקציה מסוכנת עקב הגברה פתולוגית של פעילות סרוטונין במוח.
  • שימוש משולב עם נרדיל: השילוב של לוסטרל עם תרופה בשם נרדיל אסור

שימוש בלוסטרל בהיריון והנקה

היריון והנקה מעלים דילמות טיפוליות רבות. מצד אחר יש לדאוג לבריאות העובר וכנגד יש לשמור על הבריאות הנפשית של האם. לוסטרל תרופה שנחשבת לבטוחה בהיריון וגם בהנקה, לכן משתמשים בה בתקופות אלו כאשר יש צורך קליני ברור. אפשר לפנות למרכזים לייעוץ תרופתי בזמן היריון כדי לקבל הכוונה טיפולית נוספת.

נקודות שיש לקחת בחשבון כאשר נוטלים לוסטרל בזמן היריון או הנקה:

  • עדיף להמתין במידת האפשר לתחילת הטיפול בטרימסטר השני של ההיריון
  • לקראת סוף ההיריון אפשר לשקול הקטנת המינון של התרופה כדי למנוע הופעת תסמיני גמילה אצל העובר
  • שימוש בלוסטרל יכול להוביל ללידה מוקדמת יותר (שבועיים לפני התאריך המשוער) וכתוצאה, העובר יכול לשקול פחות
  • הדימום בזמן הלידה יכול להיות מוגבר עקב ההשפעה של לוסטרל על טסיות הדם
  • קיים סיכון של אחד ל 500-1000 לידות לתופעה בשם יתר לחץ דם במערכת לב ריאות בעובר. סיכון זה הוא כפול מהנורמה אצל נשים שלא נוטלות תרופות.
  • לוסטרל עובר לחלב בריכוז נמוך, לכן ההנקה מותרת. יש להשגיח על העובר ולהתייעץ עם המטפל במידה ויש שינויים ברמת הערנות או ההנקה.
  • לא הוכח קשר בין לוסטרל וקשיי פוריות, עודף הפלות, או לידות שקטות.

האם לוסטרל גורם לעלייה במשקל?

עליה במשקל לא מתרחשת בדרך כלל בזמן שימוש בלוסטרל. לעיתים קרובות בזמן דיכאון קיימת ירידה בתיאבון ובמשקל. עם השיפור הקליני האדם נוטה לחזור למשקל הבסיסי שלו. לעיתים רחוקות לוסטרל (LUSTRAL) יכול לגרום לעלייה משמעותית במשקל ולהשמנה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל במידה והתופעה מופיעה.

האם לוסטרל הינה תרופה עבורך?

לוסטרל תרופה הנמצאת בשימוש נרחב כטיפול למצבים הקליניים שתוארו קודם. אם אובחנת באחד מהמצבים האלו קרוב לוודאי שלוסטרל תהיה אחת מהתרופות שהפסיכיאטר ימליץ לך ליטול. לוסטרל הינה תרופה יעילה קלינית ועם מיעוט יחסי של תופעות לוואי.
כאשר נוטלים לוסטרל יש להתחשב באינטראקציות בן תרופתיות ולדעת שרצוי לא להפסיק באופן פתאומי את התרופה. בתחילת הטיפול יש להיות בקשר קרוב יותר לפסיכיאטר המטפל ואחרי ההטבה הקלינית יש לקבוע פגישות תקופתיות. יש לדווח לפסיכיאטר המטפל על כל החמרה בסימפטומים.

סיכום

לוסטרל (LUSTRAL) הינה תרופה הנמצאת בשימוש נרחב בישראל. התרופה יעילה ובעלת פרופיל תופעות לוואי סביר ולא מסוכן בדרך כלל. יש להשתמש בתרופה לפי הוראות הרופא ולבצע מעקב תקופתי.

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר


      צרו קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס


        דילוג לתוכן