vhjgfhgfh

 

כדורי הרגעה

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

חרדה הינה תופעה נפוצה בעולם המודרני. היא תוצאה של התמודדות עם מורכבות החיים והרגישות הפסיכולוגית והביולוגית של האדם. בתחילת המאמר כתבתי סקירה קצרה על המקורות הסביבתיים של החרדה ועל יחסי הגומלין שבין הסביבה ופנימיות האדם. בהמשך יש התייחסות לנושא המרכזי של המאמר והוא “כדורי הרגעה”. ישנה התייחסות לתרופות השונות הנכללות בקבוצת , השימוש הנכון בכדורי הרגעה ועל התופעות של התרגלות והתמכרות.

הבנה כללית של חרדה

בשנות ה 40 המאוחרות של המאה הקודמת משורר אנגלי בשם אודן (AUDEN) כתב שיר בשם “עידן החרדה”. שיר זה התפרסם מאוד ושיקף את התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. גם בתקופה הנוכחית נכתבים מאמרים רבים על “עידן החרדה” של היום. ההתמודדות עם מגפת הקורונה, עם משבר האקלים הגלובלי, המלחמה באוקראינה, הפחד ממלחמה גרעינית, האינפלציה הדוהרת והמשבר הכלכלי העולמי, גורמת לנו לדאגות וחרדות קיומיות. מה יהיה אתנו ובמיוחד מה יהיה עם ילדינו? מאוד ברור אם כך, שהחיים המודרניים דורשים מהאדם התמודדות עם מצבים מורכבים המעוררים דאגה ומתח.

מעל החרדות הגלובליות הפוקדות את העולם, כל אדם וכל ילד מתמודד עם נושאים הקשורים להתפתחות והגדילה של עצמם. ילדים נולדים לתוך משפחה ועליהם למצוא את מקומם במערכת היחסים המשפחתית. היציאה למסגרות כמו פעוטון, גן ובית הספר מלאה בהתמודדויות חדשות. על הילד ללמוד לפתח מנגנונים נפשיים הנקראים מנגנוני חוסן שיעזרו לו לעבור בהצלחה שינויים אלו. מנגנוני החוסן מתבססים על הגנטיקה והפיזיולוגיה של מוח האדם, אבל גם מעוצבים באמצעות האינטראקציה עם הסביבה.

לאורך החיים האדם חייב להתאים את עצמו לדרישות של כל תקופה. מעגל החיים מצריך מאתנו כוחות נפשיים וגופניים רבים. מנגנוני החוסן שעוצבו בתקופות הראשונות של החיים ממשיכים לשמש כמערכת הנפשית הראשונית העוזרת לאדם להתמודד עם קשיי מעגל החיים. מנגנוני החוסן הם השריון המגן עלינו מול האתגרים הללו של החיים. שריון זה יכול להיות עבה ועמיד אבל גם דק ושברירי.

תופעות של מתח שהוא מוגבר ושל חרדה מתמשכת מצביעות על כשל מסוים במנגנוני החוסן. כשל זה יכול לנבוע מעוצמת האירועים של החיים (פרידות משמעותיות, מחלות קשות, מוות, כישלונות), ממבנה האישיות או כתוצאה מנטייה גנטית משפחתית לחרדה או דיכאון.

אפשר לתמוך במנגנוני החוסן בעזרת שיטות התנהגותיות ורוחניות או בעזרת תרופות. השיטות ההתנהגותיות כוללות מדיטציה, הרפיה, דמיון מודרך, פעילות פיזית, פיתוח של פנאי, ועוד. השיטות הרוחניות פסיכולוגיות מתבססות על צורות שונות של טיפול בשיחות, פסיכותרפיה. הטיפול התרופתי מתבסס על תרופות הרגעה, נושא של המאמר הנוכחי.

מה הן תרופות הרגעה?

תרופות הרגעה הם תכשירים כימיים שנוצרים על ידי תעשיית התרופות. גם תרופות שנחשבות “טבעיות” הן בסופו של דבר תולדה של תהליכים כימיים. יתכן ולתרופות “טבעיות” פחות תופעות לוואי אבל הן גם בעלות השפעה פחותה על הגוף. תרופות אלו מתאימות לתסמונות קלות יותר.

תרופות ההרגעה שאפשר לרכוש ללא מרשם רופא

תרופות אלו מסונתזות מן הצומח ומפורסמות כ “טבעיות” למרות שהיצור שלהן דורש תהליך תעשייתי. יש דוגמאות רבות של חומרים אלו הנמכרים לחוד או בתערובת של חומרים. לרוב לתרופות אלו אין תמיכה מחקרית המוכיחה את יעילותם. עבור פסיפלורה וולריאן קיים ניסיון של יעילות במצבים קלים של חרדה, דיכאון או של הפרעות שינה.

  • פסיפלורה
  • קמומיל
  • לבנדר
  • וולריאן

השמות המסחריים של חומרים אלו רבים ומתרבים בשוק מדי שנה. יש להתייעץ עם הרוקח או הרופא המטפל כאשר מעוניינים להשתמש באחד מחומרים אלו. השימוש יעשה לפי הוראות היצרן. יש לבדוק האם יש אינטראקציות בין תרופתיות גם עבור תרופות “טבעיות”.

תרופות הרגעה שעבורם יש להצטייד במרשם רופא

תרופות הרגעה הניתנים במצבים קליניים משתייכות למספר קבוצות.

  1. תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים.
  2. תרופות אנטי היסטמיניות
  3. תרופות נוגדות דיכאון
  4. תרופות נוגדות פסיכוזה
  5. סורבון

תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים

בקבוצה זאת 2 משפחות של תרופות: הקבוצה הראשונה כוללת תרופות ממשפחת הדיאזפם (DIAZEPAM) .תרופות אלו מאוד דומות זו לזו וההבדל המרכזי הוא זמן הפעילות שלהן. אפשר לקרוא מאמרים ייחודיים על כל תרופה באתר

תרופות אלו מחולקות לפי משך ההשפעה שלהן:

תרופות הפועלות עד 24 שעות: אסיוול (ווליום), קלונקס, טרנקסל
תרופות הפועלות עד 16 שעות: לוריוון
תרופות הפועלות עד 8 שעות: ואבן
המשפחה הבנזודיאזפינית השנייה כוללת תרופה אחת בלבד והיא אלפרזולם (ALPRAZOLAM). תרופה זאת נמכרת בשמות קסנגיס (XANAGIS) ואלפרליד (ALPRALID). זמן ההשפעה של תרופה זאת הוא בין 11-16 שעות. יש לתרופה זאת צורה של שחרור מושהה בשם XANAX-XR שזמן הפעולה של התרופה עד 22 שעות.

איך משתמשים בתרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים?

בזמנים מורכבים של החיים יכול להתעורר הצורך בהרגעה חיצונית. לרוב אנשים מתמודדים עם מצבים אלו ללא צורך בעזרה של תרופות. כאשר המצב חמור יותר ומשפיע על השינה, על התיאבון, או גורם לאי שקט נפשי ופיזי, תרופות ממשפח הבנזודיאזפינים יכולות לסייע רבות בהרגעה הפיזיולוגית והפסיכולוגית.

במצבים קליניים כמו התקפי חרדה חוזרים, פוביות, חרדה כללית מפושטת, וחרדה או אי שקט המתלווים לתסמינים של דיכאון, של מאניה או של פסיכוזה, השימוש בתרופות אלו יכול לסייע רבות להרגעת הסערה הנפשית שהמטופל עובר.

אפשר להשתמש בתרופות אלו באופן חד פעמי או לתקופות קצובות. אפשר גם לעשות שימוש באופן קבוע כאשר קיימת תסמונת קלינית עבורה מומלץ להשתמש בתרופות אלו. לרוב מומלץ להשתמש בתרופה לזמן קצר ולהפסיקה בהדרגה.
 למידע נוסף קראו מאמר על דיכאון ומאמר של חרדה באתר.

תרופות אלו מחולקות לפי משך ההשפעה שלהן:

תרופות הפועלות עד 24 שעות: אסיוול (ווליום), קלונקס, טרנקסל
תרופות הפועלות עד 16 שעות: לוריוון
תרופות הפועלות עד 8 שעות: ואבן

המשפחה הבנזודיאזפינית השנייה כוללת תרופה אחת בלבד והיא אלפרזולם (ALPRAZOLAM). תרופה זאת נמכרת בשמות קסנגיס (XANAGIS) ואלפרליד (ALPRALID). זמן ההשפעה של תרופה זאת הוא בין 11-16 שעות. יש לתרופה זאת צורה של שחרור מושהה בשם XANAX-XR שזמן הפעולה של התרופה עד 22 שעות.

איך משתמשים בתרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים?

בזמנים מורכבים של החיים יכול להתעורר הצורך בהרגעה חיצונית. לרוב אנשים מתמודדים עם מצבים אלו ללא צורך בעזרה של תרופות. כאשר המצב חמור יותר ומשפיע על השינה, על התיאבון, או גורם לאי שקט נפשי ופיזי, תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים יכולות לסייע רבות בהרגעה הפיזיולוגית והפסיכולוגית.

במצבים קליניים כמו התקפי חרדה חוזרים, פוביות, חרדה כללית מפושטת, וחרדה או אי שקט המתלווים לתסמינים של דיכאון, של מאניה או של פסיכוזה, השימוש בתרופות אלו יכול לסייע רבות להרגעת הסערה הנפשית שהמטופל עובר.

אפשר להשתמש בתרופות אלו באופן חד פעמי או לתקופות קצובות. אפשר גם לעשות שימוש באופן קבוע כאשר קיימת תסמונת קלינית עבורה מומלץ להשתמש בתרופות אלו. לרוב מומלץ להשתמש בתרופה לזמן קצר ולהפסיקה בהדרגה.

האם קיימת התמכרות לתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, תרופות כמו קלונקס, לוריוון, ואבן ואסיבל, ואיך אפשר למנוע שהתמכרות תופיע?

ההשפעה של תרופות הבנזדיאזפיניות הינה עוצמתית ומיטיבה עם המתח, החרדה והדאגות. הן משפיעות על התופעות הפיזיות של החרדה וגם על התופעות הנפשיות. כאשר משתמשים בתרופות אלו אפשר לאבחן בשני מצבים:

  • התרגלות לתרופות. תופעת ההתרגלות מופיעה כאשר האדם נוטל ברציפות את התרופה לתקופה של מספר שבועות או יותר. האדם משתמש במינון המומלץ על ידי הרופא אבל מעצם העובדה של לקיחה רצופה למספר שבועות או יותר הגוף “מתרגל” לנוכחות החומר הפרמקולוגי. הפסקת השימוש בתרופה צריכה להיעשות בהגדרה. יש להוריד חצי כדור כל מספר ימים עד הפסקה מוחלטת. הפסקות פתאומיות יכולות לגרום להחמרה של החרדה ולעיתים רחוקות גם לתופעות נוירולוגיות שעשויות להיות חמורות (הופעת פרכוסים)
  • ההתמכרות לתרופה. התמכרות מופיעה כאשר המשתמש מגדיל, ללא המלצת הרופא, את מינון התרופה לרמות לא טיפוליות. המטופלים מדווחים שההשפעה החיובית של התרופה פגה לכן הם מעלים את המינון כדי להחזיר את התגובה החיובית. לדוגמא, מטופלת בה טיפלתי נטלה 20 כדורים של קלונקס מדי יום. ההתמכרות לתרופות אלו דורשת טיפול מקצועי, לפעמים במרכזי גמילה מתרופות. בקליניקה שלי השיטה המומלצת דוגלת בירידה של 10% ממינון התרופה פעם בשבוע עד הפסקה. לעיתים קרובות הפסיכיאטר נדרש להוסיף טיפולים נוספים, לא בנזודיאזפינים, כדי לסייע בתהליך הגמילה. פרופ’ גרינהאוס מומחה בטיפול בהתמכרות לתרופות מקבוצה זאת.

הרבה מאמרים נכתבים על הנושא של שימוש יתר בכדורי הרגעה. אלו תרופות מצוינות כאשר השימוש בהן נעשה במסגרת הכללים הרפואיים המתאימים. לעיתים קרובות אפשר לפגוש מטופלים שטוענים שמשתמשים בתרופות אלו תקופות ארוכות ולא ברור להם מדוע. מטופלים אלו אומרים “אלו תרופות שרשומות ככרוניות בתיק שלי ואני מטופל ככה זמן ממושך”. על הרופא להסביר למטופל מדוע הוא ממליץ על תרופות אלו ולפקח על השימוש ועל הצורך בהם. ברוב המצבים אפשר להפסיק את התרופה בהדרגה כעבור מספר שבועות. ישנם מצבים קליניים, כמו תסמונות של התקפי חרדה או של חרדה כללית, בהם השימוש הממושך מומלץ.

תופעות לוואי נוספות של התרופות הבנזודיאזפיניות

תופעת הלוואי הנפוצה יותר קשורה להשפעה מוגברת על מערכת העצבים המרכזית. תרופות אלו יכולות לגרום לטשטוש קוגניטיבי, לישנוניות ולעייפות מוגברת. אנשים בגיל השלישי הנוטלים מינונים גבוהים יותר של התרופה יכולים לחוש הפרעות בזיכרון, הליכה לא יציבה ונפילות. לעיתים רחוקות מאוד מטופלים יכולים לדווח על שינוי במצב הרוח לכיוון דיכאון.

תרופות פסיכיאטריות רבות משפיעות על מערכת העצבים המרכזית. יש לוודא אינטראקציות בין תרופתיות כאשר נוטלים יותר מחרופה אחת המשפיעה על המוח.

  • תרופות אנטי היסטמיניות

תרופות המקטינות את הפעילות של קולטני היסטמין במוח מוכרות כגורמות להרגעה וגם משרות שינה. תרופות אלו מוכרות גם כתרופות נגד אלרגיה. התרופה המוכרת יותר היא פרוטיאזין (PROTHIAZINE) המכילה חומר בשם פרומטזין (PROMETHAZINE). אפשר להשתמש בתרופה בצורה של כדורים או בצורה של סירופ או כזריקה לשריר. תרופה זאת לא גורמת להתרגלות וגם לא להתמכרות.

  • תרופות נוגדות דיכאון ותרופות נוגדות פסיכוזה

תרופות נוגדות דיכאון ותרופות נוגדות פסיכוזה יעילות בטיפול של הפרעות חרדה, כמו הפרעה של התקפי חרדה, הפרעה של חרדה כללית, בפוביות ותסמונת טורדנית כפייתית. תרופות נוגדות הפסיכוזה מרגיעות את אי השקט הנפשי והמוטורי שיכול להופיע בזמן הפסיכוזה. התרופות נוגדות הדיכאון שמשפיעות על החרדה הן רבות. מומלץ לקרוא מאמרים באתר על נושאים של דיכאון ושל חרדה.

  • סורבון

סורבון (SORBON) תרופה המכילה חומר בשם בוספירון (BUSPIRONE). תרופה אושרה לשימוש בתופעות של חרדה כללית. התרופה הינה בעלת השפעה נמוכה על חרדה והיא בשימוש כאשר תרופות אחרות אינן משפיעות על התופעות הקליניות.

מצבים בהם פרופסור גרינהאוס משתמש בתרופות הרגעה

שימוש בתרופות הרגעה מאוד נפוץ בקרב מטופלים בקליניקה של פרופ’ גרינהאוס. שימושים אלו כוללים מצבים קליניים של חרדה, של תסמונת טורדנית כפייתית, של דיכאון או של פסיכוזה.

הפרעת פאניקה עם או בלי אגורפוביה שכיחה באוכלוסייה. באופן טיפוסי המטופל מתאר הופעה פתאומית של סימפטומים של חרדה עוצמתית עם פחד אמיתי ומחשבות שהוא עומד למות, להתעלף או להתנהג בצורה מבישה. לפחד מתלווים סימפטומים פיזיים רבים (ראה מאמר הפרעת פאניקה ואגורפוביה באתר של פרופ’ גרינהאוס). לא תמיד התקפי החרדה הם עוצמתיים כל כך אבל הם יכולים לחזור על עצמם ולגרום למצב נפשי בו הסובל דרוך ופוחד שהתקף נוסף עלול להופיע בכל רגע. אגורפוביה (פחד ממקומות הומי אדם) יכולה להצטרף לתמונה הקלינית. אם כן, המטופל מפסיק לצאת למקומות כמו קולנוע, קניון, וסופר. נהיגה בכבישים מהירים יכולה להוות טריגר להתקפים נוספים לכן הוא נמנע מלנסוע בכבישים אלו. למטופלים אלו פרופסור גרינהאוס ימליץ על תרופות הרגעה כחלק מתפריט הטיפולים וכדי לאפשר הרגעה מהירה של המצב.

סוג שני של מטופלים להם פרופסור גרינהאוס ימליץ על שימוש בתרופות הרגעה הם מטופלים עם תופעות של חרדה כללית מפושטת. מטופלים אלו סובלים מסימפטומים גופניים, נפשיים והתנהגותיים של חרדה ונזקקים להרגעה במיוחד בשלבים הראשונים של הטיפול. השילוב של תרופות הרגעה עם שיטות פסיכולוגיות להרגעה מוביל לשיפור קליני.

סוג שלישי של מטופלים להם פרופסור גרינהאוס יכול להמליץ על תרופות מקבוצה זאת הם מטופלים עם תסמונת טורדנית כפייתית. מטופלים אלו יכולים לסבול מתופעות של חרדה הנלוות למחשבות הטורדניות ולטקסים. תרופות בנזודיאזפיניות, למרות שהן לא טיפוליות למחשבות המטרידות או לטקסים, הן יעילות בהקטנת הסבל הנפשי הרב שמטופלים אלו חשים. פרופ’ גרינהאוס ממליץ על שילוב מושכל של תרופות אלו במצבים המתאימים.

קבוצה רביעית של מטופלים להם פרופסור גרינהאוס ממליץ על שימוש בתרופות הרגעה הם מטופלים הסובלים מדיכאון או פסיכוזה הנמצאים במצב של מתח נפשי מוגבר. מטופלים אלו נזקקים לטיפול תרופתי ספציפי אבל גם לליווי של כדורי הרגעה כדי להקטין את תופעות הסבל הנפשי, אי השקט הגופני, והפרעות השינה.

סיכום

תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים יעילות בטיפול של תסמיני חרדה, מתח ודאגות יתר. הם נמצאות בשימוש גם בהפרעות שינה (יש לקרוא מאמר מיוחד להפרעות שינה באתר ). לרוב השימוש בתרופות אלו נעשה תחת פיקוח רופא במיוחד רופא פסיכיאטר. השימוש המומלץ הוא נקודתי ולטווח קצר. מטופלים רבים משתמשים בתרופות אלו לתקופות ארוכות יותר.

שימוש זה מוביל להתרגלות לתרופות ויש להפסיקם מאוד בהדרגה. לעיתים רחוקות מופיעה התמכרות לתרופה כאשר המטופל נוטל כמויות הולכות וגדלות של התרופה. התמכרות לכדורי הרגעה מצריך טיפול של פסיכיאטר, לפעמים גם במסגרת של אשפוז או טיפול במרכזי גמילה. רופאים צריכים להיזהר מלגרום ל “התרגלות שקטה” כאשר תרופות אלו נרשמות ברשימה של תרופות הניתנות באופן חוזר בלי שנבדק הצורך בשימוש הממושך של תרופות אלו.

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר


      צרו קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס