דיכאון חמור והפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) הן הפרעות פסיכיאטריות המאופיינות לעיתים קרובות בעמידות לטיפול. אף על פי שטיפול תרופתי ופסיכותרפיה נחשבים לטיפולים המומלצים ביותר, שיעור ניכר של מטופלים אינם מגיבים לטיפולים הקיימים. בשנים האחרונות התפתחו שיטות טיפול בגירוי מוחי לא פולשני, ובעיקר גירוי מגנטי חוזר (rTMS), שהפכו לאמצעים טיפוליים מבטיחים. התפתחות נוספת של הטיפול בגירוי מגנטי היא גירוי מגנטי מואץ בתבנית תטא (aiTBS). לשיטה זו יתרונות של יעילות גבוהה, משך טיפול קצר יותר ופרופיל תופעות לוואי נוח. במאמר זה נתייחס להיבטים העיקריים של הטיפול בגירוי מגנטי מואץ בסגנון תטא – aiTBS.

פרופסור לאון גרינהאוס מומחה בטיפול של דיכאון שאינו מגיב כראוי לטיפול (דיכאון עמיד) וב-OCD באמצעות שיטת גירוי מגנטי מואץ בתבנית תטא (aiTBS). הוא משתמש במכשיר המיוצר בישראל על ידי חברת BRAINSWAY, המייצרת סלילים ייחודיים, האחד בשם H1 לטיפול בדיכאון והשני בשם H7 לטיפול ב-OCD.

מהם ההבדלים בין גירוי מגנטי חוזר (rTMS) לגירוי מגנטי מואץ בתבנית תטא (aiTBS)?

rTMS היא שיטה טיפולית לדיכאון ו-OCD עמידים לטיפול, שאושרה כטיפול בשנת 2018. המאפיינים של rTMS הם יעילות קלינית מעט נמוכה יותר (בין 30-40%) לשני המצבים הקליניים, דורשת הגעה למרכז טיפולי מדי יום במשך 4-6 שבועות, וכל טיפול נמשך כ-20-30 דקות.

לעומת זאת, המאפיינים של aiTBS הם יעילות גבוהה יותר בשני המצבים הקליניים (60-80%), זמן טיפול קצר יותר (9-12 דקות), וביצוע מספר פעמים ביום (3-10) במשך 10 ימים בלבד.

כתוצאה מממצאים אלו, המרכזים הקליניים המטפלים בגירוי מגנטי למוח עוברים משיטת rTMS לשיטת aiTBS. כפי שצוין קודם, פרופסור גרינהאוס הוא חלוץ ביישום שיטה זו בישראל. יש לציין כי מומלץ לבצע את הטיפולים בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון ונוגדות OCD.

מהו גירוי מגנטי מואץ בתבנית תטא (aiTBS)?

הטיפול בשיטת גירוי מגנטי מואץ בתבנית תטא (aiTBS) מתבצע באמצעות אותו מכשיר המשמש לטיפול TMS רגיל, אך עם שונות בתדר הגלים המגנטיים. תבנית תטא היא שיטת גירוי מוחי המבוססת על דפוסים של גלים מוחיים בתדר תטא (5 הרץ), המדמים פעילות טבעית של המוח. הגירוי המגנטי החוזר מוביל לשיפור בתקשורת בין תאים מוחיים באזורים מסוימים. גירוי בתבנית תטא לסירוגין (aiTBS) משלב מקבצים של פולסים בתדירות המעוררת את קליפת המוח ומגבירה את פעילותה.

פרוטוקול aiTBS כולל מספר טיפולים ביום למשך 5-10 ימים, בעוד שהטיפול הסטנדרטי ב-TMS מבוסס על טיפול יומי לרוב למשך 4–6 שבועות. לכן, aiTBS הוא טיפול מרוכז ובעוצמה גבוהה, שמטרתו להשיג הטבה מהירה.

מהו מנגנון הפעולה של הגירוי המגנטי המואץ בתבנית תטא (aiTBS) בדיכאון מג'ורי שטרם הגיב לטיפול

ממצאים מחקריים בחולי דיכאון מראים שינויים בתפקוד המוח בצורה של ירידה בפעילות מוחית באזור קליפת המוח הנמצא בצד השמאלי של האזור הנקרא אזור דורסולטרלי של המוח, ועלייה בפעילות במערכת הלימבית שבמרכז המוח (קליפה סינגולרית ואמיגדלה).

הגירוי המגנטי המכוון לאזור המצח השמאלי משנה את הפעילות החשמלית של אותו אזור וגורם לעלייה בפעילות החשמלית של אותו אזור במוח, דבר המשפר את הוויסות הרגשי, לאיזון בפעילות החשמלית במבנים עמוקים במוח (אמיגדלה ואזור סינגולרי), ולשיפור ב"תקשורת" בין אזורים אלו.

ראיות קליניות במחקר:

מחקר חלוצי על פרוטוקול SAINT, גרסה אינטנסיבית של aiTBS, דיווח על שיעור הפוגה של כ-90% תוך 5 ימים (Cole et al., 2020). בנוסף, Williams et al. (2021) הציגו שיפור משמעותי במדדים דיכאוניים לאחר aiTBS במטופלים עם דיכאון עמיד, וסקירה שיטתית של Cabrera et al. (2022) הראתה יתרון ל-aiTBS לעומת rTMS סטנדרטי, הן במהירות והן בעמידות ההשפעה. Matheus-Rosi (2025) הראה כי טיפול ב-3 aiTBS פעמים ביום למשך 10 ימים (סה"כ 30 טיפולים) בחולים עם דיכאון עמיד, השיג תוצאות משמעותיות ב-60% מהחולים שטופלו.

האם התסמונת הטורדנית כפייתית OCD מגיבה לטיפול ב-aiTBS?

ממצאי המחקר מראים שב-OCD קיימת פעילות יתר במסלולים המחברים אזורים עמוקים של המוח עם קליפת המוח הקדמית. הגירוי בשיטת aiTBS גורם לסנכרון משופר בתפקוד של תאי עצב באזורי התלמוס וקליפת המוח, ומסייע בוויסות עודף פעילות באזורים אלו.

ראיות קליניות במחקר:

Donse et al. (2018) דיווחו על שיפור משמעותי בתסמיני OCD לאחר שימוש בפרוטוקולים מואצים של TMS. Kozel et al. (2022) הראו הפחתה קלינית במדדי OCD לאחר aiTBS מכוון לאזור מרכזי קדמי של קליפת המוח, וניסוי פתוח של Zhang et al. (2023) עם aiTBS מכוון לקליפת המוח המרכזית הקדמית, הביא לשיפור מהיר בתסמינים של OCD.

יתרונות aiTBS

היתרונות כוללים תגובות מהירות (לעיתים תוך 5-10 ימים), פרופיל בטיחות גבוה עם תופעות לוואי קלות בלבד (כאבי ראש, אי נוחות מקומית), הופעה נדירה של פרכוסים, היעדר השפעות על יתר חלקי הגוף (בשונה מתרופות פסיכיאטריות), התאמה למטופלים שמצבם הקליני לא השתפר עם תרופות, ועלות-תועלת גבוהה בזכות פרוטוקול מקוצר.

דרכי טיפול של פרופסור גרינהאוס ב-aiTBS?

פרופסור גרינהאוס התמחה בטיפול בגירוי מגנטי אצל פרופסור פסקואל-לאונה בספרד, ופרסם עבודות רבות בתחום הטיפול בגירוי מגנטי (TMS) במטופלים עם דיכאון קליני עמיד לטיפול. בשנים האחרונות הוא משתמש בציוד מתקדם של חברת BRAINSWAY ומציע טיפול זה למטופלים עם דיכאון שטרם הגיב לטיפול וגם למטופלים עם OCD.

לאחר בירור אבחנתי מתאים ווידוא שאין סיבות נגד לטיפול, הוא מתחיל בסדרה טיפולית בגירוי מגנטי. מתחילת 2025, לאחר פרסומים על יעילות הטיפול ב-aiTBS, הוא יישם את השיטה בקליניקה שלו בתל אביב, ומציע סדרה טיפולית בת 30 טיפולים (3 טיפולים ליום למשך 10 ימים) רצופים כדרך להתגבר על מצבים של דיכאון ו-OCD עמידים לטיפול. לפי הנתונים העולמיים והניסיון הקליני של פרופסור גרינהאוס, כ-60-70% מהמטופלים מגיבים לטיפול, ולמטופלים שהשתפרו עם הטיפול הוא מציע להמשיך עם טיפולים נוספים בתדירות נמוכה יותר. פרופסור גרינהאוס ממליץ לשלב טיפול ב-aiTBS עם טיפול תרופתי נוגד דיכאון או OCD.

טיפול aiTBS מהווה קו חדשני ומבטיח בתחום הגירוי המגנטי למוח. השפעתו המהירה, היעילות הגבוהה והפרופיל הבטיחותי הופכים את הטיפול לאופציה מרכזית בגישה למטופלים עם דיכאון או OCD עמידים. פרופסור גרינהאוס מציע טיפולים עם aiTBS למטופלים מתאימים בקליניקה שלו.

מקורות:

• Cabrera, L. Y., et al. (2022). Clinical effectiveness of aiTBS: a systematic review. Journal of Affective Disorders, 298, 394–403.
• Cole, E. J., et al. (2020). Stanford Accelerated Intelligent Neuromodulation Therapy for Treatment-Resistant Depression. Am J Psychiatry, 177(8), 716–726.
• Donse, L., et al. (2018). rTMS for treatment-resistant depression and OCD: A naturalistic study. J Affect Disord, 235, 298–305.
• Kozel, F. A., et al. (2022). Accelerated TMS for OCD: A pilot study. Psychiatry Research, 309, 114432.
• Matheus Rossi F., et al Accelerated Theta'Burst Stimulation for Treatment Resistant Depression. A Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry (2025)
• Williams, N. R., et al. (2021). High-dose, accelerated iTBS for treatment-resistant depression. Brain Stimulation, 14(5), 1188–1197.
• Zhang, T., et al. (2023). Accelerated theta burst stimulation for OCD: An open-label trial. Journal of Psychiatric Research, 156, 202–208.

The post השוואה בין שיטות שונות של גירוי מגנטי – rTMS לעומת aiTBS appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

קטטוניה מוכרת גם בשם מצב קטטוני- היינה תופעה קלינית פסיכיאטרית ייחודית המאופיינת בקיפאון מוטורי ורגשי. בקטטוניה קיים ניתוק הקשר בין האדם וסביבתו וחוסר תגובה לגירויים מהסביבה. קיימת גם התנהגות שונה מהרגיל עם תגובות לא צפויות ואף מסוכנות לעצמם או לסביבתם. קטטוניה הינה תופעה קלינית הדורשת טיפול במסגרת אשפוז. למרות שקטטוניה נחשבת מסוכנת לחיים של המטופל ניתן לטפל בא ביעילות ועם תוצאות קליניות טובות.

מהי קטטוניה?

המאפיינים המרכזיים של קטטוניה כוללים הפרעה בהתנהגות הפסיכומוטורית (של החשיבה ושל תנועות הגוף) שיכולים לכלול ירידה בפעילות המוטורית, התייחסות מינימלית או לא קיימת לבודק והתנהגויות מוטורית מוגזמות או ייחודיות.

קיים דיון קליני נוקב סביב השאלה האם קטטוניה הפרעה נפרדת מהפרעות אחרות. הספר המעודכן-DSM-5-TR של האבחנות הפסיכיאטרית של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי מציין שקטטוניה אינה הפרעה קלינית נפרדת. היא מופיעה כחלק מאבחנות כמו דיכאון מג'ורי, סכיזופרניה, הפרעה אוטיסטית, ומצבים רפואיים כמו סיבוכים של סרטן ומחלות אימונולוגיות.

מה הם הסימנים והסימפטומים של קטטוניה?

המאפיינים הקליניים של קטטוניה כוללים: שינויים בקשר לסביבה, תגובות מילוליות משונות בעת הבדיקה ולהפרעה בתנועתיות. בנוסף לסימפטומים ולסימנים שמתוארים בהמשך, בקטטוניה קיימים סימפטומים וסימנים ספציפיים של המחלות הבסיסיות. מחלות כמו דיכאון מג'ורי, סכיזופרניה, הפרעה ביפולרית, מחלה נוירולוגית ועוד.

כדי לאבחן קטטוניה נדרשת נוכחות של לפחות שלושה מהתופעות הקליניות הבאות:

• קהות חושים ניכרת (Stupor): המטופל נמצא בתוך עולמו הפנימי ולא מגיב לסביבה וגם לא מודע למתרחש בסביבתו. המטופל שוכב במיטה מביט לחלון, לא מדבר ולא אוכל. עושה את צרכיו במיטה.
• קטלפסיה (Catalepsy): המטופל מחזיק בתנוחה לא נוחה כמו למשל להחזיק זרועה מורם לדקות ארוכות.
• גמישות שעווה (Waxy flexibility): התנגדות גמישה לתנועות מוכתבות למטופל בזמן בדיקה
• אילמות (Mutism): המטופל לא עונה לשאלות או עונה עם מספר מילים בלבד
• נגטיביות (Negativism): לא מגיב להוראת הניתנות על ידי הבודק
• תנועות מוגזמות (Posturing): מחזיק תנוחות כנגד הטבע לדקות ארוכות. המטופל עומד בפינה חשוכה של החדר עם ראשו מורכן לשעות רבות.
• מנייריזם (Mannerism): המטופל עושה תנועות לא רגילות ומשונות עם הגוף. המטופל יושב על כיסא ומזיז את אצבעותיו לזמן ממושך בלי הפסקה
• סטראוטיפיות (Stereotypy): תנועות מרובות ללא מטרה ברורה
• אגיטציה (Agitation): אי שקט מוטורי. החולה מתהלך בחדר הלוך ושוב ללא מטרה ברורה, עם סימנים של אי שקט נפשי
• עוויות פנים (Grimacing)
• חיקוי מילים (Echolalia): המטופל חוזר על הנאמר על ידי הבודק, חזרה של מילים או של משפטים שלמים. הבודק אומר "איזה יום היום?" והמטופל חוזר על אותה שאלה בלי לתת תשובה.
• חיקוי תנועות (Echopraxia): חיקוי של תנועות הבודק. הבודק מגרד את ראשו והמטופל מחקה אותו.

מה הן הסוגים השונים של קטטוניה?

ניתן להגדיר שלושה סוגים של קטטוניה לפי רמת הפעילות המוטורית שלהן:

• קטטוניה עם האטה מוטורית (קטטוניה היפו קינטית). החולה שוכב במיטה, ערני, לא מגיב לסביבה ועושה את צרכיו במיטה
• קטטוניה של אי שקט מוטורי (היפרקינטית). המטופל מתהלך הלוך ושוב ללא מטרה, יכול להיות תוקפני כלפי עצמו או הסביבה ומדבר בצורה לא מובנת
• קטטוניה מעורבת. החולה עם קטטוניה יכול לעבור במהירות וללא סיבה ברורה ממצב של חוסר תנועה למצב של אי שקט מקסימלי

מהי התסמונת של קטטוניה ממארת (Malignant Catatonia)?

במצבים קליניים קיצוניים של קטטוניה המערכות הביולוגיות של האדם השולטות על ויסות חום הגוף, תקינות פעילות הלב ושמירה על לחץ הדם ועל פעילות בלוטות הזיעה משתבשת. החולה יכול לפתח חום מאוד גבוה, להראות שינויים ניכרים בדופק ובלחץ הדם וגם להזיע רבות. במצב זה קיים סיכון ממשי לחיי המטופל ועליו לקבל טיפול דחוף במסגרת אשפוז.

מהו דיכאון קטטוני?

כחלק מהסימפטומים הקליניים המאפיינים דיכאון קליני מג'ורי קיימים שינויים בפעילות המוטורית של המטופל, לרוב לכיוון ההאטה המוטורית. במצבים קיצוניים האטה זאת יכולה להגיע למצב משתק ולמלא את הקריטריונים של קטטוניה. במצב זה תהליך שהחל כדיכאון קליני מג'ורי מפתח מאפיינים של קטטוניה. בעבר מצב קליני זה היה קרוי קהות רגשית קיצונית (Depressive Stupor). הטיפול בדיכאון עם קהות רגשית קיצונית דורש התייחסות לתופעת הבסיסית של הפרעה במצב הרוח.

מה הן הגורמים לקטטוניה?

קטטוניה הינה תסמונת קלינית נדירה והיא מאובחנת לרוב במסגרת בית חולים. הסיבות לקטטוניה לא ברורות אבל מוכרים גורמים המעלים את הסיכוי להופעת הסינדרום, גורמים אלו הן:

• הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון מג'ורי והפרעה ביפולרית. קטטוניה הינה חלק מהתסמינים החריפים של הפרעות אלו
• הפרעות נוירולוגיות כמו דלקת במוח (encephalitis), גידולים במוח, אפילפסיה, מצב לאחר שבץ מוח ומחלת הפרקינסון
• הפרעות נוירו התפתחותיות כמו הסינדרום האוטיסטי
• שימוש בסמים העשויים לפגע בתפקוד של מערכת העצבים המרכזית
• מצבים רפואיים כמו זיהומים מפושטים, מחלות של המערכת האימונית, הפרעות בתפקוד בלוטת התריס והפרעות במלחים בגוף.
• גורמים גנטיים משפחתיים ותסמונת דאון
• טראומה נפשית במיוחד מצבים של טראומה מינית וטראומה פיזית קשה
• גורמים סביבתיים כמו בידוד חברתי ואשפוז

איך מאבחנים קטטוניה?

האבחנה של קטטוניה מתבססת על נוכחות של 3 או יותר מהתסמינים הקליניים הייחודיים של הסינדרום. כחלק מהאבחון יש לבצע אבחנה מבדלת כדי להגדיר מה הוא הסינדרום הבסיסי (דיכאון, סכיזופרניה, הפרעה ביפולרית, תסמונת נוירולוגית, ועוד) הגורם לקטטוניה. במידה ומחלה נוירולוגית או גופנית נחשדת יש לבצע את הבדיקות המתאימות לאבחון התופעה.

איך מטפלים בקטטוניה?

• טיפול סיעודי ודיאטני. בשלב החריף של קטטוניה. חולים קטטוניים יכולים לשכב במיטה ולא לבצע אף פעולה למען עצמם. לכן טיפול סעודי צמוד חשוב למניעת זיהומים, פגיעה עצמית, פצעי לחץ, התייבשות ועוד.
• טיפול תרופתי עם בנזודיאזפינים. תופעה מעוד מעניינת הינה התגובה המהירה לטיפול בהזרקת בנזודיאזפינים, כמו לוריוון ווליום, לווריד. חולים עם קטטוניה מגיבים בצורה מהירה, למספר שעות, להזרקה תוך וורידית של חומרים אלו. חולה ששוכב במיטה, לא מתקשר עם הסביבה, לא אוכל ולא שוטה ועושה את צרכיו במיטה, משתנה ב 180 מעלות אחרי הזרקת החומר. אחרי העירוי הוא מתחיל לאכול, מוכן להתקלח ומספר את אשר הוא חווה בזמן הקטטוניה. בעזרת הזרקת חומר זה ניתן לחדד את האבחנה ולקבל תיאור של מחשבות שווא או הלוצינציות או של דיכאון משמעותי.
• טיפול עם נוגדי פסיכוזה. הטיפול בתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים אינו טיפול לטווח ארוך. עם האבחנה היא סכיזופרניה או הפרעה דיכאונית יש להמשיך עם טיפול מתאים. בסכיזופרניה יש להמשיך עם תרופות נוגדות פסיכוזה דרך הפה או בזריקה לשריר. במצב של הפרעה דיכאונית יש להמשיך בשילוב של תרופה נוגדת דיכאון ביחד עם תרופה נוגדת פסיכוזה
• טיפול בנזעי חשמל-ECT. הטיפול בנזעי חשמל הינו טיפול מומלץ במצבים קטטוניים ויכול להיות טיפול מציל חיים. במאמרים נוספים באתר מסביר פרופסור גרינהאוס את יסודות הטיפול בנזעי חשמל. נדרשים בים 6-12 טיפולים של נזעי חשמל כדי לבסס תגובה קלינית טובה. לעיתים קרובות מומלץ להמשיך בסדרה של טיפולים גם אחרי ההבראה. שיטה זאת נקראת טיפול בנזעי חשמל החזקתים. סידרה החזקתית של טיפול פעם בחודש יכולה להימשך מספר חודשים ולפעמים גם עד מספר שנים.
• המשך טיפול תרופתי. אחרי השלב החריף של המחלה הטיפול ההמשכי יהיה תלוי באבחון של התופעה הקלינית העומדת בבסיס התופעה. טיפול בתרופות נוגדות פסיכוזה בסכיזופרניה, בתרופות נוגדות דיכאון ונוגדות פסיכוזה בדיכאון פסיכוטי או תרופות לייצוב מצב הרוח במצבים ביפולריים.
• טיפולים פסיכו סוציאליים. אחרי הטבה קלינית ראשונית יש מקום להעריך את המצב הפסיכוסוציאלי של האדם ולדאוג לצרכיו האישיים, המשפחתיים, תעסוקתיים וסביבתיים. הטיפול יכול להיות לאדם עצמו או למשפחתו (כולל בן או בת הזוג).

סיפור הצלחה בקליניקה

משה (שם בדוי) הינו בחור בן 22 שעלה לארץ מספר חודשים לפני אשפוזו. כחודש לפני האשפוז החל לדבר על אנשים בסביבה שרוצים את רעתו ואפילו שמע קולות של אנשים הרוצים להורגו. עקב חרדה קיצונית פנה למיון בית החולים ואושפז. במהלך השבוע הראשון של האשפוז החל להסתגר ולהישאר במיטה שעות ארוכות. הפסיק לאכול ולדבר עם אחרים. מבטו התמקד בחלון חדרו בלי לומר מדוע. הוא לא שלט על הסוגרים וצוות סעודי היה חייב לטפל בו סביב השעון. בבדיקה הקלינית לא ענה לשאלות פרופסור גרינהאוס. לפעמים חזר מילה במילה לשאלה של שפרופסור גרינהאוס. אם נשאר לבדו היה עושה תנועות עם הידיים ופרצופים. לא נתן הסברים לתופעה.

פרופסור גרינהאוס הזריק לו לווריד חומר בשם לוריוון . תוך פחות מ 10 דקות התרופה גרמה לשינוי מהותי במצבו. הוא החל לדבר והסביר שמבטו מרוכז בחלון מאחר וקולות אמרו לו שאנשים יבואו להורגו ויכנסו למחלקה דרך החלון. אחרי הזריקה החל לאכול והסכים להתקלח. ההשפעה החיובית הזאת נמשכה כ 4 שעות. בהדרגה שקע שוב במצב קטטוני. פרופסור גרינהאוס המשיך להזריק לוריוון לווריד למשך שבוע ימים עד שטיפולים אחרים סייעו להבריא את המצב הקליני.

עקב האבחנה של סכיזופרניה פרופסור גרינהאוס החל סדרה של טיפול בנזעי חשמל מלווה תרופות נוגדות פסיכוזה. אחרי 10 טיפולים מצבו השתפר מאוד והטיפול הופסק. המשיך טיפול עם תרופה בשם זיפרקסה, תרופה עם השפעות נוגדות פסיכוזה. המטופל נשאר במעקב של פרופסור גרינהאוס למשך שנה. התסמינים לא חזרו. המטופל עבר לטיפול בקהילה.

סיכום

קטטוניה אינה אבחנה פסיכיאטרית נפרדת אלה תת סעיף של מצבים קליניים כמו סכיזופרניה, מחלת הדיכאון או תסמונת נוירולוגית. קטטוניה מקבלת התייחסות נפרדת עקב הסימפטומים הקליניים הייחודיים שלה. קטטוניה יכול להיות מצב קליני הדורש התייחסות דחופה עקב האפשרות שהוא יהפוך למצב קליני מסוכן לחיים או מסוכן לסביבה. תגובת הקטטוניה להזרקה של תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים מרשימה ומאפשר אבחון מדויק יותר ואף טיפול לטווח קצר. טיפול בתרופות נוגדות פסיכוזה או בנזעי חשמל יעילים בטיפול של קטטוניה. הטיפול ההמשכי של קטטוניה תלוי בתסמונת הבסיסית הגורמת לתופעה.

The post קטטוניה appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

המילה מלנכוליה (MELANCHOLY) מגיעה אלינו מהיוונית והיא מתורגמת ל "מרה שחורה". הרפואה היוונית, במיוחד היפורקרטס וגלנוס, הסבירו את המחלות כחוסר איזון בין נוזלים בגוף להם ניתן השם "מרות". מרה שחורה הינה אחת מארבעת הליחות שהרפואה היוונית תיארה בעת העתיקה והיא נקשרה לטמפרמנט (מזג) הבסיסי של האדם. עודף מרה שחורה נקשר למצב רוח ירוד ולמלנכוליה.

בעת העתיקה השתמשו במילה מלנכוליה כדי לתאר מצבי דיכאון חמורים יותר עם תופעות גופניות רבות ולעיתים גם מחשבות לא מציאותיות והלוצינציות. באבחון המודרני מפרידים בין האבחנה של מלנכוליה והאבחנה של דיכאון עם תופעות פסיכוטיות.

מה הן המאפיינים הקליניים של מלנכוליה ואיך מאבחנים אותה?

לפי ה DSM-5- TR שהוא ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי, מלנכוליה (דיכאון עם מאפיינים מלנכוליים) הינה אחת מצורות הדיכאון.

מטופלים עם מלנכוליה מדווחים על הסימפטומים הטיפוסיים של דיכאון מג'ורי ובנוסף מהסימפטומים שיתוארו בהמשך. מלנכוליה נחשבת לדיכאון בדרגה חמורה יותר. המאפיינים הספציפיים של מלנכוליה הם:

• היעדר תחושה של הנאה מכלל או כמעט כלל הפעילויות שהאדם מבצע
• חוסר תגובה חיובית לאירועים שבדרך כלל היו משמחים את אותו אדם
• דיכאון עמוק שמלווה בתחושה של היעדר רגש (ריקנות רגשית)
• דיכאון חמור יותר בשעות הבוקר
• התעוררות מוקדמת של לפחות שעתיים לפני השעה הרגילה בה האדם מתעורר
• אי שקט ניכר או האטה מנטלית ומוטורית ניכרת
• היעדר תיאבון או ירידה משמעותית במשקל
• רגשות של אשמה שאינן תואמות

המטופל שסובל ממלנכוליה מדווח שהוא חסר יכולת להתרגש או ליהנות. דברים שבדרך כלל מעניינים אותו או שגורמים לו להנאה "לא מזיזים לו" בזמן הדיכאון המלנכולי. מטופלים יכולים להגדיר את המצב בצורה של "אין לי רגשות, הלב ריק" או "אנשים שאני מאוד אוהב כיום אני לא מרגיש אליהם כלום". מאחר ומטופלים עם מלנכוליה סובלים מדיכאון עמוק הם נמצאים בסיכון מוגבר להתאבדות.

מה הן הסיבות למלנכוליה?

למרות שמלנכוליה שכיחה יותר בגיל השלישי היא לא פוסחת על צעירים או אנשים בגיל העמידה. אירועי חיים יכולים להוות מעין זרז לתופעה הקלינית, אך גורמים ביולוגים הם החשובים במצב הקליני. ממצאים חריגים ברמות הורמונים בגוף ובמנגנוני השינה שכיחים מאוד במלנכוליה. ממצאים אלו יכולים לעזור באבחון של התופעה אך אינם מכוונים את הטיפול.

כמו במצבי דיכאון אחרים קיימים במלנכוליה גורמי תורשה של מחלת הדיכאון. לעיתים קרובות מאובחנים דיכאון או הפרעה ביפולרית בבני משפחה של הסובל ממלנכוליה.

איך נראה המטופל הטיפוסי שסובל ממלנכוליה?

הבדיקה הקלינית של אדם עם מלנכוליה מגלה את הדברים הבאים (באופן חלקי או מלא):

• האדם הסובל ממלנכוליה נוטה להיות מבוגר יותר. הוא עושה רושם חולה עם מבט של עצב או של חוסר רגש
• הוא נראה רזה לפעמים עד כחוש
• הוא מתנועע באטיות ודיבורו לא ספונטני. הוא נוטה לדבר מעט ולהעלות תלונות על מצבו נפשי הרעוע ועל תפקוד לקוי של גופו.
• הוא יושב בכיסא וכמעט לא משנה תנוחה
• הפנים שלו מביעות סבל או נטולות הבעה
• הוא מתלונן על עצירות ועל חוסר תיאבון
• הוא אוכל מעט ומתלונן על כך שלאוכל אין טעם ואפילו טעם רע
• חוש הריח נחלש ולפעמים הוא סובל מריחות לא נעימים
• הוא מבטא קהות רגשית ולמרות שמרגיש רע אין לו תופעות כמו בכי
• הוא מדווח על קשיי שינה ועל תחושה שהוא לעתים לא ישן כלל. הסובבים אותו יכולים לחלוק על דיווח זה אבל המטופל מתעקש על כך שהשינה לא מרעננת בכלל
• עולמו צר. הוא מתקשה להתרכז ולא מתעניין בפוליטיקה, בעיתונים, או בימי הולדת או חגיגות משפחתיות
• סה"כ הוא חש שרע לו מאוד. מדווח על סבל נפשי גדול. הוא יכול לדווח על תחושות של אשמה עד כדי אשמה לא מציאותית
• הוא חש ייאוש ממצבו ויכול לחשוב שאין טעם להמשיך לחיות. במצב זה קיים סיכון לאובדנות

איך מטפלים במלנכוליה?

הטיפול הראשוני של מלנכוליה כולל הערכה רפואית ופסיכיאטרית מלאה עם ביצוע של בדיקות דם מקיפות כדי לוודא שאין סיבות אורגניות לתופעה ושאין אנמיה או חוסרים של וויטמינים או חומצה פולית.

עקב מצבו הירוד המטופל יכול להזדקק לטיפול במסגרת אשפוזית. הצורך באשפוז מתעורר במידה ומצבו הגופני של המטופל ירוד מאוד או שהוא נזקק לטיפול סעודי להזנה או לשמירה עקב מחשבות אובדניות.

הטיפול התרופתי כולל שילוב של תרופות נוגדות דיכאון (מקבוצת ה SSRI או ה SNRI- ראה כתבות על טיפול בדיכאון באתר) משולבות עם תרופות נוגדות פסיכוזה. תרופות אלא נמצאות בשימוש כחיזוק של התרופות נוגדות דיכאון במיוחד במצבים של דיכאון חמור או דיכאון עם חשיבה אובדנית.

טיפולים נוספים שיכולים לסייע בטיפול של מלנכוליה (לרוב משולב עם טיפול תרופתי) כוללים:

• טיפול בגרייה מגנטית הינו טיפול יעיל לדיכאון ומשפר את המצב הקליני ב 50-60% מהמטופלים. הטיפול מתבצע על ידי רופאים או אנשי צוות שעברו הדרכה בטיפול בגרייה מגנטית. הטיפול מתבצע בעזרת ציוד מיועד לגרייה מגנטית. פרופסור גרינהאוס מוכר כמומחה בטיפול בגרייה מגנטית והוא מבצע טיפול זה בקליניקה שלו בתל אביב.
• טיפול בקטמין (ראה מאמר על טיפול בקטמין באתר) או באסקטמין. קטמין הוא חומר הרדמה הנמצא בשימוש שותף ברפואה. כבר מעל 15 שנה שהוא נמצא יעיל מאוד בטיפול של הסוגים השונים של דיכאון כולל במלנכוליה. מחקרים מראים שלקטמין השפעה מהירה וטובה על רמת הדיכאון וגם מקטין את חומרת המחשבות האובדניות. אפשר לטפל בקטמין בצורה של משאף (החומר הפעיל הוא אסקטמין) ובצורה של עירוי לווריד. הטיפול במשאף מתבצע במסגרת של קופות חולים. הטיפול בעירוי מתבצע על ידי פרופסור גרינהאוס במרכז רפואי אסותא רמת החייל
• טיפול בנזעי חשמל (ראה מאמר על טיפול בנזעי חשמל-ECT באתר של פרופסור גרינהאוס). הטיפול בנזעי חשמל נחשב לטיפול היעיל ביותר במקרים של מלנכוליה. טיפול זה מתבצע במסגרת בתי חולים גם באשפוז וגם באופן אמבולטורי. הטיפול כולל הרדמה כללית קצרה והוא יכול להשפיע על הזיכרון לטווח קצר. לרוב ההשפעה על הזיכרון חולפת בהפסקת הטיפול. למרות שאנשים מהססים להסכים לטיפול בנזעי חשמל יש לזכור שטיפול זה יכול להיות מציל חיים.

הטיפול הפסיכותרפי של מלנכוליה

בשלבים החריפים של המלנכוליה אין לאדם תובנה לתהליכים נפשיים רגישים אצלו. הוא מרוכז בסבלו ובתחושות האשם שהוא מרגיש. בשלבים אלו הטיפול מיועד יותר לעזור לאדם לבצע את הפעולות הבסיסיות של היום יום, אכילה וטיפוח עצמי.

המשפחה מתקשה להבין את מצב המטופל. במצב האקוטי המטופל נחווה מאוד שונה לאדם שהם מכירים. המשפחה מתמודדת עם מצב בו הקרוב שלהם שקוע בעולמו ומצוקתו וכמעט לא מתייחס לסביבה. הוא תובע יחס ומחזיר מעט מאוד. שיחות עם המשפחה רצויות מאוד בשלב החריף של המחלה. למשפחה תפקיד חשוב בעידוד המטופל לקבלת הטיפולים שמוצעים לו. לעיתים המטופל הוא חסר תובנה ומסרב להתמיד בטיפולים המומלצים.

בשלבים מאוחרים יותר אחרי שהשיפור הקליני מתקדם, הבנת המחלה, הבנת הטריגרים לה, הופכים למוקד של השיחות הטיפוליות. יש לעזור למטופלים לפתח מחדש הרגלי בריאות, להפסיק עישון, ועוד. הטיפול הרגשי יכול להתרכז באספקטים דינמיים של האדם או של משפחתו, בתמיכה בזוגיות, ובדיון על המשך טיפול אחרי השיפור.

מקרה של מלנכוליה שטופל על ידי פרופסור גרינהאוס

לפרופסור גרינהאוס ניסיון רב בטיפול במטופלים הסובלים ממלנכוליה. בשנות עבודתו בבתי חולים פסיכיאטרים ובקליניקה הפרטית שלו הוא טיפל במטופלים רבים הסובלים ממחלת הדיכאון.

לאחרונה הוא טיפל במסגרת הקליניקה שלו בגבר בן 61 נשוי ואב ל 3 ילדים, מהנדס במקצועו, שמעל שנה סבל מדיכאון חמור. הוא טופל במסגרות שונות בטיפולים שונים. נוגדי דיכאון לא שיפרו את מצבו. בבדיקה הראשונית המטופל נראה מבוגר מגילו, רזה מאוד, במצב כללי ירוד. הוא נעזר באשתו כדי למסור את הפרטים על מחלתו שנמשכה מעל שנה. הוא ציין שסובל מכאב נפשי ניכר עם אי שקט בולט שחמור יותר בשעות הבוקר.

המטופל היה משוכנע שלא יישן בכלל, למרות שמבלה שעות רבות במיטה, גם במשך היום. הוא תאר שאין לו עניין בחיים ושום דבר לא גורם לו להנאה. למרות שמאוד קשור לילדיו ונכדיו, בשנה של המחלה דחה את הביקורים שלהם. לטענתו, הפגישות הכאיבו לו נפשית.

אותו חולה עשה בדיקות גופניות רבות, כולל בדיקות במערכת העיכול מאחר והתלונן רבות על עצירות. כל הבדיקות דווחו כתקינות.

פרופסור גרינהאוס אבחן שהמטופל סובל מדיכאון מג'ורי עם אפיונים של מלנכוליה. הטיפול המומלץ כלל תרופה נוגדת דיכאון ותרופה נוספת נוגדת פסיכוזה. פרופסור גרינהאוס הציע לשלב סידרה טיפולית בגרייה מגנטיתTMS-. אחרי שלושה שבועות של טיפול תרופתי עם תוספת של גרייה מגנטית החלה הטבה הדרגתית במצב של המטופל. כעבור חודש נוסף המטופל דיווח על הטבה ניכרת. איכות חייו השתפר מאוד והוא חזר למערכת היחסים הרגילה עם בני משפחתו.

המטופל המשיך בטיפול תחזוקה בגרייה מגנטית למספר חודשים. פרופסור גרינהאוס המליץ להמשיך עם הטיפול התרופתי באופן קבוע.

סיכום

מלנכוליה הינה סוג חמור של הדיכאון המג'ורי. השכיחות שלה גבוהה יותר בגיל השלישי. בנוסף לסימפטומים הרגילים של הדיכאון יש במלנכוליה סימפטומים נוספים שגורמים לדיכאון להיות חמור יותר. מטופלים עם מלנכוליה סובלים לעיתים קרובות מתחושות אשמה משמעותיות וגם מסיכון אובדני מוגבר. לסובלים ממלנכוליה מומלץ להיות בטיפול אצל פסיכיאטר מומחה בתחום. לעיתים קרובות יש צורך באשפוז פסיכיאטרי בשל חומרת הדיכאון.

הטיפול הנכון של מלנכוליה כולל שילוב של תרופות נוגדות דיכאון עם תרופות נוגדות פסיכוזה. טיפולים נוספים יעילים כוללים טיפול בגרייה מגנטית, טיפול בקטמין וטיפול בנזעי חשמל-ECT.

The post מלנכוליה appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

פיברומיאלגיה (Fibromyalgia), המכונה בעברית בשם דאבת השרירים, היא מחלה חדשה יחסית בתחום הראומטולוגיה. המחלה גורמת לכאבים מפושטים בכל הגוף ומתאפיינת בעיקר בכאבים ברקמות החיבור ובשרירים.

שכיחות דאבת השרירים באוכלוסייה היא כ-2.5%. המחלה נפוצה יותר אצל נשים מאשר בגברים, הנשים מהוות כ-80% מהחולים בדאבת.

המחלה גורמת לכאב מפושט לאורך עמוד השדרה, בגפיים העליונות והתחתונות, ולרגישות גבוהה לכל נגיעה או לחיצה על פני הגוף. בנוסף על זאת, המחלה גורמת לקשיי שינה, לעייפות מוגברת במשך שעות היממה, ולעיתים קרובות פיברומיאלגיה גורמת גם למצוקה נפשית ורגשית, לכאבי בטן, לנפיחות בטנית, לקשיי ריכוז וזיכרון ועוד.

ההתמודדות היומיומית עם הכאבים, העייפות המוגברת וקשיי התפקוד אצל חולים המאובחנים עם דאבת השרירים עלולה לגרום להתפתחות דיכאון וחרדה. פרופסור גרינהאוס מציין כי מחקרים חדשים ועדכניים מראים כי 60%-40% מהחולים בפיברומיאלגיה מאובחנים גם עם דיכאון וחרדה.

הסיבות למחלה עדיין אינן ידועות, בעבר הלא רחוק היו רופאים שראו בכאבי הפיברומיאלגיה ככאבים מדומיינים, אך כיום הסברה היא כי הכאב הכרוני נגרם בגלל תגובה חריגה של מערכת העצבים לגירויים שונים. לעיתים החולים מדווחים על התקף פיברומיאלגיה המלווה בכאב חד באזור החזה העשוי להקרין גם לכתפיים ולזרועות, בדומה להתקף לב, והכאב עלול לגרום גם לקוצר נשימה.

כיום יש מספר שיטות טיפול יעילות, בדרך כלל הטיפול מבוסס על תרופות בשילוב טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפולים משלימים.

מה התסמינים של פיברומיאלגיה?

לפיברומיאלגיה תסמינים קליניים שונים, אך סימן ההיכר הבולט הוא הכאב. התסמינים של המחלה יכולים להתפרץ במפתיע, לרוב עקב חשיפה לטריגר כלשהו, לדוגמה אירוע טראומתי כדוגמת אירוע טרור, מעורבות בתאונת דרכים וכו'. מצבים של מתח נפשי מוגבר עלולים לגרום להתפרצות כאבי הדאבת.

התסמינים המרכזיים של המחלה הם:

כאב שרירים מפושט – כאב עקבי הנשאר לפחות 3 חודשים ומופיע בשני צדי הגוף, מעל ומתחת לקו המותניים. כאבי השרירים אינם חולפים לאחר מנוחה, התחושה דומה לכאב שרירים עקב שפעת, ובמקרים מסוימים הכאבים מתגברים בבוקר מוקדם ובשעות הלילה, כאשר עוצמת הכאב ומיקומו אינם אחידים.

כאב כרוני – חלק מהחולים מתלוננים על כאב ראש כרוני המאופיין בלחץ סביב הראש, כמו תחושה של רצועה הדוקה המפעילה לחץ על הראש. בנוסף, רבים מדווחים על כאבים כרוניים עמומים יחסית באזורים שונים בגוף ועל רגישות גבוהה לכאב כתוצאה מלחיצה או מגע בנקודות מסוימות בגוף, בעיקר באזור הכתפיים, העורף, בין השכמות, הצוואר, אחורי המרפקים ובחלק הפנימי של הברכיים.

הפרעות שינה – כ-90% מהחולים סובלים גם מהפרעות שינה כתוצאה מהכאבים ועקב קשיי שינה נלווים. בנוסף על זאת, רוב החולים סובלים גם מתסמונת הרגליים חסרות המנוחה (תסמונת הרגליים העצבניות) ומתסמונת דום נשימה בשינה.

עייפות מוגברת – המחלה פוגעת בשלב השינה העמוקה וגורמת להפרעות שינה, לכן החולים מדווחים על עייפות מוגברת בשעות היום הפוגעת בתפקוד שלהם ובמצב רוחם.

הפרעות קוגניטיביות – רבים מהחולים בדאבת השרירים סובלים מתסמין הנקרא "ערפל פיברו" הבא לידי ביטוי בקשיי ריכוז וזיכרון, בחוסר יכולת להתרכז ולמקד את תשומת הלב ובקושי משמעותי לבצע משימות מנטליות.

מצב רוח ירוד – המחלה קשורה בתנודות גבוהות במצב הרוח, וההתמודדות עם המחלה ותסמיניה השונים עלולה להביא להתפתחות דיכאון וחרדה. יש קשר הדוק בין פיברומיאלגיה לבין מתח נפשי, לכן המחלה מלווה במצבים רבים של דיכאון וחרדה, ומצבים אלה עלולים לגרום לשינוי בפעילות המוחית, לרבות שינוי בהפרשת כימיקלים הגורמים להעצמת תחושת הכאב המפושט.

רגישות מוגברת – רגישות מוגברת לכאב כתוצאה מלחיצה או מגע על גבי העור.

מתי כדאי לפנות לרופא?

לפיברומיאלגיה יש תסמינים רבים, לכן יש לעבור הערכה רפואית מקיפה ולשלול קיומן של מחלות ובעיות בריאותיות אחרות. מומלץ לפנות לרופא אם סובלים מתסמינים מוכרים של המחלה, ובמיוחד כאשר סובלים מכאבים מפושטים בשני צדי הגוף במשך 3 חודשים לפחות ובנוסף יש רגישות גבוהה בעת מגע בנקודות טריגר על פני הגוף.

בדרך כלל פונים לרופא כללי כדי לבדוק מה גורם לכאבים ולתסמינים אחרים האופייניים למחלה, אפשר לעבור אבחון ישירות אצל ראומטולוג מומחה. אם סובלים ממצב רוח ירוד ומהפרעות קוגניטיביות מומלץ לעבור אבחון על ידי פסיכיאטר כדי להתאים טיפול מיטבי לבעיה.

סיבות וגורמי סיכון

כאמור, המנגנונים הביולוגיים העומדים מאחורי התפתחות פיברומיאלגיה עדיין אינם ידועים לאשורם, אך יש חוקרים הסבורים כי המחלה מתפרצת עקב שילוב בין מספר גורמי סיכון, גנטיקה וגורמים סביבתיים.

גנטיקה – המחלה עוברת בין הדורות במשפחה, לכן אם יש לאדם קרוב משפחה המאובחן עם דאבת השרירים הוא נמצא בסיכון מוגבר לפתח את המחלה. יש חוקרים הטוענים כי קיימות מוטציות גנטיות המשפיעות על העברת אותות כאב בין תאי העצב אצל החולים בדאבת.

זיהומים – מחלות זיהומיות שונות עלולות להיות טריגר להתפתחות הדאבת או להחרפת התסמינים של מחלה קיימת.

שינויים הורמונליים – השכיחות הגבוהה של המחלה אצל נשים מרמזת על קשר לשינויים הורמונליים. ככל הנראה, אי יציבות הורמונלית יכולה לגרום להתפתחות המחלה ולהתפרצות חמורה של התסמינים.

אורח חיים לא בריא – מחקרים שונים מצביעים על קשר בין אורח חיים לא בריא לבין מחלת הפיברומיאלגיה.

מתח נפשי וחשיפה לטראומה – מתח נפשי עלול לגרום להתפתחות המחלה, מחקרים שונים הצביעו על קשר בין דאבת השרירים לבין רקע טראומתי על רקע פיזי או נפשי, לרבות פוסט טראומה. ככל הנראה, החשיפה לטראומה משפיעה על דפוס העברת אותות הכאב. מעבר לפוסט טראומה, המחלה קשורה גם לדיכאון וחרדה, אך טרם ידוע האם דיכאון וחרדה הם גורמי סיכון להתפתחות המחלה או שהם מהווים תסמינים שלה.

מין וגיל – המחלה עלולה להתפרץ בכל גיל, אך ידוע כי הסיכון להתפרצותה גובר עם הגיל. כמו כן, נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר למחלה, כ-80 מהחולים בפיברומיאלגיה הם נשים.

הקשר בין פיברומיאלגיה למצוקה נפשית

פרופסור גרינהאוס מדגיש כי קיים קשר הדוק בין פיברומיאלגיה למצוקת נפשית. מחקר ישראלי משנת 2007 פורסם בכתב העת Current Pain and Headache Reports ומצביע על הפרעות נפשיות שונות המזוהות עם דאבת השרירים, במיוחד דיכאון וחרדה, אך גם פאניקה ופוסט טראומה.

המחקרים העדכניים ביותר מצאו כי אנשים הסובלים ממתח נפשי נוטים לסבול מחרדה, מצב רוח ירוד ועגמומיות, ורבים מהם מזוהים עם המחלה. לכן, פיברומיאלגיה קשורה באופן ישיר והדוק למתח נפשי ורבים מהחולים סובלים מדיכאון וחרדה. מצבי הדיכאון והחרדה גורמים לשינוי בהפרשת החומרים הכימיים במוח לכן הכאב המפושט יהיה עוצמתי ומשמעותי יותר אצלם.

אבחון פיברומיאלגיה

האבחון מבוסס על בדיקות שונות ובהן בדיקות דם ועל תשאול החולה ובדיקת הגיליון הרפואי ההיסטורי שלו. יש לציין כי אין עדיין בדיקות הדמיה או בדיקות מעבדה שיכולות לסייע באבחון המחלה, לכן המטופל נשלח לסדרת בדיקות כדי לשלול קיומן של מחלות אחרות.

כדאי לדעת כי בשנת 1990 האיגוד הראומטולוגי האמריקאי קבע קריטריונים לסיווג המחלה באמצעות נוכחות של נקודות רגישות לכאב על פני הגוף, לאורך תקופה של 3 חודשים. כיום נעשים ניסיונות לגבש קריטריונים חדשים לאבחון המחלה, וזאת כדי למנוע מהמטופלים לעבור בדיקות רבות ומיותרות.

דרכי טיפול בפיברומיאלגיה

המנגנונים הביולוגיים העומדים מאחורי התפתחות הפיברומיאלגיה לא מספיק ידועים. חוסר הוודאות לגבי המנגנונים האלו גורם לכך שהטיפול הרפואי בפיברומיאלגיה יהיה פחות ספציפי. טיפולים שונים יכולים להפחית את עוצמת הסימפטומים ולשפר את איכות החיים של החולים. מאחר ופיברומיאלגיה הינה מחלה ממושכת על המטופלים ללמוד לשלב טיפולים רפואיים שמקלים על הסימפטומים עם שיטות להתמודדות עם סטרס ומוגבלות.

הטיפולים המומלצים בפיברומיאלגיה כוללים:

1. טיפול תרופתי
2. שימוש בקנאביס רפואי
3. שימוש בקטמין ואסקטמין
4. טיפול קוגניטיבי התנהגותי ושיטות לשליטה טובה יותר על מתח נפשי (מינדפולנס, עיסוי, מדיטציה)
5. תוספי מזון
6. טיפולים בתא לחץ ובגרייה מגנטית למוח-TMS

טיפול תרופתי

באתרים המתייחסים לטיפול בפיברומיאלגיה רשומות תרופות רבות שלדעת אותם אתרים הן יעילות בטיפול של התופעה. רק חלק מאותם התרופות קיבלו אישור של ה-FDA לטיפול בפיברומיאלגיה. רוב המחקרים מראים שהתגובה לטיפול התרופתי לא מספיק טובה. מדדי הכאב ושל הסימפטומים הנוספים של פיברומיאלגיה משתפרים ב- 60-20% מהמקרים בלבד. חלק ניכר מהסובלים בפיברומיאלגיה מאובחנים גם כסובלים מדיכאון וחרדה. לכן השימוש בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה מאוד נפוץ במטופלים אלו. הטיפול המוצלח בדיכאון או בחרדה משפר גם את הממדים של הפיברומיאלגיה.

התרופות המאושרות לטיפול בפיברומיאלגיה כוללות:

• תרופות מקבוצת חוסמי הקליטה החוזרת של נוראפינפרין ושל סרוטונין. התרופות המרכזיות בקבוצה זאות הן דולוקסטין (דולוקסטין) ומילנסיפרן. השמות המסחריים הם סימבלטה (CYMBALTA), דולוקס (DULOX) ואיקסל (IXEL).
• תרופות בשם גבאפנטינואידס (GABAPENTINOIDS) הכוללות את פרגבלין (PREGABALIN) בשם מסחרי ליריקה (LYRICA) וגבהפנטין (GABAPENTIN).

טיפול בקנביס רפואי

הטיפול בקנביס רפואי (THC-CBD) מאושר בישראל כטופל לפיברומיאלגיה . למרות אישור זה ההשפעה החיובית של קנביס על הסימפטומים של פיברומיאלגיה אינו דבר שהוכח בצורה מוצקה.

חלק מהמשתמשים בקנביס רפואי מדווחים על שיפור באיכות השינה ועל ירידה בסימפטומים של החרדה. ובתחושת הכאב. חלק לא מבוטל מהמטופלים לא חשים שיפור בתסמינים של התופעה. . צריך להזהיר מטופלים משימוש מוגזם של קנביס כדי למנוע תופעות של תלות בחומר ובשימוש היתר. שימוש נרחב בקנביס יכול להוביל לפגיעה תפקודית וקשיים קוגניטיביים נוספים.

טיפול בקטמין ואסקטמין

קטמין ואסקטמין הינם חומרים מאוד קרובים זה לזה הנמצאים בשימוש כחומרי הרדמה. בנוסף, הם בשימוש כטיפול בדיכאון עמיד ותסמונות כאב עמידות לטיפול. השימוש בקטמין ואסקטמין בטיפול של פיברומיאלגיה נוסה בהצלחה במספר קטן של סובלים, לכן השימוש בו עדיין מוקדם כדי לקבוע את יעילותם בטיפול של התסמונת.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי ושיטות לשליטה טובה יותר על מתחים

הטיפול בגישה הקוגניטיבית התנהגותית – CBT הינו הטיפול הנפשי במועדף בפיברומיאלגיה. הטיפול ב CBT עוזר לסובל לקשור בין מחשבות, רגשות והתנהגות וכך לנסות ולהשפיעעל סיטואציות מורכבות של החיים. בשילוב עם שיטות נוספות כמו הרפיה, מיינדפולנס, עיסוי ופעילות פיזית, המטופל יכול לפתח שליטה על הסימפטומים הפיזיים ולכוון את חייו בצורה חיובית ומתאימה יותר.

תוספי מזון

תוספי מזון וויטמינים רבים (מלטונין, 10Q, וויטמינים D וE , וחומר בשם PEA) מוזכרים בטיפול בפיברומיאלגיה. למרות שאין הוכחות ברורות על יעילותם, מטופלים רבים משתמשים בהם, לעיתים עם השפעה חיובית על תפקוד והסימפטומים הגופניים והנפשיים.

שיטות אחרות

השימוש בתא לחץ (Hyperbaric Oxygen Therapy) כטיפול בפיברומיאלגיה נתמך על יד עבודה מדעית אחת שמקורה בישראל. מטופלים תיארו שיפור בסימפטומים הפיזיים והקוגניטיביים אחרי 40 טיפולים בתא לחץ (טיפול אחד ליום). בנוסף, החוקרים דיווחו שעם הטיפול חל שיפור בתפקוד המוחי של המטופלים. המחקר לא עקב אחרי מצבם של החולים לטווח ארוך יותר.

שיטה טיפולית נוספת עליה קיימים דיווחים ראשנים על יעילותה בפיברומיאלגיה, הינה הטיפול בגרייה מגנטית – TMS למוח. הטיפול בגרייה מגנטית למוח-TMS מאושר כטיפול במצבים שונים בפסיכיאטריה ונוירולוגיה כולל בתסמונות של כאב. הטיפול המומלץ כולל גרייה לאזור הקדמי השמאלי של המוח עם תדירות גבוהה של ה TMS.

הטיפול בפיברומיאלגיה בקליניקה של פרופסור גרינהאוס

כפי שצויין פיברומיאלגיה הינה תופעה קלינית נפוצה בקהילה ממנה סובלים נשים יותר מגברים. הסימפטומים המרכזיים של התופעה כוללים כאב באזורים שונים של הגוף במיוחד בשרירים, ורגישות מוגברת לכאב משני בלחץ על האזורים הרגישים. סימפטומים נוספים של פיברומיאלגיה כוללים עייפות מוגברת, הפרעות שינה, שינויים במצב הרוח, תופעות של חרדה ותחושה של ליקוי קוגניטיבי.

הטיפולים היעילים של פיברומיאלגיה הם טיפולים שנפוצים כטיפול של מצבים פסיכיאטרים אחרים כמו תסמונות של דיכאון ושל חרדה. לפרופסור גרינהאוס ניסיון רב בטיפול במצבים אלו.

האבחון הסופי מתבצע בשיתוף פעולה של פרופסור גרינהאוס עם גורמים רפואיים אחרים (נוירולוגים ורופאים ראומטולוגיים) המבצעים את האבחון של התופעה. בהמשך פרופסור גרינהאוס מציע טיפולים כפי שמוזכרים בסעיף הקודם.

לפרופסור גרינהאוס מומחיות בתחום של טיפול בקטמין וטיפול בגרייה מגנטית TMS. מטופלים בקליניקה שלו יכולים להיות מופנים לטיפול בקטמין (באשור 29 ג) או לגרייה מגנטית בהתחשב במצב הקליני של המטופל. למטופלים שיגיבו טוב לאחד מהטיפולים האלו יציע פרופסור גרינהאוס טיפולי מעקב באותה שיטה בתדירות נמוכה יותר. המטרה של טיפולי המשך הינה לשמר את ההישגים של הטיפול הראשוני בהתחשב במהלך הממושך של הפיברומיאלגיה.

The post פיברומיאלגיה appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

הגרייה המוחית הטיפולית

קיימות מספר שיטות של גרייה מוחית טיפולית. השיטות המאושרות על ידי משרד הבריאות כוללות את  ECT ו-TMS . שיטות אחרות נמצאות בבדיקה מדעית והן כוללות:  גרייה בגלי אולטרסאונד, גרייה בגלי אור או LED, וגרייה פולשנית בעזרת השתלת קוצבים לתוך מוח. כמות המרכזים העוסקים במחקר וטיפול בשיטות אלו הולך וגדל בעולם וגם בישראל.

מה הם ההבדלים הבולטים בין הגרייה החשמלית-ECT  ו הגרייה המגנטית-STM?

הבדלים ביעילות הקלינית: אין ספק כי הטיפול ב- ECT יעיל יותר מהטיפול ב- TMS. כ 80% מחולי דיכאון המטופלים ב- ECT יגיבו קלינית לטיפול. לעומת זאת, רק 45-50% מהמטופלים ב- TMS יגיבו לטיפול זה.

הבדלים בטכניקה של הטיפול ותופעות הלוואי שלו: הטיפול ב- ECT מתבסס על גרימת פעילות מוחית פרכוסיה, ולכן הוא דורש הגעה של המטופל לבית החולים כפעמיים עד שלוש פעמים בשבוע. הטיפול ב- ECT כולל הרדמה כללית (לפרק זמן של 10-15 דקות) והוא עלול לגרום להפרעות בזיכרון. סדרת טיפולי ECT כוללת סך של 6-12 טיפולים. לעומת זאת הטיפול ב-TMS  מתבצע במרפאה, אינו דורש הרדמה ולא גורם להפרעות בזיכרון. סדרת טיפולית של TMS כוללת 15-25 טיפולים המתבצעים 5 פעמים בשבוע.

לאחרונה, התפרסם מחקר מדעי מקיף אשר בדק את יעילות הטיפול בגרייה מגנטית באוכלוסייה של מעל  1100 חולים. חוקרים מאוסטרליה וקנדה צירפו את כל המחקרים אשר עד כה עסקו בטיפול של מטופלים הסובלים מדיכאון באמצעות גרייה מגנטית TMS ובדקו בצורה מקיפה את תגובתם לטיפול זה. למידע נוסף היכנסו לעמוד טיפול בגרייה מגנטית

הממצאים החשובים במחקר:

• 47% מהמטופלים הגיבו לטיפול TMS בשיפור ניכר במצבם (ירידה של 50% או יותר במדדי הדיכאון), 20% נוספים הגיבו באופן חלקי לטיפול, ו- 33% לא הגיבו לטיפול כלל.
• מדדים נוספים שנמצאו כמנבאים תגובה חיובית ל- TMS היו: גיל מבוגר, גלים חוזרים של דיכאון, שימוש בעוצמת גרייה גבוהה, ודיכאון שנמשך פרק זמן קצר יחסית.
• מיקום הסליל מעל הראש (צד ימים או צד שמאול קדמי) לא הביא להבדלים מהותיים בתגובה הטיפולית.

האם התגובה החיובית לגרייה המגנטית נמשכת אחרי הפסקת הגרייה המגנטית?

שאלה מעניינת וחשובה אשר מעסיקה את המטופלים היא: "טופלתי בהצלחה באמצעות סדרת גרייה מגנטית TMS, אך כמה זמן ההשפעה החיובית תימשך"? אין כיום תשובה מספיק מבוססת לשאלה זו. ממצאי המחקרים מראים שאם המטופל הגיב טוב לגרייה הראשונית, יש סיכוי גדול יותר שהתגובה החיובית תימשך זמן רב יותר. אחרי הפסקת הגרייה המגנטית יש צורך להוסיף טיפול נוגד דיכאון כדי להגדיל את הסיכויים להארכת התגובה החיובית לטיפול.  

פרופסור גרינהאוס מסכם ואומר: "הגרייה המגנטית מרחיבה את האופציות הטיפוליות הקיימות לטיפול במצבים של דיכאון משמעותי. מאחר ומחלת הדיכאון שכיחה באוכלוסייה, וחלק מאותם המטופלים לא יגיבו מספיק לטיפול התרופתי, האפשרות של טיפול בגרייה מגנטית מעודדת ומקנה אופק אופטימי יותר לחולים".

הטיפול בגרייה מגנטית למוח-TMS ואיך הטיפול משפר את הדיכאון?

הדיכאון הקליני הינה תופעה שכיחה באוכלוסייה. כ 10-15% מהאוכלוסייה תסבול מדיכאון קליני במהלך חייהם ו כ- 50% מהם יטופלו עם תרופות נוגדות דיכאון. התגובה לתרופות אלו טובה אבל לא מעט מטופלים יגיבו באופן חלקי או לא יגיבו. אחד מהטיפולים המומלצים עבור דיכאון קליני שלא מגיב מספיק טוב לתרופות הוא הטיפול בגרייה מגנטית-TMS. 

הטיפול בגרייה מגנטית נמצא בשימוש יותר מ 20 שנה אבל רק לאחרונה התחלנו להבין את דרכי הפעולה של הטיפול. בדיכאון סימפטומים רבים, חלקם קוגניטיביים (קשיי ריכוז, קשיים בזיכרון, קושי להחליט, ועוד), חלקם גופניים (הפרעת שינה, ירידה בתיאבון, עייפות, ירידה בחשק והתפקוד המיני), חלקם קשורים למצב הרוח (עצב, בכי, דיכאן, חרדה, מחשבות אובדניות), וחלקם תנועתיים (האטה בתנועות ובדיבור, או אי שקט וקושי להישאר רגועים). זאת אומרת שאין בדיכאון הפרעה שקשורה למרכז אחד במוח אלא הפרעה מפושטת הכוללת הפרעה תפקודית בו זמנית של מרכזים שונים ורחוקים זה מזה במוח.

בשנים האחרונות, אם ההתקדמות של שיטות ההדמיה המוחיות, מתבררת התמונה שהמוח הינו מערכת רחבה ואשירה של תאי מוח בכמויות של ביליונים (החומר האפור) ושתאים אלו מחוברים בצורה צפופה בעזרת חיבורים אנטומיים (החומר הלבן). התאים האפורים מתקשרים עם התאים שבאזור שלהן וגם עם התאים של אזורים אחרים של המוח על ידי יצירה של גלים חשמליים בתדרים שונים (בעקבות תהליכים כימיים בתוך התא). הפרעות ביצור הגלים החשמליים האלו ובעקבות זה שינויים בדרך שהתאים מתקשרים זו לזו, הוא הגורם לסימפטומים של דיכאון קליני. הבנה זו יכולה להסביר לנו איך הפרעה שמתחילה באזור מסוים של המוח מתפשטת לאזורים אחרים רבים וכך נוצרת המערכת של סימפטומים של הדיכאון. באותה מידה אפשר להבין איך טיפול בגרייה מגנטית באזור מסוים של המוח, יכול להוביל לשינויים בתפקודם של התאים ושל החומר הלבן באזורים נוספים במוח, וכך להבראה מהדיכאון.

בתמונה המצורפת מוסברים איזה אזורים של המוח אחראיים על הופעת הסימפטומים השונים של הדיכאון הקליני

הגרייה המגנטית אומנם יעילה בטיפול בדיכאון אבל עדיין לא נותנת תוצאות מקסימליות. צריך לזכור שיש צורות שונות של דיכאון עם פרופיל של סימפטומים וחומרה שונים מאוד. ברור שהגרייה לאזור הקידמי השמאלי של המחו, כפי שמקובל היום, נותן תשובה רק לחלק מהחולים בדיכאון. מחקרים מתקדמים מתחילים להראות שאפשר לשפר את הסימפטומים של דיכאון על ידי גרייה באזורים נוספים של המוח ויתכן גם גרייה בו זמנים באזורים שונים. התקדמות בתחום זה תוביל להבנה עמוקה יותר של הנוירוביולוגיה של הדיכאון.

בתמונה שמעל מדגימה איך הגרייה המגנטית לאזור הקידמי השמאלי של המוח משפיע על סימפטומים של דיכאון דרך החיבורים הישירים והעקפים שלה למרכזים נוספים של המוח. התמונות שבמאמר זה פורסמו במאמר של  Anderson et al בירחון Clinical Neurophysiology 2016. 

The post הטיפול לדיכאון בעזרת גרייה מגנטית למוח appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

הטיפול בגרייה חשמלית פרכוסית (טיפול המוכר בשם מכות חשמל) גורם לפעילות חשמלית נרחבת במוח- מדובר בהליך מאוד לא מדויק ופולשני. לשימוש בגלי אולטרסאונד בטיפול יש דיוק מקסימלי וכתוצאה מכך גם תופעות לוואי מינימליות, השפעה הניכרת במיוחד בפחות בפגיעה בתפקודים הקוגניטיביים ותפקודי זיכרון. יתרון מובהק נוסף של השיטה הוא העלות הנמוכה של המיכשור.

התקדמות נוספת, שתתואר בהרחבה בהמשך, היא הנוירופידבק (Neurofeedback) המבוססת על הדמיה בעזרת ה א.א.ג (EEG) . במוח שלנו כל הזמן מיוצר חשמל כתוצאה מפעילות כימית בתאי המוח. ניתן למדוד את הפעילות הזאת באמצעות הצמדת אלקטרודות לקרקפת ורישום. הפעילות החשמלית היא שונה מעט בין מצבים מוחיים שונים- מתבצעת בתדירויות שונות. אדם יכול להשפיע על התדרים של אותה פעילות מוחית דרך משוב ביולוגי, באותו אופן בו אדם יכול לווסת את מהירות הדופק באמצעות הרגעה של הגוף. אצל אנשים הסובלים ממצבי חרדה, דיכאון, היפראקטיביות, התמכרויות, השמנה, ועוד, מיוצרים במוח גלים חשמליים שונים משל אנשים שלא סובלים מהתסמונות. עובדות אלה מאפשרות שיטת טיפול חדשנית בה דרך משוב ביולוגי שמתבסס על ה אאג, אפשר להשפיע על גלי המוח ולשנות את דפוסי הפעילות ה"לא נכונים"- זוהי שיטת הנוירופידבק.

פרופסור לאון גרינהאוס מסכם ואומר שלאור ההתפתחויות הגדולות הללו, הוא אופטימי מאוד לגבי העתיד של הפסיכיאטריה. גרייה מוחית לא פולשנית וכיוונים חדישים אלו מאפשרים אפשרויות טיפול שונות ומגוונות למחלות והפרעות שונות, וכך כמובן גם התאמה מיטבית של שיטת הטיפול למטופל. פסיכיאטרים כיום צריכים ללמוד את התחומים החדשים ולהציע לחולים את כל אפשרויות הטיפול שקיימות.

פרופסור לאון גרינהאוס הוא מנהל של מיינד קליניק המרכז לטויפולים מתקדמים בתל אביב. פרופסור לאון גרינהאוס מתמחה בטיפול של דיכאון והפרעה ביפולרית בשיטות מתקדמות.

קרא עוד : טיפול בחרדה
קרא עוד: טיפול בגרייה מגנטית

The post גרייה מוחית לא פולשנית – חלק ב appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

גרייה מוחית לא פולשנית. האם המוח של האדם נעשה נגיש יותר לפסיכיאטריה?
עד כה, אבחון פסיכיאטרי התבסס על ראיון קליני, אותה שיטה בה השתמשו רופאים לאבחון לפני מאה שנה. כיום בנוירולוגיה ישנן טכנולוגיות הדמיה מודרניות כמו MRI, MRI תפקודי ו PET, אשר קידמו באופן מרשים את האיבחון והטיפול של המחלות הנוירולוגיות. אך הן טרם מצאו את מקומן באיבחון או בטיפול של חולים פסיכיאטריים. פרופ' לאון גרינהאוס, מנהל מיינד קליניק בתל אביב ואחד הפסיכיאטרים המובילים את המהפכה הביולוגית בפסיכיאטריה בישראל, טוען שעובדה זו מפתיעה לאור הממשק הגדל בין התחומים. עם זאת, מוסיף פרופ' לאון גרינהאוס כי התפתחויות בתחום גרייה מוחית לא פולשנית (Non-Invasive Brain stimulation) הולכות לשנות את כללי המשחק במהרה, ולפתח מאוד את האבחון והטיפול הפסיכיאטרי.

לפני 30 שנה באנגליה, אנתוני ברקר המציא שיטה לגרייה מגנטית  מוחית  הנקראת TMS- Transcranial Magnetic Stimulation. התגלית הייתה שאפשר  לגרום לפעילות חשמלית בתאים בתוך המוח, ע"י גל מגנטי המופעל מחוץ לו, בקלות ובאופן לא פולשני. לדוגמה, אם מצמידים סליל אלקטרומגנטי מעל החלק בקרקפת תחתיו נמצא האזור ששולט על התנועות של היד, הפולס המגנטי יגרום לכיווץ שרירי היד המתאימה בגוף. פרופ' ברקר השתמש בשיטה זו כדי למדוד את ההולכה העצבית במערכת העצבים המרכזית, כלומר, כמה זמן לוקח לפולס העצבי להגיע מהמוח לאצבע. עם השנים השיטה קודמה ע"י חוקרים רבים משיטה אבחונית לשיטה טיפולית. כיום הגרייה המגנטית מקובלת כטיפול לקשת רחבה של מצבים נוירופסיכיאטרים כגון דיכאון, כאב, הפסקת עישון, מחלת הפרקינסון, וכו'.

פיתוח שיטה זו היווה בסיס לפיתוח שיטות רבות נוספות לאבחון וטיפול בפסיכיאטריה, כל אחת יותר מתקדמת מזו שלפניה. לדוגמה אחת השיטות החדישות שפותחו נקראת הדמיה מוחית אופטית (Near –NIS-Infrared Spectroscopy). שיטה זו מתבססת על העובדה שגל אור בתדירות מסוימת יכול לעבור דרך הקרקפת לתוך המוח ולתת לנו תמונה מדויקת של קליפת המוח והתפקוד שלה בכל רגע נתון. ההדמייה האופטית לא מוגבלת בזמן. עובדה זו מאפשרת קבלת תמונה רציפה של תפקודי המוח במצבים שונים, כולל בטיפולים פסיכיאטרים ופסיכולוגים. פרופסור גרינהאוס מוסיף בהתלהבות גדולה שטוויסט מעניין הוא שניתן לשלב TMS ו- NIS, ואז לראות במדויק היכן הגל המגנטי פועל והאם הוא מצליח לבצע את הפעולה שייעדנו לו. "נמשיל את השילוב בין השיטות לתחום הקרדיולוגיה- השילוב של הדמיה אופטית וקרינה מגנטית יכול להתפתח למין 'צינטור פסיכיאטרי'. עלות הציוד היא נמוכה יחסית, מה שמהווה יתרון עצום בתחום יחסית יקר. תתארו לכם שמכשיר MRI  עולה כמה מיליוני דולרים והחזקתו עולה כ 50000 $ לחודש, לעומת זאת, מכשיר להדמייה אופטית עולה כולו 50000$."

אבחון וטיפול

שיטה נוספת שמתפתחת אף היא בשנים האחרונות, היא השימוש בגלי קול (Ultrasound) באבחון וטיפול פסיכיאטרי. גלי קול נמצאים בשימוש אבחוני בתחומים רבים ברפואה-  לדוגמא בגניקולוגיה (כל אישה בהריון בישראל עוברת מספר בדיקות אולטרסאונד במהלך היריונה). פרופסור לאון גרינהאוס מסביר- "טווח התדרים של גלי קול גדול מאוד, ולכן השפעותיו על הגוף תלויות בתדרים השונים. יש תדרים איבחוניים, תדרים שגורמים לפעילות חשמלית בתאים, וגם תדרים שניתן להשתמש בהם לחימום רקמות או הרס מכוון שלהן. בפסיכיאטריה, גלי קול יכולים להיות בשימוש איבחוני ואף טיפולי." פרופ' גרינהאוס מרחיב וטוען כי ניתן לשלב הדמיה מגנטית (MRI) עם גרייה באולטרסאונד של אזורים מסויימים של המוח, וכך להגיע לדיוק ברמה של מילימטרים בתוך המוח.

קרא עוד : טיפול בגרייה מגנטית
קרא עוד : טיפול בדיכאון

The post גרייה מוחית לא פולשנית – חלק א appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

"אחד מהדברים הכי מעניינים בפסיכיאטריה של היום הינו הקשר בין המוח והנפש" אומר פרופ' לאון גרינהאוס מנהל של מיינד קליניק-המרכז לטיפולים מתקדמים בתל אביב. במפגשים בין פסיכולוגים ופסיכיאטריים, אומר גרינהאוס, לעתים קרובות נדונה השאלה של היחסים בין גוף ונפש של האדם, ועל הדרך הטובה לטיפול, שיחות לעומת תרופות. לדעתו של פרופ' גרינהאוס הויכוח הזה מיותר לחלוטין  וזאת כי מחקרים חדשים של גנטיקה והדמייה מוחית מראים יחסי גומלין הדוקים ביותר בין החלקים של המוח ש"חושבים" לבין החלקים של המוח ש"מרגישים". המונחים "Top Down Regulation או Bottom Up Regulation" מנסים לחדד את השאלה, איזה אזור חשוב יותר בטיפול. האם אזורי החשיבה של המוח הקידמי שולטים על אזורי הרגש והתיפקודים הפיזיולוגיים העמוקים, או להיפך. זה מאוד ברור, אומר פרופ' גרינהאוס, שכדי להצליח בטיפול צריך לגייס את כל הכוחות של האדם ולמצוא את הדרך בה האדם הסובל מפעיל את כל יכולותיו לטובתו. טיפול פסיכולוגי מפעיל את המערכת החשיבתית והרגשית (Top Down Regulation ), והטיפול הביולוגי (תרופתי) מפעיל את המערכת הפיזיולוגית (Botom Up Regulation ), אומר פרופ' גרינהאוס. טיפול בגרייה מגנטית, ממשיך גרינהאוס מפעיל את שתי המערכות.

הדרך הטובה להדגים את הנאמר הוא דרך תאור של מקרה, אומר פרופסור גרינהאוס. לאחרונה טיפלתי באישה בקליניקה שלי, בו שילבתי טכניקה מודרנית וביולוגית לחלוטין, הגרייה המגנטית המוחית בשילוב עם טיפול זוגי. מדובר באישה כבת 50, נשואה ואם ל 3 ילדים, שעובדת באופן מסודר הרבה שנים. היא התלוננה על תחושות דיכאון משמעותיות שמלוות אותה כמעט יום יום. למרות התיפקוד הסביר לדבריה, היא לא מרוצה מהחיים, כועסת מאוד בקלות ובמיוחד על בני משפחתה. היא מאוד פוחדת שהכעס יוביל אותה לתוקפנות פיזית כמו זריקת חפצים ואפילו פגיעה באנשים שמאוד אהובים לה. כדי לשלוט על הכעסים היא מרבה לאכול, משמינה, וחשה עוד יותר חסרת שליטה על התנהגותה. האכילה המוגזמת מתחילה מעגל שלילי עבורה, מעגל שכולל הרבה יותר דיכאון ואפילו מחשבות אובדניות. טיפולים תרופתיים ופסיכולוגים קודמים לא עזרו לה להתגבר על המצב הקליני המתסכל. אחרי שפרופ' גרינהאוס איבחן אותה כסובלת מהפרעה דיכאונית בשם הפרעה דיסטימית (דיכאון ממושך אך כזה שלא משתק את התיפקוד) הוא המליץ לה לעבור סידרה של טיפולים בגרייה מגנטית. בזמן הטיפולים, שהובילו להתייצבות משמעותית במצבה, נעשה מאוד ברור שחלק מהדיכאון קשור לקונפליקט זוגי מורכב ומתמשך עם בעלה. פרופ' גרינהאוס ממשיך ואומר, שהבסיס לחלק מאותם הקשיים הייתה קשורה לחוויות ילדות ונעורים הקשורות לפרידה וכעס. אותה חולה, ממשיך פרופ' לאון גרינהאוס, לא היתה ערה לקשר הזה ולמעשה טיפולים פסיכולוגים שעברה בעבר לא הביאו אותה לתובנות בתחום. הטיפול בגרייה המגנטית "פתח" ערוצי הידברות פנימיים של אותה מטופלת, פתיחה שאיפשרה לה לעבוד בצורה יותר מועילה על נושאים מהותיים של החיים שלה, בטיפול הזוגי.

בתיאור הקצר של המקרה הזה אפשר לראות את החוזק של הטיפול המשולב, פסיכולוגי וביולוגי. הספרות המודרנית מביאה דוגמאות רבות של ההצלחה של טיפולים כאלו בהבראה או הקלה של סבל של חולים. המגוון של הטיפולים הפסיכולוגיים הוא מאוד רחב היום והחולה צריך לדעת למי הוא פונה לטיפול. במצבים שפרופ' גרינהאוס מתאר מאוד חשוב שהעבודה תתבצע בין אנשי מקצוע שעובדים בצורה משותפת ועם תכנון משולב של הטיפול. כבר יותר מ 10 שנים שהבנתי, אומר פרופ' גרינהאוס, שהטיפול המשולב- ביולוגי ופסיכולוגי, הוא הטיפול שמקדם את החולה באופן הכי יסודי. תובנה זו הביאה אותי להקים את מיינד קליניק-המרכז לטיפולים מתקדמים. במיינד קליניק אנו מיישמים את השיטות הכי מתקדמות של הטיפול התרופתי ושל הגרייה המוחית הטיפולית שאינה פולשנית (גרייה מגנטית עמוקה, הקסדה המגנטית, הטיפול החשמלי העדין של המוח, והנוירופידבק), ביחד עם שיטות של פסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית, טיפולים באורינטציה דינאמית, וטיפול זוגי בשיטת אימאגו. אני חושב, מסכם פרופ' גרינהאוס, ששילוב כזה של טיפולים לא ניתן באף קליניקה פרטית בישראל.

קרא עוד : טיפול בתרופות פסיכיאטריות
קרא עוד : טיפול בחרדה

The post גרייה מגנטית למוח וטיפול זוגי appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

גירוי מגנטי טרנס-קרניאלי (TMS) מהווה התערבות רפואית לא פולשנית, שאושרה על ידי ה-FDA ומשרד הבריאות בישראל. הליך זה משתמש בפולסים מגנטיים ממוקדים כדי לעורר תאי עצב באזורים ספציפיים במוח. מטרת שיטה זו היא לווסת את הפעילות המוחית באזורים הקשורים להפרעות במצב הרוח ולהפרעות נוירו-פסיכיאטריות אחרות. היא אושרה לטיפול במספר אבחנות פסיכיאטריות, כגון דיכאון מג'ורי, דיכאון בהפרעה דו-קוטבית, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), הפרעת דחק פוסט-טראומטית והפסקת עישון. טיפול TMS עשוי לשפר תסמינים קליניים שלא הגיבו לטיפול תרופתי.

מהו טיפול TMS?

התפתחות הטיפול בגירוי מגנטי החלה באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת. הטיפול מבוסס על חוקי פאראדיי, הקובעים כי גוף המייצר גלים אלקטרומגנטיים בתדירות משתנה גורם לפעילות חשמלית (אינדוקציה) בגוף הסמוך לו. במקרה של TMS, כאשר סליל או קסדה של TMS (אלקטרומגנט) מוצמדים לראש, נוצר גל מגנטי החודר למוח וגורם לפעילות של תאי עצב. פעילות עצבית זו, אם היא חזקה מספיק, גורמת בסופו של דבר לפוטנציאל פעולה בתא העצב. לדוגמה, הצמדת קסדה של טיפול TMS לאזור בראש השולט על תאים פירמידליים (האחראים לפעילות מוטורית) תיצור פעולה חשמלית של תאים אלה וכיווץ השרירים עליהם הם שולטים.

הטיפול בגירוי מגנטי כולל:

• גירוי לא פולשני: הטיפול אינו מצריך הליך כירורגי, הרדמה או אשפוז. המטופל נשאר ער ובהכרה מלאה לאורך כל התהליך, ויכול לחזור לשגרת יומו מיד לאחר סיומו.
• שדות מגנטיים: באמצעות מכשיר ייעודי המוצמד לקרקפת, נשלחים פולסים מגנטיים קצרים ועוצמתיים. פולסים אלו חודרים את הגולגולת באופן בטוח ומייצרים זרם חשמלי ממוקד באזור המטרה.
• השפעה על פעילות מוחית: הזרם החשמלי שנוצר מגרה את תאי העצב (נוירונים) בקליפת המוח הקדם-מצחית (הקורטקס הפרה-פרונטלי), אזור שלעיתים קרובות מציג פעילות מופחתת אצל אנשים הסובלים מדיכאון. הגירוי מסייע לנרמל את הפעילות העצבית, ובכך להקל על התסמינים.

מהו גירוי מגנטי עמוק – DEEP TMS?

גירוי מגנטי עמוק (D-TMS) הוא טכנולוגיה מתקדמת יותר מ-TMS רגיל. טכנולוגיה זו פותחה בישראל והיא מבוססת על שימוש בסליל ייחודי (H-Coil) המאפשר גירוי של אזורים נרחבים ועמוקים יותר במוח בהשוואה ל-TMS סטנדרטי. מבנה הקסדה מאפשר טיפול נוח יותר. טכנולוגיה זו נחשבת למהפכנית בזכות יכולתה להגיע למבנים מוחיים עמוקים יותר המעורבים במגוון הפרעות נוירו-פסיכיאטריות.

גירוי מגנטי עמוק (D-TMS) מקובל בטיפול במצבים קליניים אלו:

• דיכאון מג'ורי העמיד לטיפול
• דיכאון בהפרעה דו-קוטבית (מאניה דפרסיה)
• OCD העמיד לטיפול
• הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)
• הפסקת עישון
• לסימנים שליליים של סכיזופרניה

אילו שיטות לגירוי מוחי (נוירוסטימולציה) מוכרות ומאושרות כיום על ידי ה-FDA ומשרד הבריאות בישראל?

• גירוי מגנטי (TMS) בגלים קבועים: קיים TMS של גלים איטיים בתדירות של 1 הרץ (פולס מגנטי לשנייה) ו-TMS מהיר של עד 50 הרץ (50 פולסים לשנייה). הטיפול בגירוי מגנטי (TMS) מתבצע מדי יום וכולל בין 20 ל-30 טיפולים. כל טיפול נמשך כ-30 דקות. בין 30% ל-60% מהמטופלים מגיבים לטיפול.
• גירוי מגנטי עמוק (DEEP TMS): השיטה המקובלת בישראל מגרה את המוח לעומק ובצורה נרחבת יותר. היא מצריכה כ-20 עד 30 טיפולים, כל אחד נמשך כ-30 דקות.
• גירוי חשמלי ישיר עדין (Transcranial Direct Current Stimulation) וגירוי חשמלי בזרם חילופין (Transcranial Alternating Current Stimulation – tACS): שיטה זו מיועדת בדרך כלל למטופלים עם דיכאון קל עד בינוני. היא מצריכה כ-20 עד 30 טיפולים יומיים, וחלקם ניתנים לביצוע בבית המטופל.
• גירוי מגנטי למוח בתדירות תטא (TBS): בשנים האחרונות, זוהי השיטה המועדפת לטיפול בגירוי מגנטי והיא מומלצת על ידי פרופסור גרינהאוס. ב-TBS מועברים פולסים מגנטיים למוח בתדירות משתנה בין 5 פולסים לשנייה ל-50 פולסים לשנייה. שיטה זו יכולה להיות מואצת, הכוללת מספר טיפולים באותו יום, ונקראת accelerated TBS. טיפול בסגנון זה מקטין את מספר ימי הטיפול ואת משך כל טיפול, ומגדיל את סיכויי ההצלחה. משך הטיפול ב-TBS קצר יותר (כעשרה ימי טיפול), וכל טיפול נמשך בין 9 ל-12 דקות.
• גירוי (חשמלי) של עצב הוואגוס (Vagal Nerve Stimulation – VNS): ניתן לשלב בין השיטות, לדוגמה, D-TMS עם גירוי בסגנון תטא. מחקרים מבוקרים מראים ששילוב שיטות מייעל את הטיפול בגירוי מגנטי. בספטמבר 2025 קיבלה חברת BRAINSWAY אישור FDA אמריקאי שהרחיב את ההתוויה של D-TMS בתדירות תטא-TBS מואץ (accelerated TBS). אישור זה ניתן לאחר שהחברה הוכיחה ש-5 טיפולים ביום של D-TMS בתדירות תטא מזרזים ומחזקים את יעילות הטיפול.

האם D-TMS בסגנון תטא במתן מזורז יעיל יותר?

לפני מספר שנים פורסמה שיטה מהפכנית לטיפול בחולי דיכאון בשם STANFORD NEUROSTIMULATION THERAPY – SNT. החוקרים באוניברסיטה טיפלו בחולים עם דיכאון עמיד בשיטה של TBS accelerated. החולים טופלו עם TBS עשר פעמים ביום למשך 5 ימים. תוצאות הטיפולים היו מרשימות, כאשר 70-80% מהחולים הגיבו בשיפור משמעותי. בהמשך לפרסום שיטת SNT הופיעו עבודות רבות נוספות שהראו שטיפול TBS בתדירות תטא יעיל במיוחד. הטיפול ב-SNT דורש אשפוז עקב האינטנסיביות שלו (10 טיפולים מדי יום למשך 5 ימים). השיטות הנוספות של 3-5 טיפולים ליום למשך 10 ימים מאפשרות טיפול אמבולטורי ללא צורך באשפוז. באופן מעשי, זמני הטיפול ב-TBS מתקצרים (10 ימים לעומת 4-6 שבועות).

מדוע שיטת aTBS יעילה יותר?

הטיפול ב-aTBS נחשב ליעיל יותר מ-TBS רגיל מאחר והוא מעביר יותר פולסים ליחידת זמן. הגלים המגנטיים התכופים גורמים לשינויים פיזיולוגיים מהירים בתאי העצב במוח. שינויים אלו מתבטאים בהגדלה משמעותית ברגישות התאים (excitability) ובהתחזקות הקשרים בין תאי העצב השונים.

כיצד מתבצע הטיפול ב- D-TMS בקליניקה של פרופסור גרינהאוס?

פרופסור גרינהאוס מטפל ב- TMS מעל 30 שנה והוא בין המובילים בעולם ביישום שיטות מתקדמות של טיפול ב-TMS, כולל D-TMS, והיום גם aTBS. השלבים לקבלת טיפול בגירוי מגנטי בקליניקה של פרופסור גרינהאוס הם:

• בחירת מטופל מתאים: זוהי נקודה חשובה המתבצעת כחלק מקבלת מטופלים לטיפול בקליניקה של פרופסור גרינהאוס או כשלב נוסף של הטיפול בחולים מורכבים הנמצאים בטיפול שותף. מועמדים לטיפול הם מטופלים הסובלים מ:

1. דיכאון מג'ורי העמיד לטיפול
2. דיכאון של מאניה דיפרסיה (הפרעה ביפולרית) העמיד לטיפול
3. OCD עמיד לטיפול
4. הפרעת דחק פוסט-טראומטית
5. מעוניינים בהפסקת עישון
6. סימנים שליליים של סכיזופרניה

• קבלת היסטוריה רפואית מפורטת, כולל עבר של מחלה פרכוסית במטופל או בבני משפחתו מקרבה ראשונה.
• הפניה לבדיקות דם מקיפות ובדיקות הדמיה מוחית.
• מתן טיפול ב-aTBS בעזרת מכשיר D-TMS של חברת BRAINSWAY תוך שימוש בסלילים H1 ו-H7.
• הטיפול המעשי:

• מיקום הסליל: לפני הטיפול הראשון, הרופא המטפל מזהה את המיקום המדויק על ראש המטופל שבו יש למקם את סליל הטיפול כדי להגיע לאזור המטרה במוח. כמו כן, נקבע סף הגירוי המוטורי כדי לכייל את עוצמת הפולסים המגנטיים המתאימה למטופל.
• הטיפול: המטופל יושב בנוחות על כיסא. סליל אלקטרומגנטי מוצמד לקרקפת באזור שנקבע.
• שליחת הפולסים: המכשיר שולח סדרת פולסים מגנטיים קצובים. תהליך זה כמעט ואינו כואב, אך המטופל עשוי לחוש תחושת נקישה קלה על הקרקפת.
• סדרת טיפולים: פרוטוקול טיפול ב-aTBS עם סליל H1 ו-H7 של מכשיר D-TMS כולל סדרה של כ-10 מפגשים יומיים בהם המטפל מקבל 3 טיפולים ליום עם הפסקות של 30-45 דקות בין הטיפולים.

יתרונות טיפול TMS

• יעילות מוכחת: הטיפול יעיל עבור כ-50-70% מהמטופלים הסובלים מדיכאון העמיד לטיפול תרופתי.
• בטיחות גבוהה: הטיפול אינו פולשני, אינו מערב קרינה ואינו דורש הרדמה.
• מיעוט תופעות לוואי: בניגוד לטיפולים תרופתיים, לטיפול בגירוי מגנטי למוח אין תופעות לוואי מערכתיות (כמו עלייה במשקל או פגיעה בתפקוד המיני). תופעות הלוואי הנפוצות הן קלות וחולפות, וכוללות כאב ראש או אי נוחות בקרקפת. תופעת לוואי נדירה, שכנראה נדירה עוד יותר עם D-TMS בתדירות תטא, היא הופעת פרכוס חד פעמי
• טיפול ממוקד: הטכנולוגיה מאפשרת מיקוד מדויק באזורי המוח הרלוונטיים, ללא השפעה על אזורים אחרים.
• חזרה מהירה לשגרה: אין צורך בתקופת החלמה, והמטופלים יכולים לנהוג ולחזור לפעילות מלאה מיד לאחר המפגש.

האם אפשר להמשיך עם טיפול aTBS אחרי שהמטופל חש הטבה?

כאשר מטופל פסיכיאטרי מגיב טוב לטיפול התרופתי ממשיכים עם אותו טיפול תקופה מסוימת. עם כך, מדוע להפסיק טיפול ב aTBS אחרי המטופל הגיב טוב לטיפול? פרופסור גרינהאוס מציע שיטה דומה לזאת המקובלת בזמן טיפול ECT (גרייה חשמלית למוח המוכרת גם כ"מכות חשמל"). שיטה זאת כוללת ירידה הדרגתית בתדירות הטיפולים לדוגמא:

• שבועיים ראשונים 3 טיפולים לשבוע (3 ימים שונים)
• שבוע שלישי 2 טיפולים לשבוע
• שבוע רביעי טיפול לשבוע
• שבוע חמישי טיפול פעם בשבועיים
• החל משבוע השישי, טיפול פעם ב 3-4 שבועות

שאלות נפוצות של מטופלים לפני החלטה להתחיל TMS/TBS

1.מה זה TMS?
תשובה: גירוי מגנטי (TMS) הוא שיטה מודרנית לגירוי מוחי טיפולי. היא מעבירה פולסים מגנטיים דרך הקרקפת כמעט ללא כאב. השיטה יעילה לטיפול במספר אבחנות פסיכיאטריות, ובמיוחד באלו שלא מגיבות מספיק לטיפול התרופתי.

2. מה זה TBS?
תשובה: זהו גירוי מגנטי הדומה ל-TMS עם שינוי בתדירות הגלים. TBS מעביר למוח גלים מגנטיים מהירים (קצב של 50 פולסים לשנייה) על רקע של קצב של 5 פולסים לשנייה. צורה זו של גלים נקראת תדירות תטא והיא דומה יותר לתדירות טבעית של מוח האדם.

3. האם TMS ו-TBS טיפולים יעילים לדיכאון ול-OCD?
תשובה: כן, 60-70% מהמטופלים מגיבים לטיפולים של TMS או TBS. היעילות של TBS הניתן בצורה של aTBS יעילה יותר.

4. איך מרגיש הטיפול ב-TMS וב-TBS?
תשובה: מטופלים מדווחים על תחושת "דפיקות פטיש קטן" על הראש (לא ממש כואב), על כיווץ של שרירי העיניים או של הלסת. אין תופעות של עלייה במשקל או של פגיעה בזיכרון.

5. כמה זמן נמשך טיפול ב-TMS או TBS?
תשובה: טיפול ב-TMS נמשך כ-30 דקות, טיפול ב-TBS נמשך כ-9-12 דקות.

6. כמה טיפולי TMS או TBS צריכים?
תשובה: סדרה של TMS היא בין 20 ל-40 טיפולים בתדירות של טיפול ליום, סדרה של aTBS נמשכת 10 ימים בתדירות של 3 טיפולים ליום.

7. האם אפשר להמשיך בטיפולי TMS או TBS אחרי גמר הסדרה הראשונית?
תשובה: כן, תוארו קודם טיפולים אחזקתיים עם TMS ו-TBS, לעיתים גם למספר חודשים אחרי השיפור הראשוני.

8. מה הן תופעות הלוואי השיכחות והפחות שכיחות של הטיפול TMS או TBS?
תשובה: תופעות הלוואי של הטיפול הם מעטות וגם קלות. כאבי ראש, סחרחורת, עייפות הם תופעות שיכולות להופיע בטיפולים הראשונים וחולפים בהדרגה. תופעת הלוואי היחידה החשובה היא הופעת פרכוס. השכיחות של פרכוס נמוכה מאוד, ב 0.1-0.01 שהיא שכיחות דומה לתרופות נוגדות דיכאון או נוגדות פסיכוזה.

מקורות למאמר
1. O’Reardon, J. P., et al. (2007). Efficacy and safety of transcranial magnetic stimulation in the acute treatment of major depression: a multisite randomized controlled trial. Biological Psychiatry, 62(11), 1208-1216.
2. Blumberger, D. M., et al. (2018). Randomized Blinded Sham-Controlled Trial of Theta Burst Stimulation in Treatment-Resistant Depression. Brain Stimulation, 11(2), 325-333.
3. Carmi, L., et al. (2019). Clinical and electrophysiological outcomes of deep transcranial magnetic stimulation for obsessive-compulsive disorder: A double-blind, randomized, sham-controlled trial. The American Journal of Psychiatry, 176(11), 931-938.
4. Cash, R. F. H., et al. (2021). Personalized TMS for Depression: A Multisite, Randomized, Controlled Trial. Nature Neuroscience, 24(4), 474-478.
5. Fitzgerald, P. B., et al. (2018). A randomized trial of rTMS targeted with MRI based neuro-navigation in treatment-resistant depression. Neuropsychopharmacology, 43(5), 1023-1030.
6. Kito, S., et al. (2019). Transcranial magnetic stimulation modulates neural responses to affective stimuli in medication-resistant depression: An fMRI study. Psychiatry Research: Neuroimaging, 286, 45-52.
7. Noda Y. et al Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation as Maintenance Treatment of Depression. The MAINT-R Randomized Clinical Trial. JAMA Network Open 2025

The post טיפול tms appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

הגישה הטיפולית של פרופ' גרינהאוס לטיפול בגרייה מגנטית

1. כבר בתחילת שנות ה2000 החל פרופ' גרינהאוס להשתמש בטיפול בגרייה מגנטית למצבי דיכאון שלא הגיב מספיק לטיפול התרופתי הראשוני.

2. הניסיון הקליני הרב שפרופ' גרינהאוס צבר בטיפול בגרייה מגנטית, מאפשר לו לאבחן במהירות את המצבים בהם לטיפול בגרייה מגנטית יש סיכוי מרבי להיטיב את מצבו של המטופל.

3. הרבה מטופלים פוחדים מההשפעות השליליות האפשריות על המוח של הטיפול בגרייה מגנטית. הטיפול בגרייה מגנטית הוא בטוח וכמעט ללא תופעות לוואי.

דיכאון ודרכי טיפול על ידיי הגרייה המגנטית

דיכאון זו מחלה שכיחה באוכלוסיה. ידוע כבר שנים רבות שבין 30-50% של האנשים שסובלים מדיכאון קליני לא יגיבו מספיק לטיפול התרופתי הראשוני, או שיפתחו תופעות לוואי משמעותיות. תופעות לוואי יכולות להגביל מאוד את השימוש בתרופה ולמנוע מהחולה להגיע למינון טיפולי של התרופה. אם כך, מה אפשר לעשות במצבים אלו?

המחלה הדיכאונית העמידה לטיפול גובה מחיר כבד מהסובלים ממנה. חולים אלו מדווחים על תחושות פיזיות ונפשיות מאוד חזקות ולא נעימות, על מצב רוח ירוד, על קושי תפקודי מאוד גדול, על יאוש, ואפילו על מחשבות של חוסר ערך לחיים שלהם. צריך לזכור שבין 15-20% מחולי דיכאון מנסים, ולעתים מצליחים להתאבד. בנוסף לקשיים הפנימיים של החולה נפגעת מאוד היכולת לתקשר עם הסביבה, עם עמיתים לעבודה, ועוד. אין ספק שסוג כזה של דיכאון הינו בעיה רפואית הזקוקה למענה.

כבר שנים רבות שפסיכיאטרים מחפשים את הדרך לטפל טוב יותר ובאופן מוצלח יותר בדיכאון העמיד לטיפול התרופתי הראשוני. שילובים תרופתיים שונים תוארו בספרות כיעילים במצבים אלו. למרות זאת אחוז לא מבוטל של החולים ממשיך לא להגיב לטיפול.

לפני כ-75 שנה פסיכיאטר איטלקי בשם אוגו צ'רלטי (Hugo Cerletti המציא את השיטה המוכרת כטיפול בגרייה חשמלית (טיפול בשוק חשמלי או מכות חשמל) כדרך להתגבר על מצבים פסיכיאטרים עמידים. במהלך השנים טיפול זה התפתח מאוד והוכח כיעיל מאוד לטיפול בחולים עם דיכאון עמיד. הטיפול בחשמל נעשה בהרדמה מלאה ולעתים קרובות אף דורש אישפוז פסיכיאטרי. כמו כן, הוא מלווה לעתים בתופעת לוואי כמו פגיעה בזיכרון.

החל משנת 1986 התפתחה שיטה חדשה לגרייה מוחית והיא הגרייה המגנטית. גלים מגנטים מסוגלים לחדור לתוך הראש ולגרות את תאי העצב. התאים במוח מאורגנים ברשתות תאים השולטות על תפקודים מוחיים שונים. כאשר בתא אחד מופיע פוטנציאל פעולה חשמלי, הוא מועבר במהירות בין כל התאים שברשת שהופעלה. כך גל מגנטי יכול להפעיל רשתות של תאים במוח. מחקרים של השנים האחרונות מצביעים על כך שדיכאון מאופיין על ידי תפקוד לא מאורגן של רשתות תאי עצב. כאשר מופעלים על המוח גלים מגנטיים טיפוליים ניתן לגרום לנורמליזציה של תפקוד רשתות תאי עצב וכך להתגבר על הדיכאון.

פרופ' לאון גרינהאוס היה בין הראשונים בעולם שהעלה השערה שאפשר להתגבר על דיכאון בעזרת גרייה מוחית מגנטית (בלועזית Transcranial Magnetic Stimulation  ). בסדרה של מחקרים פרופסור גרינהאוס הראה שגרייה מגנטית יכולה להתאים גם לחולים שהופנו לטיפול במכות חשמל.  הוא ממליץ לנסות טיפול בגרייה מגנטית לפני הטיפול במכות חשמל. למרות שהגרייה המגנטית פחות יעילה יחסית למכות חשמל, היא נטולת תופעות לוואי של פגיעה בזיכרון, והיא לא דורשת הרדמה או אשפוז. האדם בא לקליניקה, מקבל את הטיפול בגרייה מגנטית, וחוזר לביתו. הוא לא זקוק לליווי מיוחד וגם לא מוגבל בנהיגה. אלו היתרונות המשמעותיים של הגרייה המגנטית.

יש צורות שונות של גרייה מגנטית למוח.  במאמר זה לא המקום לדון על כך בהרחבה. מספיק לומר  שהיום נחקרים שימושים רבים נוספים של הגרייה המגנטית. בתחום הפסיכיאטרי נחקרים השימושים של הגרייה המגנטית במחלת המאניה דיפרסיה, תגובות של הלם אחרי טראומה נפשית, בסימנים שליליים של סכיזופרניה, בטיפול בהתמכרויות במיוחד בעישון, ועוד. בתחום הנוירולוגי נבדק השימוש במצבים לאחר שבץ מוחי, בכאב כרוני, במחלת הפרקינסון, ואפילו בשיטיון (מחלת אלצהיימר).

ישראל, ופרופ גרינהאוס כחלק מהחוקרים המובילים בתחום, תרמו רבות לידע המצטבר על הטיפול בדיכאון בעזרת גרייה מגנטית. בשנה האחרונה קיבלה חברת בריינסווי, (הממציאה של סליל מיוחד שנקרא הסליל לגרייה מגנטית עמוקה-"הקסדה המגנטית") אישור ממנהל התרופות האמריקאי והישראלי לשווק את ה "קסדה" לטיפול ב 3 מצבים פסיכיאטרים שונים. טיפול בדיכאון עמיד,לטיפול של השלב הדיכאוני של המחלה המאניה-דפרסיה, וכטיפול לסימנים השליליים של מחלת הסכיזופרניה. פרופ' גרינהאוס הקים במרפאתו בתל אביב מערך קליני לשימוש ב"קסדה" במצבים שתוארו.

הרבה חולים שואלים את פרופ' גרינהאוס "לכמה זמן הטיפול בגרייה מגנטית עוזר"? לאחרונה התפרסם מאמר שנותן תשובה לשאלה זו. קבוצה של חוקרים בארה"ב עקבו למשך שנה בכ- 200 חולים שטופלו בגרייה מגנטית. חוקרים אלו השתמשו בסליל מגנטי שאושר בארה"ב בשנת 2008. בין 40-50% מהחולים הגיבו לטיפול הראשוני עם הגרייה המגנטית, ואחוז דומה שמר על יציבות המצב למשך כל תקופת המעקב. יש לציין שהחולים נזקקו גם לליווי של טיפול תרופתי מתאים וחלקם גם קיבל טיפול אחזקתי בגרייה מגנטית. מחקר זה הראה שהתוצאות החיוביות של הטיפול בגרייה מגנטית נשמרות אפילו שנה אחרי הטיפול המוצלח.

האם הטיפול בגרייה מגנטית הוא אידיאלי לדיכאון? מבחינת תופעות לואי הוא טיפול מעולה. פרט לכאב מקומי מאוד קטן, וסיכוי מאוד נמוך (אחד ב 20.000-30.000 מטופלים) להופעת פרכוסים, אין לטיפול תופעות לוואי משמעותיות. בין 40-50% מהחולים יגיבו לטיפול בגרייה מגנטית. אחוז זה גבוה ממה שנצפה בטיפול של דיכאון עמיד רק עם תרופות.

אפשר להתעניין בטיפול של גרייה מגנטית – "הטיפול בקסדה" – לסובלים מדיכאון במיינד קליניק-המרכז לטיפולים מתקדמים-אצל פרופ לאון גרינהאוס.

The post טיפול בגרייה מגנטית לסובלים מדיכאון appeared first on פרופסור לאון גרינהאוס.